SEEKING the world תור את העולם

information about sites and siteseeing מידע על אתרים ונופים

סין בעיניים שלי – מצפון לעיר קונמינג- חלק 2

סין בעיניים שלי- מצפון לקונמינג חלק 2
לכתבה הקודמת חלק 1, כנס ללינק הבא-
http://www.seeking-the-world.com/2011/07/1.html
לכתבה המקבילה על מצפון לקונמינג, כנס ללינק הבא-
…………………………………..
 
12.5.11

מוקדם בבוקר. תחנת האוטובוס קרובה והכרטיסים מוכנים מבעוד יום.
יוצאים לדרך ב 8:30 בדיוק בזמן. הנסיעה שאמורה לארוך לא יותר משעתיים עברה בדרך חתחתים. באבק, בדרכים לא סלולות, בהמתנות ארוכות בגלל עבודות בכבישים. ככה זה כשלא מבינים… האם ייתכן שלקחנו אוטובוס מאסף?
לפחות תפשנו כמה תמונות יפות של בת מיעוטים בתלבושת מרהיבה שממתינה כמונו לפתיחת הדרך.

From מצפון לקונמינג 2

From מצפון לקונמינג 2

וכמובן תמונות של נוף הולך ונעלם בסין שחורצים את אדמתה וכפריה הישנים בכבישי בטון וגשרים מודרניים. לי זה עשה עצוב.

From מצפון לקונמינג 2

From מצפון לקונמינג 2

וכך נסיעה של פחות משעתיים, נמשכה  מעל ל- 5 !!! שעות.  ואנו בפאתי העיר דאלי החדשה. הנהג, כמו הרבה מנהגי סין המדהימים, ששווים התייחסות נפרדת לדעתי, הבין שאנו רוצים להגיע לדאלי העתיקה ומיהר לעזור לנו להוריד את התרמילים ועצר לצידו את נהג האוטובוס לעיר העתיקה כך שנוכל לעבור בנוחות מאוטובוס אחד לשני.
נסיעה של עוד כשעה ואנו בשערי העיר העתיקה. רק הנחנו את התרמילים על שפת המדרכה, לא הספקנו להתישר, ונעמדה מולנו אישה חביבה שמבררת האם אנו מעוניינים ב- guest house והיא לוקחת אותי בידה ואומרת  "לא רחוק" אבל אני כבר לא מאמינה…
האמת? זה לא היה רחוק. מלון משפחתי חביב עם מיטת רחבות, נקיות ושירותים נוחים ורחבים (מחזה לא נפוץ כל כך בגסט-האוסים). תמורת 60 יואן ללילה אנו מתמקמים בו ומשלמים מראש עבור כל ארבעת הימים. יש! לא צריך לנדוד כל יום עם התרמילים. 
From מצפון לקונמינג 2

From מצפון לקונמינג 2

From מצפון לקונמינג 2

כבר אחה"צ ודבר ראשון יוצאים לטייל בסביבות המלון. חומת העיר קרובה וכמו בהרבה ערי סין מעל השער מתנשא מקדש יפיפה ומצועצע.

לא יכולה להתאפק מלצלם מכל הכיוונים את  גגותיה המרשימים של העיר-

From מצפון לקונמינג 2

From מצפון לקונמינג 2

למטה אנחנו מזהים קרוניות חשמליות לתיירים, החלטנו שנסיעה בהן תעזור לנו למפות את העיר. נהגת חביבה עוזבת את משמרתה ולוקחת אותנו מהלך 2 רחובות (ברגל) לתחנה לקנות כרטיסים. הסינים מזרזים אותנו לעלות לקרונית כשהמקומות היחידים עליה הם בסוף ובניגוד לכיוון הנסיעה. אני מסרבת בתוקף לנסוע ככה. גם ניסיונות להושיב אותנו במרכז הקרונית, דחוסים בין תיירים אחרים, לא נושאים פרי ואני מתעקשת כי לא אצליח לצלם או לראות דבר מכל היופי של העיר הזו. 

From מצפון לקונמינג 2

כנראה הכעס של הזרה הזקנה עובד. הם מצמידים לנו נהג, מלווה לצידו ועוד בחור צעיר הדובר מעט אנגלית והרבה סינית (שאני לא מבינה), אבל הוא לוקח אותנו לאתרים נוספים ושונים משאר הקבוצות.
אנחנו מצלמים ומתלהבים מרחוב הזרים, מרחוב המסעדות, והרבה מקדשים. כששמע שאנו מישראל, הוא מיהר לקחת אותנו ל…. כנסיה סינית. בטוח ומאושר שמצא משהו שמתאים לנו.
From מצפון לקונמינג 2

From מצפון לקונמינג 2

ממש כמו כל מקדש סיני אחר, רק שבראש הגג ניצב לו צלב גדול.
לא רחוק משם אני נחרדת לגלות גם מסגד גדול מאד ו"מדרסה"- בית ספר מוסלמי.
From מצפון לקונמינג 2

From מצפון לקונמינג 2

תם הסיור ואנחנו מגיעים בקלות לרחוב המסעדות. המוני תיירים זרים גודשים את המקום. התפריטים באנגלית וכך גם דוברים העובדים שם. אחרי ימים של שבירת שיניים בסינית, זה שינוי מרענן.
החלטנו לנסות סטייק יאק וצ'יפס לתוספת. חודש שלם שלא ראינו מאכל כזה. פטריות מטוגנות טעימות במיוחד והכי… והעיקר… בירה כמובן! כנראה שהתמכרתי סופית J. בערב שוב הולכים לרחוב הזה לשתות בירה בפאב. יושבים בהנאה מרובה מסביב לשולחן גדול בחוץ, פוגשים גם צעירים ישראלים ומכל העולם. מתעדכנים במה כדאי לראות, מחליפים חוויות ועייפים רצוצים ומלאים נוזלים הולכים לישון.

From מצפון לקונמינג 2

13.5.11

בדאלי קיימות הרבה סוכנויות טיולים ואנו מזמינים באחת מהם כרטיסים למעיין הפרפרים. האוטובוס לשם גובה 7 יואן (בדף כתבו לנו רק 6 יואן, אבל אנחנו תיירים…. או שישנם אוטובוסים שונים).

From מצפון לקונמינג 2

מבחוץ המקום נראה עלוב, רחבת האוטובוסים היא סתם משטח כורכר מאובק, אבל כשנכנסים פנימה ההפתעה מדהימה. גנים יפים, ביתן ענק של פרפרים מעופפים בחופשיות. כמובן שאנו מצלמים בטרוף. עוד ועוד וקשה להפסיק את הניסיונות "לתפוס פרפרים".. J
From מצפון לקונמינג 2

From מצפון לקונמינג 2

ליד הביתן אגם קטן עם דגי זהב וקרפיונים, ממעל רואים את ראשית הנביעה של המעיין ותצפית על הנוף. 

From מצפון לקונמינג 2

From מצפון לקונמינג 2

תצפית לנוף זה אומר ש…… כמובן……. מדרגות!!! איך לא בעצם?

From מצפון לקונמינג 2

עוד מוזיאון פרפרים, עוד אגמונים מלאים בדגים אדומים ואנחנו בדרכנו חזרה. אל היעד הבא נצטרך לעצור בדרך על מנת לראות את 3 הפגודות, כי הדרך עוברת בדיוק ליד האתר. שואלים את הנהג, מבררים עם הכרטיסנית, מראים לכולם את המפה והשמות בסינית. בעת שממתינים לנוסעים נוספים- בודקים שנית האם האוטובוס הזה חוזר לדאלי ולכל השאלות הם עונים כן, כן.
From מצפון לקונמינג 2

מתחילים בנסיעה וכרגיל… ה פ ת ע ה! האוטובוס נוסע אולי לדאלי אבל דרך מקום אחר לגמרי.. הדרך אורכת שעה ארוכה במקום מחצית השעה. אמנם הנוף של שדות האורז והשותלים מקסים, אבל איפה אנחנו ואיפה הפגודות?

From מצפון לקונמינג 2

לאט, לאט אנחנו מבינים שהם לא מתכוונים להגיע לפגודות וכעסנו גובר. קשה לגשר על הפער במנטליות ולהבין שסינים לא ילבינו פנים לזרים ולא יגידו את המילה "לא". וזה מבחינתם בכלל לא שקר….
החלטנו לנהוג כמו שישראלים נוהגים ולא לשלם עד שיביאו אותנו לשם. האווירה נעשית לא נעימה כי אנחנו "פוגעים בהרמוניה"….
בין הנוסעים ישנה מישהי דוברת אנגלית מגומגמת שמסבירה לנו שהאוטובוס בכלל לא עובר שם. אנחנו מתעקשים בכעס, מסבירים ששאלנו ובררנו קודם לנסיעה והם אישרו שאכן הם נוסעים לשם.
From מצפון לקונמינג 2

בקיצור, ישראלים עקשניים ולנהג אין ברירה והוא עושה עיקוף ומביא אותנו דיי קרוב לדלת האחורית של האתר. רק כשאנחנו יורדים מהאוטובוס, אנו משלמים להם 6! יואן לאיש ורואים כמה הם היו לחוצים ושמחים להיפטר מאיתנו.
תמורת עוד 5 יואן, נהג טוק טוק מביא אותנו לכניסה הראשית.
קופת כרטיסים ואנחנו בפנים במתחם יפה ומרהיב שקשה לתאר במילים.

From מצפון לקונמינג 2

From מצפון לקונמינג 2

הייתי בטוחה שאלו רק שלוש פגודות ואולי מעט גנים מסביב, אבל בכל עלייה במדרגות אנו מגלים עוד ועוד מקדשים. כל אחד יפה מקודמו ולכל אחד יש לפחות 50 מדרגות לפניו… J

From מצפון לקונמינג 2

From מצפון לקונמינג 2

בכל פעם מתגלה מקדש נוסף מרהיב יותר, בכל מקדש הפסלים המוזהבים הולכים וגדלים ומרשימים יותר. במקדשים העליונים כבר ניתן למצוא נזירים יושבים ומתפללים וקולות ההימהום והתפילות משרים תחושת רוגע.
From מצפון לקונמינג 2

From מצפון לקונמינג 2

הפעם, שלא כדרכי בקודש, לא ספרתי בהתחלה את המדרגות, כי לא העליתי בדעתי שתהיינה כה רבות.
בפינת הגן מתגלה אגם קטנטון שנקרא "אגם ההשתקפות". רק שם מגלים שבתוכו אפשר לראות את כל שלושת הפגודות הענקיות משתקפות במלואן במימיו.

שם כבר התחלתי לספור מדרגות כי הבנתי ש…. "הלך עלי" J. רק לרדת לשם ולעלות זה בערך 3 קומות.

יש במקום גם קרוניות חשמליות ואני תוהה בקול רם לאן הן בכלל נוסעות? יוסי כמובן אומר שעדיף לעלות ברגל…. כמו תמיד זה מבאס וכמו תמיד הוא צודק…. לא ניתן לראות את היופי הזה בנסיעה בקרונית, כי היא אינה עוצרת בדרך.
From מצפון לקונמינג 2

עוד מדרגה ועוד אחת ועוד…. לפחות כ- 1000 בסך הכל. ברור לי כמובן שבאיזה שלב אצטרך גם לרדת אותן… אני משתעשעת ברעיון שבחזרה למטה ניקח את הקרונית. אבל למה לעשות לעצמי מצב רוח?
From מצפון לקונמינג 2

אנחנו מסיימים את הטיפוס עד למקדש האחרון בתצפית מדהימה לנוף הגגות של המקדשים הקודמים אותם עלינו.
ליד המקדש האחרון ישנו תור ארוך מאד לקרוניות ואני מנסה לפתות את יוסי שנרד בהן. התור כל כך ארוך, שגם לי אין חשק להמתין. חם. השמש קופחת. אני כבר שרופה. לקחתי מיוסי את הכובע המצחיק שלו שמכסה גם את העורף והשארתי לו את המצחייה הקטנטנה שלי. מישהו כבר דיבר על טיילות מקצועית???  לי אפילו לא אכפת איך אני נראית בעיניי הסינים. ומתברר שגם להם ממש לא משנה….. J.
From מצפון לקונמינג 2

אני כבר בהכנות לרדת ו…. הסייר המקצועי שאיתי בודק אם לא השארנו איזו אבן שלא ראינו ו….. מאחורי המקדש נמצאת האקדמיה לבודהיזם שעל מנת להגיע אליה….. נכון….
מ ד ר ג ו ת!!!
ברור שאנחנו בין הבודדים שמגיעים לשם.. מתיישבים לנוח מעט. מתרשמים מהמבנה במפואר ו…. שוב זה קורה לי…. חחחחח מאחוריה יש מבנה לתצפית פנורמית בן 3!! קומות.
נכון. גם פה אין מעלית J. אם הגעתי עד פה אז שלא אעשה עוד מאמץ ואעלה? הנוף באמת מצדיק את המאמץ והרוח הנושבת שם שווה במיוחד את הטיפוס.
From מצפון לקונמינג 2

אין כבר מים, החום מייבש וצריך לרדת יחסית הרבה למקום בו ניתן לקנות שתיה. אלו כמובן סתם קיטורים פולניים שלי, אבל היה ממש שווה את המאמץ. רק להבא אדאג ליותר שתיה מראש וגם כובע מתאים וגם קרם הגנה… וגם… וגם….בקיצור עדיף להוסיף עוד משקל לתרמיל ולא לוותר על כלום שם.
יצאנו מהמתחם. החום מתיש ומעיק ואין תחבורה ציבורית או כך לפחות חשבנו כשראינו את כל אוטובוסי התיירים שגודשים שת המתחם.
איזה מזל שהכביש הראשי קרוב ואפשר לתפוס כל אוטובוס חולף שנוסע לדאלי. אם בתחילת הבוקר חשבנו לעצמנו שנחזור ברגל לעיר כי המרחק לא גדול (הכל יחסי בחיים…) אבל החום הרב והמדרגות הספיקו לנו (כן לא להאמין גם ליוסי… J ).
From מצפון לקונמינג 2

כבר שעת אחה"צ בדאלי ואנו הולכים ישר לאכול. לא מתחשק לי אוכל סיני ואורז אחרי המאמץ של היום ואני חושבת לעצמי שעוד אשלם על כך…. אבל מזמינה לי סטייק עסיסי ובירה ועוד אחת….
כבדים ועייפים אנחנו מנסים לגרור עצמנו למלון ומגלים בפאב של אתמול שהבירה הכהה הגיעה סוף סוף (אתמול לא הייתה). יוסי כל כך רוצה לטעום אותה שאנו מתיישבים שם ואני שוב מזמינה לי בירה… כנראה יצאתי לגמרי מדעתי J ככה מתנהגת רופאה סינית? ועוד בסין?
מנוחה קלה. כבדים ושמחים וכבר נשכחו תלאות היום והחום. חוזרים למלון לנוח. אבל לי יש עוד כביסה לכבס והעייפות מכריעה אז נשארים לנוח ונרדמים עד הבוקר.

14.5.11
בוקר. קודם בודקים ומבררים איך מגיעים לכפרים שמסביב לאגם ארהי (ERHAI). אנחנו יוצאים מוקדם על מנת להספיק ולא להיכנס שוב לבעיות של חום קיצוני ושמש.
נאמר לנו שאוטובוס מס' 8 יביא אותנו לכפר הראשון WASE. כתבו עליו גדולות ונצורות ולא ראינו כלום מזה, פרט לפתחי בתים מצוירים ומקושטים של בני תרבות הדאי (DAI).
From מצפון לקונמינג 2

From מצפון לקונמינג 2

נכון. הציורים יפים מאד, אבל אלו רק חזיתות הבתים. כל השאר עלוב ביותר וכרגע מרחיבים את הכביש, אז כמו בסין או כל מדינה קומוניסטית טובה… חותכים בגדרות או בשטח הבית בלי להתחשב בתושבים. את האגם רואים מקרוב, ישנו שם אי קטנטן ולא מרשים. החלטנו לא להתאמץ לשוט אליו.
From מצפון לקונמינג 2

From מצפון לקונמינג 2

מחפשים אוטובוס שיביא אותנו לכפר הבא וזה מתחיל להיות דיי מסובך. בחור חביב מוצא לנו הסעה בסכום שערורייתי של 60 יואן! מה שמעניין אותי זה לצלם את הדמויות הססגוניות של הנשים שלא אוהבות להצטלם ואני משתגעת על תינוקות וילדים ומצלמת אותם בכל מקום. האם זה בגלל שביתי בהריון?.
From מצפון לקונמינג 2

From מצפון לקונמינג 2

בכפר הזה אכן ניתן לראות את האגם ואי נוסף גדול יותר במרכזו ( NANZHAO STYLE ISLAND). אחרי הליכה לא מבוטלת מצאנו את המעגן ממנו מגיעים לאי ורק בסירה במחיר 10 יואן (הלוך חזור). בכניסה שוב צריך לשלם ותודה לסינים שמכבדים את הזקנים. חצי מחיר לחטייארים J
גן קסום, הרבה צמחים, מים כחולים מסביב, פסלי ענק ו… מקום בו מצטלמים חתן כלה סינים.
From מצפון לקונמינג 2

From מצפון לקונמינג 2

אנו מבלים באי שעה ארוכה. חוזרים בסירה ומחפשים הסעה לעיירה או לכפר הבא. שוב מחיר מופרז (40 יואן) ושוב בדרכי עפר וחתחתים. יוסי רוצה לאכול ארוחת צהריים שם. הבחור רעב אחרי כמעט יום שלם אבל אצלי כאב הבטן הולך וגובר עד שאני לא יכולה יותר להתאפק.
סרבתי וביקשתי שנחזור לדאלי. שם לפחות אוכל לבחור מסעדה יותר "מערבית"…. ממש לא התנהגות סינית בעליל למטפלת ברפואה סינית.
מצאנו אוטובוס וכמו תמיד…. נוסעים ונוסעים בין שדות האורז הנשתלים בעונה הזו.
From מצפון לקונמינג 2

From מצפון לקונמינג 2

ניסיונות הצילום שלנו נכשלים שוב ושוב. קשה לצלם מתוך אוטובוס הדוהר במהירות של הרבה מעל 100 קמ"ש… יוסי ואני מתחרים ביננו מי יצליח "לתפוס" תמונה. לא אגלה מי ניצח.. J
From מצפון לקונמינג 2

מה שמדהים אותי זה שהנשים השותלות, למרות שרגליהן תקועות עמוק בבוץ, שומרות על מראה זוהר ונוצץ. חולצות עם פאייטים, כובעים בשלל צבעים. סינית אחת עומדת בפאת השדה עם כובע אדום ענק שוליים ופרח גדול מחובר אליו. מזכירה לי את הכובעים שרואים במרוץ הסוסים באסקוט אנגליה. אחרת רוכנת כפופה בבוץ טובלת ידיה במיומנות לנעוץ עוד שתיל אורז, עם חולצת פייטים נוצצת. על זה נאמר "אישה נשארת אישה" בכל סיטואציה.
From מצפון לקונמינג 2

אנחנו כבר בחזרה. יוסי מתחשב ואוכל איתי רק ירקות ואורז (דיי טעים). כמה נעים להיות בעיירה הקסומה הזו.
From מצפון לקונמינג 2

הסייר המקצועי גם מחוסל מעייפות. אז תדמיינו איך נראיתי אני…..  הפעם נגררים למלון.

