>גיאורגיה (גרוזיה)- ארץ גיזת הזהב ודרך המשי-מידע כללי-חלק 10
>מידע כוללני על אורחות החיים
כסף
בכל מקום ברחבי גיאורגיה, ובעיקר בערים, יש אפשרות להחליף מטבע דולרי או יורו למטבע מקומי, כך שלא צריך להחליף מראש את כל הכסף.
מפות והתמצאות
-
רכישת מפה בקנ"מ של 1:500000 או 1:600000 הנמכרים בחנויות המטיילים.
-
רכישת מפות של חבלים מסוימים של גיאורגיה, בתחנות המידע בערים הגדולות בקנ"מ של 1:350000.
-
רכישת מפות רוסיות בגיאורגיה, מפות שיודפסו לכם במקום, לפי האזור הדרוש לכם, שניתן למצוא ב- Geoland company אצל Irakli Ugulava ו/או לקנות ו/או להשכיר GPS עם מפות דרכים של גיאורגיה, בכתובת הזו 3, Telegraph Cul-de-Sac, 0105, Tbilisi
Fax: +995 32/ 921191 99/172016
921494 995+ :Mob
Tel: +995 32/ 922553,
E-mail: i.ugulava@geoland.ge
-
באתר זה http://www.geoland.ge/ יש גם מפה, כיצד להגיע לכתובת הנ"ל, תחת הלשונית contact us, ואפשר גם להוריד מפות של גיאורגיה בגודל ורזולוציה מאוד קטנה.
למי שחושב שכל אלו לא יעזרו, לאור מה שרשום בהמשך, אזי מומלץ לשכור נהג/מדריך מקומי, כפי שעשה הכותב.
מזג אוויר
שינוי שם העיר לקבלת מידע על ערים אחרות, יעשה ע"י הקשתו בחלון העליון בצד שמאל.
שפה ותקשורת
בכתיבת השפה באותיות לטיניות, תמצאו לעיתים הבדלים בדרך רישומם של ערים, אתרים או מאכלים, לדוגמא החלפה בין k ל- q, ולכן על תיבהלו מכך.
רוב הגיאורגים, במיוחד מחוץ לטביליסי, אינם דוברים שפות פרט לגיאורגית ורוסית, ולכן מי שאינו יודע שפות אלו, ואינו יודע לקרוא כתב קירילי, תהיה לו בעיה של תקשורת עם המקומיים, זאת למרות שהצעירים, גם בכפרים, יש להם מידה מסוימת של שליטה באנגלית.
משמעות כל אלו היא, כי למטייל יהיה קושי לקבל הכוונה או לקבל הסבר כיצד להגיע ממקום למקום.
נכון שתמיד אפשר לדבר בשפת הסימנים, ואולי אף להצליח לתקשר, אך זה יכול לגרום לעיכובים רבים, ובזבוז זמן יקר.
בכדי להקל על המטייל מצורפים תמונות מילונים/שיחונים סרוקים
תחבורה
להגיע לגיאורגיה
בדרך האוויר ניתן להגיע לגיאורגיה מישראל באמצעות חברת אל-על או באמצעות גיאורגיאן איירלינס, כאשר תדירות הטיסה וימי הטיסה של החברות הללו שונים ולכן כל אחד צריך לבחון מה מתאים לו יותר.
אוטובוסים
בערים ישנה בד"כ תחבורה ציבורית המאפשרת לנוע ממקום למקום בתוך העיר, ומהניסיון של טביליסי, התחבורה סבירה ולא יקרה.
באשר לתחבורה בין הערים, אזי ידוע שינה תחבורה כזו, אך שוב היות ולא השתמשתי בה איני יודע להגיד דבר על איכותה, תדירותה ועלותה.
נהגים מקומיים ורכב שכור
נכון לסתיו 2007
מחיר השכרת רכב רגיל עם מיזוג וללא מדריך עולה כ- 95$ ומעלה ליום
מחיר השכרת ג'יפ ללא מיזוג וללא מדריך עולה כ- 85-75$ ליום
מחיר השכרת ג'יפ עם מיזוג וללא מדריך עולה כ- 115$ ומעלה ליום
מי שמחליט ללכת על רכב שכור, מומלץ לקרוא את ראש הפרק הבא.
לכן מי שיכול להרשות לעצמו לשלם מעט יותר דרך ניוד זו מומלצת במחיר ליום עולה 85$-145$ עבור הרכב והנהג כולל לינה וכלכלה שלו + 13-9$ לכל 100 ק"מ.
טבלת מרחקים
שילוט
בטביליסי אין כמעט בכלל שילוט הרשום באותיות מערביות, מכאן שהיכולת להתמצא בה בלי מפה או הסבר מפורט כיצד להגיע ממקום למקום, צפויה לכישלון.
מחוץ לטביליסי, כולל בערים אחרות, יש שילוט הרשום באותיות מערביות, אך הכותב סבור שהשילוט לא מספיק ולא מאפשר התמצאות טובה למישהו שהוא לא מקומי.
מכאן שמי שלא יודע אחת מהשפות המדוברות במקום, ואין לו מפות מפורטות, יהיה לו מאוד קשה להתמצא בגיאורגיה, ולכן רצוי שייקח לעצמו מדריך/נהג מקומי בעלות כמעט כמו רכב שכור ללא נהג.
משטרה
בתוך הערים ניתן לראות הרבה משטרה והיא נוהגת לעצור לביקורת בעיקר בשעות הערב והלילה.
מחוץ לערים, ניתן לראות משטרה בעיקר בדרכים הראשיות, מטביליסי לקאחתי או לקוטאיסי, וביתר הדרכים ניתן לראותם רק מעט.
המקומיים אומרים שבחבל קחאטי המשטרה יותר פעילה ויותר קפדנית משאר חלקי גיאורגיה.
דרכים
לכל האתרים שפרטתי בכתבה זו יש דרכים עבירות, חלקם סלולות וחלקן דרכי עפר, אך כאמור כולן עבירות המאפשרות לרכב רגיל לנסוע בהם ולהביא את המטייל לאתר.
רק בדרכים שפירטתי באופן ברור שדרוש רכב שטח, אין אפשרות לנסוע בהן ברכב רגיל.
