מקדוניה וצפון יוון- אל ארצו של אלכסנדר חלק 1
מקדוניה וצפון יוון
http://www.seeking-the-world.com/2013/06/country-of-alexander-iii-of-macedon.html
לכתבה המקבילה עם מידע מפורט, כנס ללינק הבא-
http://www.seeking-the-world.com/2013/06/the-country-of-alexander-iii-of-macedon.html
 |
| From בתיה מקדוניה 1 |
השעה 04:00 בשדה התעופה ההומה של איסטנבול ואני עייפה וקצת מטושטשת.
עוד טיול יוצא לדרך. כל כך רציתי, כל כך חיכיתי, כל כך דמיינתי… ועכשיו? אני יוצאת אליו בלי התלהבות כמעט. מרגיש לי כאילו כח האינרציה של החלטה קודמת מנחה אותי.
זמן רב תכננו, קראנו, התעניינו ודיברנו על המסלול והאתרים, אז למה בסוף אני יוצאת אליו בלי חשק? הריי אני כל כך זקוקה לשינוי אוירה ומקום על מנת להירגע ולא לחלות.
דברים השתבשו לי. עניינים אישיים לוחצים, קושי לשחרר את הצורך בשליטה בתהליכים בחיי, כעסים ברמות שלא הכרתי, על אנשים שהיו צריכים לעזור ובמקום זה מתחו את עצביי עד לקצה, הכל הקשה על היציאה. ואז יום לפני הנסיעה מודיע לי רופא העיניים שאסור לי לטוס. זה היה הקש האחרון על גבי. חזרו הפחדים של איבוד הראייה, תהיות וחששות והתלבטויות מה נכון עבורי. ומהיכן אני עושה את הדברים ומקבלת החלטות.
ובכל זאת הנה אני כאן ואעשה כל מאמץ ליהנות ממה שיש.
__________________________________________________________________________
מבוא
יוון – צפון המדינה מכונה חבל מקדוניה בזכות היותו ערש הולדתו של אלכסנדר מוקדון.
מתחילים בטיול
1.5.13
הטיסה מנתב"ג לאיסטנבול אורכת רק שעתיים וחצי, יוסי כבר ממוקם בתנוחת שכיבה ונוחר לו בכיף. ואני? "טוחנת" מחשבות. מי יודע? אולי עוד אצליח להתנתק קצת ולנוח מהכל. בינתיים יש חיכיון לא ארוך לטיסת ההמשך לסקופיה בירת מקדוניה. גם אני מנסה להתרווח על הספסלים כשהתרמיל למראשותיי. עוצמת עין תורנית וכל הזמן צריכה לדעת מה קורה מסביבי כלומר… לא מרפה משליטה… ברגע שאני מזהה שזו הבעיה שלי – אני נרדמת באחת.
התעוררנו ממש דקות ספורות לפני צלצול השעון המעורר. מתמקמים לטיסה באיזה שער (GATE) שיוסי מחליט שזה שם ולא משנה לו בכלל שהטיסה הרשומה שיוצאת מהשער הזה היא בכלל לאלבניה!!! משום מה גם אחרי הזיהוי, אנחנו ממשיכים להמתין שם… כנראה העייפות משבשת לנו את הרדאר… רק רגע לפני העלייה למטוס אנו מזהים את השער הנכון ושועטים אליו.
נמל תעופה פיצפון ושומם מדגיש את ההשוואה לאילת. היינו כ- 10 אנשים במטוס. השעה כבר 08:30 , מזוודות וישר לעמדת השכרת הרכב. אני עוד עייפה וקצת מבולבלת מלילה ללא שינה אבל יוסי מתפקד כבר לא רע.
ניגשים לרכב שהועד לנו, הנציג ממלמל בשקט שהרכב שהזמנו טרם הגיע והאם אנו מוכנים לקחת את זה שמול עיננו??
 |
| From בתיה מקדוניה 1 |
אני מתבוננת בעיניים פעורות לרווחה כשיוסי אומר כן.
מה כן? רכב עם גיר ידני ולא אוטומטי?!?! לטענתו ההפרש במחיר היה גדול ולא מוצדק. הלך עליו! הפעם האחרונה שבה נהגתי ברכב עם הילוכים ידניים הייתה לפני כ 40 שנה!!! (אופס, הסגרתי את הגיל עכשיו? J) הוא יאלץ לנהוג בעצמו כל הטיול כי אני לא מתכוונת לעשות ניסיונות להיזכר איך מעבירים הילוכים בכביש מהיר או לעשות זינוק בעליה בשביליי הרים. ואני עוד התרוצצתי לעשות רישיון נהיגה בינלאומי…
 |
| From בתיה מקדוניה 1 |
כמובן שמרוב "התלהבות" מהרכב, לא הבחנתי שהמושב שלי לא מזדקף לגמרי ואם אנסה להישען אחורנית, אצליח לראות רק את השמיים המקדונים כל הדרך ואולי גם את ראשי ההרים. יוסי מבטיח לסדר כל דבר…. שם בידיי צילומי גוגל ארץ ומסביר לי איך לנווט איתם. ניסיון קצר מבהיר שאני לא מסתדרת כל כך עם תצ"אות (תצלומי אויר), מה אני? טייסת כמוהו? מוציאה מפה נורמלית ומיד מתחילה לזהות כבישים (לפחת מפות אני קוראת כמו שצריך) M4, E65 וכו' ואנו משייטים על הכביש המהיר היוצא מסקופיה כאילו נהגנו (הוא נהג..) בו תמיד.
לתדהמתי יוסי זוכר בראש את פרטי המפה בצורה מעוררת קנאה והערכה. הוא יודע בדיוק היכן עלינו לפנות, בלי GPS המפות יושבות לו בראש ואני מבררת אם היה פה אי פעם, לך תדע… J
 |
| From בתיה מקדוניה 1 |
היעד הראשון הוא "קניון מטקה" MATKA השם מצחיק אותי כל הדרך, משום מה נדמה לי שיש לו איזה קשר לספורט הלאומי של הישראלים בחוף הים, אבל הפירוש האמיתי של השם הוא "רחם".
שמורת הטבע מאטקה – נמצאת רק כארבעה ק"מ מסקופיה. השמורה כוללת את קניון מאטקה, שניתן להתפעל ממנו גם תוך כדי שייט באגם השליו המקיף אותו. הקניון על נהר Treska, נמצא 15 ק"מ מדרום מערב לעיר. זהו אחד הקניונים היפים במקדוניה. בו נמצא גם פרויקט הידרואלקטרי מהתקופה הסובייטית.
כבר בשדה התעופה, כשרצינו להמיר לכסף מקדוני, "דינר", נאמר לנו שהיום הבנקים סגורים כי היום יום חג. לא קלטנו איזה חג זה שלא מוכר לנו ומשום מה לא שאלנו (סימן לעייפות מהטיסה) רק קיווינו שנוכל לשלם באירו עד למחרת.
בכניסה לקניון המון רכבים, במזל מצאנו משהו קרוב וצפוף ביותר אבל יש! הטיול באמת מתחיל.
 |
| From בתיה מקדוניה 1 |
נחל זורם לו מעדנות בין שני רכסי הרים. סכר מלאכותי שנבנה עליו מייצר חשמל, נוף הררי יפה, וירוק ירוק מכל עבר.
 |
| From בתיה מקדוניה 1 |
כמובן שבלי להתחיל לטפס אי אפשר …..
העלייה מתונה יחסית, אבל יש לי המון תירוצים…. לא ישנו כל הלילה… אני בכלל לא בכושר כי לא הזזתי אף שריר מאז שחזרתי מסין… הטמפרטורה היום במקדוניה היא 35 מעלות צלסיוס, כנראה הבאנו אתנו את השרב הכבד מהארץ.
השמש קופחת, אני מצוידת היטב: תכשיר נגד שיזוף, "כנפי פרפר" (בגד סיני מיוחד נגד שמש) וכובע עם שוליים ארוכים. יוסי לעומתי הולך "פרנג'י". שרוול קצר וקרקפת חשופה, נראה מה יהיה מחר…. מזל שקנינו בקבוקי מים קטנים אבל הם אוזלים תוך שעה קלה.
 |
| From בתיה מקדוניה 1 |
 |
| From בתיה מקדוניה 1 |
כמו תמיד יוסי, היצירתי, חושב על "רעיון קטן"… להמשיך בהליכה בשביל מעבר למסעדה עד קצה הקניון. משהו באמת פשוט … "רק" 6 ק"מ בחום הזה שאותם גם צריך לחזור…. המבט שלי מספיק על מנת שירד מהתוכנית ויציע כאלטרנטיבה שיט של שעה על הנהר. לזה אני מסכימה כמובן.
 |
| From בתיה מקדוניה 1 |
הבחור אשר על הסירות מסביר שזה שיט קצר, ירידה באיזו נקודה בדרך למערת נטיפים הכי גדולה באירופה וחזרה. נשמע מגניב לגמרי. ממתינים וממתינים לסירה שתתמלא באנשים אבל להכעיס אין קליינטים פרט לזוג צעיר שמקבל מינוי, באופן לא רשמי, לשמש כמתורגמנים שלנו. אנשי הסירות רואים שהסבלנות פוקעת ומוכנים לקחת אותנו כולל הזוג הצעיר לשיט אקסקלוסיבי.
 |
| From בתיה מקדוניה 1 |
 |
| From בתיה מקדוניה 1 |
 |
| From בתיה מקדוניה 1 |
 |
| From בתיה מקדוניה 1 |
 |
| From בתיה מקדוניה 1 |
 |
| From בתיה מקדוניה 1 |
 |
| From בתיה מקדוניה 1 |
ממשיכים על הכביש המהיר לעיר טֶטֺובֺו TETOVO (שהיא בעצם לא יותר מעיירונת קטנה). מתברר, שלמרות המרחק הקצר יחסית, ישנם הרבה מקטעי כביש אגרה שבכל אחד יש לשלם 20-30 דינר. שעות אחה"צ המוקדמות אבל החלטנו שמתחילים לחפש מלון. אחרי הכל, כמה עוד נוכל למשוך ללא שינה בריאה?
ככה באמת דמיינתי לעצמי את הלינות תחת שמי מקדוניה.
 |
| From בתיה מקדוניה 1 |
 |
| From בתיה מקדוניה 1 |
 |
| From בתיה מקדוניה 1 |
 |
| From בתיה מקדוניה 1 |
המסגד הצבוע אכן שונה ומיוחד מאלו שראיתי עד כה. אינו גדול במיוחד ואפשר לסמן עליו V תוך זמן קצר.
 |
| From בתיה מקדוניה 1 |
משם, כך נאמר לנו, עוד 20 דקות הליכה יביאו אותנו ל "טקה" מתחם/מרכז בקטשי BAKTASHI.
ARABATI BABA TEKA
הרצון לראות את המקום, ברור מאליו, מסדר מוסלמי הדוגל באהבה לבני אדם??? כמה מפתיע ושונה מהמוסלמים שמקיפים אותנו מכל עבר בארצנו.
 |
| From בתיה מקדוניה 1 |
המקדונים אדיבים לתיירים עוזרים ומסבירי פנים בכל מקום. הגדיל ועשה גבר אחד מרשים בהליכתו, למרות שפניו היו מועדות לכיוון ההפוך, הוליך אותנו בבטחה בסמטאות העיר הצרות עד למתחם המסדר הזה.
מבחוץ זה לא נראה כמסגד, כי אין בו את מה שהמוסלמים בונים תמיד – מגדל/מינרט גבוה מעל כולם לשמיעת המואזין. זהו מתחם גדול שאדמתו נרכשה ע"י ה"בבא מוּנדי" סגנו של ראש המסדר הבקטאשי (רשאד בראדי) שכיום צריך להיות כבן 50+ ומשמש כאיש הארגון של המסדר המתחדש ואחראי על מקום החיכוך הקשה ביותר עם הסונים בבלקן.
 |
| From בתיה מקדוניה 1 |
 |
| From בתיה מקדוניה 1 |
המסגד קטן ולא מנקר עיניים. הצניעות ניכרת בכל. ושקט שורר מסביב למרות שזוהי שעת תפילה.
 |
| From בתיה מקדוניה 1 |
בעומדנו כבר לעזוב, ראיתי בשבילי המתחם איש יפה, גבוה ונשוא פנים. זקן לבן וארוך מעטר את פניו ולבוש כולו בבגדי לבן. חיוך ועיניים מביעות הרבה אהבה. הייתי בטוחה שזה מישהו בכיר אבל יוסי הספקן אמר "מה פתאום".. צילמתי אותו מרחוק. התביישתי להתקרב אבל הוא זיהה אותנו ניגש, חייך, ברך לשלום ושאל מהיכן אנחנו. כאן כבר לא פחדנו להגיד "ישראל" למרות שברחוב עדיין העדפנו להסתתר אחרי זהות ספרדית…. עם כל כך הרבה מוסלמים, לך תדע.
 |
| From בתיה מקדוניה 1 |
הוא הכיר לנו את האנשים שהיו בחברתו, "עולי רגל" מתורכיה שמקימים עכשיו מחדש מרכז בקטשי גם שם. נאמר לנו שגם בירושלים ישנו מרכז כזה באוניברסיטה אבל לא כל כך הבנו את הצרפתית שהוא דיבר.
