גיאורגיה (גרוזיה)- ארץ גיזת הזהב ודרך המשי-חלק 6

מטביליסי Tbilisi מערבה עד קוטאיסי kutaisi, ומאוני oni דרומה עד ורדזיאה vardzia
כתבה שנייה

בחלק 5 תארתי את המסלול מערבה מטביליסי, עד לקוטאיסי ואוני, ובכתבה זו נתאר את האתרים לכיוון ורדזיה. בכדי להמשיך לכיוון זה אחרי החזרה לכביש הראשי קוטאיסי-טביליסי, צריך לנסוע מזרחה עד לעיר חאסורי khasuri.

גלריית התמונות לפרק זה, היא גלריית התמונות שנרשמה בכתבה הראשונה.

העיר חאסורי khasuri
שוכנת על הדרך בין גורי לקוטאיסי, מערבה לגורי וכ- 20 ק"מ מכנסיית סמטאביסי.
היא ממוקמת בנקודת החלטה האם לנסוע ממנה דרומה לכיוון עיר המערות ווארדזיה, ושמורת הטבע בורדזומי, או מערבה לכיוון קוטאיסי. תיאור האתרים בהמשך יהיה בציר דרומה ורק אח"כ בציר מערבה.
מכאן ודרומה נכנסים למחוז מסחאטי וג'אוואחאטי meskheti& javakheti.

 

העיר ושמורת הטבע בורדזומי bordzomi

נסיעה מהעיר חאסורי דרומה כ- 20 ק"מ תביא אותנו לעיר בורדזומי.
העיר נחשבת כאתר נופש ומרפא בהרי הקווקז הנמוך, וידוע בעיקר בגלל פארק המים המינראליים הגדול שבו, ששימש גם למילוי ומכירה של בקבוקי מים בכל רחבי ברית המועצות לשעבר, ומעיינות גפרית המשמשים לתיירות מרפא.
תוך כדי חציית העיר מצפון לדרום, הכביש נמשך לאורך נהר mtkvari החוצה את העיר, ובגשר הברזל השני או השלישי פונים שמאלה, חוצים את הגשר ושוב פונים שמאלה ומגיעים לפארק בורדזומי.
בנסיעה בכביש המוביל לפארק, חשוב להסתכל על מרפסות הבתים הצבעוניות, וכאשר מגיעים לפארק עומדות בפני המטייל שתי ברירות:-
לפנות לרכבל הנמצא מימין לכניסה לפארק, ולעלות אתו בעלות של 1 לארי למסעדה הנמצאת על ראש הצוק מעל הפארק, ולערוך במקום אתנחתא קטנה, ולא לשכוח להסתכל בעליה, בירידה ותוך כדי השהייה למעלה על הנוף שמסביב.
או, להיכנס קודם לאתר, גם כאן בעלות של 1 לארי, ולהתחיל לטייל בו לכל אורכו, כאשר ממול לכניסה ישנו פסל אדם שמצלם וישנה שדרת עצים שחלקם אמיתיים וחלקם לא, מצד שמאל ישנו מבנה ששימש למרפא וספא, בסמוך לכניסה בתוך הפארק מצד ימין, ניתן לבקר בדגם תלת מימדי של גיאורגיה, גם זאת בעלות של 1 לארי, ובהמשך לתוך הפארק ישנה ברזייה של מים מינראליים, בטיול לאורך הפארק, תצפו בית קולנוע, מתקני משחקים המשמשים גם כמגרש משחקים של ילדי העיר, הטיול לאורך הפארק הוא מרגיע ביותר, היות והוא נעשה לאורך אחד מיובלי הנהר החוצה את העיר.
אחרי סיום הביקור בפארק ובהנחה שלא לנים בעיר, אזי ממשיכים לנסוע דרומה, וממש ביציאה מהעיר כאשר תראו בניין דירות גבוהה הצבוע בצבעי צהוב, כחול וכתום ולאחר שנוסעים בכביש/גשר שנראה ככביש תלוי על פי תהום, עוברים אותו מעט, מגיעים מימין לכניסה למבנה מנהלת שמורת הטבע.
כאן ניתן לקבל הסברים על הפארק, לקבל מפות של מסלולי הטיול הרגלי, והסברים על החניות לאורך המסלולים וכמובן נקודות ההתחלה של כל מסלול וכיצד להגיע אליו.
שמורת הטבע בורדזומי, היא אחת משמורות הטבע בגיאורגיה, אולם הגדולה מביניהן. השמורה המשתרעת מערבה לעיר, והכניסות אליה נמצאות מסביב לשמורה, ורק אחת מהן נמצאת בקרבת העיר. השמורה נוסדה בשנת 1995 בעזרת ממשלת גרמניה ואונסקו, שטחה כ-300 דונם ( 76000 אקר) והיא מכסה 8% משטח המדינה כולה, והיא הוקמה בכדי להגן על היער ששימש מקום מחיה של האייל הקווקזי, ובעלי חיים אחרים כגון:- הגב החום, עז הבר, יחמור ועוד .
פרטים נוספים יפורטו בהמשך בחלק שיעסוק בשמורות הטבע.
מסלול מאתגר של חצי יום הליכה, שלא שייך לשמורה, מתחיל בעיירה chobiskhevi הנמצאת 12 ק"מ דרומית מערבית לכניסה לשמורה, ומעט צפונה לכניסה למסלול מס' 6. מעיירה זו פונים מערבה, בדרך כבושה, המובילה מתחת לכבלי הרכבת ולאורך הנהר עד ל- dabatsveli plateau בגובה 1800 מ', אחרי 15 ק"מ מגיעים לאגמים ביער, לממשיכים בדרך זו עוד כ- 16 ק"מ מגיעים עד בקוריאני. מבט על מסלול זה ניתן לראות בנסיעה מבורג'ומי לבקוריאני כמפורט בהמשך.