מספרי הדרכים שרשמתי בכתבה זו, רשומים במפה בלבד ולא מוכרים למעשה לנהגים או התושבים המקומיים, זאת הסיבה שפירטתי גם שמות ישובים או סימני דרך אחרים בכדי שהתאפשר לשאול שאלות על בסיס מידע המוכר לכולם.
הדרכים נפגעות ונפגמות לעיתים קרובות מפגעי מזג האוויר או סתם מבלאי שהזמן עושה, אז השאלה היא כיצד הן מתוחזקות.
דרכי האספלט לא מתוחזקים באופן מיטבי, היות ואחזקת הדרכים היא באחריות הערים והחבלים, והדבר מתבצע בהתאם ליכולתם הכלכלית, ואם אין להם כסף, אזי הדרכים לא מתוחזקות באופן ראוי אלה לעתים באופן ארעי בכדי לאפשר תנועה בהם.
נהיגה
הנהיגה היא בימין הדרך כמו בישראל, אך כללי הנהיגה שונים.
פס לבן, למרות שאמור להיות קו הפרדה, בפועל הוא בגדר המלצה, בעיקר מחוץ לערים, משמע שעוקפים גם בפס לבן, ואפילו יוצרים מסלול נוסף במרכז הדרך, אם היא לא פנויה, בגדר דבר מקובל על כולם.
גם אם אין פס לבן, ויש רק שני מסלולים נסיעה וצריך לעקוף, אזי צופרים לרכב שמלפנים והוא סוטה מעט ימינה וכך גם הרכב ממול ונוצר למעשה מסלול נסיעה נוסף במרכז.
אז האלטרנטיבה היא לינה בבתי מקומיים, ויש כאלה הרבה, בכל מקום, ובעלות של 80 לארי בטביליסי, ו- 25-60 לארי מחוץ לבירה.
הכנסת האורחים של המקומיים היא לבבית מאוד, למרות שהידועים שבהם קצת התמסחרו.
אוכל- כמו בכל מדינה ניתן לאכול בגיאורגיה אוכל מסורתי ואוכל מערבי כולל מזון מהיר, וכמובן גם אוכל מזרחי בעיקר של יוצאי טורקיה או ארצות איסלמיות אחרות, או באזור הקווקז הגבוהה.
שתייה- בגיאורגיה כמו בכל מקום אחר ניתן למצוא פאנטה וקוקה קולה, אך בד"כ שותים מים מינראליים מקומיים, מיצי פירות ויין.
יינות- יין בגיאורגית נקרא ghvino, ויש יינות מכל הסוגים יבש וחצי יבש, לבן או אדום (שבגיאורגית נקרא שחור shavi), ומאוחסן בד"כ בבתים ב- kveri כלים מיוחדים והם נשמרים במזווה ברצפת החדר הנקרא marani. יש להישמר מיינות מזויפים שנמכרים ב- 1 gel, כאשר יין טוב עולה פי שלוש ממנו לפחות.
היינות היותר מוכרים והיותר טובים הם:- kardanakhi יין לבן המיוצר מענבי rkatsiteli בחבל קחאטי, anaga המיוצר במספר חבלים, אך לא קחאטי, וממספר סוגי ענבים.
משקאות אלכוהוליים אחרים- הבירה הלאומית הנקראת kazbegi בסגנון וטעם גרמני, argo בירה העולה 50% יותר ושהחלו ליצרה רק לאחרונה ובירה חדשה יחסית aluda, וגם תחליף לוודקה הנקרא chacha העשוי מתבואה.
הרמת הכוס והברכה- נעשית עבור מספר דברים, אורחים, חברים, נשים, משפחה, קרובים, אומה והנפטרים ועוד. לעולם לא תהיה שתיית יין ללא הרמת כוס וברכה המלווה אותה, וייתכן אף מלווה בשירה.
תשלום במסעדה- התשלום תמיד מבוצע ע"י אדם אחד מבין הסועדים, ולא מתחלק ביניהם, ובד"כ משולם ע"י הגברים שבחבורה ולא הנשים.
ארוחה supra- הסבה לשולחן אוכל, היא אירוע משפחתי המונחה ע"י אדם הנקרא "טמאדה tamada" האומר דברי ברכה והרמת כוס- כל מי שרוצה לעשות כן שמסב לשולחן צריך לבקש את רשות המנחה, כנ"ל אם משהו מבקש לעזוב את השולחן מכל סיבה שהיא ובמיוחד לגברים שסביב השולחן.
חווית הכותב בארוחה כזו:-
בלילה שבו שהיתי ב- telavi כאשר התארחתי בביתם של אנשים מקומיים, הם ערכו יום הולדת לתיירת מאנגליה, ואני הוזמנתי לאירוע זה. לצורך כך פתחו שולחן, הכולל כ- 15 מקומות ישיבה והעמיסו עליו מכל טוב, כולל יין. בשעה היעודה הופיעו קבוצת זמרים ווקליים, והאחראי שלהם שהיה גם ה"טמאדה" פתח בברכה כללית וכמובן אחרי כן שותים לחיים, ואז עברו לשירה מקומית. באתנחתא שאחרי השירה ולפני הברכה הבאה, התאפשר לי לאכול משהו ואז התהליך של ברכות יותר ספציפיות, שתייה לחיים, שירה ואוכל, וחוזר חלילה, חזרו על עצמם כ- 10 פעמים עד לסיום הארוחה, ארוחה שארכה כ-3 שעות.
בקבצים הוידיאו הבאים תוכלו ליהנות מברכה ושירה אחת שהוקלטו באותו ערב .
http://www.youtube.com/v/t_x4i0PUJK4"> <embed src="http://www.youtube.com/v/t_x4i0PUJK4"
type="application/x-shockwave-flash" width="425" height="350">
מאכלים ואוכל-
"חאשפורי khachapuri" בצק ממולא בגבינה מותכת (מספר סוגים- ראה בהמשך),
"חינקלי khinkali" כיסני בצק גדולים מאוד, מבושלים הממולאים בבשר או בגבינות, תפ"א, פטריות או כל מילוי אחר, ירקות טריים וכבושים.
"שיחירטמה chikhirtma" מרק עוף עדין מתובל הכולל ביצים וחומץ, טוב במיוחד לתופעת hangover.
הרוטב הנפוץ נקרא טקמאלי takhameli שעשוי משזיפים ומתלווה בעיקר מאכלי בשר ודגים.