תוך כדי כך הוא משוחח בסלולרי עם מישהו ואחרי מספר מילים מושיט ליוסי את הטלפון. על הקו סגן ראש המסדר הבקטשי העולמי הבבא מונדי בכבודו ובעצמו, מתנצל על שאינו שם בעצמו לקבל את פנינו. מתעניין מה התוכניות שלנו והכי חשוב לו לדעת אם אנחנו נשואים…. אופס! לא יודעת אם תשובתו של יוסי נעמה לו או שלא….
אנחנו כותבים בספר האורחים, מתכבדים בממתקים ויוצאים משם בעדינות, נראה שמה שהם הכי זקוקים לו הן תרומות…. ואנחנו ממש לא הכתובת למרות ההתרגשות והכבוד…
 |
| From בתיה מקדוניה 1 |
בשלב הזה העייפות מכריעה אותנו. במקום להלך, אנחנו משתרכים לאורך הרחובות. קצת מתברברים, הרבה רעבים ומתיישבים חסרי כח במסעדה. עוד ארוחה לא מוצלחת ששוב מפתיעה אותי, האם מאז המשטר הסובייטי שכחו לבשל? הריי המטבח הבלקני ידוע כטעים ביותר.
2.5.13
 |
| From בתיה מקדוניה 1 |
במרחק 5 דקות הליכה מצאנו מסעדה פתוחה קרוב לשוק. לא ממש יודעים מה להזמין ואין שפה לתקשר עם המלצרים. אז.. קפה, תה, יוגורט וסלט כרוב (כי זה מה שראיתי מאחורי הדלפק…) עד שמגיע בעל הבית הדובר אנגלית, מרוב התלהבות הוספנו איזו פיתה מטוגנת על גריל ושתי ביצים לכל אחד. בקיצור ארוחת מלכים מקדונית.
 |
| From בתיה מקדוניה 1 |
 |
| From בתיה מקדוניה 1 |
מראה השוק התוסס על צבעיו וריחותיו עם בוקר, מראה מלבב. כלי המידה והשקילה מזכירים את שנות ה- 50 אצלנו. כפריים מגיעים עם יוגורט וחלב בבקבוקי קוקה קולה. איזה שימוש נהדר במקום הרעל שהיה שם קודם. ביצים שהוטלו אך הבוקר, "עוגות" חמאה צהובה וטרייה ארוזות בניילון נצמד (הקידמה בכל זאת כבר שם..) דבש ויערות דבש לסוגיהן, פתיתי גבינות פטה מיובשים ומלוחים לבישול ועיטור סלטים כשכל מוכר מפציר בנו לטעום כמה מוצלחת הגבינה שלו.
 |
| From בתיה מקדוניה 1 |
 |
| From בתיה מקדוניה 1 |
יוצאים לטפס במעלה ההר שמעל טטובו לאתר הסקי פֺופֺובָה שָפְקָה ( POPOVA SHAPKA) איזה שמות מצחיקים יש למקדונים האלה. איך אפשר לא להתבלבל ביניהם או לא להתגלגל מצחוק?
אתר הסקי כמובן סגור בעונה הזו אבל ראשי ההרים עדיין מולבנים ויפים ומזג האוויר שם למעלה נעים יותר.
 |
| From בתיה מקדוניה 1 |
 |
| From בתיה מקדוניה 1 |
כבר הבוקר גיליתי שיש לי שרירים גם בישבן. ההליכה אתמול כבר השפיעה, הרבה יותר מוקדם מהצפוי. אנו מטפסים בין שאריות השלג שטרם נמסו מעלה למלון בראש ההר רק כי בניגוד לכל האתרים שעומדים בשיממונם, משם בוקעת מוזיקה טובה. מזג האוויר עדיין חם ומצמיא מאד. לוגמים משקה על מרפסת המלון ויורדים חזרה כל הדרך (כי אין אפשרות אחרת) בדרכנו ליעד הבא.
 |
| From בתיה מקדוניה 1 |
אגם מָבָארֺובֺו – MAVAROVO
 |
| From בתיה מקדוניה 1 |
בהחלט ניתן להישאר שם כמה ימים, אם מעוניינים בטרקים או במסלולי אופניים בהרים ובכפרים מסביב.
אני מתאכזבת כשמתברר לי שגם האגם הזה הוא מלאכותי כמו הקודם.
מיד עם הגעתנו לקצה האגם, צדה את עינינו, כנסייה קטנה. בתוכה ציורים מרהיבים המכסים כל פיסת קיר אבל הכי מעניין ומשמח זה למצוא את הצייר שאחראי כמעט לכל זה. הוא ממשיכו של צייר אחר שנפטר. אני לא מבחינה בהבדלי סגנון ביניהם. עשרות או מאות דמויות מצוירות שם ביד אומן.
 |
| From בתיה מקדוניה 1 |
 |
| From בתיה מקדוניה 1 |
אחרי ששמע שאנו מישראל, הוא מצביע על מרכז הכיפה, שם מצוירים לדברו משה, המלכים דוד ושלמה ועוד דמויות מהתנ"ך. למען ההגינות, לא הייתי מזהה אותם… אבל אני מצלמת בהתלהבות שישמח.
 |
| From בתיה מקדוניה 1 |
האיש מקדיש את חייו לכנסיה הקטנטונת הזו. מלבד הציורים בפנים, גם את המוזאיקה וגם את הרצפה בחוץ הוא הכין.
 |
| From בתיה מקדוניה 1 |
נסיעה קצרצרה של כמה מאות מטרים במורד הרחוב, מביאה אותנו למרכז המידע של האזור. מצטיידים בעוד מפה (אף פעם אין מספיק מפות לטיילנים..) ומפליגים הלאה. ברור שמפליגים. המושב שלי עדיין במנח שכיבה מתקדם ואני יושבת לי רק על קצה הכיסא, זאת למרות בבוקר יוסי סידר משהו בכיסא והמצב טוב יותר מיום קודם.
 |
| From בתיה מקדוניה 1 |
כמובן שהם מיהרו ובנו כנסיה חדשה ענקית פי כמה על הגדה, שלא תחסר חלילה כנסיה מבין מאות הכנסיות הפזורות במדינה.
 |
| From בתיה מקדוניה 1 |
קצת בירבורים ושבירת שיניים של המקומיים, ואנו מוצאים את הדרך הצרה המובילה אל העיירה גליצ'ניק (GALICNIK) השם הזה מעורר בי משום מה קונוטציה אצלנו בצבא, ושוב אני מחייכת. יוסי מנווט בבטחה מעלה מעלה כ- 1800 מ' גובה מעל האגם. אנו חולפים לצד שרידי שלג שטרם נמס, עוד ועוד מטפסים עד שמגלים שכבת שלג שמכסה את הכביש. מנסים לעבור על התוואי שהותירו גלגלי רכב שעבר כאן לפנינו, מתקדמים מעט ו… כנראה שהרכב סב על עקביו (בעצם גלגליו). השלג המכסה את הכביש עבה מידיי, לכל רוחבו של הכביש והשוליים. בקיצור הדרך בלתי עבירה.
 |
| From בתיה מקדוניה 1 |
רכב שמגיע מאחורינו מסמן לנו לעבור. גבר מבוגר עם רכב קטן ואגו גדול, טוען שהוא מסוגל ואנחנו מפנים לו דרך. כמובן שאם יצליח ניסע בעקבותיו. אני משתעשעת במחשבה שכנראה התושבים שם מורגלים לשלגים ויודעים איך נוהגים.
 |
| From בתיה מקדוניה 1 |
השד יודע איך יוסי עושה את זה בסנדלים כשרגליו תקועות בשלג. אבל האמת היא שלא ממש קר בכלל שם. גם אני בעצם בגופיה.
 |
| From בתיה מקדוניה 1 |
הזוג שנוסע לפנינו מרגיש אחריות ואחוות נהגים וכל הדרך בודק במראות שאנחנו בסדר. רק לרגע הנפתי את היד על מנת לצלם את הנוף המשגע מחוץ לחלון, וכבר הם עוצרים ונזעקים לקראתנו.
 |
| From בתיה מקדוניה 1 |
הדרך היפיפייה ממשיכה בעליה בין הרים משובצים פיסות שלג, פרחי שלג נמוכים ושמש מאירה בשמיים תכולים.
הרכב של ניצול השלג שלנו נעלם אבל מאחר ואין שום כביש או פניה אחרים, אין חשש שנאבד בדרך. רק אחרי כברת דרך ארוכה גילינו שנסע מאד לאט בחשש שקרה לנו משהו. כך התנהלנו עד לפאתי הכפר.
 |
| From בתיה מקדוניה 1 |
 |
| From בתיה מקדוניה 1 |
 |
| From בתיה מקדוניה 1 |
 |
| From בתיה מקדוניה 1 |
 |
| From בתיה מקדוניה 1 |
 |
| From בתיה מקדוניה 1 |
 |
| From בתיה מקדוניה 1 |
 |
| From בתיה מקדוניה 1 |
 |
| From בתיה מקדוניה 1 |
 |
| From בתיה מקדוניה 1 |
אני בגופיה, מחד נפעמת מהחום ומאידך מעובי השלג. אין דרכי הרים כמו שיוסי מנסה למצוא בכדי לקצר את הדרך, בפעם הבאה הוא בטח יסכים לשכור X44.
 |
| From בתיה מקדוניה 1 |
 |
| From בתיה מקדוניה 1 |
 |
| From בתיה מקדוניה 1 |
 |
| From בתיה מקדוניה 1 |
 |
| From בתיה מקדוניה 1 |
הגענו לכפר הבא לָזורופולֶה LAZOROPOLE. חצי שעה בעליה עם פיתולים חדים כשאין לנו מושג קלוש מה יש שם. כמובן שיש גם שם כנסייה סגורה, כמה בתים ושבילים עבור אוהבי הטרקים. במרכז הכפר מסעדה גדולה ואני מאד רעבה. עד עתה לא זכיתי לאכול אוכל בלקני אמיתי וטעים כמו שכולם מספרים.
 |
| From בתיה מקדוניה 1 |
מלצר צעיר דובר אנגלית טובה מושיב אותנו. ממנו מבקשים שימליץ על מאכלים מקומיים אופייניים. הכל נראה מבטיח ואנחנו מתאפקים כמעט שעה שלמה… וודאי מכינים ממש טרי את הפאי גבינה שהמליצו לנו ובטח הלכו לתפוס את התרנגולת בחצר מאחור… ניתן להם זמן למרות הבטן המקרקרת כי על השולחנות האחרים נראים מאכלים בכלל לא רעים.
 |
| From בתיה מקדוניה 1 |
 |
| From בתיה מקדוניה 1 |
 |
| From בתיה מקדוניה 1 |
 |
| From בתיה מקדוניה 1 |
הצלחתי להפתיע את עצמי, לקח לי "רק" 45 דקות ללכת את המרחק של מעל לק"מ בעליה לא נוחה בין סלעים רטובים. המקום יפה ומרשים והכי הכי… רטוב, שוצף וגועש ממים רבים.
 |
| From בתיה מקדוניה 1 |
 |
| From בתיה מקדוניה 1 |
הולכים חזרה את כל ה- 1020מ'. פשוט כי אין מקום לישון שם. השרירים מזכירים לי את קיומם, חשבתי שהם כבר התרגלו למקדוניה ולא חיים על זמן תל אביב. עוד מאמץ קטן ואנחנו שוב בדרך.
 |
| From בתיה מקדוניה 1 |
 |
| From בתיה מקדוניה 1 |
 |
| From בתיה מקדוניה 1 |
 |
| From בתיה מקדוניה 1 |
התמונות כמובן צולמו בהיחבא כי אסור לצלם שם כמו בכל מקום כמעט במקדוניה או יוון.
 |
| From בתיה מקדוניה 1 |
 |
| From בתיה מקדוניה 1 |
לחובבי המסלולים – ניתן לצאת למס' טרקים באיזור, המסלולים יוצאים משמורת המעיינות עצמה ויש שילוט.
הראשון של כחמש שעות עד הכפר בליצה (Belica), שימו לב, המסלול אינו היקפי.
שני מסלולים היקפיים נוספים של כ- 24 ק"מ כל אחד שניהם עוברים על פסגת אחד ההרים באיזור, ובלגונות יפות.
