חודש במטבחו של סנובורדיסט

מאת: ערן לוי

לידיעה:
המסמך מכיל בסופו נספח מושגים, אתרים ומילון עברי-גרמני.

גלריית התמונות של כתבה זו ניתן לראות בלינק הבא:-

http://picasaweb.google.co.uk/shark4162/zaHyDI

הקדמה:
הכל התחיל בינואר 2002, הטיול למזרח התבטל בשל סיבות מבצעיות ובתור פשרה נפלה החלטה לנסוע עם עוד חמישה חברים לשבוע סנובורד באיטליה, בסוף אותו שבוע ידעתי שפרק חדש נפתח בחיי.מאז הספקתי לבקר עוד פעמיים בחו"ל ומספר פעמים באתר היחיד המונופוליסט בארץ "החרמון", אבל לכל אותם שבועות מופלאים היה חסרון בולט, קוצר זמן !!! ולכן אחרי הפעם האחרונה בצרפת החלטתי שבסיום לימודי באוניברסיטה אסע לפחות לחודש לגלוש סנובורד.

הרעיון וההכנות:

התלבטתי רבות האם להכניס את הקטע הזה ליומן אבל הגעתי למסקנה, שטיול מתחיל לא ברגע שאתה נוחת בחו"ל אלה ברגע התכנון, שכן ההכנות מספקות חלומות ואדרנלין לא מועט.
הלימודים נסתיימו וידעתי שזה עכשיו או לעולם לא. אז התחלתי לארגן את הטיול וגיליתי שאין לי מושג איך אני הולך לגלוש חודש וכל זאת במסגרת תקציב סביר, במקום שיספק מרחב גלישה גדול ותנאי שלג מצוינים.

נפגשתי עם בחור שמקצועו זה ייעוץ בענייני סקי ותמורת 150 ₪ הוא עזר לי לעשות סדר עם כל הנתונים של היכן הכי כדאי לי לגלוש, אחרי מעבר על אינסוף ברושורים נפל הפור. איזור זלצבורג שבאוסטריה, יורד שם מלא שלג העונה, האזור מכיל 2,200 ק"מ של מסלולי גלישה (לא כולל ה-OffPiste) והמחיר של סקי פס עונתי סביר ביותר ( 500 יורו). מיד לאחר מכן סגרתי את הפינה של רכב ומקום לינה, החלטתי לישון במקום אחד כל החודש ומשם לנסוע כל יום לאן שאחליט. סגרתי עם איזה צימר בעיירה שנקראת בישופסהופן שזה 40 דקות נסיעה דרומית לעיר זלצבורג ותמורת 17 יורו אקבל חדר וארוחת בוקר.
טיסה סדירה עם אל על ע"מ שלא יהיו לי פדיחות עם צ'רטר וכל מה שנותר זה לארגן ציוד לחודש.
בזמן שארגנתי את הטיול הופתעתי שחברי ירדן רוצה ומסוגל להצטרך אלי ועכשיו התחושה היא שממש הולך להיות פיצוץ של כיף.

לקראת הטיסה התחלתי כבר לאגור אוכל ע"מ שאקח איתי אוכל ישראלי ולא אתקע עם אוכל אירופי (לא רוצה לומר אשכנזי) למשך חודש (מה גם שצריך לחסוך בהוצאות).
ירדן טס שבוע לפני עם המשפחה שלו לצרפת ושלחתי איתו מעט מהמצרכים, אבל ב-9.2.08 יום שבת, אני אורז את המזוודה והתיק סנובורד ומגלה שכנראה לא שלחתי איתו מספיק.
פרידה כואבת מאישתי, הכאב הוא גם געגוע וגם הידיעה שהיא בערך היחידה שפירגנה לי בכל הקשור לטיול הזה ולא אמרה, "מה חודש?"

נתב"ג, הנה זה מתחיל!

הגעתי לשדה התעופה עם מוצ'ילה ותיק סנובורד מפוצצים וזאת יחד עם תיק גב וטרולי שעולים איתי למטוס. שקילה של 2 התיקים הראשונים מגלה שאני עם 33 קילו ולמרות זאת עליתי למטוס חלק J. (רואים שהיה שווה לא לקחת צ'רטר ? )

שכחתי לציין שלשבוע הראשון הצטרף אלי עוד חבר סלבה שרק התחתן פחות מחודש קודם.
את הטיסה אנחנו מעבירים בקריאה במושבים נפרדים כי האפס שישב לידי לא היה מוכן להחליף כסא, אבל זה לא כ"כ נורא שכן טסנו למינכן ומדובר רק על 4 שעות טיסה. איסוף מהיר של המזוודות ואנחנו בדרך להשכרת הרכב (יורופקאר), לוקחים את האופל קורסה ומגלים בהפתעה מרובה שכל הציוד נכנס ואין צורך להרכיב את הגגון שהבאנו מהארץ.