"צ'ורצ'אלי churchkhela" חטיף ממתק גיאורגי ארוך העשוי בצורת נקניק שהמעטפת שלו עשויה ממיץ ענבים מבושלים עם קמח או קורנפלור, מעט מתוקה הניתנת לאכילה, שעוטפת אגוזי מלך או שקדים טחונים.
"פאלמושי"- עוגיות מיץ אשכוליות ותפוזים עם פרחים.
שווקים
מעבר לשווקים שתוארו בעיר הבירה טביליסי, כמעט בכל עיר או כפר מחוץ לבירה, ישנו שוק של סוף שבוע, שבו מוכרים וקונים סחורות ומזון, ויש גם שווקים שמתנהלים גם במהלך השבוע.
אחד מהם תואר בחלק 2.
שווקים נוספים ניתן למצוא לאורך הדרכים ובסמיכות לאתרים השונים, כאשר בשווקים אלו ניתן לרכוש גרעיני חמניות אלה שהם קטנים מאוד, ביחס למה שמוכר לנו מגרעיני עפולה.
מלאכות יד
יצור שמיכות בטביליסי
ציור- אמנים בטביליסי
הכנת לחם
בנסיעה לדרך הצבאית – ראה חלק 2
ייצור יין-
צמחייה ובעלי חיים
כמובן שלא נגעתי בנושא זה, למעט ההתייחסות במהלך תיאור הנוף או האתרים, אך אלו קיימים בגיאורגיה בשפע, אולם הכותב חייב להזהירכם שחלק מהצמחייה משמשת כצמחי מרפא וחלקם רעילים, אפילו רעילים מאוד, לכן מי שלא מבין בכך שלא ינסה לטעום כל מני צמחים, סתם ככה.
על הצמחייה והחי ניתן ללמוד באתרי שמורות הטבע הרשומים בלינקים.
סטיגמות לגבי חזות הגיאורגים
מבחינה לבוש, אזי בערים הלבוש הוא בד"כ לבוש מערבי ומודרני מאוד, אצל כלל האוכלוסייה, ואילו בערים הקטנות ובכפרים, צריך לעשות הבחנה בין הצעירים למבוגרים ובין הבנות לבנים, אז ככה, המבוגרים בד"כ עדיין לבושים בלבוש מסורתי, אולם הצעירים ובעיקר הבנות לבושים כבר בלבוש מודרני ועדכני.
את מעט הבנות שיצא לי לראות במהלך נסיעותיי בארץ זו, אני חייב לציין שהן נראו יפות או לפחות נאות, למעט מקרים בודדים באזורי הקווקז הגבוהה, ששם רק במקצת המקרים שראיתי הבנות נראות בדומה לתיאורים המקובלים, ולכן בגלל החלק הקטן, לא צריך להדביק לכולם סטיגמות.
אירועים ופסטיבלים
מעבר לפסטיבל הדתי במנזר alaverdi שמתקיים בכל שנה ושכתבתי עליו בחלק 7- חבל קחאטי,
ישנו גם חג לאומי מקומי הנקרא selim's day הנחגג ב- 3 ביוני בכפר nigazeuli הנמצא בחבל ajara.
להלן האירועים הנוספים הידועים לשנת 2008
Jan 1- New Year's Day
Jan 7- Orthodox Christmas
Jan 19- Orthodox Epiphany/Baptism
Mar 3- Mothers' Day
Mar 8- Women's Day
Apr 27- Orthodox Easter
Apr 28- Orthodox Easter Monday
May 26- Independence Day
Aug 28- Mariamoba ,Day of the Virgin Mary
Oct 14- Svetitskhovloba ,Georgian Orthodox Festival
Nov 23- Giorgoba St George's Day
עדכונים בכל שנה למועדי האירועים הללו, ניתן למצוא באתר
http://www.worldtravelguide.net/country/97/public_holidays/Central-Asia/Georgia.html
מותר ואסור
כניסה לכנסיות ומנזרים– יש להקפיד על לבוש לא חושפני מדי, הכולל בגדי ים, מכנסיים קצרים וחשיפת רגליים, לנשים מומלץ לכסות את הראש בצעיף. באזורים גבוהים, הרריים ומרוחקים מומלץ גם בעת רחצה לא להיות עם לבוש חושפני.
תפילה ושירה– יש להימנע מלהתערב או להפריע לטקסי תפילה או שירה המתקיימים בכנסיות.
צילום- בכנסיות, לא תמיד מותר חלק בגלל חשש להרס הציורים על הקירות וחלק בגלל מסורת דתית, לכן שימו לב כיצד נוהגים אחרים או פשוט תשאלו אם מותר.
צילום בכלל- לעיתים יש דרישה של רשויות השלטון לא לצלם במקומות מסוימים כגון- תחנות רכבת, שדות תעופה, מתקנים צבאיים, פריטים מוזיאוניים ולפעמים אף ציורי קיר מסוימים. שימו לב לשילוט אם יש. שימו לב במיוחד להערותיי במסלול חלק 4-5.
קישורים
http://www.gpadc.org/ – שמורות מזרחיות
http://www.nationalpark.ge/ – שמורת בורג'ומי
http://www.knp.ge/ – שמורות קולכאטיס
http://www.tbilisithisweek.com/ – שבועון בו ניתן לראות או לבדוק אירועים קרובים בתחום התרבות.
http://www.gnd-sukhishvili.ge/
http://www.georgianlegend.com/
http://www.ensembletbilisi.ge/
http://www.birding-georgia.com/
http://www.photomuseum.org.ge/
http://www.geoland.ge/ -מפות גיאורגיה
http://www.zibycom.com/members/002396264/Site5/ אתר יוצאי גיאורגיה
http://kehila.ios.st/Front/Tools/homepage.asp – אתר קהילת גיאורגיה
גיאורגיה (גרוזיה)- ארץ גיזת הזהב ודרך המשי-שמורות טבע-חלק 9 Georgia-Land of the Golden Fleece and the Silk Road
לכתבה הקודמת לאורך חופי הים השחור כנס ללינק הבא-
http://www.seeking-the-world.com/2008/06/8.html
שמורת טבע saguramos nokrdz
שמורת טבע kazbegis nokrdzali
שמורת טבע liakhvis nokrdzali
שמורת הטבע גאראג'אזי garajazi
שמורת הטבע מריאמצביריס mariamdzvris
שמורת הטבע ווסלובאניס vaslovanis
שמורת לגודאכיס lagodekhis
שמורת טבע בטסאריס batsaris
שמורת טבע באבאנוריס babaneuris
שמורת טבע טושאטיס tusetis
מהעיר המרכזית ניתן לבצע טרקים רגליים כדלקמן:-
יום למנזר דיקלו diklo בצפון השמורה.