יש שלט עם מפה המתאר את התוואי בכניסה לשמורת המעיינות. כדאי לנסות להשיג מפה איכותית.
 |
| From בתיה מקדוניה 1 |
 |
| From בתיה מקדוניה 1 |
 |
| From בתיה מקדוניה 1 |
 |
| From בתיה מקדוניה 1 |
 |
| From בתיה מקדוניה 1 |
הטיול הרגלי שעשינו קודם בכפר לא הספיק לו עם כל העליות. הדרך לכנסיה כמובן, איך לא? תלולה….. מאד!
 |
| From בתיה מקדוניה 1 |
המיסה נראית מעניינת, לא שהבנתי משהו ממנה. שירה ובעיקר נרות רבים. הורים עם ילדים, זקנים. כווולם מגיעים לכאן
 |
| From בתיה מקדוניה 1 |
 |
| From בתיה מקדוניה 1 |
קשה היה לצאת משם, ההמון כולו בכיוון ההפוך, ממתין בסבלנות להדליק את הנרות ולתקוע אותם בכלי המיועד בחול החם. שמש הכנסייה, פשוט מסלק את החלק הארי של הנרות הדולקים, על מנת לפנות מקום לנרות הבאים. כדאי להיות יצרן נרות במקדוניה.
 |
| From בתיה מקדוניה 1 |
 |
| From בתיה מקדוניה 1 |
 |
| From בתיה מקדוניה 1 |
 |
| From בתיה מקדוניה 1 |
 |
| From בתיה מקדוניה 1 |
 |
| From בתיה מקדוניה 1 |
 |
| From בתיה מקדוניה 1 |
 |
| From בתיה מקדוניה 1 |
 |
| From בתיה מקדוניה 1 |
 |
| From בתיה מקדוניה 1 |
 |
| From בתיה מקדוניה 1 |
משמעות הסמל אוניברסאלית: החרב מסמלת את היכולת להבדיל בין טוב לרע, לפלס את דרכנו בעולם. זהו מוטיב עתיק שמופיע בסיפורים של הגביע הקדוש, וגם בסיפור שלמה ובסיפור אלכסנדר מוקדון והקשר הגורדי. החרב נחשבה לבעלת כוחות מיסטיים, כשהופכים אותה יש לה צורת צלב. שני הצדדים של החרב מסמלים חובות לאדם וחובות לאלוהים והחוד שבקצה – משמעת. חרב קשורה ליכולת לקבל החלטות נכונות. יכולת זו נובעת מהשיקולים לכאן ולכאן שמייצגים המאזניים. המאזניים מייצגים את האיזונים הנכונים באדם, את היותו נקי משיקולים לא רלוונטיים, את מידת תשוקתו, רצונו. המאזניים הם המקום שממנו מתקבלות החלטות, והמקום שבו הם בסופו של דבר נמדדות. החרב היא היכולת להפריד בין טוב לרע, ולבצע דברים בצורה מדויקת ותכליתית.
כל עוד אדם עושה את הדברים הנכונים בחייו, מקבל את ההחלטות הנכונות, שוקל את הדברים בצורה נכונה ומגיע להחלטה בזמן הנכון, אזי לבו קל עליו והמאזניים נוטים לזכותו. בסוף החיים אדם עומד לפני מלאך המחזיק מאזניים וחרב. על המאזניים נשקל לבו, אם הוא קל מנוצה, אזי המלאך נותן לאדם לעבור לשלב הבא, לגן העדן. במידה והלב כבד, אזי החרב לא מאפשרת לאדם להמשיך הלאה. החרב היא להט החרב המתהפכת השומרת על הכניסה לגן העדן, המאזניים הם מאזני יום הדין. לכל אדם יש בחיים את הצדק שלו, את האמת שלו, את ההחלטות שעליו לקבל, את הדברים שעליו לעשות. המאזניים עוזרים לנו לגלות מה הם הדברים הללו, מספקים לנו את השיקולים לכאן ולכאן, שלא נפגע במישהו חלילה. החרב עוזרת לנו לעשות את המעשה הנכון. בסוף החיים אדם נמדד למול מה שהיה צריך לעשות, לעומת מה שעשה או לא עשה. בסופו של דבר כל אדם מקבל את המגיע לו. המלאך עומד מולנו עם מאזניים וחרב והוא בעל פנים כשלנו, קפדן או רחום כמונו, הוא שוקל את מעשינו ופועל בהתאם לכך. זוהי מידת הצדק והדין שעל כל אחד להתמודד איתה.
יש לבדוק במסעדת הדגים הסמוכה לשביל העולה למנזר, לגבי המפתח השמור אצלם. זה מבאס לעלות את כל הדרך ולגלות שסגור.
 |
| From בתיה מקדוניה 1 |
 |
| From בתיה מקדוניה 1 |
 |
| From בתיה מקדוניה 1 |
 |
| From בתיה מקדוניה 1 |
 |
| From בתיה מקדוניה 1 |
 |
| From בתיה מקדוניה 1 |
 |
| From בתיה מקדוניה 1 |
תמורת 10 דינר לאדם אנחנו מטפסים ממעט בתוך ההר. 2-3 צילומים ונגמר…
 |
| From בתיה מקדוניה 1 |
 |
| From בתיה מקדוניה 1 |
 |
| From בתיה מקדוניה 1 |
 |
| From בתיה מקדוניה 1 |
כנסייה יפה, טווסים בחצר ופרגנו לעצמנו שוב שיט על האגם. בחור צעיר חותר במרץ וגם מסביר באנגלית סבירה על מקור המים. מים מינרלים עם סידן קרבונט שלמעשה אלו מים מוגזים, ובנחל הנקי אפשר לראות את הנביעה בקרקעית.
 |
| From בתיה מקדוניה 1 |
 |
| From בתיה מקדוניה 1 |
 |
| From בתיה מקדוניה 1 |
בשולי הכבישים עוד ניתן לראות עמדות הגנה וירי ממלחמת העולם הראשונה כחלק מקו הגנה שהתחיל ממזרח, היום שמורת פליסטר, המשמשות כיום לציורי גרפיטי למקומיים.
 |
| From בתיה מקדוניה 1 |
 |
| From בתיה מקדוניה 1 |
 |
| From בתיה מקדוניה 1 |
 |
| From בתיה מקדוניה 1 |
 |
| From בתיה מקדוניה 1 |
 |
| From בתיה מקדוניה 1 |
 |
| From בתיה מקדוניה 1 |
העיר הבאה היא אוכריד OHRID.
 |
| From בתיה מקדוניה 1 |
 |
| From בתיה מקדוניה 1 |
 |
| From בתיה מקדוניה 1 |
 |
| From בתיה מקדוניה 1 |
 |
| From בתיה מקדוניה 1 |
 |
| From בתיה מקדוניה 1 |
לילה שקט ונעים עובר עלינו אבל הגשם לא מפסיק לרדת לכל אורכו.
6.5.13
 |
| From בתיה מקדוניה 1 |
אגם אוכריד
אגם אוכריד הוא בן ארבעה מיליוני שנים, והוא ממגנט את העין ביופיו. על גדותיו נבנתה טיילת רחבה שממנה ניתן לראות את הסירות הרבות השטות במים ואת התיירים המשתכשכים בהם או משתזפים על החוף. הוא זכה למעמד של אתר מורשת עולמית מטעם אונסקו, בשל העובדה שמימיו צלולים ונקיים. דבר המתאפשר גם בזכות הכלכלה הצולעת של המדינה – כאן אין שום תעשייה שתזהם אותו. האגם הינו בעל שטח של 360 קמ"ר (כפול מן הכינרת), והוא האגם העמוק ביותר בבלקן וחלקו נמצא באלבניה השכנה. יתכן שבגלל עומקו (למעלה מ 300 מטר) מימיו הם צלולים במידה מרשימה, בטמפרטורה של 24 מעלות ואפשר לשחות או לדוג או סתם לשבת על החוף ולהביט בנוף. מומלץ גם לנסוע לאורך האגם וליהנות משפע היערות שכמעט נוגעים במים. שימו לב שמרבית הנופשים סביב האגם הינם מקומיים (מקדונים או אלבנים). הסירות שמשייטות בין הערים שעל שפת האגם והשקיעות הארוכות והצבעוניות, הופכות את המקום לפנינה רומנטית. תוסיפו את העובדה שאין כאן הרבה תיירים שיציצו לכם מעבר לכתף, ותבינו שאם כבר להיות רומנטיים, זה המקום. באגם פועל בית ספר לצלילה.
 |
| From בתיה מקדוניה 1 |
 |
| From בתיה מקדוניה 1 |
 |
| From בתיה מקדוניה 1 |
 |
| From בתיה מקדוניה 1 |
 |
| From בתיה מקדוניה 1 |
 |
| From בתיה מקדוניה 1 |
 |
| From בתיה מקדוניה 1 |
 |
| From בתיה מקדוניה 1 |
עוד כנסיה עתיקה שפותחת שעריה רק ב- 10:00 מתוך רשימת הכנסיות ש"חובה" לראות.
 |
| From בתיה מקדוניה 1 |
רק היום השישי לטיול וכבר שבעתי מהכנסיות. עדיף הנוף הנשקף מהן והלאה.
 |
| From בתיה מקדוניה 1 |
 |
| From בתיה מקדוניה 1 |
 |
| From בתיה מקדוניה 1 |
 |
| From בתיה מקדוניה 1 |
 |
| From בתיה מקדוניה 1 |
 |
| From בתיה מקדוניה 1 |
בצד נשענים מקלות ארוכים ומכופפים בקצה, איתם מושכים את הכביסה הכבדה. בעיקר מכבסים שם שמיכות גדולות ושטיחים.
 |
| From בתיה מקדוניה 1 |
 |
| From בתיה מקדוניה 1 |
 |
| From בתיה מקדוניה 1 |
הגשם ממשיך לרדת, לא כל כך חזק ולא כל כך מפריע. הגענו אל הכפר מלובִיסטֶה (MALOVISTE) אחר הצהריים.
מלובישטה
כפר יפהפה בתוך שמורת פליסטר, 4 קילומטר מהכביש הראשי אוכריד ביטולה. היה כפר גדול בסוף המאה ה- 19 של אוכלוסיה וולכית, ובמרכזו קתדראלה מפוארת, בכפר גרו 3000 איש שעסקו בגידול צאן ובקר, מסחר ומלאכות יד. ירד ממעמדו לאחר מלחמת העולם הראשונה וכיום גרים בו רק 100 איש, אך רוב הבתים המקוריים נשארו וזאת אחת הדוגמאות היפות של ארכיטקטורה של אותה תקופה, נעשים מאמצים רבים לשמר את הכפר על תרבות הבנייה המקורית שלו. הכנסייה היא יצירת אמנות של ממש עם איקונוסטסיס מגולף מדהים וציורי קיר מעניינים וכן אוסף איקונות חשוב.
 |
| From בתיה מקדוניה 1 |
עולים ועולים בגשם מזרזף, לא רק אבני המדרך הלא אחידות וחלקלקות מצריכות התבוננות מעמיקה היכן שמים את הרגל, גם ה"מוקשים" שהשאירו פרות, עיזים, כבשים וסוסים פזורים בין האבנים והראש מביט רק למטה.
 |
| From בתיה מקדוניה 1 |
 |
| From בתיה מקדוניה 1 |
 |
| From בתיה מקדוניה 1 |
הדרך חזרה למטה לוקחת לי זמן כפול. האבנים חלקלקות ואין לי חשק להחליק על תוצרי החיות.
 |
| From בתיה מקדוניה 1 |
 |
| From בתיה מקדוניה 1 |
 |
| From בתיה מקדוניה 1 |
 |
| From בתיה מקדוניה 1 |
7.5.13
אי אפשר בלי הנקודה היהודית בטיול. אמנם לא הלכנו לראות אבל עוד אינפורמציה לעולם לא תזיק.
 |
| From בתיה מקדוניה 1 |
 |
| From בתיה מקדוניה 1 |
המקום עלוב ומוזנח, הכיכר מול המוזיאון "מעוצבת" בגרפיטי, מלוכלכת ועזובה. למרות הדרך הארוכה שהלכנו, החלטנו שלא לטרוח ולהיכנס לשם.
את מילוי המצברים בדרך חזרה למלון, עשינו בעוד כנסיה יפה ובשניים בורקס ויוגורט במסעדונת קטנה. לפחות האוכל היה טעים וסנט סופיה היא אחת המרשימות שבכנסיות שראינו עד כה וראינו המון, המון.
 |
| From בתיה מקדוניה 1 |
 |
| From בתיה מקדוניה 1 |
 |
| From בתיה מקדוניה 1 |
 |
| From בתיה מקדוניה 1 |
הרקליה הייתה העיר של הרקולס בארץ הלינקס. העיר נוסדה על ידי פיליפ השני ממקדוניה במאה ה- 4 לפני הספירה, והייתה חלק מההתפשטות המקדונית בימיו של אביו של אלכסנדר מוקדון.
בעיר רצפות פסיפס מרשימות, תיאטרון רומי ועדויות לנוכחותם של משפחת המלוכה המקדונית, אלכסנדר הגדול ואביו פיליפוס. היא הייתה עיר חשובה על הוויא אגנטייה, גם בתקופה הביזנטית. ומקום מושב בישוף נוצרי. בהרקליה יש דוגמאות יפות שלפסיפסים מהתקופה הביזנטית הקדומה. העיר סבלה רבות מהפלישות של האוסטרוגוטים, ולבסוף נחרבה בפלישות של הסלאבים ואיבדה מחשיבותה.