15.5.11
ישנו היטב, אספנו כח ועם בוקר יוצאים להר צ'אנגשאן (CANGSHAN). למעשה זהו רכס נישא מעל החוף המערבי של אגם ארהאי. הרכס הזה חולש על כל העיר. כולי שימחה כי יש רכבל ואני מדמיינת לעצמי עוד יום נעים וקליל.
From מצפון לקונמינג 2

קליל? רק על מנת להגיע לרכבל צריך לעלות עשרות מדרגות גבוהות ותלולות. מסתבר שהסינים מצוותים אותנו לקבוצה של 6 עד הרכבל ואני משום מה חשה שעלי לשמור על קצב ולא לפדח.. אבל מה עושים אם למנוע שלי לוקח יותר זמן להתחמם??
הרכבל מתחיל לטפס לגבהים לא נתפסים
From מצפון לקונמינג 2

הנוף עוצר נשימה והגובה מדהים. איתנו בקפסולה המטפסת מעלה, אמא ובת הדוברת מעט אנגלית. הסקרנות שלהן גוברת, מי אנחנו ומהיכן באים וכו'. עוד דקה והיא כבר מתגייסת לתת לנו טלפון של חבר טוב שלה עם מלון בעיר הבאה.
From מצפון לקונמינג 2

עוד כשאנו תלויים בין שמים וארץ, אפשר לראות את המשחק הסיני "מה ג'ונג" שהוכן עבור נפילים ענקים אם ירצו להגיע ולשחק בו. הגענו למעלה ואני רואה את מפת האתר ומתחלחלת. יש אתרים, בריכות ומפלים קטנים ולכולם כמובן…… מ ד ר ג ו ת.. J
From מצפון לקונמינג 2

אני כבר במצב שמדרגות ניחא, אבל מה שכתוב שם אומר שבין האתרים יש מרחקים של   4.5 ק"מ כל אחד ועוד 2.8 ק"מ ועוד ועוד. אכן מקום משרה שלוה ושקט רק שאגיע כבר למקום יותר שטוח…
From מצפון לקונמינג 2

From מצפון לקונמינג 2

המדרגות הולכות ונעשות תלולות וגבוהות. אני מאמצת שרירים, חורקת שיניים, חושבת על הגיזרה היפה שאקבל בסוף…. ו.. עולה.. J
באחת העליות אני מזהה  מפגש שבילים וחיצים לכמה כיוונים. יוסי מתנדב לעלות לבד על מנת לראות אם שווה המאמץ. כמובן שאני שמחה ומאושרת להישאר למטה ולשבת בצל עם רוח הבריזה והשקט. לא להרבה זמן….. הוא מתקשר בנייד (המרחק גדול ולא שומעים צעקות) ומודיע שאין לי ברירה אלא לעלות למעלה….. (דרך אגב זה תרגיל שיחזור על עצמו יותר מפעם, אבל אז לא ידעתי על כך….חחח)
From מצפון לקונמינג 2

עולה, עולה, ועוד עולה. אין אויר בריאות בגלל המחלה. המוח זועק לעצור אבל… אין ברירה, חייבת לעלות.
משם כבר הדרך "קלה" הרבה יותר. הליכה בעליה מתונה ונינוחה. הנוף עוזר להשכיח את הקושי. הולכים לאיטנו באוויר נקי ונעים 4.5 ק"מ.
From מצפון לקונמינג 2

From מצפון לקונמינג 2

בדרך פגשנו שלישיית מטיילים. גרמני אחד וזוג סינים שמדברים אנגלית. ההליכה הופכת לעוד יותר נעימה וקלילה. לאושרי הרב, כל האתרים בדרך, שצריך לסטות מהשביל המרכזי  או לטפס על מנת לראותם – סגורים. מישהו שם למעלה דואג לי….. J
From מצפון לקונמינג 2

גם הקטע הבא הוא בן 4.5 ק"מ. עם קצת מנוחה ונישנוש ושיחה ערה עם החברים לרגע, עברתי גם אותו. אבל ככה שהכל יהיה בטוב – אי אפשר… נוצרה לי יבלת באצבע וזה מציק בטרוף. אין פלסטרים אז מאלתרים עם טישו….
אני עוטפת את האצבע, נושכת שפתיים וממשיכה.
כמו תמיד כשמגיעים למקדש, הנזירים מנסים לדחוף לנו קטורת שנדליק וכמובן נתרום למנזר. תמיד אנו מסבירים שאנחנו לא בודהיסטים ושזה אסור בדת שלנו…. ככה נפטרים מהבעיה. אבל הפעם, ללא כל הכנה, הנזיר תוקע בידי את הקטורת ואני מדליקה ומתפללת שאצלח גם את המשך הדרך.
From מצפון לקונמינג 2

ההמשך הוא כמובן עוד 2.8 ק"מ…
עד כה בסה"כ אנחנו הולכים כבר 11ק"מ וזה בלי המדרגות. הגענו לרכבל שאמור להוריד אותנו מההר אבל ליוסי יש רעיון גאוני!!! לרדת אותו רגלית בשביל נחש. הודעתי לו ש… "עד כאן!" ושישכח מזה. אני יורדת רק ברכבל הנעים.
From מצפון לקונמינג 2

From מצפון לקונמינג 2

ממרומי הרכבל העיר כולה פרושה לפנינו. רואים את שלושת הפגודות וכל האתרים. ניסיונות הצילום שלנו כושלים כי העצים גבוהים ומסתירים.
From מצפון לקונמינג 2

סוף, סוף אנחנו למטה. ממרומי הרכבל יוסי המבחין בעוד פגודות ומקדשים נוצצים, שאין לנו מושג מה הם. יוסי כרגיל מודיע שזה ממש קרוב ונלך לשם ברגל כמובן….
אני מתעקשת שניקח רכב או מטוס או כל דבר עם גלגלים אבל ברגל אני לא הולכת אפילו מטר נוסף! מצאנו טוק-טוק. היינו בטוחים שאנחנו נוסעים למקדש היפני שמצוין במפה. מחיר הכניסה הפתיע ביוקר שלו (70 יואן) ואפילו אין פה הנחות רק מגיל 70 ואילך.
From מצפון לקונמינג 2

המקום נראה לי דיי "מלוקק". הבחור בכניסה לבוש במעין תלבושת של לוחם סיני והחושים שלי מתחילים להריח משהו מוזר… הכל פה יפה מידיי, הכל פה לא אמיתי.
בהברקה של רגע אני אומרת שזה נראה כמו אתר צילומים. משקולות מקלקר מאשרות את תחושתי. יוסי בשלו עדיין מתעקש שזה רק עבור ילדים שמגיעים לפה. רק אחרי שהקשתי קלות על המזבח והראיתי שגם הוא עשוי מפואליטרן מוקצף הוא השתכנע.
From מצפון לקונמינג 2

From מצפון לקונמינג 2

בקיצור הגענו לעיר הסרטים של הסינים. כל כך כעסתי על ההונאה, הייתי עצבנית וכואבת שהפסקתי לצלם לאלתר וגם מסרבת להמשיך ולכאוב את היבלת בגלל הדבר הזה.
אמנם הוא רוצה עוד ללכת לפגודה הבודדת בפאתי דאלי, אבל אומר שהוא מתחשב בי.. האמת היא שגם הוא גמור לפחות כמוני, רק מסרב להודות בזה… גברים. לך תבין אותם.
עם נהג דיי הזוי אנו חוזרים למלון.
בערב עוד נגררים בקושי לצילומי לילה,
From מצפון לקונמינג 2

From מצפון לקונמינג 2

קונים שמלה לנגה הנכדה היפה, פיפי ולישון.
מחר יוצאים מפה.

כתבה וערכה בתיה גוטליב (שפי)

הכותב יוסי לוי joseph levy הינו מומחה לאיסלנד iceland, המלווה קבוצות בנהיגה עצמית בלבד, והמתכנן מסלולי טיול לפי מידת המטייל,והמשמש כמומחה באתר http://www.gotravel.co.il/.

לפניות לכותב shark4162@gmail.com
© Copyright to seeking-the-world.com זכויות יוצרים לאתר
…

10 ביולי 2011 Posted by | arhai, cangshan, china, dai, dali, joseph levy, yunnan, דאלי, חבל יונאן, יוסי לוי, מעיין הפרפרים, סין, תרבות הדאי | כתיבת תגובה

סין בעיניים שלי – מצפון לעיר קונמינג- חלק 1

סין בעיניים שלי – מצפון לעיר קונמינג- חלק 1

לכתבה הקודמת על ממערב לעיר קונמינג כנס ללינק הבא-
http://www.seeking-the-world.com/2011/07/blog-post.html

לכתבה המקבילה על ממערב לעיר קונמינג כנס ללינק הבא-
http://www.seeking-the-world.com/2011/06/4.html

9.5.11
היום בארץ יום הזיכרון לחללי צה"ל. יום לא פשוט עבורי. לא זכור לי שנעדרתי אי פעם מהארץ בתאריך הזה. היה נדמה לי שבלילה שמעתי ס.מ.ס ומתברר לי שחבר קרוב עצוב מאד. כל כך צר לי שאיני יכולה לעזור שם הפעם, מה גם שהלילה הייתי עסוקה בעצמי בהישרדות.
בבוקר החיים תמיד נראים הרבה יותר טוב. מקלחת חמה מאד ואני כמו חדשה. הכל ארוז ומסודר, בדחיסה של האתרים שדחסנו אתמול, חסכנו יום שלם ואנחנו בדרך ליעד הבא.
From מצפון לקונמינג

מגיעים לקופת הכרטיסים ולשמחתנו יש אוטובוס שיוצא מיד לעיר LU SHUI. אין לי מושג קלוש מה נראה שם, כי לא כתוב אצל יוסי כלום פרט ל "נופים יפים". אני כבר מנוסה ומבקשת באוטובוס מקומות 1-2 אבל הקופאית אומרת לי שלא נשארו מקומות פנויים פרט ל- 12-13. נו שיהיה. גם זה לא נורא.
From מצפון לקונמינג

מגיעים ומגלים שזה בכלל מיניבוס והמקומות הללו הם בסוף. גם על זה הייתי אומרת ניחא, אבל… איך אפשר להכנס למושב שלי כשבינו לבין המושב שלפניו יש רק 10!!! ס"מ???? אני מנסה לדחוף רגל, מנסה לקפל אבל כלום לא עוזר. בלית ברירה כל שנותר לי הוא להניח את הרגליים על הברכיים של יוסי שיושב בלי כסא לפניו. גם התנוחה הזו לא יכולה להימשך יותר ממספר דקות כי רגל אחת נרדמת לי, הגב נשבר והצלעות כואבות. מה הפלא בעצם אם הן לחוצות לאורכו של צינור מתכת ארוך שמגן על החלון. איני מוצאת מנוחה בשום תנוחה. המחיר ששילמנו לכרטיס (62 יואן) מלמד שזו נסיעה רבת שעות. יוסי מתנדב ללכת לשבת על המנוע של המניבוס. מעין פלטפורמה מוגבהת ליד הנהג שעליה הכפריים שמים את כל השקים והסלים שלהם.  במצב הזה, יושבים הפוך לכיוון הנסיעה ברגליים מכופפות ואין במה להאחז או להישען. אני כבר יודעת שהטלטולים יהיו קשים לגב שלו.
From מצפון לקונמינג

האיש שלצידי מתגלה כדובר אנגלית טובה והוא מרגיע שהנסיעה תארך כ 3 שעות. מניסיון, כשסיני אומר ככה- תמיד רצוי להכפיל את הזמן… עוד לא הבנתי אם זה בגלל שאין להם חוש של זמן או שהם רוצים לשמח ולתת תקווה (מה שהבחנתי שקורה לא פעם). תוך כדי ישיבה נינוחה יותר אני מצליחה לאט, לאט לשלוח פנימה, לכיסא הלחוץ, ברך אחת ומשתחלת לי למושב שהוקצה לי. כמובן שאפשר לשבת ככה רק בפיסוק אבל כבר אפשרי לסובב לפעמים מעט את הרגל שלא תהיה התכווצות. ככה גם יוסי יכול לחזור למושב שלו ולשבת בסבירות יחסית.
From מצפון לקונמינג

נוסעים ונוסעים בלי סוף. הנופים מפצים על עוגמת הנפש ואי הנוחות. אני עדיין משתעלת ומשתוללת על הסינים עם הסיגריות עד שהבינו ובכל עצירה להתרעננות הם יורדים ומעשנים בחוץ. לפני בחור צעיר וכנראה שיכור שמנסה שלא לעשן. אינו מצליח להתאפק עד שהסיני הנחמד שלצידנו מעיר לו ומנסה להסביר שגם הוא מעשן בד"כ אבל לא באוטובוס. אני מאד מעריכה את הטפת המוסר העדינה שלו. לא מקובל בכלל שסיני אחד יעיר לסיני אחר. השיכור מתוסכל כל כך שהוא חותך את הסיגריה משליך מבעד לחלון ומנסה להדליק את הפילטר שנותר בידו. לפחות זה מספיק מגעיל אותו להפסיק והוא נרדם למשך כל הנסיעה.
From מצפון לקונמינג

בדרך יש ביקורות של הצבא/משטרה (לא מכירים את המדים ולא מבינים כל כך) כנראה שבהתאם לקרבה לגבול הבורמזי הם פועלים. בנקודה הביקורת הראשונה רק מציצים פנימה לתוך המיניבוס. בשנייה כבר לוקחים מהמקומיים תעודות זהות ומאיתנו את הדרכונים. בשלישית – רושמים וגם בודקים "האם אני מבינה את השפה הסינית?" הסיני הנחמד מתגייס לתרגם לי מה שהקצין שאל וכשאני עונה: "ממה חו חו"=ככה ככה (אמירה בסלנג סיני כמובן) כולם מחייכים ועוזבים אותנו לנפשנו.
From מצפון לקונמינג

הגענו לעיר/עיירה משמימה ואני עדיין מנסה להבין מה יש בה שנבחרה להיות במסלול הטיול שלנו. אין בה מאום (כמעט).
אנו מוצאים מלון סביר ויוצאים לתור אותה. מרחוק, כשנכנסנו לעיר, ראינו פסל בודהה מתנשא מעליה ואני כבר יודעת מה מחכה לי….. כמובן מדרגות וטיפוס…
From מצפון לקונמינג

מתחילים ללכת לאורך הטיילת, רעש הציקדות, על העצים בשדרה, מחריש אוזניים. ההליכה כמו תמיד ארוכה עד לגשר תלוי להולכי רגל, בו ניתן לעבור לצד השני אל הבודהה שבראש ההר.
From מצפון לקונמינג

From מצפון לקונמינג

מאחר ואין לנו מושג כמה עוד צריך לצעוד, מתברר שתמורת 5! יואן בלבד (פחות מ 3 ₪) מונית לוקחת אותנו עד לגשר תלוי קטן דרכו ניתן להגיע למקדש. אני הולכת ראשונה על הגשר הרעוע והחלוד ויוסי מנסה לנענע אותו על מנת להפחיד. התוצאה היא….. שהמפה נופלת לו ישר לתוך מי הנחל הזורמים. הלכה המפה עם כל הסימונים ואיזה מזל שיומיים קודם קנינו בשדה התעופה עוד שתיים… ועוד יותר מזל שערב קודם יוסי סימן על אחת מהן כמעט את כל הסימונים. מצד אחד זו "נחמת שוטים" ומצד שני- ניסיון של טייל הרבה יותר מקצועי ממני, אבל שובב מעבר למה שציפיתי 🙂
From מצפון לקונמינג

המדרגות למקדש לא נגמרות. מעקה הבטון צבוע בצבע תכול עז, המקדש באדום, זהב ועוד המון צבעים חזקים.
From מצפון לקונמינג

From מצפון לקונמינג

למעלה, למעלה בראשו פסל הבודהה החולש על כל העיר. האמת שרק כשהגעתי למעלה ראיתי שאיני יודעת אם זה בודהה(זכר) או בודההוויסטה (נקבה).
From מצפון לקונמינג

From מצפון לקונמינג

עד עתה, סמכתי על הערכותיו של יוסי לגביי כמות המדרגות היומית שליJ, אבל כשאמר שהיו אולי 150… החלטתי לספור בעצמי…….. אז ספרתי. הפעם היו 450 כאלו לכל כיוון!! זהו! לא סומכת יותר עליו, הוא מנסה לגרום לי לא להתייאש כמו הסינים… מעכשיו אני בודקת בעצמי כמה הלכתי. האמת? הספירה משכיחה את הקושי כי אני מרוכזת בה שלא אתבלבל. אחלה מדיטציית מספרים.
בדרך חזרה למלון קנינו גם חולצות קלות משקל ומתייבשות במהירות ואני כמו כל "תיירת" מצאתי לי עגילים יפים.
אחרי התלבטות החלטנו שאין מה לעשות בעיר הזו יותר ולכן למחרת בבוקר נתקפל מכאן שוב לנסיעה מתישה של המון המון שעות.