שמורת הטבע בורדזומי bordzomi
עוד מעט דרומה, כ- 5 ק"מ נוספים מגיעים לכניסה נוספת לשמרה הנמצא בסמוך למנזר atskuri שממנו יוצאים למעשה 2 מסלולים, והקטע הראשון שלהם זהה ורק אחרי מס' ק"מ הוא מתפצל, הפנייה ימינה במזלג היא למסלול 2 והפנייה שמאלה היא למסלול 3.
>גיאורגיה (גרוזיה)- ארץ גיזת הזהב ודרך המשי-חלק 8
>
האגדה מספרת כי כאן נהרג אספריטוס אחיה של הנסיכה/מכשפה מדיאה בניסיונו לעצור הארגונאוטים, גיבורי יוון, שחיפשו את "גיזת הזהב".
המבצר שטחו כ- 50 דונם והוא השריד השלם ביותר של ארכיטקטורה צבאית רומית-ביזנטית, שנבנה במאה ה- 1, הכולל 17 מגדלי שמירה.
זוהי עיר מסחר וטרמינל סחורות מאסיה בדרך לאירופה והיא נקודת הקצה לצינור הנפט של אזרבייג'אן וקזחסטן, לפני הטענתו למיכליות בדרך לאירופה, ובחלקה הצפוני נמצא הנמל הימי שהוא גם אחד השערים הימיים של גיאורגיה לאסיה ואירופה.
בעיר שוק מקורה גדול, המחולק לפי סוגי המוצרים הנמכרים, שוק שנראה צבעוני וריחני.
זוהי עיר תוססת, עם מקומות בילוי ובידור וגם דולפינריום, שהוא גאוות המקום, ולאורך החוף יש טיילת הכוללת מספר מזרקות. בעיר ישנו גן בוטני המכיל מעל 5000 צמחים שיובאו לכאן מכל העולם, וכמו כן מוזיאון ותיאטרון.
פרטים נוספים ראה בהמשך בחלק על השמורות.
המשך נסיעה לצפון מערב בכביש זה אחרי עיר זו, כ- 8 ק"מ, יביא אתכם לחבל אבחזיה הבדלני.
מכאן וצפונה נכנסים לתחומי חבל סבנאטי svaneti ועקב בידודו של החבל, הנובע ממקומו הטופוגרפי ובתרוני, הוא סייע להתפתחות תרבות שונה ומובחנת משאר המקומות, שבה לביטוי בשפה, באמנות העץ ובשמירה על מנהגים קדם מצריים, וגם על המבנה השבטי שבעבר בה לביטוי ע"י בניית מגדלי שמירה מאבן. נהוג לזהות את החבל כחלק מקולכיס הקדומה.
בדרך לעיר זו ישנם לפחות 2 מנזרים לאורך הדרך, שלא ידוע עליהם הרבה, ועוד 2 מנזרים נמצאים בסביבת העיר. עיר זו היא עיר הבירה של המחוז. בעיר נמצא ארמון דאדיאניס dadianis' שמסביבו גן מרהיב, שהיה מרכז תרבותי המחצית המאה ה- 19, שבו התגורר הנסיכה Ekaterina chavchavadze והבנוי בסגנון גותי וקלאסי.
בכדי להגיע אליה צריך להמשיך מהעיר הקודמת צפונה בדרך (לא ראשית) הנוסעת לאורך נהר inguri, כ- 80 ק"מ ומגיעים לחבל ארץ הררי ומבודד הנקרא סוונאטי.
לאורך הדרך המובילה לעיר זו ישנם לפחות 7 מנזרים במרחק מה מצדי הדרך, ובסמיכות לעיר ישנם עוד 2 מנזרים.
בכדי להגיע לעיר זו צריך לרדת ממאזארי חזרה לדרך הראשית כ- 5 ק"מ ואז לפנות מערבה עוד כ- 10 ק"מ. ניתן להגיע לעיר זאת ישירות מטביליסי באמצעות אוטובוס בעלות של 25 לארי.
מעיר זו ניתן לעשות מספר טרקים:-
פנייה מהרמה מערבה בשביל ברור ובעליה תלולה מגיעים למעבר גולי guli שממנו ניתן לרדת בדרך תלולה בחזרה לכפר מזארי mazeri.
אושגולי ushgoli והר שחארה skhara
כפר מרוחק הנמצא בגובה 2200 מ' לרגלי הר שחארה skhara שמגיע לגובה 5068 מ' והיא נקודת היישוב הגבוהה ביותר באירופה וממנה יש תצפית מרהיבה על הסביבה. בעיר מגדלי שמירה רבים. אחד המראות היפים באזור הוא לראות את זריחת השמש על הרי הקווקז.
ניתן להגיע לעיר זו רק ברכב שטח.
הכותב יוסי לוי joseph levy הינו מומחה לאיסלנד iceland, המלווה קבוצות בנהיגה עצמית בלבד, והמתכנן מסלולי טיול לפי מידת המטייל והמשמש כמומחה באתר http://www.gotravel.co.il/ וגם באתר http://www.briza.co.il/
לפניות לכותב shark4162@gmail.com
>גיאורגיה (גרוזיה)- ארץ גיזת הזהב ודרך המשי-קחאתי-חלק 7
עם נגיעות בחבלים סגאראג'ו sagarejo וקוואראלי kvareli
על אף שבד"כ באזור זה ישנם דרכים מרובות יותר המאפשרות תנועה מכיוונים שונים ובכלל תנועה מעגלית שאינה מחייבת לחזור על אותו מסלול, תיאור האתרים לאורך המסלול יהיה נגד כיוון השעון.
היות וכאמור זהו חבל היין של גיאורגיה, הרי שחלק מאמר זה יכלול תיאור ביקור בשני יקבים ותיאור של תעשיית יין ביתית.
למסלול זה נדרש לפחות יומיים, ולאלה שיבקשו לבחון את כל האתרים ביסודיות ובכלל זה את שמורות הטבע צריך להוסיף לפחות 2-4 ימים נוספים.