חבל שהמקום הזה לא מאורגן מספיק (לטעמי). שרידים עתיקים של מבנים ובזיליקות, והמון המון אבנים אבל מה שהכי מדהים בעיניי אלו הפסיפסים. למה?! למה לא שומרים עליהם יותר?
 |
| From בתיה מקדוניה 1 |
 |
| From בתיה מקדוניה 1 |
 |
| From בתיה מקדוניה 1 |
עוד נסיעה קצרה ואנחנו במעבר הגבול המקדוני. המעבר חלק מהיר וללא כל עיכובים.
לכתבת ההמשך כנס ללינק הבא-
לכתבת ההמשך המקבילה כנס ללינק הבא-
כתבה וערכה
בתיה שפי (גוטליב)
>ראלי אתונה 2008 athens fly-in
>
כל הכתוב הינו מנקודת מבטי האישית בלבד, ואינו מתיימר להיות מסמך ספרותי או יומן אובייקטיבי המשקף את דעת כל, או חלק, מהמשתתפים.
לסיפור זה מצטרף יוסי לוי, שהיה בצוות של מטוס ה- CHP שחווה חוויות שלא כל יום חווים.
אז אתם הקוראים, העלו זיכרונות וחיוכים, ולאחרים, בואו להשתתף בחוויות דומות בעתיד.
http://picasaweb.google.co.uk/shark4162/FlyinAthinaGreeceIsland1#
http://picasaweb.google.co.uk/shark4162/FlyinAthinaGreeceIsland2#
ראשית דבר
הכול התחיל בכנס 30 שנה לאגודה בחיפה ב – 23.11.07. יגאל אמירי פנה אלי והציע לארגן במשותף את המטס ליוון לכינוס AOPA האירופאי, שנערך באירוחה של אגודת התעופה היוונית. לא היססתי הרבה לפני שקבלתי הצעתו ובו במקום פנינו לירון, שאימץ את הצעתנו בשמחה רבה. יגאל ואני קבענו להיפגש בכדי להתניע את התהליך. כשבועיים לאחר מכן נפגשנו במשרד האגודה וקבענו את מסגרת המטס. מירב פרסמה חוזר מטעם האגודה וירון ציין זאת באגרת החודשית שלו.
נתיב המטס המתוכנן כלל:
ü יציאה ולילה ברודוס – 11.6.08
ü לילה במיקונוס – 12.6.08
ü סוף שבוע באתונה – 13/14.6.08
ü לילה בסאמוס – 15.6.08
ü חזרה דרך רודוס לארץ – 16.6.08
הפרסום הניב רשימה של 60 מעוניינים שאיישו 17 מטוסים. אני התחלתי בריכוז המידע לגבי שדות היעד והקשר איתם, ויגאל בארגון שירותי הקרקע, קרי בתי מלון ותחבורה בשדות אליהם נגיע.
לא נלאה את הקורא בתהליך זה, אבל מתברר שניתן לסמוך רק על עצמנו, וכך מצא יגאל חברה ישראלית המתמחה בתיירות ביוון, והם אלה שארגנו את כל שירותי הקרקע במקומות אליהם הגענו.
בתחילת אפריל כינסנו את הנרשמים לתדריך הראשון. מתברר, שכשצריך להכניס את היד לכיס, ההתלהבות שוככת. מספר הנרשמים ששלמו את הוצאות הלינה והתחבורה ירד ל – 27 משתתפים ב – 8 מטוסים, מהם 2 שביקשו להגיע ישירות לאתונה.
הקבוצה שהתגבשה כללה את הרשימה הבאה:
CEU – אמירי, מה-יפית, פרוייליך
CHZ – אורטנר, גזית, אביעוז, ליפ
ARO – נהרי ובת זוגו, נוי ואחיו
CCG – טלמון וגודשטט עם בנות זוגם
CHP – דגן עופר, רז ראובן, לוי יוסי
DZM – אקלר, בכר, קפלן
CHL – אייזנברג, גינזך, גבעCGC – ליפשיץ (ממה), הודסמן, רז יינון
כשבועיים לפני היציאה שלחתי דוא"ל לשדות בהם אנחנו אמורים לשהות לחניית לילה. תשובה חיובית קבלתי רק מסאמוס. רודוס לא טרחו לענות, מיקונוס שלחו תשובה שלילית, אותה ראיתי רק לכשחזרנו ארצה, ועל כך בהמשך.
בשדה דב פוגשים את עופר דגן וצוותו במטוס CHP פוסעים בצעדים מהירים ובפנים רציניות לאן שהוא. מתברר שהגיעו מהרצליה עם תקלת חשמל. אנחנו נכנסנו לטרמינל ואיבדנו קשר עימם, סיפורם בהמשך.
סוגרים את כל המנהלות בשדה, תדלוק, מרכז התיאום, ביקורת דרכונים, פיפי – ולדרך.
המלון נמצא ברחוב שכולו מלונות, על שפת הים. מזכיר את איזור התיירות של נתניה. התרעננות קלה במלון ויוצאים לארוחת ערב באחת המסעדות בסביבה. תוך כדי הארוחה, יגאל מקבל טלפון מעמרי טלמון, שהגיע למיקונוס ישירות. עמרי מודיע לו שאין לנו מה להגיע למיקונוס, הם לא יקבלו אותנו כיוון שלא יהיו להם מקומות חנייה לששה מטוסים. הם עמוסים למדי. התייעצות קצרה סביב השולחן, מה עושים? במיקונוס ממתינים לנו החדרים ללילה שלמחרת. מקבלים שתי החלטות: א) יגאל מתקשר ליולי (נשיאת AOPA היווני) המארחת שלנו, ומבקש ממנה להתערב עבורנו אצל מנהל השדה במיקונוס, ב) יוצאים בבוקר למיקונוס, כפי שתוכנן. את המלחמות עם מנהל השדה ננהל במקום ובזמן אמיתי.
להודות על האמת, חשתי רע מאד עם זה. השיבוש הזה הוריד לי את מצב הרוח לגובה הרצפה. היכן פספסתי בתיאומים? לאחר כרבע שעה, יולי חוזרת אלינו. ובכן, מנהל השדה מאשר את הגעתנו, בתנאי שנעזוב את השדה עד תשע בבוקר, ונו נו נו לאיציק על זה שלא סגרת את המעגל. הם טוענים ששלחו תשובה שלילית לדוא"ל שלי (למעשה, מצאתי את מכתב הדחייה שלהם להגעתנו במחשב שלי). בסדר, העיקר התוכנית ממשיכה לרוץ, גם התיאבון ומצב הרוח חזרו איתה.
עייפים ותשושים חזרנו למלון לשנת לילה. מחר עוזבים מוקדם למיקונוס עם נחיתת ביניים בקוס. זה לא היה לילה פשוט. היתושים בחדר והרעש והשיכורים ברחוב ניצחו. אבל בין לבין הצלחנו לישון קמעה.
חוויות צוות מטוס CHP ביום זה-
הסאגה של יום זה החלה בשדה בהרצלייה כאשר ממש לפני ההמראה לש.דב, כאשר לפתע אחד ממכשירי הרדיו החליט לאבד את האור בתצוגה הדיגיטאלית, כך שלמרות שהמכשיר עבד, לא ניתן היה לכייל תדר לשידור או קליטה.
כמובן מיד ביקשנו לחזור ולתקן את התקלה, אך התברר כי אין בהרצלייה מישהו שיכול לתקן תקלה זו, ולכן נשלחנו לש.דב, שם אמרו לנו שיטפלו בנו, וכך עשינו.
בש.דב קראנו לאיש הטכני והסברנו לו את התקלה, והתברר שכל מה שהוא יכול היה לעשות, להצליב בין COM1 ל- COM2 וזאת במטרה שניתן יהיה להפעיל גם את הטייס האוטומטי, המשועבד ל- COM1.
אחרי כל אלו והסדרת מירשה הטיסה, דרכונים ומכס המטוס וצוותו יצאו לדרך.
אלה שכאן לא מסתיים הסיפור אלה רק מתחיל, אחרי ההמראה הופנינו לכיוון VELOX וכבר בתחילת הדרך, הודיע לנו הבקר כי הוא לא קולט את המשיב (טנספונדר) שלנו, ולאחר מספר ניסיונות ושינוי הספרור בו, נאמר לנו סוף כל סוף שהוא נקלט, וממשיכים בטיסה.
במהלך הטיסה החלו תופעות מוזרות להתרחש, כגון הבהוב של תצוגת הרדיו היחידי שהיה במטוס, אבדן חשמל חלקי לעיתים, וכמובן גם משיב שלא נקלט ע"י בקרה ניקוסייה, ובשלב מסוים כל מערכת החשמל קרסה.
כמובן בוצעו מייד בדיקות נאותות, סגירת כל מערכת החשמל, בדיקת פיוזים, חיבור המערכת והדלקת הצרכנים השונים אחד-אחד בפערי זמן קטנים, וכל אלו במטרה לאתר את הגורם המשבית של המערכת, אם יש כזה, ואחרי שהתברר כי כל ניסיונותינו הם לשווא, ומערכת החשמל עובדת לסירוגין, הוחלט לחזור לארץ לנחיתה ותיקונים, ולכן עשינו "אחורה פנה וקדימה צעד" ושמנו פעמינו ל- VOR נתניה, תוך כדי הודעה לבקרה ת"א מדוע אנו חייבים לחזור.
כמובן שאם זיהוי קו החוף הועברנו לבקרה פלוטו, שבהמשך העביר אותנו לש.דב, ואלה אפשרו לנו לנחות רק לאחר שתחקרו אותנו האם הורדנו גלגלים, האם הם ננעלו ולאחר שנדרשנו לחלוף מול המגדל ושהם יוודאו שאכן הגלגלים ירדו.
אחרי הנחיתה בשלום, ואחרי שהמטוס הועבר אחר כבוד לשטח החנייה, דיווחנו על כל התקלות הללו לחברת התעופה, ואלה יזעיקו את צוות אחזקות 2000,לבוא ולתקן את הדרוש תיקון, ואחרי המתנה של כשעתיים הגיע איש טכני של המוסך, שדבר ראשון החליף מצבר, ולאחר מכן עשה מספר בדיקות, שלאורן הגיעה למסקנה המוטעית כי הטייס שכח להפעיל את מתג האלטרנאטור אחרי ההנעה ולכן המצבר התרוקן, ולמרות טיעונים, קושיות ושאלות שהצגנו בפניו, המצביעות על אי נכונותן של מסקנותיו, הוא עמד על דעתו כי זאת הבעיה וכי הכל בסדר.
לאחר שגם בדקנו אם הטייס הראשי של חב' התעופה שאין סכנה ביציאה נוספת לטיסה, ואישור ממנו שהתקבל לאור דבריו של האיש הטכני, יצאנו שוב לדרך, וגם זאת לאחר שנאלצנו להתגבר על העניינים הבירוקרטים של חזרה ויציאה מהארץ, לאור החזרה שלנו מהטיסה הקודמת, והצורך לתקן את המירשים שהוגשו ואת שעות ההמראה והנחיתה.
מאושרים וטובי לב, המראנו לנו לדרכנו בשעות הצהריים המאוחרות, בתקווה כי לא נידרש לשוב שוב על מה שקרה בבוקר, אלה שתקוות לחוד ומעשים לחוד, גם במקרה זה כאשר קצת יותר מ- 60 מייל מ- HEPLON החלו שוב בעיות במערכת החשמל, ודבר ראשון פסק המשיב לעבוד, ואחריו אט אט כל שאר המכשירים המופעלים על מתח חשמלי, עד לקריסה טוטאלית של מערכת החשמל.
בשלב הזה הטייס היה עופר דגן ולימינו ישב יוסי לוי, וראובן ישב מאחור, ההחלטה שהתקבלה הייתה, למרות היותנו רק 40 מייל מפאפוס, לחזור לנחיתה בארץ, ולכן פנינו לאחור, לקחנו רדיאל לכיוון VOR נתניה ושינינו גובה טיסה בהתאם לכיוון הטיסה, והיות ואף מכשיר לא עבד, יוסי נאלץ להיעזר לצורך הכיוון ב- GPS שלו ולצורך יצירת קשר ב- ICOM שלו.
רק אחרי מאמצים רבים, שכללו הכרזת פאן-פאן, הצליח יוסי ליצור קשר עם ניקוסייה ובאמצעותם להודיע לת"א על מהות התקלה וכי אנו נאלצים לחזור לנחיתה בש.דב, וכעבור 40 דקות טיסה מתוחות הגענו לחופי הארץ ולאחר שהורדנו גלגלים באמצעות פמפום ידני, נחתנו בביטחון מלא.