הנסיעה ממינכן לאוסטריה הייתה מדהימה, כ"כ מהנה לנהוג בארץ שבה גם מי שנוסע 130 קמ"ש ויותר, אחרי עקיפה חוזר לימני, הכבישים ברמה גבוהה, נקי ושמש בחוץ.
אנחנו מגיעים לחדר, מתארגנים אחרי קפה של בעלת הבית, מרכיבים את הגגון ונוסעים לזלצבורג לאסוף את ירדן שמגיע עם הרכבת מז'נבה.
חיבוקים, נישוקים ואנחנו יוצאים לכיוון הבית כמובן לא לפני שעוצרים לאכול איזה ג'אנק פוד בבורגר קינג. בבית מפנקים את ירדן עם נרגילה שהובאה ביבוא אישי מהארץ ויאללה למיטה, מחר מתחיל החלום!

הצימר של משפחת רורמוסר והאופל המדהימה בחניה

יום 2- בורד חדש:

7:00, הבוקר מתחיל בשעון המעורר של ירדן , ארוחת בוקר אצל גברת מה שמה (לא הצלחנו להבין איך קוראים לה, ועכשיו כבר מאוחר מדי כדי לשאול) – ביצה רכה, ריבה, חמאה, גבינה, נקניק, לחמניות טריות והרבה צחוקים – עושה רושם שהיום הולך להיות מוצלח ביותר.

בחדר אחרי ארוחת הבוקר אני פונה אל ירדן ואומר לו: "תסתכל טוב ותגיד לי מה לא בסדר פה" (זה היה בחדר השירותים) ירדן מסתכל, פתאום נופל לו האסימון ושנינו צוחקים. מסתבר שבאוסטריה השירותים הפוכים, כלומר יש חור מים שנמצא בקדמת השירותים, כלומר, כשקמים להוריד את המים, אפשר לעשות בדיקה רפואית של כל מה שאכלתם וכמה. אחרי שהשוק עובר, סלבה מגיע וכולו מזועזע, "ראיתם מזה?" אנחנו מהנהנים שכן, ומכן והלאה הרבה צחוקים אנחנו חבים לשירותים הללו (אתם לא מאמינים איזה רעיונות עלו בראשי, הייתם קונים אסלה ששוקלת את היציאה שלכם?).

טוב אחרי השוק אנחנו יוצאים לדרך ומגלים שכל הציוד נכנס ברכב ללא צורך בגגון, פשוט מדהים, אופל קורסה קטנה,שלושה בחורים עם תיק גב כל אחד ותיק בורד, כולנו בהלם אבל מאד מרוצים.

קדימה לגלוש, אבל… לא לפני שעוברים לפני זה באינפורמשיין של בישופסהופן. הוצאנו את כל המידע האפשרי וקילו וחצי מפות, חזרנו לאוטו ואופס! היום הראשון בעיירה וכבר דו"ח! שיט!
חזרתי לאינפורמשיין. give me please all the info about parking in Austria”", אני אומר לבחורה שכבר שיגענו חצי שעה לפני. היא עונה שהיא משתתפת בצערי, וממליצה לי ללכת לתחנת משטרה ואולי יוותרו לי על הדו"ח. חחח, רק אצל הנאצים האלה יוותרו לי, "הבחור שלפניך שילם אז גם אתה צריך לשלם" אומר לי השוטר. בן זונה. “Ok, I’ll go get my money first”, אני אומר ומסתלק.

הלכתי מבואס. אז אחרי פתיחה לא כ"כ טובה בלשון המעטה של היום, המשכנו לעיירת הסקי הראשונה שלנו שנקראת Schladming. התחלנו בביקור ב-info (ואצלכם בעיר איפה מותר לחנות?) ושמנו פעמינו לכיוון החנות blue tomato. ושם, בום! קיבינימט, כ"כ הרבה ציוד גלישה, ברמה! אחרי תדרוך אצל אחד העובדים (phil), נמצא הבורד הנבחר – בורד של חברת F2 שגם נראה טוב, וגם מספק את דרישותיי לגבי הגלישה. על הדרך גם מעמיסים איזה נעליים ככה שלא יהיו תירוצים לגלישה הגרועה ויוצאים לכיוון המעלית שתעלה אותנו לתחילת הגלישה באוסטריה.