המערות המוכרות הן המערות בסמיכות למנזר lavra שהם חלק מקומפלקס מערות הנקרא udabno complex, הכולל כ- 12 מתחמי מערות הפרוסים מצפון מערב למערה העיקרית ומעט דרום מזרחית אליה וארבע מהן אפילו בתחומי אזרביז'יאן.
בכדי להגיע למתחם זה נוסעים מטביליסי דרומה עד לעיר gardabani, כאשר מגיעים אליה חוצים אותה מזרחה עד לאזור התעשייה שלה, ממשיכים עד לגשר הנמצא מעל לפסי הרכבת, וממשיכים בנסיעה דרומה לכיוון נקודת הגבול ומשם צפונה דרך מבנה הנמצא על פסגת גבעה מקומית הנקרא בפי המקומיים "פנטגון" (ששימש מוצב שליטה של הכוחות הרוסים שהיו נוהגים לבצע באזור את אימון כוחותיהם המזוינים), מבנה שמשמאלו ישנם מבנים ששימשו הנגרים לטנקים, ומיד אחריו פונים שוב מזרחה לדרך המובילה עד למערות.
בנסיעה מהפנטגון ועד למתחם המערות שנהוג לבקר בהן, ניתן לראות חלק מ- 8 מתחמי המערות הנמצאים בתחומי גיאורגיה, אך היות ובהם לא נעשו חפירות, אזי הן אינן נגישות ולא ניתן בהכרח לראות דברים מעניינים. כמו כן ניתן לראות בדרך מספר מגדלי שמירה שהוצבו וניבנו לאורך הדרך.
לא לשכוח להסתכל על הנוף בדרך, הוא פשוט מהמם.
עקב כך שהאזור היה אזור אימונים של הצבא הרוסי, לא היה ניתן לבקר במקום, בעבר בתקופת השלטון הרוסי, ללא אישורים מיוחדים, וגם כאשר ניתנו האישורים היה אפשר להגיע למקום רק דרך העיר sarticala.
המקום שימש כמרכז דתי במאה השישית ואילך, ואכלס כ- 10000 נזירים, והוא נקרא כך ע"ש הנזיר David garage שהפיץ את הנצרות בגיאורגיה. המקום התקיים עד המאה ה-14 מועד פלישת המונגולים לארץ, שעשו במקום הרס רב, אך ישנם במקום גם מנזרים שהוקמו במאה ה-17 ואילך.
כבר בכניסה למנזר לאברה, ניתן לראות על הרכס שממול למנזר, חלק מהמערות שנחצבו בסלע, מראה מעורר התפעלות, גם בהמשך, במהלך המסע הרגלי למתחם המערות שנחשף, המתחיל בשביל הנמצא מאחורי המבנה, בכניסה למתחם, מערות הנמצאות בעיקר בצד הרכס הפונה וגובל עם גבול אזרביז'יאן, מגיעים למערה הראשונה שנחפרה במקום, עפ"י המסורת, ולידה מבנה עם גג כיפתי וממנו ממשיכים בשביל הימני למעלה.
ממשיכים בעלייה בשביל לראש הרכס (דרך אגב עלייה לא קלה, כלל ועיקר) וכאשר מגיעים לראש הרכס, מתגלה ללא כל התראה מוקדמת נוף מרהיב של העמק הנמצא בתחומי אזרביז'יאן שלרגלי הרכס, אגם dzandaris tba החצוי בין גיאורגיה לאזרביז'יאן ואפילו חלק מארמניה ביום בהיר.
אחרי שגורמים להסניף את הנוף ומסדירים את הנשימה, פונים מערבה לאורך הרכס ומתחילים לסייר במערות שנתגלו, ובשביל שממשיך אח"כ מזרחה עוברים על פני מערות רבות, שחלק מקירות ותקרות המערות מקושטים בפרסקו מהמאות ה- 8-13. סיור שמעורר התפלאות כיצד ניתן היה לחצוב מערות אלו וכל שכן גם לחיות בהן, ובכלל זה לדאוג לבורות לאיסוף מי גשמים.
חשוב לציין כי מעקה השביל חוצה לעיתים את קו הגבול או במקרה הטוב נמצא ממש עליו, כך שמי שפוסע לאורכו, יכול להגיד שביקר גם באזרביז'יאן.
שווה לעצור ולהעיף מבט, ולמי שמעוניין לעשות קצת סיור רגלי, יעשה זאת ואח"כ ימשיך עד לעיר סאגארדזו.
פרטים נוספים על השמורה בחלק העוסק בשמורות.
שימו לב, נסיעה לשמורה זו יחייב אתכם לחזור באותה דרך לפחות כ- 30 ק"מ בכדי להמשיך ליעד הבא.
המנזר פתוח לקהל, אך לא ניתן לצלם במקום. מנזר בודבי של מינו הקדוש נבנה במאה ה-4 ובתוכו נמצא קברו. מקום יפה, שימו לב לצורת הבנייה והפרסקו שבתוך הכנסייה.
המעיין הוא למעשה בור טבילה שהמאמינים נכנסים אליו וטובלים בו, או מתפללים בכנסיית זבולון הצמודה אליו.
העיר נמצאת כ- 65 ק"מ דרומית מזרחית לתלאווי נבנתה במאה ה-18 ע"י מלך ארקאל השני erekle 2.
העיר ממוקמת על גבעה המשקיפה על עמק אלאזני alazani.
מיד אחרי הכניסה לעיר פונים ימינה ומגיעים למרכז העיר, שם ישנה מזרקה גדולה ובניין העירייה, ומשמאל למזרקה נמצא פארק קטן, שלאורכו מימין יש קיר הנצחה לנופלי מלחמת העולם השנייה ומשמאל נמצאת הכנסייה.
המשך הליכה לאורך הדרך תוך היצמדות לימין תוביל אתכם עד לאחד השערים העתיקים של חומת העיר, בעיר העתיקה והמשך הדרך תוביל אותנו לשער נוסף, שבצמוד לו נמצא בית קפה קטן, היושב על הרכס ומשקיף על כל העמק, ולכן שווה לעצור כאן, לאכול או לשתות משהו ולהשקיף על הנוף (המחירים כאן לא זולים).
להולכים בעיר זו, חשוב שתדעו כי בימים אלו, סוף שנת 2007, נערכות בה עבודות תחזוקה ושיפוץ בקנה מידה רחב ע"י אונסקו, ולכן היא נראית כמו אתר בנייה, ומשפצים בה גדרות אבן, רחובות, מבנים ובתים ואף חלקים מהחומות.