לפני ואחרי הנחיתה קיבלו הצוות, את כל תשומת הלב והסיוע עד לנחיתתם בתל-אביב, כאשר בפעם השנייה הצוות המופלא נוחת בין שתי שורות כבאיות הממתינות להם.
על הקרקע חיכו לנו, נציגי רשות התעופה לצורך הגשת דו"ח וכמובן נציגי חברת התעופה וחברת אחזקות 2000, לבדיקת התקלות שנתקלנו בהן.
ואחרי בדיקות ראשוניות, שמהן הגיעו למסקנה כי האלטרנאטור לא פועל, הוחלף המצבר שוב והמטוס הועבר להרצלייה לתיקונים, ואנו צוות המטוס הלכנו לישון בבית במקום ברודוס.
יום חמישי 12.6.08 – יוצאים למיקונוס דרך קוס
בשעה שמונה בשדה, לאחר ארוחת בוקר במלון. יוצאים לדרך. אני בצד שמאל, אלפרד תומך בניווט מאחור ויגאל שומר על הנתיב עם ה – GPS החדש שלו. טסנו בגובה 2000 רגל. טסים מעל הים, כשמדי פעם חולפים מעל אי כזה או אחר. מגובה זה ניתן לראות את הכפרים הציוריים באיים המיושבים. חלק מהאיים שוממים לחלוטין. לפחות באי אחד ראינו כנסיה בפסגת ההר, ותו לא. אני חושב לעצמי, איזה מהאיים שלמטה היו משאת נפשו של דודו אפל? הדרך לקוס חולפת בשלווה וללא אירועים מיוחדים. קוס, אי קטן עם כפרים יווניים טיפוסיים. מקבל אישור להצטרפות לפיינל למסלול 32. עם רוח מסלול, הנחיתה חלקה. שומר על הצפה ארוכה מעל המסלול עד קרבת נקודת הפינוי, בכדי לחסוך בהסעה על הקרקע ולזרז פינוי המסלול. הבואינגים מאחורי גם הם בפיינל. נגיעה במסלול ומייד מפנים לרחבה. מרחוק מסמן לנו איש הקרקע ואני מסיע לכיוונו. כיבוי מנוע. רודוס – קוס, שעת טיסה. צוות הקרקע התעניין בשלומנו וברצוננו. כשהודעתי להם שאין לנו צורך במאומה, ושתוך שעה נצא להמשך דרכנו, עזבו אותנו לנפשנו. סגרנו את המטוס ושמנו פעמינו למזנון הטרמינל להחיות נפשנו בכוס קפה ולשחרר לחצים בשירותים. הבוקר היה כל כך לחוץ בזמנים, כך שנהנינו מכל רגע של שלווה וקפה.
לאחר כשעה, חלפנו במשרדו של מנהל השדה, שמילא את פרטי המטוס והטיסה שלנו במחשב שלו, ושוב אנחנו במטוס בדרכנו למיקונוס. הפעם רגועים, כיוון שהחנייה כבר מובטחת. יגאל מאחורי ההגאים ואני מסייע לו בצד ימין. גם הדרך למיקונוס חולפת בשלווה ובהנאה מהנוף של האיים לאורך הנתיב.
מתקרבים למיקונוס, מקבלים הוראות נחיתה ויגאל נכנס לפיינל למסלול 34. נחיתה מושלמת, ויגאל מפנה לרחבת החנייה. עם כיבוי המנוע, מגיעים אלינו מנהל השדה ועוזרו, ומסבירים לנו מדוע לא אישרו לנו בתחילה להגיע אליהם. סוף שבוע של חג יווני, והם צפויים לארח מחר מטוסים שהזמינו חנייה אצלם חודשים מראש. עוזר מנהל השדה מראה לי כהוכחה מסר מודפס ששלח אלי כתשובה לפנייתי אליהם, ובה אי אישור הגעה למיקונוס. התנצלתי על כי לא ראיתי דוא"ל זה, והתחייבתי בשם כל הקבוצה שנפנה את השדה עד השעה תשע מחר בבוקר. עכשיו עלי לפרוע את השטר ולוודא שכולם יבצעו זאת.
בדרך החוצה עולים למגדל להגשת תוכנית טיסה למחר. כפי שהתחייבנו, מועד ההמראה שאלפרד רשם היה 09:00. כשעלינו במעלה מדרגות המגדל והגענו לקומת הפקח, הבנתי למה התכוונו כל אלה שלימדו אותי לסמוך על הפקח, ועוד יותר על עצמי. בקומת הפקח של מיקונוס אינטרנציונאל, יושב פקח אחד בלבד. שתי הכתפיים מצמידות שתי אפרכסות טלפון, כל כתף לאוזן אחרת, ביד שמאל הפקח מחזיק את המיקרופון ומחלק הוראות למטוסים הנכנסים והיוצאים, וביד ימין מעדכן את הרישומים על הלוח שלפניו. והכול מתנהל בשקט ובשלווה נפשית אדירה. עובדה, נחתנו חמישה X4, אחרינו עוד כמה מטוסי נוסעים, והכול זרם. אכן יעילות למופת.
כרגיל, בחוץ מחכים האוטובוס והמלווה. לאחר הגעתנו למלון, קפיצה קלה לבריכה להתרעננות ומנוחת צהריים דחופה.
מאבקי הלילה הקודם ביתושים הכריעו אותי, וישנתי שעה קלה.
בשש נפגשנו עם כל אלה שלא שכרו רכב או קטנוע, לטיול באי, ואלה שהגיעו מאוחר יותר. סגרנו את לוח הזמנים לבוקר שלמחרת, ויצאנו לטיול רגלי באזור הנמל והמסעדות. יגאל הוביל אותנו בין סמטאות הנמל עד למסעדה שמצא כמומלצת במדריך יוון, שהחזיק בתרמילו. היינו רעבים וטרפנו. החלטנו לקנח בגלידה, ושמנו פעמינו לגלידרייה הקרובה.
שם, תוך כדי ליקוק הגלידה, את מי אנחנו רואים? את הצוות המופלא של CHP, שעקבותיו אבדו אתמול. המופלאים הללו – עופר דגן, ראובן רז ויוסי לוי, זכו בניסיון לא קטן, בחירומים מעל הים, וזאת שלאחר המראתם אתמול מתל אביב, חטפו פעם שנייה הפסקת חשמל כללית (פעם ראשונה הייתה בדרכם מהרצלייה לשדה-דוב, זוכרים?). כל כך טוב היה לראותם אצלנו. ביום שחלף הם גרמו לי ללא מעט דפיקות לב. ובאווירה שמחה זו חזרנו למלון. מחר מתחיל סוף השבוע הארוך שלנו בטאטוי.
קורות צוות CHP ביום זה-
הצוות המופלא החליט לא לוותר. למחרת היום, התייצב עופר בבוקר בהרצלייה ואליו הצטרף יוסי ושניהם ווידאו שכל התקלות יטופלו כראוי, ולאחר החלפת האלטרנאטור, הרדיו ללא התצוגה והחלפת ג'נט וצמיג, לקחו את המטוס לטיסת בדיקה בשטחי האימונים, ורק לאחר שווידאו שהכול בסדר, יצאו לדרכם בפעם השלישית, ובתקווה שגם האחרונה.
הנחיתה הראשונה הייתה נחיתת תדלוק ברודוס, ומיד אחריה המראה למיקונוס בכדי להצטרף לשאר החברה'. מכאן ואילך צוות מטוס זה היה חלק מהחבורה כולה.
בדרך מישראל לרודוס במסלול שאורכו כ- 500 מייל, והמוצג במפה המצורפת
במהלך הטיסה חלפנו מעל לים התיכון כ- 40 מייל דרומית לקפריסין, לא רחוק מפאפוס ולימסול, אך המעניין ביותר היה כאשר הגענו לאי רודוס והיינו צריכים לחצות מדרום מזרח לצפון מערב, דרך מפרץ יפהפה מצפון לעיר פאליראקי Faliraki, ובהמשך חצינו את האי עד לשדה התעופה הצבאי מריטסה Maritsa, ומיד אחרי רכס הרים המתנשא לגובה שמעל 800 רגל, ומיד אחרי נגלה לעינינו השדה האזרחי של רודוס הנקרא גם דיאגורוס Diagoras, שלצורך הנחיתה בו היינו צריכים לחלוף מעליו לכיוון הים ולאחר מכן לפנות צפונה לצלע עם הרוח ולנחות.
לאחר תדלוק של המטוס ובדיקות מכס ודרכונים, יצאנו שוב לדרך למיקונוס במסלול שאורכו כ- 185 מייל, שתמונתו מצורפת בזאת
 |
| From flyin athina& greece island 2 |
אחרי ההמראה בדרך לאי Sesklio טסנו בתחילה לצפון מערב והתקרבנו לגבול הטורקי, ואפילו חזינו בחופי טורקיה, ואח"כ פנינו מערבה לאי וחלפנו מעליו בחלקו הצפוני, ומיד אחרי כן ראינו מימיננו את חופי האי Symi, וממש לפני חופי האי סימי פנינו לדרום מערב לכיוון האי Tilos אותו חצינו ממזרח למערב ממש במרכזו, וכאשר הגענו לחופיו המערביים פנינו לצפון מערב תוך חציית האי לכיוון הטיסה, ואחרי שחלפנו את האי נגלה לעינינו האי הקטנטן Gaïdaros שאותו חלפנו בפינה המזרחית שלו, והמשכנו בכיוון הטיסה עד לאי Nisyros, וכאשר הגענו לחופיו הדרום מזרחיים המשכנו לטוס בכיוון כללי מערב, לאורך דרום האי, כאשר במרכז האי נצפה אגם מלח לבן וגדול, וכאשר הגענו שוב לים, אחרי מרחק קצר ראינו משמאלנו את האי Pacheia, ואחרי זמן לא רב הגענו לחופי האי Pergausa מצדו המזרחי, ושם פנינו לצפון-צפון מערב, תוך חציית צדו הצפון מזרחי של האי, ואחרי זמן מה הגענו לחופי האי Kos, וטסנו לאורך חופיו הדרום מערבייםעד לעיר Kefalos, משם המשכנו לצפון מערב עד שנגלתה לעינינו שרשרת איים שהמערבי שביניהם נקרא akina, שאותו עברנו מצדו הדרום מערבי, ובהמשך הגענו לאי Donoussa, אותו חצינו בפינתו הצפונית ובהמשך דרכנו חלפנו מעל פינתו הצפונית של האי Naxos, ואחרי שחלפנו את האי והיינו מעל לים פנינו צפונה לנחיתה באי Mikonos, בשדה הנמצא בצידו המערבי של האי ולצורך ההגעה אליו טסנו לאורך קטע מסויים, מדרום לצפון האי.
|
|
|
From flyin athina& greece island 1 כמובן שהגענו לאי שעות רבות אחרי כל שאר המטוסים, אולם ארגון טוב ואנשי שדה יעילים סייעו לנו לצאת מהר מהשדה ולהגיע לבין המלון עוד באור יום, ואת השקיעה לחזות בה כבר מהמלון. |
יום שישי 13.6.08 –
מנהל המלון, או מי מטעמו, מקיש על דלתנו להשכמה בשעה שש ושלושים בבוקר. לאחר התארגנות יוצאים לסעודת הבוקר. הלחם קצת יבש, הביצה קצת קשה, ירקות לא היו כנראה במלאי. הקפה היה מעודד. מילא, לפחות ישנו שינה טובה ללא יתושים וללא רעש חיצוני.
האוטובוס מתייצב בשעה היעודה, ותוך כרבע שעה אנחנו בשדה. עוברים את הבדיקות הביטחוניות. אלה החוקים, ולא רק פה, לוודא שלא ננסה להתנקש בחיינו שלנו. יוצאים למטוסים ומתארגנים ליציאה. אלפרד בצד שמאל ואני מסייע בצד ימין.
מקבלים הוראות הסעה ל – 16, מתיישרים וממריאים. הפקח, ברוב אדיבותו, שולח אותנו ישירות מערבה, אין צורך להדרים ל – RIPLI. מצד שני, אולי שמח להיפטר מששה נודניקים, שמקשקשים לו בקשר בשפה לא ברורה, ומפרים את שלוות היום והמקום. ואולי מנסה לגרש אותנו מהר יותר בכדי לפנות מקום לאלו שצפויים להגיע היום, ובעטיים התחייבנו להתאדות עד השעה תשע בבוקר.
מכל מקום, אנחנו בדרכנו מערבה, מטפסים לפי הוראות הבקר, עד שלבסוף מעביר אותנו לתדר אתונה. לפי הרעש בקשר, נראה שהגברת מאחורי המיקרופון, לא יודעת מה נפל עליה. יותר מדי מטוסים עם הקידומת X4 שמבלבלים לה את המוח מעבר למה שצריך. הגברת יוזמת הפסקות קשר, ולפעמים לא עונה. כנראה שהלכה ללגום מעט מים קרים. אנחנו ממשיכים לפי תוכנית הטיסה, עם קיצורים כאלה ואחרים. לטובת אלה שלא חלקו עימנו חוויה זו, אומר רק שמכיוון שטסנו ,VFR נדרשנו להגיע לאזור אתונה מדרום בכדי לא להיכנס ל – TMA של השדה הבין-לאומי של אתונה. מתקרבים לקו החוף, אתונה מתבהרת למולנו, ועוברים לקשר עם טאטוי.