10.5.11
יום העצמאות בארץ וגם יום ההולדת של אמא אבל איני יכולה לברך אותה ואת האחרים כי לילה שם עכשיו. עוד חבר יקר שלח לי ס.מ.ס שהפך לסבא לראשונה, ואני מתבוננת בעצמי, סבתה זאפטה שבמקום לשבת עם הנכדים- עושה טרקים וטיול תרמילים.
From מצפון לקונמינג

מצאנו מיניבוס שלוקח אותנו ל HAO-U שאין לי מושג מה המקום הזה ובידיעה שצריך למצוא תחבורה נוספת על מנת להגיע ליעדנו הבא YUNLONG.
שוב אני משתוללת על הסינים המעצבנים ולא מאפשרת להם לעשן ברכב. השיעול כבר מציק לי יותר מידיי. יאמר לזכותם שהבינו. חלקם כיבו את הסיגריות וחלקם ירדו לעשן בחוץ בהפסקות והאוטובוס פחות מסריח ואפוף עשן.
From מצפון לקונמינג

שוב נקודת ביקורת דרכונים. הפעם מכריחים אותנו לרדת איתם. יוסי יורד ורואה איך הם מסתבכים עם קריאת הדרכונים. בסינית רושמים קודם את השנה אח"כ החודש ובסוף היום בעוד שאצלנו הפוך. אבל הם לא מסוגלים לעשות היקש כשרואים תאריכים הפוכים.
המיניבוס מוריד אותנו ב HAO-U. לא ברור מה זה המקום הזה. בטוח שלא מקום יישוב ואנחנו נתקעים באמצע שום מקום (פונדק דרכים) כי אין רכב חלופי שיקח אותנו הלאה מכאן. בינתיים רק יושבים בחוסר מעש ומחכים, הפעם זה ממש כמו טיול תרמילאים אמיתי.
From מצפון לקונמינג

מהמסעדה ממול מגיעה נערה חביבה עם שני שרפרפים לזקנים (אנחנו)… מזכירה לי שוב כמה כיף להיות זקן בסין עם הכבוד שרוחשים לו וגם מזכירה לי שאני כבר לא צעירה כמו שחשבתי… יושבים ויושבים וקמים ויושבים שוב ואין כלום באופק. יש כמובן נהגי משאיות ענק שעוצרים להתרעננות ואני משתעשעת ברעיון שאולי נבקש מהם  טרמפ למקום יישוב עם תחנת אוטובוסים נורמלית.
אני ניגשת עם המפה ועם הסינית העילגת שלי, לכל רכב שמגיע ושואלת אם מגיעים ל- YUNLONG. גם מצאתי את המילה טרמפ בסינית ואני מתרגלת אותה על הלשון. וכבר יש מחשבות שאם לא יסתדר, נישן באורחן שיש פה.
From מצפון לקונמינג

מסתבר שגם כל העובדים בסביבה התגייסו ומנסים לאתר לנו רכב או טרמפ. זיהינו אוטובוס שנוסע צפונה יותר מהיעד שלנו ואני מנסה להפציר בנהג אבל הוא הולך לאכול ומצביע לי על הכיסא בהסבירו שאין לו מקום. אני מסמנת חזרה שנשב למטה על הרצפה(על התרמילים כמובן כי יש גבול ליכולת שלי לשבת על טינופת…) ממתינים בדריכות שיסיים לאכול, אולי על בטן מלאה יתרצה לו.
מאי שם צצה לה מישהי שמתבררת כמי שאחראית על ההסעות (לך תדע שגם לזה הם קוראים תחנת אוטובוס מרכזית….) היא אומרת שתמורת 25 יואן לאיש יקחו אותנו טרמפ. היינו משלמים אפילו כפול העיקר לצאת מהחור הזה. המניבוס מלא במזוודות גם במעבר אבל בעלת המסעדה שנחלצה גם היא לעזרה מיוזמתה, מתעקשת לסחוב לנו את התרמילים הכבדים (כ- 20 ק"ג כל אחד) לתוך האוטובוס כי הריי לא נותנים לזקנים להתאמץ בסין… מה גם שהם תיירים לבנים.. מתברר כי האוטובוס הזה היה בכלל בדרך למקום אחר ותמורת ה- 50 יואן ששילמנו, הוא קיבל הוראה לעשות "קפנדריה" ענקית של הרבה שעות, על מנת להביא אותנו לעיירה YUMLONG.
הנהג מפנה את שני המקומות מאחוריו (הכי טובים), מפנה את המקום לידו מעשרות החפצים וממקם את התרמילים שלנו במקומם.
הנוסעים חוזרים לאוטובוס אחרי הארוחה וחלקם מזעיפים פנים כי תפשנו להם את מקומם. אבל רובם מחייכים אלינו ואפילו מכריחים אותנו לקחת מהם שסק שקנו בדוכן.
From מצפון לקונמינג

חבורה עליזה וצוהלת של גברים וביניהם רק בחורה אחת. כנראה קבוצה שעובדת יחד. כך נהוג הרבה בסין, אנשים שעובדים יחד, נוהגים גם לנסוע יחד לחופשות וטיולים בלי בני הזוג ( מה שאצלנו מכנים "גיבוש"..).
אחד מהם שואל אותי מהיכן אנחנו וכששומע שאנו מישראל חברו קורא "הללויה!" ומחייך.
הנסיעה מתנהלת לה בדרך חתחתים בין ההרים. לא תמיד יש כביש, הפיתולים והעיקולים חדים מאד כך שאין בכלל ראות מי מגיע ממול. הנהג לא מפסיק לצפור בחוזקה על מנת להתריע על קיומנו. כשמגיעה משאית מולנו, המעבר הוא "על הקשקש" כי למטה פעורה תהום מעל לנהר.
From מצפון לקונמינג

From מצפון לקונמינג

עוצרים בפעם הראשונה סתם להתרעננות ושטיפת ידיים. החום מאד מעיק.
בפעם השניה עוצרים בגלל תאונה. משאית כיסחה למכונית משטרה את המראה וזו כמובן סיבה לעמוד ולהמתין שעה ארוכה למרות שיש מספיק רוחב לעקוף. תכונה סינית ידועה של סקרנות אין סוף. כולם צריכים לדעת הכל ולהיות מעורבים…
העצירה השלישית תוקעת אותנו 45! דקות כי האוטובוס מנסה לעבור ברחוב השוק של איזה כפר בשעות שהשוק הומה אדם. הרחוב צר מאד ויש רכבים שרוצים לעבור ממול…
From מצפון לקונמינג

בהמתנה הזו, הצעירים מהאוטובוס, קונים מים קרים ומכבדים גם אותנו בבקבוקים. מסרבים לקחת כסף עבורם. החום באמת בלתי נסבל. אני משתמשת בבקבוק הקר לצינון הפנים והצוואר כשאני מניחה אותו כמו רטיה מהר מאד גם הבקבוק מפסיק להיות קר..
ושוב עצירה (רביעית במספר). הפעם כבר צריך להרים את התרמילים וכל החפצים שהוערמו ליד הנהג כי האוטובוס התחמם. הנהג עוצר ליד ברז מים עם צינור עבה ממלא את הרדיאטור ומצנן את המנוע בפרצי זרם חזקים שעה ארוכה.
From מצפון לקונמינג

שוב יוצאים לדרך. שוב צפירות מחרישות אוזניים. שוב נסיעה מהירה בעיקולים מפחידים ושוב עצירה קצרה על מנת לראות משאית עמוסה בשקי מלט הפוכה לתוך תעלה וגלגליה נשענים על צלע ההר.
אחרי כל זה- הביאו אותנו אחר כבוד בסביבות השעה 5 אחה"צ לעיירה, והמשיכו בדרכם בניפנופי ידיים לשלום ובקריאות SAGIEN""!!! =להתראות.
From מצפון לקונמינג

אחרי בדיקת 3 מלונות מתברר לנו שיש ביניהם רק אחד שמורשה לקבל זרים. תמורת 100יואן! (שזה המון במושגים הסינים וגם לתקציב התרמילאים שלנו) החלטנו שאין ברירה ונאלץ ללון בו. המלון גדול ומרשים. החדר רחב ידיים. האמבטיה ענקית ו…. השטיח רטוב, האמבטיה נוזלת והטפטים מתקלפים. העיקר שיש מקום יבש לשים את הראש….
From מצפון לקונמינג

מניחים את כל הציוד שלנו בגובה שלא יירטב ויוצאים לסיור ראשוני.
From מצפון לקונמינג

From מצפון לקונמינג

אין משהו מלהיב בעיירה פרט לפגודה יפה המתנשאת גבוה מעל העיר ואני כבר יודעת מה מחכה לי מחר…. אי אפשר להתחמק והאמת? כבר אין לי כזה צורך בהתחמקות. הכושר שלי השתפר ורק השיעול והלחץ בחזה נותרו לי שיהיה על מה "לקטר". כל מה שאני צריכה זו מקלחת חמה ושינה טובה.
בדרך אנחנו נתקלים בשילוב המיוחד של ישן וחדש. בתוך מקום אחד אפשר לראות בתים בנויים בנייה סטנדרטית ומוכרת ומשולבים בהם בתים העשויים מאדמה וקש מעורבבים. מחזה לא שיגרתי לחלוטין.
From מצפון לקונמינג

From מצפון לקונמינג

כשאנו חושבים לשוב למלון נשמעים לא רחוק קולות נגינה רמים. כמובן שמוותרים על המקלחת ורצים בעקבות הקולות. מתגלה רחבה גדולה (כמו כל מקום ציבורי בסין) ועליה מעגלי רוקדים. הזקנים מזמינים אותי להצטרף והפעם אני נענית בשמחה. צעדי הריקוד לא מסובכים (לאותו ריקוד …) ואני מצליחה להשתלט עליהם לשמחת הרוקדים ולשמחתי.
From מצפון לקונמינג

בריקודים הבאים זה הולך ומסתבך ואני מוותרת בחוסר רצון אבל בחישוב הגיוני (רק שלי) של התבאסות ועשיית צחוק מעצמי… הזקנים במעגלים מנסים לשדל אותי לחזור ולרקוד כי הם אוהבים לראות מי שמכבד את מנהגיהם ולהם אין את העכבות של לעשות טעויות בצעדים כמו שלי יש. אני מקנאה בהם!!!
הרחבה מלאה באנשים וילדים ומעטים אלו היושבים בצד ולא משתתפים. סבים וסבתות רוקדים לצד נכדים ואימהות משלבות צעדים עם תינוקות.
From מצפון לקונמינג

אחרי הפסקה קצרה הרחבה הולכת ומתמלא עתה במבוגרים ששבים לרקוד לקול צלילים אחרים הפעם עם מניפות. המראה על כך מרשים ומפעים איך עיירה שלמה מוחברת וכך  משחררת את לחציי וכעסיי היום יום בריקוד.  לא רק שאין עכבות לגבי היכולת לשמור על קצב או הכרת הצעדים, כך גם  לגברים כאן אין בעיית "גבריות" ואינם נמנעים לרקוד עם מניפות.
From מצפון לקונמינג

From מצפון לקונמינג

כך אנו יושבים שעה ארוכה. מחשיך כבר בחוץ ואין תאורה. אנו נשארים עד שכל הריקודים מסתיימים ורק אז שבים למלון לשינה עריבה.

11.5.11
בוקר נחמד ובלי לחץ. הולכים לחפש רכב שנוסע לכפר NOUDENG. הכפר נמצא כמה ק"מ צפונית לעיירה. הרכבים מבקשים 50 יואן. חלק מוכנים לרדת ל- 40יואן, ואני, שמאבדת קצת את הפרופורציות של פערי המחירים בארץ, מתעקשת שזה יקר ( בחישוב "ישראלי" אז זה כמו לקחת מונית מהוד השרון לת"א במחיר 25-30ש"ח…) במקום זה מצאנו טוקטוק במחיר 30 יואן (17ש"ח..). אחד הנהגים מנסה לסמן לנהגנו שיקח יותר, הוא לא יודע שהייתי מורה ויש לי עיניים בגב. אני מסתובבת אליו כועסת על הנסיון לסדר אותי ונוזפת בו לפני כל חבריו. דבר כזה משתיק מיד את כולם כי סינים לא נוהגים להעליב ברבים בעיקר זרים ולא מצפים שמשהו ינזוף בהם בפומבי. אבל לי מותר כי אני זקנה…
From מצפון לקונמינג

אין כמו נסיעה בנוף יפה באויר הפתוח. אנחנו מגיעים לכפר חמוד וציורי הבנוי על צלע הר. הכפר כנראה מיועד לשימור ונעשות בו עבודות פיתוח. יש כתובות גם באנגלית ואני שמחה שהגענו אליו לפני ש"יתקלקל" לתמיד…
From מצפון לקונמינג

From מצפון לקונמינג

עולים במדרגות שלא נגמרות (איך לא?) הסבלים הם בני האדם, סוסים וחמורים. הכפר מלא בעצי תות סגולים ומתוקים שנושרים על הרצפה לצערי. יוסי מרחם עלי ומטפס על עץ וקוטף כמה ענפים מלאי פרי עסיסי וטעים. סוף סוף אני טועמת את מה שפינטזתי מתחילת הטיול.
From מצפון לקונמינג

From מצפון לקונמינג

הכפר כולו בנוי מלבני בוץ מעורבבים בקש. חלקן מתפורר עם השנים אבל חשוב להם גם השימור לאורך זמן והם מחזקים אותם כל הזמן.
השיטוט ברחבי הכפר עובר לנו בנחת ושלוה. העליות לא נוראיות כל עוד לא אני צריכה לסחוב את המשאות שהנשים סוחבות שם.
 גברים ונשים עובדים יחד בבניית הבית שלהם ובכל עבודות השדה או אחרות. נשים מערבבות את המלט ועושות הכל אותו הדבר כמו הגברים. אני מהרהרת לי כמה מבטי רחמים היו נשלחים אליהן מנשים מערביות. הקישוטים לבתים נראים מאד, מאד עתיקים וקצת מוזנחים. אני מהרהרת לעצמי שהלוואי שהייתי יכולה לקחת חלק מהם איתי הבייתה.
From מצפון לקונמינג

From מצפון לקונמינג

חזרנו לעיירה עם טוקטוק אחר והגענו ישר אל מקדש יפייפה שהיה סגור אתמול. אנשים נעימים (זקנים) מעריכים את ההתעניינות שלנו ומלווים אותנו בכל מקום להראות לנו זויות צילום ומראות. אין סוף ליופי.
From מצפון לקונמינג

From מצפון לקונמינג

בחצר המקדש יש אויר טוב (הכל יחסי בסין ) ויש ספסלי אבן ושולחנות עם צל. אנחנו אוכלים משהו (אני שתי עוגיות ומים…) כארוחת בוקר. ממשיכים לשוק ומוצאים את הלחמניות המאודות הממולאות בירק, שהתחילו לערוב לחיכנו ולמלא את הבטן בבוקר מבלי להסתכן יתר על המידה. 2 אגסים, 2 מנגו וחזרה למלון.
From מצפון לקונמינג

בדרך אנחנו מגלים מכונית משטרה שאחריה משתרכים אסירים/עצורים ושוטרים. כולם צועדים ברחוב הראשי מתחנת המשטרה אל השד יודע לאן… כנראה לבית המשפט או בית הכלא.
From מצפון לקונמינג

From מצפון לקונמינג

כל אסיר לבוש באפודה זוהרת ועל כתפו מונחת יד כבדה של זרוע החוק… כך הם צועדים לבושתם במרכז העיר. רובם נראים צעירים כל כך, וכבר מסובכים עם החוק.
שיטוט ארוך שלנו, רק כי הייתי זקוקה למחברת ועט נוספים. אחר הצהריים עוד לפנינו עם הפגודה היומית והמון המדרגות…
From מצפון לקונמינג