אוי אני אומר לכם, יום כזה לגלישה פשוט מוזמן מהשמיים – השמש קורנת, השלג במיטבו, ואנחנו שלושה מאותגרים חורפית, פשוט חוגגים על השלג – קופצים, מבצעים סללומים וכמובן (איך לא?) יורדים אחד על השני. גם המצאנו משחק חדש שנקרא "אבא שלך כל כך עני ש…"

בסוף היום, עייפים אך מאד מרוצים, עשינו קניות וחזרנו לחדרים לביצוע מקלחת מהירה ואוכל! על השולחן תוך כדי אכילה (בישלתי פתיתים וקורדון בלו) והנאה מרובה, יין שרץ חופשי (1.5 יורו לליטר) העניינים מתחילים להתחמם, הצחוקים נערמים בהמוניהם ואנחנו מקבלים מעמיתנו האורחים האוסטרים הזמנה לערב שתייה. אחרי שטיפה קלילה של הכלים והרבה יין כפי שהוזכר (ושנפס באדיבות בעלת הבית), מיותר לציין שאנחנו לא מסרבים לערב שתייה (המתחיל במלאכה …). עולים לקומת האוסטרים ומתחילים בערב מהנה ביותר שבו ידובר על מגוון נושאים כגון: אופנועים, ערבים (כאילו בני דודים, לא מה שבא אחרי הצהריים…), אומנות, צבא, ההבדלים בין אוסטרים לגרמנים, לימודים, עישון, לימוד שפות וכו'. בסופו של הערב אנחנו מוצאים את עצמנו שתויים לגמרי, עם חוסר של בקבוק מרטיני ויין במלאי, אבל מרוצים מאד ובלי שמץ של מושג מה הולך להיות למחרת. התארגנות זריזה ובום אנחנו במיטה. לילה טוב. (gotten nacht).

הבורד החדש שלי

יום 3-בירה ללא אלכוהול:

אחרי לילה קשה של אלכוהול כמובן שאי אפשר לקום בשעה הקבועה 7:00 והתפנקנו חצי שעה נוספת במיטה. התארגנות זריזה ארוחת בוקר ואיך אפשר גם בלי מילה על השירותים, סלבה כבר מספר לנו על תגליותיו החדשות, לשבת ולהוריד את המים עם כל יציאה. אחרי שאני וירדן צוחקים עליו אנחנו יוצאים לדרך ל-Flachau. מגיעים למעליות ו- שאלוהים ישמור! איזה תור, אמא הצילו! ממעלית 1 למעלית 2 ושוב, תור! שיט! כבר מספידים את האתר וקובעים כי זו הפעם האחרונה, אבל המשך היום מגלה לנו שהאתר דווקא מעולה וכנראה יש הצדקה לתורים, מה גם שלמעלה התורים היו סבירים ביותר. זה כבר היום השני עם הבורד החדש, ההסתגלות מהירה ביותר ואני מוצא את עצמי מרביץ ביצועי מהירות וקפיצות לא רעים בכלל.

15:30 ואני מכריז בקול "די חברה אני גמור והשרירים מאותתים הפסקת אש" כמובן שאיני נתקל בהתנגדות מצד כלשהו ואנחנו מחפשים את דרכנו חזרה לאוטו. קיפול מהיר, מתיחות, נסיעה קצרה ואנחנו בבית אחרי ביקור בסופר המקומי לשם השלמת מסדר המצרכים. בבית אני מגלה כי חברי נדבקו בחיידק היעילות וחיש מהר אנחנו מוצאים עצמנו על שולחן ארוחת הערב אחרי סידור המצרכים, ניגוב הבורדים, מקלחת ובישול של ארוחה ישראלית אוטנטית המכילה קוסקוס ומרק, שניצל וסלט. (תודה לך אלוהים על האוכל שהבאת לשולחננו ביום קשה זה J ).

שיחה קצרה עם הארץ, בדיקת מיילים והנה אנחנו שוב בחדר בקומה 3 עם העמיתים האוסטרים שותים ונהנים, אבל היום ספגנו מכה קשה, בקניות החלטנו להתפנק על בירה וחיפשנו בירה כהה (בסגנון גולדסטאר), רק שאלוהים רצה וכשאנחנו יושבים מרוצים על השולחן ולוגמים מהבירה, בא הבחור האוסטרי מקס ושואל בנימוס אם אנחנו מודעים לכך שזו בירה ללא אלכוהול. שיט!!!! מיותר לציין שבאותו רגע הבירה נזרקה לפח. בסופו של דבר הסתפקנו ביין השני להערב וגרעינים שחורים שהובאו ביבוא אישי מהארץ. ירדן סיפק לבנות שיעור בסידור שרוכים לנעליים שלהם, סלבה סיפק את השטויות והדיבורים חסרי ההגיון ואני הסתקרנתי בכל מיני סוגיות הקשורות לאוסטרים כגון הברות בשפה ומה המילה הכי ארוכה שלהם ( 50 אותיות לעזאזל!!).

כמו כן החלטנו שמחר נוסעים ל-Zell Am See שזה קצת רחוק וכבר 23:30 אז לילה טוב.

 

כתב ,ערך וצילם

© ערן לוי

רוצה לדעת עוד כנס ל- www.seeking-the-world.com