ההנחיות ברורות וחדות. אותנו שולחים לחוג מעל וסביב האצטדיון האולימפי החדש של אתונה, שהוגדר כנקודת holding למטס זה, עד להתפנות הפיינל למסלול, לא לפני שעוברים מעל האקרופוליס ולאחר כשתיים או שלוש הקפות בגובה 2000 רגל, הפקחית משחררת אותנו לנחיתה.
 |
| From flyin athina& greece island 1 |
אלפרד שם את אף המטוס על הגישה למסלול 03 ומתכונן לנחיתה. קצת לפני ההנמכה לפיינל, הפקחית שולחת אותנו סביב. לדבריה, המסלול צריך בדיקה. אלפרד פותח מנוע וחוזר לגובה 2000 לעם הרוח. כשחולפים לצד המסלול, אנחנו מבחינים ברכב הנוסע על המסלול ומפנה אותו לאחר דקה או שתיים. לאחריו ממריא מטוס, שהמתין גם הוא בקצה מסלול, ואנחנו משוחררים לנחיתה. נוחתים ומפנים בהתאם למפת השדה, שהופצה מבעוד מועד. ביציאה למסלול ההסעה ממתין לנו Follow Me שלוקח אותנו לנקודת התדלוק בצד מסלול ההסעה. נקודת התדלוק הינה מיכלית של BP שהובאה במיוחד לימים אלו. ממלאים את המיכלים עד גדותיהם, ואני שולף את הארנק לתשלום. הפעם אכלנו אותה. המתדלק לא מכיר באישור שהבאנו עימנו על היות המטוס מסחרי. למרות ההנחה של 5%, אני משלם יותר מאשר ברודוס ובמיקונוס. מילא, חלק מעלויות התענוג. בסיום התדלוק מניעים שוב ועוקבים אחר ה – Follow Me לנקודת החנייה.
אלפרד מדמים מנוע, סוגרים את המטוס ועולים למיניבוס שממתין לנו, לכיוון משרד הקבלה והרישום.
קורות צוות CHP-
כמו כולם קמנו בבוקר, הלכנו ונסענו לשדה, ומשם יצאנו לטיסה של כ- 170 מייל לאתונה, במסלול הנמצא בתמונה המצורפת
|
|
| From flyin athina& greece island 2 |
אחרי המראה הופנינו דרומה לים לנקודה שממנה יום קודם הגענו למיקונוס, משם פנינו לצפון מערב עד לאי Syros, אותו חצינו בפינה הדרומית שלו, ובהמשך את פינתו הצפונית של האי Kythnos ועוד מעט מזרחה את פינתו הדרומית של האי kea, מנקודה זו פנינו לדרום מערב, בדרך חלפנו משמאל לאי geo georgios המוקף במי ים בצבע טורקיז, ובהמשך הגענו לפינתו המזרחית של האי ydra שמשם המשכנו לטוס בכיוון כללי צפון, תוך מעבר העיר Poros במזרח הפלאפונס, האי Aegina בצדו המערבי ועד שנגלו לעינינו חופי אתונה ואף המטוס היה מול הנמל וכאשר מימין נמצא שדה התעופה הבינלאומי הישן של אתונה Ellinikon Airport,
 |
| From flyin athina& greece island 1 |
וכאשר התקרבנו נגלה לעינינו המראה המרהיב של העיר אתונה על כל גודלה, ותוך חציית העיר לצפון פתאום נגלה במלוא הדרו האקרופוליס Acropolis, ואין להשוות את מראה המקום מהאוויר, ומעט לאחר מכן מימין נראה האצטדיון האוליפי Olympic Complex, ועוד מעט צפונה נראה שדה היעד, השדה הצבאי של tatoi, ששם אמור להתקיים המפגש של כל הטייסים שהגיעו במסגרת מטס זה.
 |
| From flyin athina& greece island 1 |
נרשמים ומקבלים תג שמי לענידה על הצוואר, ומכאן, כל אחד לנפשו. על פי התכנון המוקדם עד השעה 17:00 אנחנו חופשיים לשוטט בדוכני התערוכה שהכינו המארגנים. בשעה חמש אמור להיערך מטס ותצוגה אווירית, ולאחריה התכנסות ויציאה למלון. מספר חברים מוותרים על המטס, ומבקשים לצאת למלון. לא כל כך מסתייע, החברה המקומית לא מוכנה לספק יותר מאשר הסעה אחת למלון, וגם זו, אם נרצה לשנות את השעה, בהתראה של שלוש שעות. הצצה חטופה בשעון מבהירה שכל מה שנרוויח תהיה שעה או שתיים. בלית ברירה, כל שבעי המטוסים נאלצים להישאר בשדה ולהשתתף בחוויית התצוגות, הקפיטריות, התשורות שהוצעו בכל דוכן, והמטוסים והציוד שהוצגו ברחבה ובדוכנים, על ידי המשווקים המקומיים. אני לעומת זאת הואשמתי בחוסר אסרטיביות. משום מה האוהל של צירוס היה מוקף בהרבה יותר אנשים מכל אוהל אחר. כשהתקרבתי סקרן למקום הבנתי מדוע. עדת זאבים הקיפה שתי אלילות יווניות יפיפיות, שהבד הלבן שעטו עליהן בקושי כיסה את קצה תחתוניהן (אני לא משוכנע שהיו דברים כאלו), וחשף זוג רגליים חטובות להדהים.
 |
| From flyin athina& greece island 1 |
השעות חולפות לאיטן, מסתובבים בין הדוכנים שוב ושוב. נכנסים למוסך הענק, שהומר לאזור תצוגה מקורה וממוזג, מפטפטים בקפיטריה, פוסעים מעדנות למוזיאון מטוסים עתיקים, שהינו שיגעון פרטי של אדם אחד. המוזיאון מכיל מטוסים מתחילת המאה הקודמת, שעדיין טסים, בעיקר טיסות אוורור, עקב מגבלות שמטילות הרשויות ביוון. אגב רשויות יוון, טייסים מקומיים ששוחחתי עמם, מתלוננים קשות על הרשויות שלהם בכל הקשור לשימוש בשדות התעופה ומסי נמל המוטלים עליהם (הידעתם? בכל שדה בו נוחתים משלמים אגרת חנייה ומס נוסעים. גם המקומיים, לא רק אנחנו. וזה לא הופך את עלות שעת הטיסה שלהם לזולה יותר). מסתבר שלאחרים יש צרות משלהם, ולנו אין סיבה לקנא בהם.
בשלב מסוים החליטו רוב החברה מישראל ללכת גם למוזיאון של חיל האוויר, הממוקם בשדה זה, וגם כאן נתקלנו בלא מעט מטוסים ישנים עוד ממלחמת העולם הקודמות, ואפילו אחד שנמשה מהים אחרי שהופל, ועוד התברר כי אוצר המוזיאון ביקר אפילו במוזיאון בחצרים.
 |
| From flyin athina& greece island 1 |
השעות חולפות. השעה חמש ומטס אווירי יוק. מישהו ביטל ושכח להודיע? או שמא היה זה מטס של מטוסים חמקניים שלא הרגשנו בהם? החברים לא מתרגשים, חששתי שיאשימו אותי גם באי קיום המטס. גם זה עובר והנה מגיח האוטובוס. מעמיסים את הציוד ויוצאים למלון, כשעה נסיעה. אתונה, בכבישים וברחובות בהם נסענו, מזכירה את תל-אביב של שנות השבעים. עיר ים-תיכונית, רחובות צרים למדי, בתי מגורים בעלי מרפסות (שכנראה אין בהן שימוש, כיוון שלא ראיתי נפש חיה במרפסות אלו), עצי פיקוס בצדי המדרכות, והרחובות הפקוקים.
הגענו למלון. הולכים לקבל חדרים. מקלחת ומנוחה לקראת היציאה המשותפת הערב לטברנה.
היציאה המשותפת כללה ארוחת ערב בטברנה עם הופעת מחול ושירים יווניים לתיירים. ארוחת הערב לא הייתה ארוחת גורמה של ממש, אבל בהחלט השביעה, מאחר ולא אכלנו כל היום. המופע עצמו היה די נחמד, במיוחד החלק ההומוריסטי בו הרקדנים משכו לבמה נציגים מהקהל, כולל כמה נציגים מהקבוצה שלנו, אבל גם מפולקלור זה שבענו, ובסביבות חצות הורדנו סל"ד לסרק, ועזבנו את המקום חזרה למלון ליהנות מעוד כמה שעות שינה לקראת מחר. מחר צפוי לנו סיור מאורגן במרכז אתונה ובאקרופוליס. לילה טוב.
שבת 14.6.08 –
נהנינו מיקיצה מאוחרת קמעה, שבת היום, לא? לאחר ארוחת בוקר משביעה, יצאנו עם המדריכה לתור את אתונה. ויקי, מדריכת התיירים, שפעה ידע רב בהיסטוריה של עירה, ותוך כדי נסיעה באוטובוס, תיארה את המתרחש סביב. מרכז אתונה בנוי מתערובת של בתים בסגנון מודרני עם בתים בסגנון יווני עתיק. האיסור על בניה מעל תשע קומות, בכדי לא להתחרות בגובה האקרופוליס, השאיר את אתונה ללא גורדי שחקים. לפיכך, כל קרקע פנויה משמשת לבניה, דבר המסביר את מיעוט הריאות הירוקות בעיר. אבל הגנים הקיימים, שמורים ומטופחים – תאווה לעיניים.
בדרך לאקרופוליס, עשינו חניית ביניים באצטדיון האולימפי העתיק של אתונה, בו נערכה האולימפיאדה הראשונה של הזמן החדש, ובו מסתיימת כל ריצת מרתון. רק כשמתקרבים, ניתן לראות את היופי של האתר וגודלו. המקום נבנה על חורבות האצטדיון הרומי שהיה קיים במקום וששוקם מחדש.
המשכנו לאקרופוליס. כבר מרחוק ראינו את הפיגומים והעגורנים העוטפים את המבנים. האתר עובר שיקום ושחזור מחדש. כאתר תיירות, המקום מושך אלפי תיירים בכל שעה שהאתר פתוח. בתום הרצאתה המאלפת של ויקי, התפזרנו, כל אחד לעצמו או בקבוצות, לשיטוט באתר. מה אומר לכם, אנחנו לא מרכז העולם, כפי שאנחנו רוצים לחשוב לפעמים, ומציון לא תמיד יוצאת תורה (לפעמים יוצאים דברים אחרים). בכלל, מוויקי למדנו שהאקרופוליס אינו ייחודי רק לאתונה. בכל עיר בימי אתונה העתיקים, היה אקרופוליס, אולם רק זה של אתונה נשמר. האקרופוליס (עיר גבוהה, ביוונית), נבנה על הפסגה הגבוהה ביותר של העיר, ונועד לשמש כמקלט אחרון לתושבים במקרה של מלחמה. הפרתנון בפסגת האקרופוליס, מרהיב ביופיו, אולם יופי זה מועם במקצת עקב הפיגומים הרבים שעוטפים אותו כחלק מתהליך השימור.
החלק הרגלי מסתיים, וממשיכים בסיור הממונע בעיר. חנייה נוספת מול בית הפרלמנט, לצורך צילומים משותפים עם חיילי המשמר, שנראים כמו בובות עם התלבושות העתיקות. כל הבזק מצלמה גורם להם למצמץ, אבל מעבר לזה אף שריר לא זז על פניהם. לחשוב על זה כדרך של שירות צבאי, נו, שיהיה.סיימנו את הבוקר הארוך בארוחת צהריים מוזמנת באחת ממסעדות העיר שמתחת לאקרופוליס מקום הנקרא ה"פלאקה".
 |
| From flyin athina& greece island 1 |
בתום הארוחה חוזרים למלון לסיאסטה. אחר הצהריים איש איש לנפשו. הצוות של CHX מקדים צאתו לסאמוס. אנחנו הלכנו לאכול קבב מעולה במסעדה בפלקה. חוזרים למלון רגלית למנוחת לילה. לילה טוב, מחר יוצאים לסאמוס. הצוות של ה- CHP יצא לסיור ביתר העתיקות שמסביב לאקרופוליס, שכלל מספר מוזיאונים והרבה עתיקות, וגם רחובות ציוריים, תרתי משמע, סיור רגלי שנמשך כ- 4 שעות ורק לאחר מכן חזר רגלית למלון, כאשר בדרך חזרה הצוות פגש את "ממה" בדרכו להודיע למשטרה על כך שכייסו אותו במהלך הסיור של הבוקר.
 |
| From flyin athina& greece island 1 |
בערב יום זה צות ה- CHP וחלק מצוות CGC יצאו לטייל בעיר כאשר היעד הוא הר ליקאבטוסMonte Lykabetos, ממנו נשקף נוף מרהיב על העיר, ואחרי כל אלו, חזרנו למלון לשינה בריאה, לתלאות יום המחר.