אז זהו! מצאתי פטנט להתגבר על המדרגות! אני פשוט סופרת אותן וזו שיטה לעשות מדיטצית מוטיבציה… וזה משכיח מעט את כאב הברכיים. ספרתי 318 מדרגות שזה לא כל כך הרבה יחסית למה שאני רגילה פה. אבל איך מכמתים את העליות בזווית של 45 מעלות בין קיטעי המדרגות? סה"כ זה יוצא הרבה, הרבה יותר.
From מצפון לקונמינג

From מצפון לקונמינג

הנוף מלמעלה חולש על כל העיר הקטנטנה הזו. מלמעלה היא קצת יותר מרשימה, ואנחנו מרגישים קצת יותר קרובים לאלוהים.
From מצפון לקונמינג

התיישבנו למרגלות הפגודה להמתין לשקיעה כי ליוסי יש פטיש לצילומי שקיעות בראשי הרים… אין איש סביב, שזה דבר כל כך לא מובן מאליו בסין,  ומאפשר לנו להתחבר לשקט. פתאום נשמע דינדון פעמונים מאחורינו ובהפתעה גמורה, מאחורי הפגודה, שועט לעברנו עדר עיזים שחורות. התיישים מנסים לתקוף ולשמחתנו הרועה שלהם מופיע ומניס אותם ברגע האחרון. כמובן שאנחנו נסנו על נפשנו מותירים את שקית המזון והמים ואפילו את נרתיק המצלמה.
From מצפון לקונמינג

From מצפון לקונמינג

שוב חוזר השקט לזמן קצר, העדר לא יכול בלעדנו ושב. אבל מתחילים להגיע גם אנשים. אני שמחה לראות שישנם גם בקרב הסינים כאלו שמתקשים בטיפוס (נחמת שוטים כמובן…  ) לעומתם ישנם כאלו שעולים ומדלגים בקלילות, כן גם נשים זקנות או ילדות קטנטנות גורמים לי להפוך לירוקה…  (מקנאה). הם לא עוצרים שם בפגודה אלא ממשיכים לטפס במעלה ההר ללא מדרגות בכלל. אני מנסה להתלוצץ ומעלה השערה שזה הספורט הלאומי של בני העיירה ובטח המרקיד לקח לו יום חופשי מהריקודים בכיכר. מלמעלה אפשר גם לראות את הכיכר ורחבת הריקודים והיא ריקה לחלוטין. נפלנו על יום הטיפוסים להר…
From מצפון לקונמינג

השעה כבר 7:30 אבל השמש מסרבת לשלוח קרניים אדומות של שקיעה. כל העננים גזו נעלמו להם למגינת ליבו של יוסי שממשיך להתעקש שאולי בסוף תהיה השקיעה שביקש לעצמו לצילום. אבל כמו שהסינים אומרים…. "מיאו". אין שקיעה ואין עננים ואין נעליים… מזל שהרעב מתחיל להציק גם לו והוא נשבר כי מהבוקר לא אכלנו כמעט כלום.
הסינים שיורדים גם הם חזרה, משלחים בנו מבטי הערכה על שאנו משתתפים בספורט הלאומי שלהם (כך החלטתי..).
מסעדת התלמידים כבר מזמן סגורה בשעה הזו כרגיל הלכנו לשם ברגל זמן לא קצר. רק אחרי שיטוט ארוך מצאנו מסעדה שנראית סבירה. אוכלים בשעה מאוחרת מידיי ומחר ממשיכים הלאה לדאלי.

לכתבת ההמשך על מצפון לקונמינג, כנס ללינק הבא- http://www.seeking-the-world.com/2011/07/2.html

כתבה וערכה
בתיה גוטליב (שפי)

הכותב יוסי לוי joseph levy הינו מומחה לאיסלנד iceland, המלווה קבוצות בנהיגה עצמית בלבד, והמתכנן מסלולי טיול לפי מידת המטייל,והמשמש כמומחה באתר http://www.gotravel.co.il/.

לפניות לכותב shark4162@gmail.com
© Copyright to seeking-the-world.com זכויות יוצרים לאתר
…

9 ביולי 2011 Posted by | china, joseph levy, lu shui, yunlong, yunnan, חבל יונאן, יונלונג, יוסי לוי, לו שוויי, סין | כתיבת תגובה

סין בעיניים שלי – ממערב לעיר קונמינג

סין בעיניים שלי – ממערב לעיר קונמינג

לכתבה הקודמת כנס ללינק הבא-
http://www.seeking-the-world.com/2010/06/blog-post.html

לכתבה המקבילה על מערב לעיר קונמינג כנס ללינק הבא-
http://www.seeking-the-world.com/2011/06/4.html

המשך יום ה- 6.5.2011
כבר כמה ימים שאיני רעבה בכלל בגלל החום והלחות. אמנם קצת קיצוני, אבל מתכון מומלץ לדיאטה. גם לא אוכלים וגם כל השומנים נמסים להם…..
נהגנו החמוד מביא אותנו לשדה התעופה, מסרב לתת לי לסחוב את התרמילים עד לדלפק הצ'ק אין וכמו שצפיתי- מסרב גם קחת כסף עבור הנסיעה. דבק בנו לאהבה בזוג הזקנים… ויכוח לא קצר, התעקשות מצידנו, הסברים בדחיפות חיבה ושכנועים שזה עבור הילדים שלו עושים את העבודה. אנו נפרדים בחיבוק ובידיעה שכנראה לא נתראה אי פעם. לפחות לא בגלגול הזה.
שדה תעופה של ג'ינהונג קטן ומאפאן. ההמתנה היא בכלל על כסאות תחת כיפת השמיים. בפנים נעים וקריר אבל אין אפילו כסא אחד לרפואה. בעצם יש 4 כורסאות מפנקות ומזמינות שאני לא מבינה מדוע כל המוני הסינים לא ישובים בהן כבר מזמן, עד שמתחוור לי שאלו כורסאות עיסוי בתשלום.
התיישבנו עם ההמונים בחוץ וניסינו להרדם מעט אבל הסינים כמו סינים מרעישים עולמות כשהם בחבורה. רק בשעה 23:00 יש צ'ק אין סוף סוף.
קונמינג לא מחכה לנו אבל אנחנו באים…..

From כתבות ממערב לקונמינג

7.5.11 התחלת היום שעה 01:30
לילה לבן לגמרי.
אחרי המתנה של שעות בשדה התעופה של ג'ינהונג. לפחות הטיסה עברה חלק ואפילו הצלחתי לישון בה עד לנחיתה. שדה התעופה של קונמינג הוא אחד הגרועים שהכרנו. נתקלנו בו בתופעה מכוערת ביותר. עוד ליד המסוע של המזודות, פונה אלינו בחור צעיר עם תג של עובד המקום ומציע לנו מלון. בנימוס אני מסבירה שאין צורך, כי אנו ממריאים כבר ב-9 בבוקר ליעד אחר, אך הוא בשלו! "בגלל שאתם ממריאים כבר ב- 9 אז אסדר לכם מלון של 2 כוכבים ב- 130 יואן…." התאפקתי שלא לצחוק לו בפנים. ב- 130 יואן אני יכולה לישון כמו מלכה ולא בשני כוכבים.
תוך כדי חיפוש מקום להמתנה לטיסת ההמשך שלנו אנו פוגשים בדיילת קרקע. מראים את הכרטיסים והיא באנגלית טובה ומבלי להתבלבל  משקרת לנו במצח נחושה. אומרת שאין איפה להמתין, שאת השדה סוגרים מיד אחרי טיסתנו (שעה 02:00) עד הבוקר. על לוח הטיסות הענק מאחוריה אפשר לראות שישנן עוד טיסות גם ב- 3 לפנות בוקר. כמובן שגם היא "מתנדבת" לדאוג לנו למקום "זול" ללון.
מצאנו לבד, מתוך הנסיון בשדה התעופה של בייג'ין, את קומת הטיסות היוצאות. למרבה הפלא ישנם שם נוסעים נוספים שיושבים וממתינים לטיסות. בתופעה כזו של אי אמירת אמת עוד לא נתקלנו.
נשכבנו על הספסלים (שניים לאדם) ובאמצע שולחנון. התרמילים הקטנים(לפחות 5 ק"ג…) שימשו ככריות וניסינו להרדם.

From כתבות ממערב לקונמינג

אט, אט גם הסינים שקטו מסביב. התבדנו. אחרי השעה 2 הגיעו עובדי השדה, העירו את כולנו וסילקו מהמקום. אכן סוגרים את הקומה כולה. לא ניתן להמתין בה לטיסות המוקדמות בבוקר. אם אנחנו מתעקשים אז שמנתין בקומת הטיסות הנכנסות. שם יש אולם ריק משמים בלי אפילו כסא אחד. ליוסי אין בעיה. מניח תרמיל על הרצפה, לובש את המעיל ו…. נרדם. אני מנסה לחקות אותו אבל… הרצפה קרה מאד ואין מצב שאני אבשל לעצמי מחלה. גם ככה הגרון מתחיל להציק והשיעול לא מפסיק בגלל הזיהום, הלחות והמעשנים הסינים.
עוד גועל שדה תעופה אחד ודי (להפעם).
בקומת הטיסות הנכנסות ישנו חדר מיוחד ועליו כתוב בסינית ובאנגלית באותיות קידוש לבנה שהחדר מיועד עבור נוסעים במעבר. יש בו כורסאות ואפשר לנוח בשקט. זה לא חדר VIP או משהו כזה. ניסינו להכנס שהרי אנחנו במעבר בין טיסות, אבל עובד אחד שהטעין לעצמו את הסלולרי שלו, אסר להיכנס. הצבענו על השלט, ניסינו להתעקש אל הוא פשוט נעל את הדלת ולא איפשר. זה אותו החדר בו ראינו עובדים של שדה התעופה נחים או מתחבאים במקום לעבוד, כשהגענו לקונמינג בפעם הראשונה…
ככה ישבתי לי על מדרגת שיש בגובה 5 ס"מ וברוחב של 10 ס"מ, נשענת על קיר זכוכית של בית הנתיבות בקונמינג, מנסה למצוא תנוחה לישבן (ולכל הגוף כמובן…). יוסי ממשיך בשנתו, כלום לא מזיז לבחור גם כשמגיעים שוב עובדי הנמל ולוקחים בכח את העגלה עליה הנחנו את התרמילים… מתחלפת משמרת בבית הנתיבות וכנראה שהם "חתומים" על הציוד כמו בצבא… לא עזר שהבטחתי לא לאכול אותה….. לקחו בכעס והלכו.

From כתבות ממערב לקונמינג

את הזמן העברתי בשיחה עם נוסעים נוספים שממתינים כמונו. שלושה מלחים מבורמה (אופס, היום היא נקראת מינמאר) שסיימו קו הפלגה ושבים לביתם, מחליפים פרטים ביננו, מי יודע, אולי נזדקק להם בטיול אחר. בחור סיני צעיר שידם של הוריו משגת לשלוח אותו ללמוד בסנגפור ועוד אחרים.
הזמן, כמו זמן, עובר לו. השעה כבר 5 וסוף, סוף מרשים לנו לעלות לקומת הטיסות היוצאות. עייפים ורעבים אנחנו סוחבים, על הגב, את התרמילים הכבדים לקומה העליונה, כי אין עגלות… וכמו שאומרים אצלנו – בפוקס מוצאים עגלה פנויה אבל… אז אין מקום לשבת כי אי אפשר שיהיה כל הזמן מזל….. או עגלה או מקום ישיבה, את שניהם יחד זה מוגזם למצוא בשדה התעופה של קונמינג…. שתגיע כבר השעה 7 ונוכל להיפטר מהתרמילים הגדולים בצ'ק אין. בזוית העין אני מבחינה בשלט גדול של KFC (קנטקי פרייד צ'יקן) לא משנה בכלל שגם לשם צריך לטפס במדרגות כמעט שתי קומות…. כל דימיון בין מה שאנחנו מכירים לבין מה שיש שם – לגמרי מקרי.
יש!!!! ממריאים! לטיסה של 45 דקות בלבד.. כן כל הסיפור הזה הוא רק לטיסה קצרצרה כמעט כמו מת"א לאילת. רק שאי אפשר לנסוע לשם ישירות מג'ינהונג.

From כתבות ממערב לקונמינג

נחתנו ב- BAO SHAN שדה התעופה פה רחוק מאד מהעיר וצריך לקחת אוטובוס שנוסע די הרבה על מנת להביאנו רק לתחנה המרכזית. יעדנו אינו העיר הזו אלא עיירה חמודה בשם TING QONG. לפי התכנון נשהה בה לפחות יומיים ונתור את הסביבה.
הגענו לתחנה המרכזית ב10:00 האוטובוס ל TIN QONG יוצא  ב 12:30. עוד זמן להרוג ואנחנו מותשים. כרטיס האוטובוס עולה המון ולי זה ברור לגמרי שהמרחק לעיירה גדול מאד. יוסי בשלו "תראי כמה קצר על המפה…." עדיין לא קולט את סדרי הגודל של סין.

From כתבות ממערב לקונמינג

מתחילים לנסוע בזמן 12:30 האוטובוס מטפס ומטפס ועוד מטפס. המים נגמרים וגם האוכל, אנחנו ישנים ומתעוררים חליפות ואין שום סימן לסוף. בכל פעם שהנהג עוצר יוסי אומר :"תראי, הוא מעביר את הדף, אז זה סימן שהמקום קרוב…." הקרוב הזה היה עוד שעתיים נסיעה מאז… הגענו עייפים ורצוצים אחרי השעה 16:00.

From כתבות ממערב לקונמינג

מונית. כרגיל אני המתקשרת "מלון טוב, לא יקר בסביבת תחנת האוטובוס" וזה עובד!!!! אנחנו במלון טוב, נקי, חדר גדול, מים חמים. אמריקה!!! בעצם סין!!! J
דבר ראשון מכבסים, שיתייבש עד שנצא שוב לדרך. מטיילים מעט (כלומר הליכה די רבה..). מסעדה ליד המלון עם מנות אוכל מצולמות ואנחנו טורפים הכל. הכל טעים. בקר עם פטריות, בקר מעושן עם נבטים, אורז כמו תמיד וכמובן.. בירה! אני ממש מתמכרת לה.
מקלחת חמה ונהדרת, אני שוב מברכת את הכפכפים שקנינו ויאללה לישון אחרי כמעט 35 שעות ערות.

8.5.11
איזה בוקר נעים ושקט. נסיעה קצרה (אפילו מאד), מונית ב- 20 יואן ואנו בעיירה HE SHUN הסמוכה.

From כתבות ממערב לקונמינג

From כתבות ממערב לקונמינג

כשהכנו את מסלול הטיול, קראנו עליה שהיא מקום מקסים אבל אני דיי סקפטית כי גם על הרבה עיירות אחרות כתוב שהן מקסימות.
שוב אני מנצלת את עובדת היותי ניי- ניי (NAY NEY) כלומר סבתה… ויש הנחה של 50% !!!! במחיר הכניסה. שווה להיות כאן בני 60 .

From כתבות ממערב לקונמינג

מראה הכניסה לעיירה מבטיח  מאד, וכך גם מקיים. אנו מבלים במקום כ 4 שעות מקסימות. לא מפסיקים לצלם ולהתפעל מהיופי וככה מבלי להרגיש בכלל אני הולכת קילומטרים וגם מטפסת בהרבה מדרגות. היבלת שוב מציקה אך אני משתדלת להתגבר ולא לקלקל לעצמי כלום.

From כתבות ממערב לקונמינג

From כתבות ממערב לקונמינג

From כתבות ממערב לקונמינג

חוזרים הפעם לעיר במונית שרות. בדרך הלוך לא ידענו מה המרחק ושילמנו 20 יואן. בדרך חזרה נפרדנו רק מ 2!! יואן לאדם…. אבל הצטופפנו יחד 9!! נוסעים. תוך כדי נסיעה אנחנו מחליטים שהיום עדיין ארוך וכדאי להמשיך למפלים שהיו מתוכננים למחר. ביקשנו לעצור בדרך, הנהג תוהה שאנו מבקשים לרדת בשום מקום, אבל מאפשר לא להמשיך עד לתחנה הסופית.
ממש ממול לנקודת העצירה שלו, אנו מוצאים "איצטדיון" קטנטן ובו נחה לה קבוצת נשים מבוגרות אחריי תרגול צעדיי ריקוד בתלבושת מרהיבה. אין לנו מושג לכבוד מה הן מתאמנות אבל לכבודנו הן מוכנות לקום ולתרגל שוב כשהן מעודדות אותי להצטרף. כמובן שאין לי שום כוונה כזו אבל אני שמחה מאד לצלם אותן. ישנו גם צלם מטעמן, וזה מצחיק לראות אותו מצלם בלי סוף את יוסי עם כל השערות שלו ויוסי כמובן מצלם את הצלם וכך בלי סוף.