החלקים שכבר שופצו משמרים את הארכיטקטורה והאדריכלות העתיקה, אולם מאידך מעוררים התפעלות.
המקום אותר ע"י הכותב באמצעות google earth, לכן לא ידוע עליו הרבה, ולא ברור מהו שמו עפ"י המקומיים. מקוצר זמן כותב במאמר לא ביקר במקום ולכן אינו יכול להוסיף דבר על המקום ממקור ראשון.
פרטים נוספים בפרק בחלק העוסק בשמורות.
הכניסה ליקב היא מהחנייה של הבית, שמובילה לחצר גדולה, שיש בה שולחנות ודברי מאכל למכירה, כגון דבש, גבינה ועוד, ומהחצר נכנסים אל מתחת לבית למרתף יין שיש בו כ- 18 חביות יין ענקיות מחרס הקבורות ברצפה הנקראות בגיאורגית kvevri, שכל אחת מכילה 3.5 טון יין, כשבכל אחת נמצא יין בשלבי עיבוד שונים, לפי סוג היין אדום או לבן.
אחרי הסבר של בעל המקום על תהליך הייצור, הוא מאפשר למבקרים לפתוח את מכסי החביות, ואז הוא מוזג יין לקנקן לצורך טעימות בתוספת גבינה, וכמובן שמי שמעוניין יכול לקנות במקום יין.
מנהל המפעל שהתלווה אלינו, אראה קודם את קו הייצור הישן, וממש מתחתיו את קו היצור החדש שהיה באותו מועד בפעולה מלאה, תוך הפרדה של הענבים לפי סוגם ואיכותם לכל קו יצור.
אחרי כן הוא אראה את 200 חביות האחסון הישנות, שהם שוב כדי חרס ענקיים של 18 טון כל אחד, הקבורים כולם באדמה, חביות שכיום אינן בשימוש, ומשם פנינו לראות את 18 מיכלי האחסון מנירוסטה החדשים, שכוללים את כל האבזור החדשני ביותר, כולל מערכות לשמירה על טמפרטורה.
המפעל מייצר 500 סוגי יין לבן ו- 27 סוגי יין אדום.
כמובן שלא היה ניתן לסיים סיור נפלא זה מבלי לטעום שוב משני סוגי יינות, מה שאפשר אח"כ להיפרד לשלום ממנהל המפעל.
הכניסה לכיוון אחוזה, היא משדירה ארוכה עם צמחיה בין שני הכבישים, זה הנכנס וזה היוצא, וכאשר מגיעים לשער האחוזה צריך לשלם 15 לארי לאדם בכדי להיכנס פנימה. ממש ממול לכניסה ישנו מבנה דו קומתי ומשטח דשא גדול, שם ממתינים למלווה הלוקח אתכם בשביל דרך גן אנגלי גדול, עד למרתפי יין ענקיים שיש בהם יינות מלפני 50 שנה ויותר.
אחרי כן ניתן וגם רצוי לבצע כאן טעימות, ובסיום הטעימות הולכים למוזיאון המתעד את פועלו של המשורר אלכסנדר שהוא בן המשפחה, ואם התמזל מזלכם כמו שהיה לכותב שורות אלו, תלכו גם למתקני ייצור היין הישנים, שהן חביות ענק מעץ של מאות טונות, ואח"כ חביות אחסון ישנות/חדשות לאחסון יין גם כיום, ועוד ייתכן שתבצעו סיור באולם האירוח של האירועים המתבצעים במקום, אולם מרשים במיוחד.
ושוב אם יהיה לכם מזל תוכלו אף לחזות במשתתפי אירוע חתונה המגיעים לאירוע, אך בשביל כל אלו הסיור צריך להיות בשעות הערב ולא שעות הבוקר. דרך אגב ניתן ללון במקום, למי שרוצה.
בעבר היא הייתה הבירה של ממלכת קכאתי kakhetian kingdom.
במרכז העיר נמצאת מצודת באטוניסציחה batonistsikhe- שהוקמה במאה ה- 17, ובתוכה 2 כנסיות ושרידי מרחצאות המאה ה- 11, וארמון מלכותי שכיום פועל בו מוזיאון אתנו-גרפי גדול, שעלות הכניסה אליו 5 לארי לאדם. (לדעת הכותב המחיר אינו מצדיק את מה שניתן לראות).
בכל אוקטובר מתקיים בעיר פסטיבל שנמשך מספר ימים ומעניק למבקרים הזדמנות להכיר את הפולקלור המקומי.
מקוצר זמן לא חקרתי עיר זו לעומקה, למעט הפסל של ארקלי השני הניצב באחת הכניסות לעיר ממש ליד המצודה והעץ העתיק הנמצא אף הוא לא רחוק מהמצודה, ובנייה מחלוקי נחל מיוחדת במינה שנתקלתי בה במרכז העיר ליד מרכז המידע.
בתחילה נפגשים בכנסייה החדשה. השם שואמטא שפירושו "בין ההרים" ניתן לשני הכנסיות, אקאלי שפירושו "החדשה" מהמאה ה-17 שהיא הגבוהה ביותר בגיאורגיה, ודזווילי שפירושו "הישנה" מהמאה ה- 5-7, הממוקמת טופוגרפית במקום גבוה יותר יחסית לחדשה. שתיהן נבנו בין גבעות מיוערות, ונמצאות במרחק 154 ק"מ מטביליסי.
הכנסייה הישנה הנמצאת בהמשך הדרך ימינה מהכנסייה הישנה, מרחק כ- 1 ק"מ, והיא מורכבת למעשה משלושה כנסיות מוקדמות- בזיליקה מרובעת מהמאה-5, דומאד עגול מהמאה-6 כולל ציורים מהמאה ה-12 ודומאד הקטנה והאחורית מביניהן מהמאה ה-7. המקום ננטש במאה ה-14, וכיום הוא נמצא בהליכי שיפוץ, כך שכרגע אין הרבה מה לראות.
הכנסייה החדשה הוקמה במקומה הנוכחי, היות שלפי האגדה המקומית בעת העברת האייקון שנמצא בתוך בכנסייה החדשה והיה מיועד לכנסייה הישנה, חנו בלילה במקום בו נמצאת הכנסייה החדשה, וכאשר בבוקר רצו להמשיך בדרכם, לא הצליחו להרים את האייקון ואז החליטו להקים במקום מנזר חדש.