יום ראשון 15.6.08 –
היום מתחיל לא רע. האנשים מתאספים בלובי בשעה היעודה, שמונה וחצי בבוקר. האוטובוס ממתין לנו במורד הרחוב, ואנחנו יוצאים לשדה – כשעה נסיעה. נפרדים מהאחראי על התיאומים ופונים למטוס. כל אחד תורם חלקו בהכנת המטוס. אני מבצע בדיקה לפני טיסה. מהעבר השני של מסלול ההסעה אנחנו מבחינים ביולי מתראיינת לאחד מערוצי הטלוויזיה המקומית. ממתינים שתסיים את הראיון וניגשים להודות לה ולהיפרד ממנה. כל אחד מאיתנו זוכה לחיבוק חם ממנה ונשיקה על כל לחי. לדברי יגאל, גם מעמד זה צולם וכנראה שעשינו כותרת בטלוויזיה המקומית.
בחזרה למטוס, דוחפים אותו מהעפר לשולי מסלול ההסעה, על מנת למנוע פגיעות אבנים במדחף, ונכנסים למטוס. כל אחד במושבו. אני מאחורי ההגה, אלפרד לימיני כסיוע בניווט, ויגאל מאחור לשמור על שנינו. מקבלים אישור התנעה והסעה, ויוצאים להתיישר על מסלול 21. אני פותח מנוע, המראה חלקה, אולם האף קצת כבד עקב משקל הדלק והציוד. אני מכוון לכיוון דרום, בכיוון כללי של KEA. מטפסים מעל אתונה לכיוון האצטדיון החדש (גרמן, תקראי ותפנימי) כנקודת ביקורת ראשונה, ומשם לעבר החוף לנתיב ה – VFR המתוכנן. בדרך מנסים לזהות את האתרים שרגלינו דרכו בהם אתמול.
קו החוף גם הוא מאחורינו, ואני מתיישר בגובה הרצוי. קביעת סל"ד, דילול תערובת, איפוס ג'ירו, ואני מוכן לניווט הארוך. לפנינו כשעתיים וחצי טיסה לכיוון KEA ומשם מערבה דרומית למיקונוס, והצפנה לכיוון סאמוס. עוזבים את תדר טאטוי, עוברים לתדר אתונה, המלווה אותנו כל הדרך עד לסאמוס. אתונה יודעים שהקשר עם סאמוס בעייתי, ומבקשים שנישאר איתם על התדר עד שניצור קשר עם סאמוס.
מזג האוויר בהיר למדי, אולם הלחות היחסית הגבוהה גורמת לעננות מעל כל אי, וערפילים מעל המים. קשה לראות את תמונת הנוף, אלא רק כשמתקרבים לאי.
בהתקרבנו למיקונוס מדרום, התבקשנו לעבור לתדר שלהם, ולדווח 10 מייל מזרחית להם. בנקודה זו שוב עברנו לתדר אתונה, ושוב התבקשנו להישאר איתם עד יצירת קשר עם סאמוס. הנוף בדרכנו כבר מוכר לנו. מרחבים אינסופיים של ים, פה ושם צצים האיים הבלתי מיושבים, באחדים מהם כנסיה בודדת בראש ההר הגבוה באי.
חוויות צוות ה- CHP בלג זה שאורכו כ- 260 מייל, המתואר בתמונה המצורפת
 |
| From flyin athina& greece island 2 |
למעשה עד דרומית למיקונוס מסלול הטיסה הוא ההיפוך של המסלול מלפני יומיים בטיסה לאתונה, אך מהנקודה דרומית למיקונוס טסנו לצפון מזרח, ממערב לאי Ikaria, וכאשר חלפנו אותו לגמרי פנינו לדרום מזרח לכיוון קבוצתאיים שהצפוני שבהם נקרא fournoi וכאשר היינו מצפון לאי זה, פנינו לחלקו הדרומי של האי Samos שהוא למעשה רכס הרים גבוהים בגובה של כ- 2350 רגל, שרק לאחר שעוברים אותם ניתן לראות את שדה התעופה שאליו מיועדים פנינו.
שרשרת הרים זו יוצרת גם מיסוך כפי שמתאר בהמשך איציק מה-יפית.
 |
| From flyin athina& greece island 2 |
 |
| From flyin athina& greece island 2 |
מתקרבים לסאמוס. כל הניסיונות ליצירת קשר נענים בדממה מוחלטת מהצד השני של הערוץ. רק כשהתקרבנו לאי הבנתי מדוע. השדה נמצא בתוך עמק מוקף הרים, ועל מנת להגיע אליו יש לעקוף את ההר מעל הים ואז לפנות צפונה. 10 מייל מהשדה ועדיין אין קשר, אנחנו שומעים רק את המטוסים שלפנינו, הגבוהים מאיתנו, משוחחים עם השדה. מדי פעם אני מנסה ליצור קשר. האי בטווח ראייה ואני מתחיל לשמוע קטעי משפטים. עוד כמה דקות חולפות, ונוצר הקשר.
הבקר מתעניין במועד הגעתנו, ונענה שתוך מספר דקות. עוקפים את ההר לתוך הים, והנה השדה מונח לפנינו במלוא הדרו. מקבלים אישור לנחיתה על מסלול 09. אני שם את האף לכיוון המסלול, מבצע בד"ח לפני נחיתה. אזהרת הדפית לגבי רוחות צד וגזירות רוח נשמרו בראשי, ולפיכך שומר על מהירות גישה גבוהה יחסית. סיבה נוספת הייתה הרצון שלי לגעת לקראת הפינוי, כיוון שהבואינג שמאחורינו נשלח לבצע 360 בכדי לאפשר לנו לנחות. דו-קיום בצוותא.
למרות החששות, הנחיתה חלקה וכך גם פינוי המסלול. אני מבחין מרחוק בקבוצה המטוסים שהקדימה אותנו, ושם פעמי אליה. דוד אייזנברג מועיל ברוב טובו לכוון אותי בתנועות ידיים. הגענו. כיבוי מנוע, התארגנות ליציאה מהמטוס, פירוק האביזרים שלנו, קשירת המטוס לשקי החצץ שהכינו עבורנו המארחים, וממתינים לתדלוק.
בשלב זה הצוותים של ה- CHP וגם של ARO כבר היו על המסלול ממתינים גם הם לדלק.
נציגת התפעול מודיעה שנהג התדלוק יתפנה רק באחת ושלושים וממליצה לקחת אותנו בינתיים לטרמינל לכוס קפה. ואכן בשעה היעודה המתדלק מופיע, ונציג מכל מטוס הדורש דלק יוצא לרחבה. בינתיים מגיע גם המטוס האחרון, CGC שזכה לסיפור משלו (אנשי הצוות חשדו שמישהו פתח להם את המטוס ודיווחו לשלטונות, דבר שגרר חקירת שתי וערב של שעתיים, כאילו הם הפורצים). זהו, כולנו פה.
יגאל יוצא לתדלק ואני נשאר במשרדו של מנהל השדה, תוך שאני זוכה להרצאה חמורת סבר מפיו של המנהל מדוע עלינו לשלם אגרת נחיתה של 2 יורו. הבטחתי לו שלא נתמקח ונשלם את האגרה במלואה. אלפרד רוצה לעלות למגדל ולהגיש תוכנית טיסה למחר, אולם אנשי המגדל מבקשים לדחות זאת לבוקר המחרת כיוון שהם עמוסים. ואכן, הקשר רועש וגועש.
בינתיים, יגאל וראובן רז פורצים למשרד בסערה. המתדלק אינו מוכן לקבל את האישור המסחרי לתדלוק המטוס, ותובע תשלום מלא הכולל מס. לא עזרו כל טענותינו שבשדות האחרים טפסים אלו היו קבילים, ובהתאם קיבלנו את ההנחה בדלק. זה לא עניין של מה בכך, הפער מגיע לכשלושים אחוזים ממחיר ליטר דלק (1.6 יורו במקום 2.3). מנהל השדה מזעיק את מנהל המכס בשדה, האמון על הנושא, וגם הוא מסרב לקבל טפסים אלו. הוא דורש טופס חתום מקורית על ידי המִנהל, ולא צילום. לדבריו, מי ערב לו שלא זייפנו את הטפסים? עכשיו לא הכסף דיבר מגרוננו אלא העלבון. הייתכן שטייסים ישראלים יזייפו טופס שכזה? לא יעלה על הדעת! הצענו לו להתקשר לחברה המשכירה, להשאיר לו את מספרי הדרכונים שלנו, בכול מה שיחפוץ, אבל הוא בשלו. אנחנו מנסים להסביר לו שבקשתו בלתי אפשרית. הוא מבצע מספר שיחות טלפון וחוזר ומסביר שצר לו, אבל זה המצב. לאחר שעה של ויכוחים וניסיונות שכנוע, אנחנו מבינים שהרוח שלנו לא תעקור את ההר שלו, ונכנעים. משלמים את המחיר הנדרש, משלימים את הניירת הנחוצה, ויוצאים לאוטובוס הממתין לנו.
הסתיימה מערכה ראשונה ועכשיו פנינו למערכה השנייה. החברים, שהגיעו בינתיים למלון, מדווחים לאחור שבעלת המלון מסרבת להפעיל את המזגנים עבורנו. לדבריה, המיזוג מופעל רק בחודשים יולי ואוגוסט, ועד יולי נשארו עוד כשבועיים. ניסינו לבדוק זאת עם המלווה, שנשארה עימנו בשדה למאבק על מחיר הדלק, אבל לדבריה הניסיון לטפל בזה מול סוכנות התיירות המקומית, שארגנה עבורנו את המלון, לא צלח. מוטב לטפל בזה במלון. ואכן כך עשינו. אבל, החברים במלון לא רצו לוותר ופתחו בשביתת שבת שהכריז דוד אייזנברג, סירבו לקבל את המפתחות לחדרים עד שתובטח להם אספקת מיזוג. מסתבר שבעלת המלון נשברה והתחייבה להם שבעלה יטפל בנושא, רק אז נכנסו החברים לחדרים. אנחנו בינתיים בנסיעה לכיוון המלון. האוטובוס פורק אותנו בכביש הראשי. הגישה למלון צרה ופתלתלה, והאוטובוס אינו יכול להיכנס לשם. ההבטחה שמיניבוס של המלון יאסוף אותנו, לא מתממשת ואנחנו מתחילים לגלוש רגלית.
בכניסתנו למלון הוצאנו את הזעם שהצטבר בשדה על בעלת המלון, ודרשנו להפעיל את המיזוג. כנראה שמשהו בטון הדיבור שלנו הפחיד אותה והיא טרחה להגיב מיידית שבעלה כבר מטפל בזה. לא ידענו שפרצנו לדלת פתוחה.התפזרנו לחדרים. אני יוצא למרפסת ליהנות מהנוף ומהים שנשקף מולנו. חוף הים לא רחוק מאיתנו, למרגלותינו. המים הכחולים והרגועים משרים שלווה של תיירי נופש. כל הזעם והכעס נעלמו כלא היו. הצמחייה למרגלות המלון ממזכירה את הצמחייה בארצנו, הרבה עצי ית, פה ושם דקלים והרבה שיחי רותם.
לא רחוק מאיתנו מתרוממים ההרים מעבר לגבול התורכי. שחיינים טובים יכולים להגיע לתורכיה בשחייה.
 |
| From flyin athina& greece island 2 |
יגאל יוצא לשכור משהו דו-גלגלי, ואני יורד לטבילה קצרה בבריכה, עם ניסיון לקרוא מעט בספר שהבאתי איתי. אבל זה נשאר בחזקת ניסיון. הברחשים שליד הבריכה מבריחים אותי במהירות חזרה לחדר. כנראה שנוסיף זאת לרשימת הסיבות מדוע לא לחזור יותר לכאן, כולל רמת החדרים שהזכירה לי את אכסניית הנוער מתקופת הטיולים של בית הספר. מאידך, חברים אחרים שחזרו מסיור באי, טענו שזה אחד המקומות היפים שהגיעו אליהם.
את היום סיימנו בסיור וארוחת ערב בנמל העיירה על שם פיתגורס, תוך ביקור בפסלו של פיתגורס, המצביע על האנך במשולש ישר זווית, ולאורך המרינה והספינות המתנדנדות לקצב הגלים.
 |
| From flyin athina& greece island 2 |
הצוות של ה- CHP יצא שוב לסיור מודיעיני באי, וגילה כמה פנינות הכוללות שיעור בבוזוקי לנערים במתקיים ברחוב, תיירת ללא החלק העליון לגופה וכנסייה שהייתה בהכנות לחתונה, וחוזר למלון במונית.