From כתבות ממערב לקונמינג

From כתבות ממערב לקונמינג

From כתבות ממערב לקונמינג

הדרך למפלים נעשית, כמובן, כמו תמיד….. ברגל…..
למודת ניסיון אני לא מפסיקה לשאול את הסינים בדרך "האם זה רחוק?"  וכרגיל הם עונים ש….. "לא!" J  הדרך לא קצרה אבל כמי שכבר מורגלת מעט בהליכה, מה עוד שלכל אורך הדרך אנו עוברים בין חנויות אומנות של פסלים מגולפים באבן, בעץ ובגושי שיש ענקיים שנראים כציור של הטבע, הדרך עוברת לה בנוחות יחסית. ברור שיחסית, היבלת לא מתכוונת להניח לי להנות לגמרי…

From כתבות ממערב לקונמינג

From כתבות ממערב לקונמינג

הכניסה למפל לא מבטיחה רבות אבל בהמשך יש הפתעה ויש מפל דיי גדול ושוצף באמצע העיר כמעט. הפעם ההמלצות באתרים צדקו ולמרות זאת… זו כבר השעה השישית שאנו צועדים.
From כתבות ממערב לקונמינג

From כתבות ממערב לקונמינג

בלי מדרגות הרי אי אפשר, מה גם שרשום שישנה איזו פגודה אי שם למעלה…. אז למרות הברכיים שמודיעות על קיומן ואפילו מוחות על היחס.. אני ממשיכה מעלה מעלה לא שהיה שם משהו מרשים במיוחד.
זהו! החלטתי להיות נחרצת והודעתי שאחרי המפל הזה אנחנו חוזרים למלון למנוחה. גם צריכה להטעין את הסוללה של המצלמה וגם לטעון את המצברים הפרטיים בידיעה שיש לנו עוד יום נוסף פה לראות דברים מעניינים.
From כתבות ממערב לקונמינג

מנוחה טובה וקצרה ושוב בדרכנו לשיטוטים. הפעם יוסי מזמין ביוזמתו מונית באומרו שאת ההליכות שלנו כדאי שנעשה רק במקום שאנו צריכים ולא ככה סתם נגמע קילומטרים לריק. אני מברכת בליבי על הרעיון החכם ועדיין לא חושדת בכלום. הוא גם מציע שנלך קודם למקום הרחוק יותר ואני שוות נפש לגביהם. מונית מקומית לוקחת אותנו לתחילת רחוב שמעליו אי שם מתנשאת לה פגודה. הנהג מבקש 30 יואן להעלות אותנו למעלה אבל כמו תיירים אנחנו בטוחים שהוא מנסה לעשות עלינו קופה…
From כתבות ממערב לקונמינג

למה? למה סרבנו להצעתו???? (כמובן שזו חוכמה בדיעבד..) אפילו תחילת הרחוב היא בשיפוע תלול מפחיד ואני עוד לא התחלתי לזוז וכבר מתנשפת כמו חולה אסטמה ביום רע. כל העליה הזו היא של לא יותר מ 50-100 מטר עד שמגיעים למזלג דרכים. לאן לפנות? לאן ללכת? השלטים הפעם עוזרים לי למצוא את עצמנו על המפה אבל קשה להיות בטוחים.
ממש בפיצול הזה נמצא מחנה צבאי. אני מתבוננת בהערצה בש.ג. הסיני שעומד בדום מתוח כמו בובת שעווה. שום תנועה או מיצמוץ גם כשאנחנו ממש קרובים אליו. חיילים כמו בכל מחנה צבאי מנקים ומסיידים ברחבת המסדרים. כמובן שמישהו הבחין בנו ומגיע קצין לקראתנו. הוא מצדיע בכפפות לבנות נעמד בדום ואחרי הסבר עילג שלי וסימנים מוסכמים בפנטומימה הוא מצביע  לכיון הנכון לפגודה ומסביר בסינית רהוטה (כלומר בידיים…) שהכביש מתפתל. הכי אהבתי שלשם שינוי אמר את האמת שזה ממש רחוק מכאן וגם התבונן בחמלה רבה על הסבתה שמתכוונת לטפס לשם.
From כתבות ממערב לקונמינג

אני מבואסת כהוגן מכך שצריך לעלות עליות ועוד כל כך תלולות. כידוע עליות הן לא ממש ההתמחות שלי, אבל תוך דקותיים יוסי מוצא שביל נחבא בין עצים עבותים ומחליט שמכאן נעלה לפגודה. אני כמובן סקפטית. זה לא בכיוון. ומה פתאום? ומה נעשה אם אחרי שנבזבז כוחות יתברר שטעינו? אבל הוא בשלו. "זה שביל שמוליך לפגודה אבל במקום דרך הכביש נעלה לשם במדרגות".  "לשם" הכוונה כמובן לקצה ההר כי שם שוכנות הפגודות בדרך כלל.
מתחילים לטפס. אין אויר, אין כח ואין שום יכולת לחזור. מידי פעם פוגשים איזה סיני שיורד בהן בקלילות וכמובן שאומר לי: "בו יואן"=לא רחוק. אני כבר מכירה את הפטנט הזה ואפילו לא שואלת יותר אלא ממלמלת לעצמי את המשפט הזה כמנטרה.
From כתבות ממערב לקונמינג

אין לי מושג איך עליתי לבסוף. הלב דופק בפראות, הריאות מחפשות אויר והעיניים סקרניות לגלות למה עליתי בכלל. אני כבר חולה ומשתעלת כמה ימים. מזל שיש פה להשיג תרופות סיניות…. J.
אנחנו למעלה ו…הכניסה לפגודה סגורה. (איזה מזל!!!!) לטפס עוד 10 עשר קומות גבוהות זה כרגע לא בתכנון שלי.
אז מה היה לנו? עלינו כל כך הרבה רק בשביל לראות פגודה סגורה.. ועכשיו צריך גם לרדת מההר… החלטנו לרדת הפעם דרך הכביש. היחידים שנמצאים פה הם 3 חיילים שצובעים משהו ואני מתלוצצת שהתרגול היומי של החיילים שפגשנו למטה הוא כנראה לעלות לפגודה וקבוצת בנות צחקניות יושבת ומלהגת לה בשולי הכביש. נראה שהספורט הלאומי של הסינים הוא לטפס על הרים.
From כתבות ממערב לקונמינג

 התעניינו אם יש אוטובוס או מוניות אבל אין שום תחבורה מסודרת לפה. הברירה היחידה שנותרה היא לרדת רגלית. אנחנו יורדים ויורדים ועוד יורדים ואין סוף לכביש. היבלת, אוי היבלת.. והיאוש… יוסי שואל אם לעצור לי טרמפ ואני מחייכת בגיחוך. לא עוברות דקות ספורות והוא מרים את ידו ועוצר טנדר פתוח ובו חיילים. הם מסכימים לקחת אותנו טרמפ ואנחנו מטפסים לחלק האחורי חסר המעקה. אני אוחזת ביוסי שלא אעוף אין במה עוד להאחז ועל מנת לא להתגלגל החוצה אנחנו נשענים כמעט בשכיבה. הטנדר טס לו במורד ההר בפיתולים חדים ומהירים כמו שצעירים נוהגים… כך נסענו כ 4-5 ק"מ בשיפוע תלול ומפחיד. רק אז אני קולטת כמה ק"מ טיפסתי ברגל למעלה. הנהג טס כל כך מהר שלוקח לי זמן לעצור אותו על מנת שנרד.
From כתבות ממערב לקונמינג

שוב אנחנו בצומת ליד המחנה הצבאי. מודים לחיילים ואני בטוחה שבזאת סיימנו להיום ומפנטזת על אוכל ועל מסג' רגליים. ליוסי כמובן תוכניות משלו. "אבל לא ראינו עדיין את המקדש…" אין כל טעם להתעקש או לסרב, גם אני רוצה לראות מה יש שם. אז אני גוררת רגליים חזרה במעלה ההר בתהייה למה לא עצרנו את החיילים בכניסה לשם. בעצם מי בכלל ידע שהמקדש שם? אין לי מושג מהיכן הכח להמשיך ללכת. לזה קוראים כח האנרציה?
From כתבות ממערב לקונמינג

From כתבות ממערב לקונמינג

המקדש באמת יפה אבל די, שבעתי מהם. יוסי לעומתי, מתלהב כמו ילד. מצלמים, מטיילים בו, הרגליים כואבות וצריך שוב ללכת חזרה למטה כשהפעם אין מלאכים עם טנדר פתוח שיקצרו את הדרך. למרות ההבטחה של יוסי שניקח מונית לא ברור בכלל אם יש דבר כזה פה. וכמו שברור לי – אין שום רכב שנמצא בסביבה. אין הרבה ברירה ואנו נגררים מטה מטה לעיר ברגל עוד כמה קילומטרים.
From כתבות ממערב לקונמינג

From כתבות ממערב לקונמינג

ברור לי לגמרי שקודם אוכלים עוד לפני שנכנסים למלון, כי אם אכנס לחדר, הסיכוי שאצא ממנו לפני מחר בבוקר קלוש ביותר. הפעם האוכל פחות מוצלח. הכינו אותו חריף מידי. אנחנו אוכלים לאט, לאט כי אין כח לקום ויוצאים משם למסג' רגליים במקום שהבחנו בו אתמול בשיטוט.
From כתבות ממערב לקונמינג

מנהלת אותו קבוצת חירשים צעירים ואני מוצאת שיותר קל לתקשר איתם מאשר עם שומעים. הם מבינים עניין, מקצועיים, נלהבים לטפל בכלל ובעיקר בזוג תיירים מבוגרים. כמובן שאני מראה להם את תעודת הסטודנט שלי מבית החולים בשיאן (הרבה שנים קודם) ומקבלת כבוד מלכים. הם מעבירים את המידע שאני רופאה סינית מאחד לשני בשפת הסימנים והצעיר שמעסה את רגליי מסביר לי היכן הבעיות אצלי. הוא מזהה את השיעול ואת החום בחזה, הוא מזהה בעיית לב (אני לא מסכימה אבל לא מתווכחת כי לא יודעת איך) ואנחנו מתפשרים על כליות ואיברים אחרים בלי מילים.
From כתבות ממערב לקונמינג

הטיפול שלו, כמו טיפול נכון,  מאד כואב ומגרד ולא מהנה, אבל הוא מטפל בי במסירות רבה מאד. ממש יוצא מגדרו להטיב איתי. מאריך את זמן הטיפול, מעסה במומחיות ראויה בהחלט, גורב לי את הגרביים והנעליים ואפילו לא מאפשר לי לרכוס אותן בעצמי.
From כתבות ממערב לקונמינג

אנו נפרדים בהרבה תודה והוקרה. הרגליים אומרות שירה ואני הולכת בקלילות למלון על רגליים חדשות.
From כתבות ממערב לקונמינג

הלילה היה לא קל ולא פשוט. ריאקציה חזקה לטיפול. כאב עז בחזה מעיר אותי ואני תוהה אם זו בעיה בדרכי הנשימה או בלב כמו שהצעיר החירש התעקש. הכל כואב לי ואיני יכולה לישון אבל מבחינה שהנשימה שקטה וללא שיעול.
נראה מה ילד יום.

נכתב ונערך ע"י בתיה גוטליב (שפי)

לכתבה הבאה כנס ללניק הבא – http://www.seeking-the-world.com/2011/07/1.html

הכותב יוסי לוי joseph levy הינו מומחה לאיסלנד iceland, המלווה קבוצות בנהיגה עצמית בלבד, והמתכנן מסלולי טיול לפי מידת המטייל,והמשמש כמומחה באתר http://www.gotravel.co.il/.

לפניות לכותב shark4162@gmail.com

© Copyright to seeking-the-world.com זכויות יוצרים לאתר
…

1 ביולי 2011 Posted by | bao shan, china, heshun, joseph levy, kunming, yunnan, באושן, היישון, חבל יונאן, יוסי לוי, סין, קונמינג | כתיבת תגובה

סין- חבל יונאן- נופים ומיעוטים-פרק 4 China – Yunnan – Landscapes and Minorities

ממערב לעיר קונמינג West to kunming

לכתבה הקודמת מדרום לעיר קונמינג פנה ללינק הבא-
http://www.seeking-the-world.com/2011/06/3.html

היום העשרים ואחד 7/5/2011

לשדה התעופה בקונמינג הגענו בשעות הבוקר המוקדמות, היות וטיסת ההמשך הייתה אמורה להיות בשעה 08:00, החלטנו שאין טעם לחפש מקום לינה וכי נסתדר בתוך אולמות שדה התעופה עד להמראה.
אך תכנון לחוד ומציאות לחוד, בפועל לקראת 02:00 הודיעו לנו סדרני הטרמינל, ולכל יתר הנוסעים שהמתינו במקום, כי סוגרים את האולמות, ועלינו לרדת למטה לאולם הכניסה שבו אין מקומות ישיבה כלשהם, ולכן בלאית ברירה, ירדנו למטה וחלק מהנוסעים, כולל אני, נשכבנו על הרצפה בכדי לתפוס כמה שעות של שינה עד לטיסה.
הטיסה יצאה במועד וכבר בשעה 10:00 לערך נחתנו בשדה התעופה של באושן baushen.
במהלך הטיסה פגשנו במהנדס שוויצרי, העוסק במתן ייעוץ בבניית כבישים לממשל הסיני, הוא היה מלווה במתורגמנית או עוזרת אישית הדוברת אנגלית טובה, והציעו לנו, שלאחר הנחיתה, שייקחו אותנו משדה התעופה לתחנת האוטובוס שבעיר, אך בגלל הרכב הקטן שהגיע לאסוף אותם, הדבר לא הסתדר, אך הם דאגו לסדר לנו מונית לעיר.
כאשר הגענו לתחנת האוטובוס התברר כי האוטובוס שאמור לצאת ליעד שלנו טנג-צ'ונג יוצא רק בשעה 12:30 ולכן המתנו במקום עד ליציאה, ובמהלך ההמתנה צפינו באורחות החיים של המקומיים.
 
לקראת השעה 16:00 הגענו לעיר טנג-צ'ונג Tengchong , מצאנו מלון קטן וחביב קרוב לתחנה המרכזית. אחרי שהתמקמנו יצאנו לסיבוב בעיר לקראת ארוחת הערב והשינה.
From כתבות ממערב לקונמינג
From כתבות ממערב לקונמינג

היום העשרים ושתיים 8/5/2011

בבוקר יצאנו לביקור בכפר קטן בשם הה-שון, הנמצא כ- 15 דקות מחוץ לעיר, לצורך כך לקחנו מונית בעלות של 20 יואן, וזאת למרות שנאמר לנו שבצומת הקרובה יש הסעות קבועות של מיניבוסים בעלות מצחיקה של 2 יואן לאדם.
ככלל, כבר מהעיר באושן ועד כאן, שמנו לב כי האזור הרבה יותר נקי ומסודר וגם הסינים יותר אדיבים ופחות רעשניים.הֶה-שוּן (Heshun, בסינית: 和顺)
היא עיירה ששטחה 20 קמ"ר בלבד, השוכנת בגבול הדרומי של סין בנפת טנג-צ'ונג Tengchong 腾冲  העיירה ממוקמת בגובה של למעלה מ-1,500 מטרים מעל פני הים.

בסינית פירוש השם הה-שון הוא "שלום והרמוניה". השם של העיירה לקוח מתוך בית בשיר: "העננים העולים המבשרים על עתיד ורוד ומשב הרוח העדין אשר נושא שלום והרמוניה".מצ"ב מפת העיר והאתרים שבה-

From כתבות ממערב לקונמינג
From כתבות ממערב לקונמינג
בהה-שון חיה מאז ומעולם אוכלוסיה גדולה שנאלצה לחלוק משאבים מוגבלים. אוכלוסיית הה-שון מונה 6,000 נפש.
מסמכים היסטוריים מספרים על סוחרים מאזור הדלתא של נהר היאנגצה שהגיעו לאזור לפני 2,400 שנים במטרה להתעשר. בתקופת שושלות מינג (1368-1644 לספירה) וצ'ינג (1644-1911), עברו במקום שיירות מסחר בזו אחר זו. שיירות אלה הביאו עימן משי, תכשיטים, ספרים חדשים ולפעמים אף מוצרים נדירים מן המערב בתמורה למוצרים מאבן ירקן, שאותם אהבו כל כך. הסוחרים עברו מסע ארוך ורב-סכנות ברכס הרי הֶנג-דְואן התלול, בעמק גאו-לי-גונג ובנהר הסאלווין הגועש. הה-שון משופעת באגדות עתיקות, וכמעט כל תושב ותושב יוכל לספר לכם סיפור על סוחרי אבן ירקן ההרפתקנים, ששרדו או נספו במהלך מסעותיהם רבי התלאות והסכנות. כיום, שלא כמו ג'וֹאוּ-ג'ואנג שבאזור שנחאי למשל, הֶה-שון היא עיירה שתושביה עדיין מנהלים אורח חיים מסורתי. אם תשוטטו בסמטאות הה-שון, אפשר לראות בתי מגורים רבים שכל אחד מהם הוא מעין מוזיאון.תמונה שער העיר-

From כתבות ממערב לקונמינג
From כתבות ממערב לקונמינג
בזמן מלחמת העולם השנייה, ישבה הה-שון על "דרך בורמה" המפורסמת, שבאמצעותה העבירו הבריטים אספקה אל ממשלת סין שבירתה הזמנית הייתה בצ'ונג-צ'ינג, אז חלק ממחוז סצ'ואן. בשל כך, הופצצה הה-שון פעמים חוזרות ונשנות על ידי חיל האוויר היפני, ובשלב מסוים במלחמה אף נכבשה. תושבי המקום הותיקים יוכלו לספר לכם סיפורים על התקופה הקשה הזאת בחיי העיירה. מוזיאון המתעד את אותה תקופה נמצא בלב העיירה.
הה-שון הוא מקום יפהפה שבו מבנים רבים המשמשים לנוי: ביתנים, חדרי הנצחה, קשתות, בריכות לוטוס ומעקות שיש. בעיירה הה-שון, תוכלו לשקוע באווירה של השיירות החוצות את דרך התה והסוסים העתיקה ולצפות באנפות עפות מעל הנהר תוך התרגעות מול בריכות הלוטוס.
בהֶה-שון אתרים רבים שבהם אפשר לטייל, כמו האחוזה הישנה של אַי סְה-צִ'י (סופר ומשורר מרקסיסט מתחילת המאה ה-20), מקדש האבות של משפחת ליו והמוזיאון לזכר המלחמה נגד היפנים בגבול יונאן-בורמה.
המידע מתוך האתר של רדיו סין http://hebrew.cri.cn
העיירה מרשימה במיוחד ואחרי כ-4 שעות של ביקור בכל האתרים שבה, כולל האגם שבקצה העיר והמקדש המיוחד שצמוד לו, שבו הראו לנו גם את פרחי הפרפר הפורחים בעונה זו.
 