המיוחד שבה הוא דרך הבנייה ובכלל זה הצלב שקוע בקיר הקדמי כחלק מהבנייה, האייקון הנמצא בצד ימין הפנימי של הכנסייה וכמובן ציורי הקיר והעשירים שבה.
האקדמיה כוללת מבנה מרובע קטן מהמאה ה- 6, מבנה מהמאה ה- 11 ששימש ללימודי מתמטיקה, מדעים ויינות, ולשם כך יש גם מבנה ששימש לייצור יין, ומבנה מהמאה ה- 19 ששימש אקדמיה צבאית.
המבנים הרוסים ולמעט ההיבט ההיסטורי שלהם אין להם ערך תיירותי, אבל מי שמגיע לכאן ובכל זאת לא רוצה להפסיד, צריך ללכת בשביל הנמצאת מימין למנזר, דרך העולה לגבעה חשופה שממנה ניתן להשקיף על העמק, מראה ששווה את המאמץ של מספר דקות.
קתדראלה זו המפורסמת והחשובה שנבנתה במאה ה-11, ע"י Joseph alaverdi, על גדות נחל alazani וכוללת את כנסיית סנט ג'ורג מהמאה ה-11, …. עמ' 103 והיא השנייה בגובהה בגיאורגיה ובה נמצא מרתף יינות, בית מרחץ מימי הביניים והמקום היה מקום מושבו של המושל המוסלמי במאה ה-17.
מבנה הכנסייה וכל הקומפלקס מרשים ביותר, ובכלל זה העתיקות וכדי היין הישנים ששימשו לאחסון יין בעת העתיקה, הנמצאים בחצר הקומפלקס, ושניתן לצפות בהם ממרחק מסוים. חלק ממבני המקום נמצאים כיום בשיפוץ. דרך אגב במקום זה לא אישרו לצלם בפנים הקתדראלה.
אוצרות הזהב שהיו בקתדראלה זו, מס' טונות, נבזזו ע"י הרוסים.
אם התמזל מזלכם ותגיעו למקום, בעת החגיגות לאלווארדי הקדוש, המתקיימות בימים האחרונים של חודש ספטמבר בכל שנה, במשך שבוע ימים, אזי תחזו בחגיגה אמיתית של המאמינים הכוללת תפילות ופיקניק ובכלל זה הכנות זבח ע"י המקומיים, וכמובן הרבה מוזיקה, שירה ריקודים ויין.
המצודה ממוקמת במרחק 150 ק"מ מטביליסי ו- 20 ק"מ מערבית לתלאווי.
כאן תמצאו מגדל וכנסיה שנבנו במאה ה-16 בשטח של 50 דונמים, ע"י המלך הקחאטי לבן levan והעיר הסמוכה לה הייתה למעשה הבירה הקודמת של חבל קחאטי לפני טאלאבי במאות 15-17, מהעיר לא נותר הרבה, ולכן אין מה לעשות בה.
אך מאידך בהחלט שווה לשלם 2 לארי להיכנס למגדל הפעמון שיש בו מוזיאון, אך החלק היפה מכל זה, הוא לטפס לקצה המגדל ולהשקיף על הנוף שמסביב.
נסיעה בדרכים האחרות, תהיה ארוכה מאוד ומתישה מאוד, אך למי שיש זמן, אין בעיה, אולי תתקלו בדברים מעניינים נוספים בחבל ארץ זה.
גיאורגיה (גרוזיה)- ארץ גיזת הזהב ודרך המשי-חלק 6
בחלק 5 תארתי את המסלול מערבה מטביליסי, עד לקוטאיסי ואוני, ובכתבה זו נתאר את האתרים לכיוון ורדזיה. בכדי להמשיך לכיוון זה אחרי החזרה לכביש הראשי קוטאיסי-טביליסי, צריך לנסוע מזרחה עד לעיר חאסורי khasuri.
גלריית התמונות לפרק זה, היא גלריית התמונות שנרשמה בכתבה הראשונה.
העיר חאסורי khasuri
שוכנת על הדרך בין גורי לקוטאיסי, מערבה לגורי וכ- 20 ק"מ מכנסיית סמטאביסי.
היא ממוקמת בנקודת החלטה האם לנסוע ממנה דרומה לכיוון עיר המערות ווארדזיה, ושמורת הטבע בורדזומי, או מערבה לכיוון קוטאיסי. תיאור האתרים בהמשך יהיה בציר דרומה ורק אח"כ בציר מערבה.
מכאן ודרומה נכנסים למחוז מסחאטי וג'אוואחאטי meskheti& javakheti.
העיר ושמורת הטבע בורדזומי bordzomi
נסיעה מהעיר חאסורי דרומה כ- 20 ק"מ תביא אותנו לעיר בורדזומי.
העיר נחשבת כאתר נופש ומרפא בהרי הקווקז הנמוך, וידוע בעיקר בגלל פארק המים המינראליים הגדול שבו, ששימש גם למילוי ומכירה של בקבוקי מים בכל רחבי ברית המועצות לשעבר, ומעיינות גפרית המשמשים לתיירות מרפא.
תוך כדי חציית העיר מצפון לדרום, הכביש נמשך לאורך נהר mtkvari החוצה את העיר, ובגשר הברזל השני או השלישי פונים שמאלה, חוצים את הגשר ושוב פונים שמאלה ומגיעים לפארק בורדזומי.
בנסיעה בכביש המוביל לפארק, חשוב להסתכל על מרפסות הבתים הצבעוניות, וכאשר מגיעים לפארק עומדות בפני המטייל שתי ברירות:-
לפנות לרכבל הנמצא מימין לכניסה לפארק, ולעלות אתו בעלות של 1 לארי למסעדה הנמצאת על ראש הצוק מעל הפארק, ולערוך במקום אתנחתא קטנה, ולא לשכוח להסתכל בעליה, בירידה ותוך כדי השהייה למעלה על הנוף שמסביב.