מתחם מערות ורדזיאה vardzia

נסיעה דרומה של כ- 10 ק"מ מהמבצר, לאורך הנחל, יביא אתכם למתחם מערות אדיר זה.
שימו לב כי כ- 2 ק"מ לפני המתחם מצד שמאל, יש עוד קבוצת מערות vanis kvabebi, שמהדרך ניתן לראות רק את הקצה שלהם, וכמו כן קתדראלה kumurdo הנמצאת ממש על אם הדרך.
מתחם המערות נחצב על מצוק בצלע הר ארושלי erusheli ע"י המלך ג'ורג' השלישי במאה ה- 12 (1185-1189), ומעל אפיק נחל (קורה) מטצווארי, המתחם נמצא בתחומי אזור מסחאטי meskheti, ובסמיכות לגבול הטורקי, רק 12 ק"מ, ומשויך בחלק מהמקומות למלכה תמרה ושוטא רוסטאבילי המשורר של הפואמה האגדית .
האגדה מספרת כי שם המקום נובע מדברי תמרה הגדולה, שבהיותה ילדה הלכה לאיבוד במבוך המערות, וכאשר קראה למחפשים צעקה, "אק-ואר-דזיה" שפירושו "אני כאן דוד".
המקום שימש כאתר התבודדות לכ- 2000 נזירים, והמשך הרחבת המקום ע"י תמרה הביא לכך שמספר הנזירים גדל ל- 50000 שחיו בקרוב ל- 3000 מערות שנחצבו ב- 13 מפלסים, על פני שטח באורך 350 מ' ובגובה של 40 מ', כאשר מעל 300 חדרים, מתוך ה- 600, שימשו את תמרה כמקום מגורים ומסתור בעת צרה, והמערות כולן מחוברות בתעלות ארוכות.
גם כיום קטע מהמערות נמצא בשימושם של נזירים, ולכן קטע זה אסור לכניסת מטיילים.
כמו כן עד היום ממשיכות החפירות במקום, לגילוי מממצאים נוספים וחשיפת מערות נוספות.
המקום כלל 28 בתי-בד, 15 כנסיות, ספריה, חדר החסנה של תרופות, בארות, מקור הספקת מים ומתקני סניטציה, וחלק ממערכות המים עדיין פועלות ויכולות לספק מי שתייה.

כנסיית האיסוף- נמצאת במכלול הכנסיות ששופצו במקום, ושהאגדה מספרת כי ממנה נאספה תמרה השמיימה, ויש בה ציורי קיר משנת 1184,ובכלל זה דיוקנה של תמרה לפני היותה מלכה, לצד אביה. אחת המחילות מובילה לבריכה שנוצרה מנטף שקיים מהתקרה ובריכה זו מכונה בשם המקומיים "הדמעות של תמר".
הכניסה למתחם בתשלום של 5 לארי, אפשרית בחלקה ברכב, עד ממש לפני תחילת הדרך המובילה למערות, אך שימוש ברכב לא יאפשר למטייל לסיים את הסיור ולצאת ממתחם המערות באחת מהדרכים ששימשו בעבר העתיק, כניסה למתחם, וכמובן הדרך השנייה היא ברגל, מה שמחייב מאמץ מסוים, רק בכדי להגיע לתחילת הסיור במערות.
הסיור במערות עורך לפחות שעה וחצי, כך שביחד אם העלייה והירידה צריך לתכנן כ- 3 שעות לפחות.
למי שיחליט לנון במקום, אזי יפה לראות את המתחם באור ראשון. הלינה יכולה להתבצע כיום בצימר היחידי הנמצא מצד שמאל, ממש לפני מעבר הגשר למערות, ובעתיד הקרוב בעוד אחד הנמצא כרגע בבנייה.

ספא מינראלים (ללא שם)

נסיעה דרומה של כ- 3 ק"מ מורדזיאה לכיוון הגבול התורכי ולאורך הנהר, יביא אתכם לקבוצת מבנים מצד שמאל, שבאחד מהם ישנה בריכת מים מינראלים, שאפשר לטבול בה ואף להתרחץ.
אין חשש ממחלות, היות והמים נשאבים מבטן האדמה ומתחלפים כל הזמן, מקום ששווה לעצור בו לחצי שעה ולהתרענן במחיר 2 לארי לאדם.

מנזר הנזירות ורדזיאה העליון

נסיעה של עוד 3 ק"מ דרומה מהספא לכיוון הגבול הטורקי, יביא אתכם לפתחו של ערוץ קטן, שהכניסה אליו ימינה הוא ליד 2 בתי אבן, מימין לדרך, והליכה של כ- 2 ק"מ בתוך הערוץ תביא אתכם למנזר של נזירות, הממוקם במקום פסטורלי וייחודי. שווה מאוד לראות את המקום.
המנזר הוקם במאה ה- 19, ויש בו כ- 21 נזירות שמכלכלות את עצמן ע"י גידולי ירק שונים, מקנה בקר ועזים ובריכות דגים, במקום לתאר צפו בתמונות והחליטו בעצמכם.
המנזר עצמו שימש בימי השלטון הטורקי כאורווה או רפת ולכן כל הפרסקו שהיה בו נהרס.

רוצה לקרוא עוד על יעד זה כנס ל- www.seeking-the-world.com