את יתרת הכתבה על יעד זה תוכלו לקרוא בלינק הבא http://www.seeking-the-world.com/2011/06/4.html
 
 
הכותב יוסי לוי joseph levy הינו מומחה לאיסלנד iceland, המלווה קבוצות בנהיגה עצמית בלבד, והמתכנן מסלולי טיול לפי מידת המטייל והמשמש כמומחה באתר http://www.gotravel.co.il/ וגם באתר http://www.briza.co.il/

לפניות לכותב shark4162@gmail.com

…

28 ביוני 2011 Posted by | baushen, china, heshun, joseph levy, tengchong, yunnan, באושן, הה-שון, חבל יונאן, טנג-צ'ונג, יוסי לוי, סין | כתיבת תגובה

סין בעיניים שלי- ממזרח לעיר קונמינג China in my eyes – east of Kunming

מתוך רשמי מסע לחבל יונאן 16.4-30.5.2011
לכתבה המקבילה הכוללת מידע למטיילים כנס ללינק הבא –

http://www.seeking-the-world.com/2011/06/2.html

לכתבה הקודמת שלי כנס ללינק הבא-
http://www.seeking-the-world.com/2011/12/blog-post_31.html

20.4.2011
דווקא הלילה אני לא נרדמת בקלות, כנראה בגלל המתח לקראת סחיבת התרמיל בפעם הראשונה על אמת. וגם הנחירות של השכן לא ממש עוזרות להירדם. מה גם שבאמצע הלילה הגיע סמס ממישהו שלא חישב נכון את הפרשי השעות.
בתאריך הזה, בשעה 5:30 זה ממש חושך גמור. קמים בהילוך איטי, סיום אריזה בשקט ויוצאים מהמלון מצוידים בארוחת בוקר ארוזה. מונית קרובה מנסה לנצל את ההזדמנות ודורשת 50 יואן. כמובן שהתרמילאי המיומן (ממש לא אני…)לא מוכן ל"פריצת תקציב" כזו ולכן אנו סוחבים את התרמילים במעלה הכביש התלול עד קצהו וכשאני מצליחה לאסוף את הנשימה מוצאים מונית ב40 יואן… ממש עקרוני כשאני חושבת על כך שהסחיבה "חסכה" לנו בקושי 6 שקלים…  חומר למחשבה…
תחנת האוטובוס ליער האבן רחוקה מאד מהעיר ואנו נוסעים ונוסעים. הנהג מרגיש שאנו לא שקטים ומנסה להרגיע ולהסביר (הכל כמובן בסינית J ) אי אפשר מהכביש הזה, ואי אפשר מהכביש ההוא אבל בסוף  הביא אותנו למחוז חפצנו. סוף סוף גם לי יש חלק חשוב בחלוקת התפקידים בטיול. אני זו שמתנהלת מול הסינים רק מתוקף העובדה שפעם מזמן שמעתי את השפה הזו… זה משמח אותי לא להרגיש שאני רק נגררת אחרי. קונה כרטיסי נסיעה לאוטובוס ומתברר שמתחנה זו אין בכלל נסיעה ישירה ויש צורך בהחלפת אוטובוס בהמשך.
נוסעים במיניבוס קטן שיוצא להפתעתנו בדיוק בזמן (7 בבוקר). אני תוהה כי משום מה הוא מתנהל על כביש בין כפרים. אין לנו עדיין כל ניסיון ולא ברור אם עלינו על מיניבוס מאסף. אבל הנוף נחמד והנהג מנסה לעשות לעצמו קצת כסף מהצד כשהוא צופר בקולי קולות על מנת לאסוף "טרמפיסטים". אני עוד מהרהרת לי שאם היה נוסע בדרך המהירה, יכולנו להגיע במחצית הזמן.
From כתבות מזרח קונמינג
כך לפחות חשבנו בנסיעה הראשונה שלנו באוטובוס בסין. מאוחר יותר התברר לנו כי בד"כ הנהג הוא גם בעל הרכב וכך נוהגים שם למלא אותו, ושוב מגלים שמה שנראה לנו מוכר או ידוע מהתנהלות במקומות אחרים, לעולם לא ידמה למה שאנו נתקלים בו. אם רוצים לנסוע בדרך המהירה, צריך לדאוג לעלות על האוטובוס המתאים. אבל כמה זה יותר נחמד כמפסיקים לחשוש מלטעות. נראה שיש לי עוד הרבה מה ללמוד על תרמילאיות ועל התנהלות מול הפתעות.
From כתבות מזרח קונמינג
רק 95 ק"מ מפרידים בין קונמינג ליער האבן ואנו משתרכים לנו זמן רב. מה גם שאין לשם קו אוטובוס ישיר. מגיעים לתחנה ראשונה וצריך להחליף אוטובוס. זו לא הייתה בעיה גדולה כי כל "התחנה" היא חצר קטנה בין בניינים. ממשיכים בנסיעה ויש לנו עוד הפתעה, הנהגת עוצרת ביציאה מהעיירה ואוספת כסף דמי נסיעה. אנו מראים לה את הכרטיסים, מנסים להסביר ששילמנו עבור כל הדרך אך היא בשלה. 10 יואן נוספים מכל אחד מחליקים לתוך הארנק שלה (סכום כזה כבר שילמנו מראש בקונמינג). שוב נסיעה בדרך חתחתים ואין לנו כל אפשרות לדעת אם אכן קיימת דרך אחרת. הגענו אחרי השעה 11 למקום שנראה כמו כניסה ליער האבן עם מגרש חניה גדול ואוטובוסים לתיירים. הנהגת מהנהנת שזה המקום לרדת ואנו אוספים את התרמילים הכבדים ונפרדים ממנה.
נאמר לנו שיש במקום מלון אז הולכים לחפשו. "הולכים" זה עם תרמיל ענק על הגב ותרמיל נוסף וכבד מלפנים. כמובן שיש עליה תלולה, כמובן שזה רחוק אבל מה שגומר לי את הנשימה סופית זה כמובן מיליון המדרגות המוליכות למלון. אין לי מושג איך הגעתי למעלה בכלל. זה כל כך גבוה ותלול.
רק כשמצליחים להחזיר את הנשימה מתברר כי אנו במקום הלא נכון. הגענו למערות הקרסטיות של שמורת JIU XIANG, אתר שלא היה כתוב בשום מקום, כשהכנו את הטיול, ועם זאת הוא מלא בתיירים (רובם ככולם סינים…)
From כתבות מזרח קונמינג

הפקדנו את התרמילים הכבדים למשמרת ואנו שוב צועדים… נאמר לנו שניתן לרדת למערות במעלית ולחזור ברכבל אבל כמו תמיד יוסי נחוש ש???? שנרד ברגל כי לטענתו לרדת קל יותר. הפעם אני לא מתווכחת כי כמה אפשר לקטר? ומתחילה לרדת. נאחזת במעקה מחוספס ושורט, מחליקה על מדרגות רטובות אבל מוצאת עצמי בסוף למטה ומתברר שהשד לא כל כך נורא.

From כתבות מזרח קונמינג

למטה נמצא אגם מתפתל בין מצוקים גבוהים. השקט כל כך מפעים שאני משתתקת. אנו שטים בסירה עם עוד 4 תיירים מלונדון וקוריאה ומשום מה מרגישים צורך לספר להם על הנהגת ש"סידרה" אותנו ובזכותה אנו חווים את היופי הזה. אמרנו שאנו זקוקים לטרמפ ליער האבן נקודת היעד שלנו. אין חשק להיתקע במלון כאן  גם כי אין מסביב שום דבר וגם כי המחיר שהם גובים נראה לנו שערורייתי 180יואן ללילה + 150נוספים עבור הסעה ליער האבן. לנו זה נראה מוגזם. לפעמים אני שוכחת שבחרתי בטיול תרמילים ושיש לזה גם השלכות מעבר לטיולים. אני מתפתה להישאר אבל… החברים לרגע מהסירה שלנו נענים ברצון ומבטיחים לקחת אותנו איתם בתום הסיור במערות.

From כתבות מזרח קונמינג

הכניסה למערה הענקית מלווה כמובן ב… איך לא? מדרגות… היופי בפנים מהמם ואנו חסרי נשימה מול ההוד הזה. המערה ענקית וניתן לסייר בה זמן רב. הסינים למדו איך להציג מערות כאלה וזרעו בה הרבה נורות צבעוניות שמאירות נפלא את הנטיפים ובריכות המים.

From כתבות מזרח קונמינג

בנקודה מסוימת מגיעים לאזור שנקרא "מערת העטלף". עומדים שם סבלים עם כורסאות אפריון אדומות וידיות במבוק עבות. עומד שם שלט שכתוב בו משהו לא ברור ואני מצליחה לקרוא רק את ה" 500 מ'". הסבלים פונים ללא הרף אליי (מה לעשות? גם טיול תרמילים לא מצליח להסתיר את הגיל..) ומציעים שאשב בכסא המלכותי והם יישאו אותי למעלה. אני מתלבטת אבל, האגו… יוסי… כל הסינים…  הסבלים בשורה ארוכה ממשיכים לפתות אותי לעלות תמורת 50 יואן. או כמה טעיתי!!! עולים, עולים, עוד עולים ונכון שיש בדרך מראות מדהימים של בריכות מים טבעיות מדורגות (מערת ענק אמרתי?) אני בקושי נושמת. החברים החדשים שלנו הולכים מאחורי דואגים שמא לא אעמוד בנטל וכך גם יוסי.

From כתבות מזרח קונמינג

כמובן שהצלחתי לעלות אחרי הכל. הפנים אדומים, דופק מטורף, אין אויר בריאות אבל בחוץ נושבת רוח טובה ושם מחכה לי הכיף החדש שלי בסין. רכבל פתוח (ספסל) שאני כה אוהבת, שם גבוה מעל צמרות העצים.

כשהחבר'ה הולכים לאכול, אנחנו ממהרים לקחת את התרמילים. אין לי כח יותר ולכן אני סוחבת רק את התרמילים הקטנים(של יוסי ושלי) ואת המצלמות. אני נראית מצחיקה מאד כמו דובי גדול שתלויים מכל צידיו תיקים, וזאת על פי המבטים של האנשים הרבים מסביב. יוסי מתנדב לקחת את שני התרמילים הגדולים (18ק"ג לפחות כל אחד) ונראה מצחיק לא פחות. הוא בקושי רואה את הדרך ומרחוק אני רואה גוש ענק של תרמילים נע לעברי ומתחתיו זוג רגליים. אין לי מושג מהיכן הוא שואב את הכוחות לסחוב את שניהם כזו כברת דרך ארוכה ועוד עם מדרגות.
להמשך הכתבה כנס ללינק הבא – http://www.seeking-the-world.com/2011/06/blog-post.html
 
 
בעל האתר  יוסי לוי joseph levy הינו מומחה לאיסלנד iceland, המלווה קבוצות בנהיגה עצמית בלבד,והמתכנן מסלולי טיול לפי מידת המטייל והמשמש כמומחה באתר http://www.gotravel.co.il/ וגם באתר http://www.briza.co.il/

לפניות לכותב shark4162@gmail.com

…

25 ביוני 2011 Posted by | Bamei, china, Jinjishan, Jiulongpubu, Luositian, Puzhehei, Qiubei, yunnan, בא-מיי, חבל יונאן, יער האבן, מפלי 9 הדרקונים, נהר דוּאוֹ-יִי, סין, פּוּ-גֶ'ה-הֵיי | 2 תגובות

סין- חבל יונאן- נופים ומיעוטים-פרק 3 China – Yunnan – Landscapes and Minorities

מדרום לעיר קונמינג south to kunming
לכתבה הקודמת לאתרים שממזרח לקונמינג כנס ללינק הבא-
http://www.seeking-the-world.com/2011/06/2.html\

בפרק הקודם סיימנו את היעדים שממזרח לעיר קונמינג בעיר קיוביי Qiubei . 
 ועתה למקומות שנמצאים מדרום לעיר קונמינג.
את היעדים וזמני הביקור ושהות בהם בהם ראה בטבלה המצורפת כאן –
From כתבות מדרום לקונמינג
From כתבות מדרום לקונמינג

היום האחד עשר 27/4/2011

בבוקר יצאנו מהמלון לתחנת האוטובוס ובדרך עברנו שוב דרך השוק המתעורר שבצידי כביש הגישה לתחנה.
לקראת הצהריים עצרנו בעיירה בשם קיי-יואן keiyan, שם היינו צריכים להחליף אוטובוס שאמור לנסוע ליואן-יאנג yuanyang, אלא שהתחנה האחרונה הייתה במוסך לאוטובוסים, לא מצאנו תחנה או אוטובוסים ובמאמץ מסוים אחד ממנהלי התחנה הכניס אותנו למונית מקומית והורה לנהג להביא אותנו, לתחנת אוטובוסים מרכזית נוספת בעיר, לא לפני שהזהיר אותנו לא לשלם יותר  מ- 6 יואן עבור הנסיעה.
בתוך מספר דקות המונית הגיעה לתחנה הנמצאת בצד השני של העיר. מיד כאשר עצרנו ניגש אלינו אדם שניסה או רצה לעזור בנשיאת התיקים, אך בגלל שלא ידעתי במי מדובר דחיתי את העזרה, ובמקביל בת זוגי למסע הלכה לכיוון הקופות בכדי לרכוש כרטיסי נסיעה, והאדם שניסה לעזור לי פנה בעקבותיה, וסייע לה ברכישת הכרטיסים, וכאשר אני כבר הגעתי עם התיקים הוא כיוון אותנו לאוטובוס, ורק אז התברר כי מדובר בנהג האוטובוס שהתקשרו אליו מהתחנה הקודמת וביקשו ממנו להמתין ולא לצאת לדרך עד שנגיע. ולכן הוא קידם את פנינו וסייע לנו לקצר זמנים כי הגענו לתחנה בדיוק בשעה היעודה לצאתו לדרך.
תגידו לי איפה במקום אחר בעולם הייתם זוכים לסיוע כזה?האוטובוס יצא לדרך באיחור של כ- 10 דקות בגלל עזרת הנהג וההמתנה לנו, ולקראת שעות אחה"צ המאוחרות הגענו לעיירה יואן-יאנג, וגם כאן הנהג הוריד אותנו ליד אוטובוס נוסף שאתו אנחנו צריכים להמשיך ליעד הסופי שלנו לעיירה צ'ינגג'י-זאן xingjie zhen, אך מסיבה לא ברורה נהג זה עצר ביציאה מהעיר ודרש מאתנו תשלום נוסף למרות ששילמנו עבור כל הדרך עד ליעד, ולקראת 16:00 הגענו ליעד הסופי.

From כתבות מדרום לקונמינג

שווה לכתוב כמה מילים על הדרך עד לנקודה זו, נופים שהשתנו כל הזמן ובכלל זה צבעי האדמה, הצמחייה, תצורות הנוף והמנהרות שבדרך, שאחת מהן גדולה וארוכה במיוחד, 3.5 ק"מ, ביציאה ממנה נפלנו על עיר גדולה שאת שמה איני יודע, וממנה המשכנו מיד למנהרה נוספת קצרה יותר. לפני המנהרות ירדנו לואדי עצום שנמצא בין שתי רצועות הרים שאנחנו והאוטובוס התגמדו לידם, ורק כך ניתן להבין את עצמת הטבע.
ככלל, בדרך דרומה או לדרום-מערב, האוכלוסיה הפכה להיות יותר ויתר מוסלמית והדבר בה לביטוי בסמלים האופייניים לאיסלם, בלבוש, בכיתוב הערבי וכמובן גם במספר המסגדים. גם התשתיות בחלק זה היו בסה"כ יותר מפותחות ממה שראינו במזרח קונמינג, למרות שבמזרח ראינו תנופת פיתוח אדירה של תשתיות, ולכן סביר להניח כי מי שיטייל אחרינו במסלול זה יראה כבר את השינוי.
בדרך ליעד נסעה אתנו בחלק מהדרך אשה מאחד המיעוטים, וכמובן שכל הזמן חיפשנו זוית צילום טובה לתעד אותה, ובסופו של דבר הצלחנו והנה היא במלוא הדרה.
גם הנסיעה ליעד הסופי שהיה על פסגת ראש הר, הייתה עליה על צלע ההר אחד משרשרת ההרים שפירטתי קודם. את היופי בטיפוס תלול לאורך 30 ק"מ על צלע ההר קשה לתאר במילים.
בירידה מהאוטובוס פגשנו בבחורה מקומית שהציעה לנו באנגלית טובה מקום לינה בגסט- האוס שלה, ומאוחר יותר אחרי שכבר הסכמנו ללון אצלה הציעה לנו טיול למחרת בבוקר לטרסות האורז וביקור בכפר של מיעוט ההאני, כולל צפיה בזריחה מעל השדות, וזאת במחיר מציאה, כי היינו אמורים להצטרף לזוג נוסף שכבר שכר את שירותיה, וכמובן שהסכמנו.
אחרי הסיכומים למחר, היא לקחה אותנו למסעדה של קרוב משפחתה, לאכול ארוחה משביעה ולא יקרה, וגם הספקנו לעשות סיבוב בעיירה לפני שפרשנו לישון, מחר צריך להשכים עוד בטרם שחר.