זהו, המסע מתקרב לקיצו. מחר חוזרים הביתה.
 |
| From flyin athina& greece island 2 |
יום שני 16.6.08 –
בוקר. מתארגנים ליציאה. אני יוצא פעם אחרונה לצפות בנוף המרהיב הנשקף ממרפסת החדר. לאחר ארוחת בוקר דלה, עולים לרכב המלון המוביל אותנו במעלה הכביש, לאוטובוס הממתין לנו על הכביש הראשי. עיכוב קצר של אנשי הביטחון בשדה, עוברים דרך משרד מנהל השדה לסידורים אחרונים, ויוצאים למטוסים. אלפרד ויגאל עולים למגדל להגשת תוכנית טיסה, ואני שם פעמי למטוס ומכינו לטיסה.
בבוקר יום זה, נעשה ניסיון שני להחזיר את עודף התשלום ששילמנו על הדלק, ע"י עופר דגן מצוות CHP, ובמקביל לכך היוונים, כנראה בכוונה תחילה, עקב מהומות היום הקודם, החליטו ליבש את צוות ה- CGC על המסלול עד שיתדלקו אותם.
בקטע זה לרודוס, אני בצד שמאל, יגאל לימיני ואלפרד מאחור. שק הרוח מצביע על רוח צולבת חזקה משמאל למסלול. אני מבקש אישור התיישרות והמראה, ומקבל. מאזנות לצד שמאל, פתיחת מנוע וריצה. הרוח החזקה מורגשת במהלך הריצה והניתוק, המטוס מנסה להיסחף לימין, ואני מנסה לשמור בכוח על ציר המסלול. בתחילת הטיפוס פונה דרומה ומטפס לגובה ההתחלתי שניתן לנו. מתחילים את הנתיב לרודוס בהתאם לתוכנית VFR שהגשנו. הנוף המוכר נשקף מסביב, הרבה ים ואיים הפזורים מסביב. שעה וחצי של טיסה עם רוח גב של כחמישה עשר קשרים, ורודוס נשקפת מולנו. על פי הוראות המגדל אני מבצע מעגל המתנה בנקודת DELTA, הנמצאת בניצב למגדל, מספר מיילים בים, בכדי לאפשר למטוס נוסעים שבפיינל לנחות. המסלול מתפנה ואני שם את האף לכיוונו ונוחת. ברחבה ממתינים לנו אנשי צוות ה- CHP וגם אנשי חברת אולימפיק האדיבים מהסיבוב הקודם, ומסייעים לנו בהתארגנות להמשך הטיסה, כולל התדלוק. רוח הגב שליוותה אותנו כל הדרך מסאמוס חסכה לנו מעט דלק. הניסיון בצריכת הדלק מת"א לרודוס, גורם לנו למלא את המיכלים עד גדותיהם. נותר לנו מעט זמן עד לשעה אחת, בה קבענו לצאת, ומנצלים אותו לארוחה קלה בטרמינל.
כאמור אנשי צוות ה- CHP שכבר הגיעו קודם לכן לשדה, טסו בלג זה שאורכו כ- 150 מייל, במסלול שבתמונה
 |
| From flyin athina& greece island 2 |
טסו מסאמוס דרומה לאי Leros אותו חצינו מצפון לדרום כאשר בדרך חולפים ממזרח לאיים arkoi ו- leipsoi, ובהמשך לתוך הים וממערב לאי kalymnos, ובנקודה הנמצאת בצפון מזרח לחלקו הדרומי של האי קוס פנינו לדרום מזרח לאורך מסלול הטיסה מהיום הראשון והשני עד לאי רודוס.
הטיסה מרודוס לישראל-
בשעה היעודה, אוסף אותנו איש אולימפיק ומסיע אותנו חזרה למטוס. יגאל בצד שמאל ואני מאחור. המראה חלקה, ויגאל שם את אף המטוס ישירות לוינגייט. לפנינו למעלה מארבע שעות טיסה, תלוי ברוח. אני מתרווח במושב ומנצל את השעות לנמנום קצר, קריאת הספר שעמי, והיכרות מעמיקה עם ה – GPS שלי. 180 מייל מחופי הארץ יגאל קורא לתל-אביב. עונה לנו קול בעברית, מריחים כבר את הבית. השעות עומדות לחלוף וחופי הארץ מתגלים למולנו. פנייה ימינה, אישור נחיתה משדה-דב, וגלגלינו נוגעים באדמת ארץ הקודש.
לאחר כיבוי מנוע, פונים לסידורי המכס וביקורת הגבולות, שלאחריהן אני ממריא להרצלייה. אפילו לא היה צורך להשלים דלק במיכלים, רוח האף הייתה הפעם לטובתנו. עוד 10 דקות, ואנחנו בשדה הבית.
תם המסע המופלא הזה. 18.5 שעות על המונה. מסתיים לו ראלי נוסף, המשאיר טעם של עוד. לאן בשנה הבאה?
סוף דבר
כאן המקום לציין שחלק ניכר מההנאה נבעה ממאמציהם של כל גורמי התיאום בשירותי הקרקע, החל מחברת התיירות בארץ, דרך הגורמים בנקודות השונות, המלווים/ות שהתאמצו להשביע את רצוננו, ולא פחות חשוב, ההיענות הנפלאה של כל חברי הקבוצה להנחיות השונות. עם אלה אפשר לעשות הכול. ותודה לאלה שסיפקו לי את התמונות המשובצות פה ושם, תמונות שבוודאי יעלו חיוך על פנינו, וריר לאלה שוויתרו הפעם.
נתראה במטס הבא.
איציק מה-יפית
ותוספות של יוסי לוי
יוני 2008
תגובות אחרונות
פיד לא מוכר- ארעה שגיאה - פיד ה-RSS כנראה אינו פעיל כעת. נא לנסות שוב מאוחר יותר.
-
ארכיון
- דצמבר 2013 (1)
- אוגוסט 2013 (1)
- יוני 2013 (3)
- פברואר 2013 (1)
- ינואר 2013 (1)
- אוגוסט 2012 (14)
- יולי 2012 (9)
- יוני 2012 (13)
- מאי 2012 (2)
- אפריל 2012 (1)
- פברואר 2012 (1)
- דצמבר 2011 (1)
-
קטגוריות
- 11 november 2011
- 11 נובמבר 2011
- 11-11-11
- acropolis
- agro
- akhtala
- alaverdi
- Alexander III
- Alexander the Great
- algeti
- algetis
- alpendrof
- animal
- aopa
- archeology
- archery
- arhai
- artic ocean
- askja
- athens
- athina
- atlantic ridge
- aviation
- Bamei
- banks
- bao shan
- barestkoye
- baushen
- bazaleti
- black-white pagoda
- bosforus
- cangshan
- center mongolia
- chacha
- china
- churchkhela
- constitution
- coral
- crater
- cuba
- dai
- dali
- daredzan's
- david garedja
- dedas puri
- earthquake
- economist crisis
- elf
- fakie
- festival
- finland
- flachau
- flachauwink
- forest
- forno
- gel
- geneologya
- genghis khan
- ger
- germi
- ghvino
- gobi desert
- Grímsvötn
- greece
- gurjani
- gveleti
- harhiraa
- havana
- hekla
- heshun
- HOLGUIN
- horse
- horse racing
- horse trip
- hovd
- huldufolk
- iberia
- ice cave
- ikalto
- israel
- istanbul
- jews
- jinghong
- Jinjishan
- jinping
- Jiulongpubu
- joseph levy
- jvari
- kakheti
- kartlos
- karuis deda
- Katla
- kazbegi
- khachapuri
- khancali
- kharkhiraa
- khinkali
- kitzbuhel
- kitzsteinhorn kaprun
- koba
- kobi
- kos
- kunming
- kura
- kveri
- lak
- lapland
- lava cave
- lu shui
- Luositian
- Macedon
- Macedonia
- mada
- malchin peak
- manglisi
- matka
- mavrovo
- metekhi
- mezada
- mikonos
- mongol altay
- mongolia
- monster
- mtatsninda
- mtkvari
- mtskheta
- myvatn
- naadam
- nadam
- naiman nuur
- nakrala
- narikala
- negev desert
- nekresi
- nikolai triniti
- north ligth
- north mongolia
- obertauern
- olgii
- olgiy
- oshkosh
- paravani
- pasover
- Philip II of Macedon
- Philippos
- pingvellir
- Puzhehei
- Qiubei
- referendum
- reykjavik
- roads
- rodos
- routes trip
- saghamo
- salzburg
- SANTIAGO DE CUBA
- saqartvelo
- schladming
- sharden
- shiomgvime
- shkhara
- shuamta
- sioni
- sites&travel אתרים וטיולים
- snowboard
- snowmobile
- spaciouse
- svetitskhoveli
- switzerland
- tamada
- tatoi
- tavan bogd
- tbilisi
- telavi
- tengchong
- terleg
- tetovo
- tetri aragvi
- tetri-tskaro
- travel
- truso
- tsalkis
- tseserleg
- tsinandali
- tsminda sameda
- tssatan trib
- turkey
- ub
- ullan batar
- uzero kustba
- vacation
- vardzia
- Vatnajökull
- viking
- volcano
- volcano eruption
- waterfall
- west fjords
- women
- wrestling
- yuanyang
- yunan
- yunlong
- yunnan
- zell am see
- zhinvali
- zurich
- אבחזיה
- אגודת התעופה
- אגם
- אגם מיבאט
- אדום
- אולגי
- אולגין
- אולן בטאר
- אוסטיה
- אוסטריה
- אופנועי שלג
- אושקוש
- איסטנבול
- איסלנד
- אירוס
- אלכסנדר הגדול
- אלכסנדר מוקדון
- אלמוג
- אסקיה
- אקלה
- אקרופוליס
- ארכיאולוגיה
- אתונה
- בא-מיי
- באושן
- בוספורוס
- בית ג'וברין
- בית-שמש
- בנקים
- בעלי חיים
- בקע טקטוני
- בתרונות רוחמה
- ג'ינג'יס חאן
- גבעת חומרה
- גיאורגיה
- גלישה
- גנאולוגיה
- גר
- גרוזיה
- דאלי
- דוד גורי
- דרך המשי
- דרכים
- הה-שון
- הודו
- הוואנה
- היאבקות
- היישון
- הים הצפוני
- הפגודה השחורה והלבנה
- הר געש
- הרי געש
- התפרצות געשית
- ויקינג
- ונטה-ג'וקול
- זוהר צפוני
- חבל יונאן
- חובד
- חוויות
- חופשה
- חוקה
- חץ וקשת
- חתולי שלג
- טאבן בוגד
- טביליסי
- טורקיה
- טורקיז
- טטובו
- טיולים
- טלבי
- טנג-צ'ונג
- טרלג'
- טרסות האורז
- טרק 8 האגמים
- יהודים
- יוון
- יונלונג
- יוסי לוי
- יער
- יער האבן
- יער המלאכים
- ישראל
- כלכלה
- כלניות
- לארי
- לבן
- לבנדר
- לו שוויי
- לוח טקטוני
- לטרון
- לפלנד
- מאברובו
- מגידו
- מדבר גובי
- מדיאה
- מונגוליה
- מונומנט העמים
- מטוס
- מטוסים
- מיקונוס
- מכתש
- מלצ'ין פיק
- מסע סוסים
- מסע שורשים
- מעיין הפרפרים
- מעיינות חמים
- מערות לבה
- מערת קרח
- מפלי 9 הדרקונים
- מפלים
- מפלצת
- מצדה
- מקדוניה
- מרחבים
- מרכז מונגוליה
- משאל עם
- משבר כלכלי
- נגב
- נדאם
- נהר
- נהר דוּאוֹ-יִי
- נוף
- נחל
- נצרת
- נשים
- סוונטי
- סוסים
- סין
- סיני
- סן דיאגו די קובה
- סנובורד
- סקי
- עירית גדולה
- עמק האלה
- ערבות קרח
- ערן לוי
- פּוּ-גֶ'ה-הֵיי
- פאגנים
- פורנו
- פיורדים מערביים
- פיליפוס השני
- פינגווילר
- פינלנד
- פסח
- פסטיבל
- פריחה
- צומת סעד
- צומת פלוגות
- ציפורני חתול
- ציריך
- צפון מונגוליה
- צצרלג
- קובה
- קוטאיסי
- קולכיס
- קונמינג
- קוס
- קחאתי
- קטלה
- קניון מטקה
- קרחון
- קרית גת
- קשר דם
- רודוס
- רייקיאויק
- רכס חרחירה
- רעידת אדמה
- רקפות
- שבט הצאטן
- שדונים
- שדרות
- שוויץ
- שורשים
- שמורת פורה
- שקדיה
- תופעות טבע
- תורמוס
- תחרויות סוסים
- תעופה
- תרבות הדאי
-
RSS
Entries RSS
Comments RSS
SEEKING the world תור את העולם 