היום השניים עשר 28/4/2011
הכפרים של מיעוט ההאני, דרום מחוז יונאן- לא רחוק מהגבול עם וייטנאם
הכפרים של מיעוט ההאני פזורים לאורך הרים גבוהים ותלולים וערוצים צרים ועמוקים. הפרשי הגבהים משתנים מ-600 ועד 3000 מטרים מעל פני הים, מה שיוצר אקלים טרופי, סוב-טרופי וממוזג – הכול באותו אזור.
בתוך ההרים הגבוהים, העמקים והגאיות הצרים, חבויים הסיפורים של בני ההאני. באמצעות כוח רצון עיקש הצליחו בני ההאני לבנות טרסות יפהפיות בתוך ההרים הנישאים, טרסות הנודעות ברחבי העולם. האדמה הזאת מספקת לבני ההאני את צרכיהם החמריים, ובד בבד נותנת לנו מקום אמנותי קדוש ביופיו.

טרסות האורז וכפר מיעוט ההאני

בכדי לראות את הזריחה על טרסות האורז נאלצנו לקום מוקדם מאד, למעשה עוד לפני עלות השחר, וכבר בשעה 05:30 היינו בדרך. אלה שיום זה החל כיום סגרירי, אפרורי וגשום, ואכן כאשר הגענו לנקודת התצפית על טרסות האורז הייתה עננות וערפילים והתפללנו שכאשר השמש תעלה המצב השתפר ונוכל לראות את יופיו של המקום, אך תכנון לחוד ומציאות לחוד, בפועל ראינו את הטרסות ויכולנו להתרשם מהנוף, אך נמנע מאתנו לצלם ולתעד את מה שראינו בגלל תנאי התאורה, ובכל זאת יש תיעוד מסוים שיכול להעיד על יופיו של המקום.
בדרך לכפר מיעוט ההאני עצרנו באחד הכפרים לביקור בשוק מקומי, שכמו תמיד הוא צבעוני ומלא חיים, אותנו עניינו המלבושים של המיעוטים השונים. כמובן שבאותה הזדמנות אכלנו גם ארוחת בוקר סינית.
משם המשכנו לנקודה מסוימת, שממנה יצאנו להליכה רגלית בין טרסות האורז ומטעי התה. לסיום נסענו לכפר מיעוט ההאני, אך בגלל תנאי מזג האוויר כולם היו מסוגרים בביתם, כך שלמעט התרשמות ממבנה הכפר והמבנים, כמעט שלא ראינו אנשים.
לסיום חזרנו לעיר ואת שארית היום הקדשנו לסיור מקיף בה, כולל הכיכר המרכזית המשקיפה על האיזור, ונסיון לרכוש כרטיסים לאוטובוס עבור יום המחרת, נסיון שלא צלח, כי בניגוד לימים עד עכשיו, בקופה סרבו למכור כרטיסים מראש וביקשו שנגיע בבוקר הנסיעה.
את מסלול יום זה ניתן לראות במפה המצורפת.
להמשך הכתבה כנס ללינק הבא- http://www.seeking-the-world.com/2011/06/3.html
 
הכותב יוסי לוי joseph levy הינו מומחה לאיסלנד iceland, המלווה קבוצות בנהיגה עצמית בלבד, והמתכנן מסלולי טיול לפי מידת המטייל והמשמש כמומחה באתר http://www.gotravel.co.il/ וגם באתר http://www.briza.co.il/

לפניות לכותב shark4162@gmail.co

…

24 ביוני 2011 Posted by | black-white pagoda, china, jinghong, jinping, joseph levy, yuanyang, yunnan, הפגודה השחורה והלבנה, חבל יונאן, טרסות האורז, יוסי לוי, סין | כתיבת תגובה

סין- חבל יונאן- נופים ומיעוטים-פרק 2 China – Yunnan – Landscapes and Minorities

ממזרח לעיר קונמינג East to kunming
לכתבה הקודמת פנה ללינק הבא- http://www.seeking-the-world.com/2011/06/1.html
 
בכתבה הקודמת סיימנו את תחילת הטיול בעיר קונמינג, ויצאנו משם מזרחה למספר אתרים.
את רשימת האתרים ושמותיהם תמצאו הטבלה הבאה-
כדי לצאת מקונמינג מזרחה, בבוקר היום הרביעי, נאלצנו לקחת מונית ולנסוע לפאתיה המזרחיים של העיר, מרחק נסיעה של כשעה, ומשם לקחת אוטובוס ליעד הראשון. את מיקום תחנת האוטובוס תוכלו לראות במפת קומינג בכתבה הקודמת.
היעד הראשון המתוכנן היה שמורת "יער האבן" אזור קרסטי מעניין במיוחד, יצאנו מהתחנה המרכזית במיניבוס מזרחה, הגענו בדרך לאחת העיירות/עיר  ושם נאלצנו להחליף אוטובוס על מנת להמשיך ליעד. כתוצאה מטעות כלשהי, שלנו או של הנהג או הכרטיסן, ירדנו אחרי נסיעה של כ- 4 שעות בשמורה אחרת הנקראת שמורת צ'או שיאנג jiuxiang.
דקות ספורות אחרי שהבנו שטעינו, חזרנו מהר לשער השמורה, אך האוטובוס כבר נסע ובלאית ברירה החלטנו כבר לבקר בשמורה זו, תכננו ללון בה ולמחרת לצאת באוטובוס הבא ליעד המקורי.
 
שמורת צ'או שיאנג jiuxiang
שמורה זו היא שמורה של מערות קרסטיות, ובדיעבד אחרי שביקרנו בה אני ממש לא מצטער על "הטעות" הזו.
 בתחילה נכנסים לסירות ושטים בקניון צר במשך כחצי שעה, ורק אחרי שחוזרים מהשייט, ממשיכים לתוך מערה קרסטית שהנחל בו שטנו קודם, זורם דרכה.
תרשים השמורה
From כתבות מזרח קונמינג
הסיור בתוך המערה נמשך כשעתיים, והוא כולל ירידה וטיפוס בתוכה, בשבילים או במדרגות מסודרות.
המקום מרשים ובמיוחד החרכים שבתוך המערה היוצרים מצבים של אור וצל מיוחדים. במערה יש גם נטיפים וגם בריכות של מים מינרלים היוצרים בריכות צבעוניות.
 
From כתבות מזרח קונמינג
במהלך הסיור במערה פגשנו בקבוצת תיירים שהתניידו במיניבוס משלהם, מכיון שהם המשיכו משמורה זו לשמורת "יער האבן", ביקשנו להצטרף אליהם, אחרי שהמתורגמנית דיברה עם הנהג וסוכם שנשלם את מחיר הנסיעה כאילו נסענו בתחבורה ציבורית, ניתנה ההסכמה לנסיעה שלנו.
כך שאחרי הסיור יצאנו יחד אתם לדרך ולקראת הצהריים הגענו ליער האבן ושם נפרדנו מהם לשלום.
יצאנו לחפש מקום לינה בכניסה לשמורה, באחד המלונות שיש במקום, ולאחר שהנחנו את התרמילים, יצאנו לטייל בשמורה.
 
שמורת "יער האבן"
זוהי שמורה שהיא גן גיאולוגי, במקום עצים נמצאים בה אלפי עמודי אבן הניצבים האחד בסמוך לשני, ומכאן שמו של המקום יער האבן.
מבט בתמונה המצורפת שווה אלף מילים.
From כתבות מזרח קונמינג
ככלל נופי הקארסט התפתחו מסלעים פחמתיים, שעיקרם אבן גיר ודולומיט. הקארסט של סין מתייחד בשטחו הגדול, בצורות הנוף הרב גוני, במראות הקלאסיים ובמערכת האקולוגית העשירה.

נופי הקארסט בסין נוצרו במשך 500 אלף עד 300 מיליון שנה, שטחם הכולל 1460 קמ"ר, ושטחי הקארסט בדרום סין מהווים 55 אחוז משטח הקארסט הכולל בסין, ומורכבים מקארסט דמוי חרבות, מוטות ומגדלים של יער האבן ביונאן, כשמתוכם האתר המוכרז תופס שטח של 480 קמ"ר, והשטח הסובב אותו 980 קמ"ר. נופי הקארסט של דרום סין נבחרו פה אחד לאתר מורשת טבע עולמית בוועידת אונסק"ו.
"יער האבן" הוא אחד מאתרי הטבע הדגולים על פני כדור הארץ ונקודת ציון עולמית.
המידע מתוך אתר רדיו סין http://hebrew.cri.cn
From כתבות מזרח קונמינג

בכניסה לשמורה יש תרשימים של המסלולים האפשריים בתוכה, ומידע על אורכם. בעיקרון ישנם שלושה מסלולים, ואנחנו בחרנו במסלול הארוך

From כתבות מזרח קונמינג

מיד בכניסה לשמורה, מצד ימין, ישנו אגם שבתוכו מספר עמודי סלע, משם ממשיכים בשביל לתוך השמורה ונעים בין עמודי הסלע ולעתים תוך חציית שטחי מים ע"ג גשרי עץ, המראה הוא מראה מרהיב ביופיו, ואני ממליץ שלא לוותר בשום מקרה על ביקור באתר הזה.

את המשך הכתבה תוכלו לקרוא בלינק הבא- http://www.seeking-the-world.com/2011/06/2.html
 
הכותב יוסי לוי joseph levy הינו מומחה לאיסלנד iceland, המלווה קבוצות בנהיגה עצמית בלבד, והמתכנן מסלולי טיול לפי מידת המטייל והמשמש כמומחה באתר http://www.gotravel.co.il/ וגם באתר http://www.briza.co.il/

לפניות לכותב shark4162@gmail.comמשם

…

20 ביוני 2011 Posted by | Bamei, china, Jinjishan, Jiulongpubu, Luositian, Puzhehei, Qiubei, yunnan, בא-מיי, חבל יונאן, יער האבן, מפלי 9 הדרקונים, נהר דוּאוֹ-יִי, סין, פּוּ-גֶ'ה-הֵיי | תגובה אחת

סין בעיניים שלי – קונמינג בירת חבל יונאן China in my eyes – Kunming, capital of Yunnan

מתוך רשמי מסע לחבל יונאן 16.4-30.5.2011
לכתבה המקבילה הכוללת מידע למטיילים כנס ללינק הבא –
http://www.seeking-the-world.com/2011/06/1.html
קונמינג בירת חבל יונאן
16.4.2011
"גם מסע של אלף מילין מתחיל בצעד אחד קטן ". כך ציטט מאו טצה טונג בספרו האדום את הפילוסוף הסיני הדגול לאו צה. ואכן, רק צעד אחד היה נחוץ עבורי, צעד אחד וטונות של אומץ, להעיז ולבצע את הרצון הענקי לשוב ולבקר בארץ המופלאה הזו שמהלכת עלי קסם כבר שנים.
עוד הוכחה לכל הטוענים שאם מעיזים לחלום- חלומות גם מתגשמים. החלום לחזור לסין, החלום לטייל טיול תרמילים, החלום להעיז לעשות מה שאחרים כמעט ולא עושים בגילי. מסע בן אלפי מילים. מסע חלומי מתחיל היום, לא יכולתי לבחור לעצמי את החברה המתאימה יותר, לטיול מסוג זה ואני מאושרת מאד.
תרמיל ענקי ארוז בקפידה, אמור להכיל כל מה שאזדקק לו במסע לאורך 46 ימים. ועוד תרמיל קטן(דיי גדול למעשה) לכל הדברים הנגישים ולכל הדברים שארצה לקנות לי בדרך. לא היה לי מושג מה אורזים וכמה צריך מכל דבר וקבלתי עצות נהדרות מחברי למסע המנוסה ממני. כמובן שלא ממש יישמתי… איך אפשר לארוז רק 2 זוגות מכנסיים!? ולקחת רק 2 חולצות?!?? מה יגידו כולם כשיראו את התמונות? כל הזמן היא לבושה באותה תלבושת??? וכמה תרופות לוקחים? וכמה גרביים ותחתונים? ובטח שיהיה קר שם, אז צריך גם גטקס, סוודרים ומעילים(ברבים) מכל העוביים, שלא יחסר…
אבל בדרום יונאן אמור להיות גם חם ולח אז עדיף גם לקחת משהו קצר. ורצוי שכולם יתאימו מבחינת הצבעים… אני מוסיפה כהנה וכהנה ובודקת את המשקל. הריי כל דבר, שאני בוחרת לשים, נבחן בקפידה ושוקל כה מעט, אז למה התרמיל כל כך תפוח וכבד? למה המשקל בשדה התעופה מורה על 18 ק"ג? הוא בטח לא מאופס בכלל המשקל הזה…
From כתבות קונמינג
עם שחר יצאתי לדרך בטיסה דרך קייב, הכל מתרונן בתוכי בהתרגשות מבעבעת ואיני מעיזה להסגיר את החששות והפחדים. שמא לא אעמוד בעומס, שמא הכוחות הפיזיים יגלו כמה לא התכוננתי לטיול כזה. נכון, קיבלתי עצתו והלכתי במשך השבוע האחרון בנעליים הגבוהות להתרגל אליהן, זה אפילו נראה לי "קול" מגניב ועושה רושם לא רגיל על כל מי שפוגש בי ותוהה למה אני מהלכת באביב עם נעלי טיילים מקצועיים כבדות ומגושמות.
אבל… "שאני אלך לי מסביב לשכונה עם תרמיל מלא ספרים ליצירת כובד, על מנת לתרגל את הסחיבה"??? נו באמת? למרות שאני לא מפולניה, ה"מה יגידו" היה חזק יותר. החלטתי לבטוח באל עליון או באיזה כח אחר, אני לא מסתובבת עם תרמיל כבד ברחובות! אני כבר אסתדר! הריי בדקתי לחצי דקה את התרמיל עלי וזה נראה לי די פשוט לסחוב אותו. מה גם שהוא הותאם לגב שלי בדיוק.
From כתבות קונמינג
ישבתי בטיסה וחשבתי לעצמי שהנה אני נוהגת כאותם תרמילאים צעירים שמחפשים כל דרך לחסוך. לא טיסה מפנקת שמתאימה לאנשים בגילי, לא טיסה ישירה טרנסאטלנטית על מנת לאסוף כוחות, לא בחירה בנוחות של "לא להחליף טיסות וחכיונות ל"טרנזיט" בנמלי תעופה נושנים. פשוט טיסה הכי זולה שיכולנו למצוא.
קייב. השם מעלה קונוטציות לא נעימות על ימים אחרים שלא אני חייתי בהם… שדה תעופה משמים, עלוב ואפור, לא יאומן שזה שדה תעופה במאה העשרים ואחת. המתנה ארוכה מידיי לטעמי (4 שעות) ושוב על מטוס לבייג'ין. כאן כבר מתחילה לראות פרצופים סינים ועוד יותר לשמוע את השפה המוזרה ומוכרת הזו. מנסה לזהות בין ה"קשקושים" מילים מוכרות ומגלה שלמרות שיודעת לא מעט מילים בסינית, איני מבינה כמעט כלום. הטיסה לקייב ארכה רק 3 שעות. עכשיו זה האתגר האמיתי. טיסה של  כ- 9 שעות. ננחת לפנות בוקר (4:40) של יום חדש ושוב נמתין עוד 4 שעות מעייפות עד הטיסה לקונמינג בירת יונאן תצא לדרך. אני מחכה כבר להיות על קרקע מוצקה ולא של שדות תעופה. זה הרי רק ה"בקרוב" של הטיול והחלק המעייף יותר מהכל.
אני רק בהתחלת ההתחלה, בקושי עברו כמה שעות מאז יצאתי, ולא יכולה עדיין לסכם מה המשמעות של המסע הזה עבורי. פעם ראשונה בחיי הבוגרים שאני עוזבת בית, ילדים, הורים ונוסעת מבלי לבלות איתם את חג הפסח (או כל חג משמעותי אחר). פעם ראשונה שאיני עומדת וטורחת. לא מבשלת לגדוד, לא רצה לקניות, אין נקיונות, אין סידורים, לא שוברת את הראש מה לקנות מתנות לילדים ולנכדים. פעם ראשונה שאני חוגגת את חג החירות שלי "תרתי משמע". האיש שאיתו אני טסה נעים לי וגם מתאים למצב הזה שבו אני נמצאת. לא מלחיץ, נותן שקט, ישנו שם ועוזר ברוגע שלו, נותן ביטחון אבל גם מאפשר לי לתרום את חלקי ולא משתלט על הארגון. הכל זורם בנחת ואנו מתנהלים בין נפתולי שדות התעופה בשקט רגוע ובלי כל לחץ או תחושת מאמץ.
17.4.11
הטיסה לבייג'ין נמשכה כנצח ולרגע נדמה שלא תיגמר לעולם. לא הצלחתי להירדם בטיסה כנראה מרוב התרגשות. מוזר לי, כי זו אינה לי הפעם הראשונה שאני טסה לסין או לכל מקום אחר בחו"ל ובכל זאת זה מרגיש כמו בפעם הראשונה.
חיכיון וחיכיון ועוד ועוד כ 4 שעות. אנחנו עייפים מאד וההמולה של הסינים הרעשנים כבר לא נסבלת כל כך, יוסי מוקסם, עבורו זו הפעם הראשונה בסין, והוא מתבונן בסקרנות בפנים ובהתנהלויות שלהם. מחכה לנו עוד טיסה של 3 שעות עד ליעד הסופי – קונמינג בירת חבל יונאן. העייפות מכריעה אותנו ורוב הטיסה הזו עוברת עלינו בשינה. בשדה התעופה מחפשים מקום להמרת מטבע (בבייג'ינג בלילה הכל סגור). ישנם כל מיני אנשים שמנסים "לעשות כסף" עלינו. להחליף לנו את הדולרים ליואנים מפוקפקים… עוד תור ארוך ואנו במונית שלוקחת אותנו למלון. איזו הקלה.
מלון יפה וסביר במרכז העיר אבל זו כבר שעת אחה"צ ואין זמן. מורידים פקלאות, מפחיתים משקל מהתרמיל הקטן ויאללה לחרוש את הרחובות.
אני עדיין מתנהלת בהילוך נמוך, העייפות נוראית, לא נכנסת לקצב אבל הסקרנות מושכת קדימה. יוסי מנווט בעזרת מפה בלי טעויות בכלל ואני מתחילה להבין שהוא לא סתם השוויץ ביכולות שלו כשסיפר על כך עוד בשלבי ההכנה לטיול. אמר אמת הבחור.
מקום ראשון לביקור קרוב למלון מקדש יואן טונג סי (YUAN TONG SI). מקדש קטן וחמוד לא משהו מלהיב או שאני עייפה מידיי (6 יואן דמי כניסה).

From כתבות קונמינג
From כתבות קונמינג

משם ממשיכים לפארק "אגם האזמרגד" ((CUIU או "האגם הירוק" שזה אותו הדבר וסתם מבלבל לחשוב שאלו שני מקומות שונים. ההליכה נעשית לי קשה יותר ויותר, מפרק הירך צועק הצילו, קשה לי להרחיב צעד ואני נאנחת ונושכת שפתיים, הגרביים מציקות בתוך הנעליים, הג'ינס לוחץ לי בנשמה, אני מרגישה כבדה, שמנה ומאד מאד עייפה. למה לא שמעתי בקול המנוסים? למה לא התאמנתי כמו שצריך? האם הייתי צריכה להתאמן גם עם אותם גרביים??? מי בכלל חשב שג'ינס יכול להפריע בהליכה? בקיצור עייפה עייפה והולכת למרות זה. יש אגם מיובש בחלקו וסביבו גן גדול ויפה,
מאי שם נשמעים קולות שירה ונגינה ופתאום שכחתי כמה אני עייפה ואני מוצאת עצמי רצה נרגשת בעקבות הקולות (ויוסי שרץ הרבה יותר מהר ממני…) באחת מפינות החמד אנו מגלים קבוצה גדולה של בני שבט ה…?. בתלבושות וכלי הנגינה הייחודיים להם, רוקדים ריקוד מעגל גדול החוזר על עצמו. יחד איתם רוקדים גם רבים בבגדים מערביים, גברים ונשים בני כל הגילים, נערות בנעלי עקב דקיקות לצד סבים וסבתות. ילדים בתלבושות מסורתיות יושבים ומתבוננים ברוקדים כשהם חובקים בידיהם בקבוקי קוקה קולה. ערבוביה מוזרה של עבר והווה שמשתלבים יחד בלי שום בעיה. המנגינה נעימה לאוזן, התלבושות מרהיבות ואני מצטרפת אליהם בניסיון לרקוד. קשה להבחין במקצב ולא לטעות בצעדים כי הם כל הזמן משתנים, אחת הנשים אוחזת בזרועי ויחד איתה הצלחתי לרקוד כמה רגעים. היה שם כל כך נעים שלא רצינו להפסיק גם כשהתחיל הגשם לטפטף לו.

From כתבות קונמינג
From כתבות קונמינג
מהר מאד התברר לנו שהגן מלא קולות של מוזיקה.קבוצות קבוצות של נגנים וזמרים האנשים מתקבצים סביב חלקם מקשיבים, חלקם רוקדים לצלילים. זמרת נהדרת מארחת טיפוס ססגוני שרוקד ריקוד טיבטי, קבוצת נגנים אחרת מאפשרת לגבר, בתלבושת נשית, לרקוד לצלילי כלי הנגינה המיוחדים. הדבר היחיד שאילץ אותנו להפסיק להתענג מהמראות והצלילים ולהסתתר היו ארובות השמיים שנפתחו והבריחו אותנו ואחרים אל מתחת לגגון קטנטן עד שהשמיים נרגעו. אחה"צ קסום שלא רצינו שיסתיים. מודה שאני זו שהכרעתי בעד התקפלות, הרי צריך לחזור את כל הדרך (ברגל כמובן…) אצלי הכאבים הלכו וגברו וחששתי שכבר ביום הראשון אני הולכת "לפדח" את עצמי ובגדול.
להמשך כתבה זו כנס ללינק הבא- http://www.seeking-the-world.com/2011/12/blog-post_31.html

 בעל האתר יוסי לוי joseph levy הינו מומחה לאיסלנד iceland, המלווה קבוצות בנהיגה עצמית בלבד, והמתכנן מסלולי טיול לפי מידת המטייל והמשמש כמומחה באתר http://www.gotravel.co.il/ וגם באתר http://www.briza.co.il/

לפניות לכותב shark4162@gmail.com

…

15 ביוני 2011 Posted by | china, joseph levy, kunming, yunan, חבל יונאן, יוסי לוי, סין, קונמינג | 4 תגובות

סין- חבל יונאן- נופים ומיעוטים-פרק 1 China -Yunnan-Landscapes and Minorities

כללי
כתבה זו פותחת סדרת כתבות לגבי סין בכלל וחבל יונאן Yunnan  ובסינית : 云南 .

כל מי ששומע על סין, באופן מיידי הסקרנות והדמיון שלו מובילים אותו למחוזות שונים, ומיד המקום מתקשר לו עם תרבות מסתורית, מנהגים לא מוכרים, מאכלים אקזוטיים ומראות שאולי ניתן לראותם רק בתמונות או באמצעות תיאורים שונים, אך האמת היא הרבה יותר פשוטה.
אחרי טיול מקיף של 46 יום, רק בחבל אחד- חבל יונאן, אני יכול להגיד כי כל אלו הם אמת, אך בכדי לראותם צריך לנוע בין הכפרים ובין האתרים השונים באמצעות תחבורה ציבורית, להתערות באוכלוסיה ורק ככה לראות באמת את המיוחד של ארץ זו בכלל ומחוז זה בפרט, כפי שתוכלו לקרוא בסדרת הכתבות בהמשך.
הכנות לטיול
כהכנה לטיול השגתי מידע רב מאתרים שונים באינטרנט שלגביהם אתייחס בפרק נפרד בהמשך, אך את עיקר המידע אספתי מתוך האתר הסיני של רדיו סין (הלינק אליו הוא)
כמובן שבמהלך הטיול, אספתי מידע נוסף מהמקומיים, מתוך מפות שרכשתי בכל יעד שהגעתי אליו, או סתם כך תוך עצירה במקום/אתר שנראה לי מעניין ולא היה לי לגביו מידע מוקדם.
את כל המידע המוקדם שהשגתי העליתי על טבלת אקסל, אשר בה ציינתי את שם האתר הסיני באותיות בעברית ובתעתיק האנגלי (פין-אין) לשפה הסינית, וכמובן גם בכיתוב בסינית. המטרה לכך היתה להעזר בהצגת שם האתר למקומיים, שברובם אינם דוברים ו/או קוראים אנגלית, ולהבטיח שאגיע ליעדי.
בצד כל אתר רשמתי את הערכת הזמן שיידרש על מנת לבקר בו, וזאת לאור המידע שאספתי לפני הנסיעה, בטבלה שתצורף בהמשך כתבה זו, כמו בכל כתבה בהמשך, המסלול וחלוקת האתרים וימי השהות בכל מקום, הם כבר למעשה המסלול המלא שעשיתי.
לטיול כזה רצוי ומומלץ לא לצאת לבד, וכל אחד יבחר לו את בן או בת הזוג המתאימים, אני למזלי הטוב בחרתי את בת הזוג, שנתנה לטיול זה ערך מוסף מעבר לפן החברתי, גם בפן האישי ולא פחות חשוב בידיעה ובשליטה שלה, אפילו באופן חלקי, בשפה הסינית, ואת היתר פתרנו באמצעות שיחון, תנועות ידיים או מציאת דוברי אנגלית מבין הסינים.
נכון הוא שגם במהלך הטיול ישנם מפגשים עם מטיילים אחרים, ישראלים, טיילים ממדינות שונים וכמובן גם סינים, ומפגשים אלו, ככל שהם מפגשים נחמדים המוסיפים המון לטיול, עדיין אינם תחליף נאות לבן-בת זוג קבועים.
סין וחבל יונאן- על קצה המזלג
לא ניתן להתחיל בתיאור הטיול מבלי לכתוב מעט מידע על סין עצמה ועל יעד הביקור עצמו.
סין כידוע נמצאת במזרח הרחוק והיא גובלת במזרח עם האוקינוס הפסיפיק, בצפון מזרח עם רוסיה, בצפון מערב עם מונגוליה, במערב עם מספר מדינות (מצפון לדרום) קסחטאן, קירגיסטאן, טג'יקיסטאן, אפגאניסטאן, פקיסטאן והודו ובדרום שוב עם מספר מדינות (ממערב למזרח) הודו, נפאל, באוטאן, בורמה (מינאמר), לאוס וויטנאם.
מידע נוסף על סין וחבל יונאן ניתן לראות באתרים שציינתי קודם וגם באתרים הבאים:-
www.gotravel.co.il/
סין עצמה מחולקת לחבלים הממוקמים גיאוגרפית בהתאם למפה המצורפת.
חבל יונאן, שבו טיילתי ולגביו אני כותב את סדרת הכתבות הזו, נמצא בדרום-מערב סין, ממוקם בקצהו המזרחי של אזור גיאוגרפי זה, החבל עצמו גובל בדרומו עם בורמה, לאוס וויטנאם, במערב עם בורמה וטיבט (היום חלק מסין), בצפון עם חבל סצ'ואן ובמזרח -עם החבלים גויג'ואו ו- גואנגסי.
ראה מפת החלק הדרום מערבי של סין.
מפת האתרים המרכזיים של חבל יונאן ומיקומה ביחס לכל סין ראה במפה הבאה –
השם יונאן פירושו "מדרום לעננים" והחבל משתרע על 390,000 קמ"ר, פי 20 משטח מדינת ישראל.
הטופוגרפיה של החבל סובכת מאוד- המערב הררי, ואילו המזרח והדרום שייכים לאגן יונאן-גויג'ואו.
בגלל הטופוגרפיה החבל היה מאז מתמיד מבודד, ורק בשנת 1279 החבל נכבש ע"י קובאלי חאן המונגולי, בנו של ג'ינג'יס חאן, ולאחר הכיבוש סיפח אותה לשושלת יואן. מהפיכת הידע בימי שושלת יואן המונגולית גרמה לעליה דמוגרפית עצומה לחבל והגירה גדולה של אוכלוסיות מהצפון דרומה וקבוצות מיעוט נעו לדרום המחוז.
במהלך שלטונן של שתי השושלות האחרונות של סין מינג הסינית וצ'ינג המנצ'ורית, עבר האזור והאוכלוסיה שיוך לעם הסיני, אך למרות זאת הם נותרו בעל זהות תרבותית אתנית עד היום, ונכון לשנת 2008 מנה המחוז כ- 45 מליון איש, כאשר כ- 35% מהם בני מיעוטים (כ- 16 מליון).
מבחינה אתנית, זהו המחוז המגוון ביותר בסין, עם 25 קבוצות אתניות שונות, מתוך 56 המוכרות רשמית ע"י הממשל, ולמעשה 8 אזורים במחוז מוגדרים כ"חבלים אוטונומיים" של מיעוט כזה או אחר.
המיעוט הגדול בחבל הוא המיעוט ה- יי ובין המיעוטים נמנים :- טיבטים, מונגולים, וייטנאמים, באי (עם שבעבר הרחוק במאות 7-10 לספירה הצליח לקיים ביונאן ממלכה חזקה למשך כ- 300 שנה.
מיעוטים אחרים הם :- נאש'י- עם מוצא טיבטי שמקיים חברה מטריאכאלית, דאי- המשתייך לקבוצת העמים התאיים, ג'ואנג- מהעמים העתיקים בסין, ו- חווי- מוסלמים החיים ביונאן יותר מ- 600 שנה.
לכל מיעוט בחבל יש לבוש, מוזיקה ומחול האופייניים לו, דבר שיבוא לביטוי גם בתיאורים, גם בתמונות וגם בייחוד של חבל ארץ זה.החבל מתהדר גם במגוון הגדול ביותר של חי וצומח בסין, עם צמחי בר של אזורים טרופיים וסובטרופיים, ממוזגים וקרים. מתוך 30,000 מיני צומח בסין, ניתן למצוא 18,000 זנים ביונאן.
נופי הקארסט בדרום סין מכסים 50 אלף קילומטרים רבועים, ומרוכזים בעיקר במחוזות יונאן, גְוֵיג'וֹאוּ וגואנגסי, עוד נתון חשוב שגם הוא יבוא לביטוי בתיאורים ובתמונות שיבואו בהמשך.
בירת של חבל יונאן היא קונמינג, הייתה עבורנו תחילת המסע, שאר הכתבות תתיחסנה לשאר חלקי החבל והכל ביחס לעיר הבירה של החבל.מסלול הטיול בחבל יונאן

From סין מפות
קונמינג- בירת חבל יונאן
אל עיר זו ניתן להגיע מכל מקום ברחבי סין, בטיסה פנימית, אנו הגענו אליה בטיסה מבייג'ין שנמשכה כ- 4 שעות.
לעיר יש היסטוריה של למעלה מ-2,400 שנה, שבה כתוצאה מהיותה חלק מדרך המשי הדרומית שעברה דרכה, בדרך זו התקיים המסחר בין סצ'ואן ומזרח סין לבין טיבט, בורמה והודו, ובקונמינג התרכזו סחורות בדרכן מערבה ודרומה.
קונמינג היום היא המרכז הפוליטי, הכלכלי, התרבותי והמדעי של מחוז יונאן.
כמו כן קונמינג נהנית ממזג אוויר נפלא לאורך כל ימות השנה ולכן היא גם נקראת "עיר האביב הנצחי". כל עונה היא זמן טוב לבקר בקונמינג – החורף חמים והקיץ קריר ונעים והעיר חייבת את מזג האוויר הנוח בחלקו לכך שהיא ממוקמת 1,900 מטרים מעל פני הים.
בזכות כל אלו התחבבה קונמינג לא רק על התיירים, אלא גם על הסטודנטים הזרים, ובהם לא מעט ישראלים, שבוחרים בקונמינג לעיר שבה ילמדו סינית.
זאת עיר שבה הרוב הוא המיעוט ההאני והוא גם הדומיננטי בעיר, אך מתרכזת בה גם תרבות מיעוטים אחרים, ונדמה שדווקא בה אפשר לראות את כל הצבעוניות של המיעוטים השונים מרוכזת במקום אחד.בעיר זו ישנם אתרים רבים, שלא כדאי לפספס, ולכן מומלץ להקצות לה מספר ימים, אנו היקצנו לה 3 ימים רצופים ורק ביום הרביעי יצאנו ממנה מזרחה. רוב האתרים שביקרנו בהם נמצאים בחלקה הצפון מערבי של העיר ומשם דרומה עד לאגם דיין dian chi.
בעיר ישנם יעדים נוספים, שלא תויירו על ידנו, ולכן מי שירצה לבקר בהם צריך להוסיף ימים למסלול המתואר בהמשך.
את מסלול הטיול בעיר ניתן לראות במפה המצורפת, כאשר האתרים מודגשים עליה.
From סין מפות

את טבלת הטיול והיעדים בעיר זו וכל האתרים שבו, ראו  בטבלה המצורפת

From כתבות קונמינג
מסלול היום הראשון 17/4/2011
מלון  uchoice בקונמינג, שבו התאכסנו, ממוקם על גדות נחל פאן לונג pan long, מעט מזרחה לאגם הירוק green lake ומעט צפונית לעיר העתיקה ,הגענו  אליו לקראת צהריים ומיד יצאנו לסיור רגלי ליעדים הראשונים של יום זה.
את המסע התחלנו לאורך רחוב יואנטונג yuantong מערבה, מפינת רחוב צ'ינג-ניאן qingnian, כאשר מימין לצומת ישנו פארק גדול, כ- 10 דקות הליכה מהמלון, נמצא מקדש קטן וחמוד מאוד הנקרא יואן טונג yuantong.
את המשך הכתבה תוכלו לקרוא בלינק הבא- http://www.seeking-the-world.com/2011/06/1.html
הכותב יוסי לוי joseph levy הינו מומחה לאיסלנד iceland, המלווה קבוצות בנהיגה עצמית בלבד, והמתכנן מסלולי טיול לפי מידת המטייל והמשמש כמומחה באתר http://www.gotravel.co.il
לפניות לכותב shark4162@gmail.com
…

15 ביוני 2011 Posted by | china, joseph levy, kunming, pasover, yunnan, חבל יונאן, יוסי לוי, סין, פסח, קונמינג | , , , , , | 6 תגובות