או, להיכנס קודם לאתר, גם כאן בעלות של 1 לארי, ולהתחיל לטייל בו לכל אורכו, כאשר ממול לכניסה ישנו פסל אדם שמצלם וישנה שדרת עצים שחלקם אמיתיים וחלקם לא, מצד שמאל ישנו מבנה ששימש למרפא וספא, בסמוך לכניסה בתוך הפארק מצד ימין, ניתן לבקר בדגם תלת מימדי של גיאורגיה, גם זאת בעלות של 1 לארי, ובהמשך לתוך הפארק ישנה ברזייה של מים מינראליים, בטיול לאורך הפארק, תצפו בית קולנוע, מתקני משחקים המשמשים גם כמגרש משחקים של ילדי העיר, הטיול לאורך הפארק הוא מרגיע ביותר, היות והוא נעשה לאורך אחד מיובלי הנהר החוצה את העיר.
אחרי סיום הביקור בפארק ובהנחה שלא לנים בעיר, אזי ממשיכים לנסוע דרומה, וממש ביציאה מהעיר כאשר תראו בניין דירות גבוהה הצבוע בצבעי צהוב, כחול וכתום ולאחר שנוסעים בכביש/גשר שנראה ככביש תלוי על פי תהום, עוברים אותו מעט, מגיעים מימין לכניסה למבנה מנהלת שמורת הטבע.
כאן ניתן לקבל הסברים על הפארק, לקבל מפות של מסלולי הטיול הרגלי, והסברים על החניות לאורך המסלולים וכמובן נקודות ההתחלה של כל מסלול וכיצד להגיע אליו.
שמורת הטבע בורדזומי, היא אחת משמורות הטבע בגיאורגיה, אולם הגדולה מביניהן. השמורה המשתרעת מערבה לעיר, והכניסות אליה נמצאות מסביב לשמורה, ורק אחת מהן נמצאת בקרבת העיר. השמורה נוסדה בשנת 1995 בעזרת ממשלת גרמניה ואונסקו, שטחה כ-300 דונם ( 76000 אקר) והיא מכסה 8% משטח המדינה כולה, והיא הוקמה בכדי להגן על היער ששימש מקום מחיה של האייל הקווקזי, ובעלי חיים אחרים כגון:- הגב החום, עז הבר, יחמור ועוד .
פרטים נוספים יפורטו בהמשך בחלק שיעסוק בשמורות הטבע.
מסלול מאתגר של חצי יום הליכה, שלא שייך לשמורה, מתחיל בעיירה chobiskhevi הנמצאת 12 ק"מ דרומית מערבית לכניסה לשמורה, ומעט צפונה לכניסה למסלול מס' 6. מעיירה זו פונים מערבה, בדרך כבושה, המובילה מתחת לכבלי הרכבת ולאורך הנהר עד ל- dabatsveli plateau בגובה 1800 מ', אחרי 15 ק"מ מגיעים לאגמים ביער, לממשיכים בדרך זו עוד כ- 16 ק"מ מגיעים עד בקוריאני. מבט על מסלול זה ניתן לראות בנסיעה מבורג'ומי לבקוריאני כמפורט בהמשך.
מתחם מערות ורדזיאה vardzia
נסיעה דרומה של כ- 10 ק"מ מהמבצר, לאורך הנחל, יביא אתכם למתחם מערות אדיר זה.
שימו לב כי כ- 2 ק"מ לפני המתחם מצד שמאל, יש עוד קבוצת מערות vanis kvabebi, שמהדרך ניתן לראות רק את הקצה שלהם, וכמו כן קתדראלה kumurdo הנמצאת ממש על אם הדרך.
מתחם המערות נחצב על מצוק בצלע הר ארושלי erusheli ע"י המלך ג'ורג' השלישי במאה ה- 12 (1185-1189), ומעל אפיק נחל (קורה) מטצווארי, המתחם נמצא בתחומי אזור מסחאטי meskheti, ובסמיכות לגבול הטורקי, רק 12 ק"מ, ומשויך בחלק מהמקומות למלכה תמרה ושוטא רוסטאבילי המשורר של הפואמה האגדית .
האגדה מספרת כי שם המקום נובע מדברי תמרה הגדולה, שבהיותה ילדה הלכה לאיבוד במבוך המערות, וכאשר קראה למחפשים צעקה, "אק-ואר-דזיה" שפירושו "אני כאן דוד".
המקום שימש כאתר התבודדות לכ- 2000 נזירים, והמשך הרחבת המקום ע"י תמרה הביא לכך שמספר הנזירים גדל ל- 50000 שחיו בקרוב ל- 3000 מערות שנחצבו ב- 13 מפלסים, על פני שטח באורך 350 מ' ובגובה של 40 מ', כאשר מעל 300 חדרים, מתוך ה- 600, שימשו את תמרה כמקום מגורים ומסתור בעת צרה, והמערות כולן מחוברות בתעלות ארוכות.
גם כיום קטע מהמערות נמצא בשימושם של נזירים, ולכן קטע זה אסור לכניסת מטיילים.
כמו כן עד היום ממשיכות החפירות במקום, לגילוי מממצאים נוספים וחשיפת מערות נוספות.
המקום כלל 28 בתי-בד, 15 כנסיות, ספריה, חדר החסנה של תרופות, בארות, מקור הספקת מים ומתקני סניטציה, וחלק ממערכות המים עדיין פועלות ויכולות לספק מי שתייה.
כנסיית האיסוף- נמצאת במכלול הכנסיות ששופצו במקום, ושהאגדה מספרת כי ממנה נאספה תמרה השמיימה, ויש בה ציורי קיר משנת 1184,ובכלל זה דיוקנה של תמרה לפני היותה מלכה, לצד אביה. אחת המחילות מובילה לבריכה שנוצרה מנטף שקיים מהתקרה ובריכה זו מכונה בשם המקומיים "הדמעות של תמר".
הכניסה למתחם בתשלום של 5 לארי, אפשרית בחלקה ברכב, עד ממש לפני תחילת הדרך המובילה למערות, אך שימוש ברכב לא יאפשר למטייל לסיים את הסיור ולצאת ממתחם המערות באחת מהדרכים ששימשו בעבר העתיק, כניסה למתחם, וכמובן הדרך השנייה היא ברגל, מה שמחייב מאמץ מסוים, רק בכדי להגיע לתחילת הסיור במערות.
הסיור במערות עורך לפחות שעה וחצי, כך שביחד אם העלייה והירידה צריך לתכנן כ- 3 שעות לפחות.
למי שיחליט לנון במקום, אזי יפה לראות את המתחם באור ראשון. הלינה יכולה להתבצע כיום בצימר היחידי הנמצא מצד שמאל, ממש לפני מעבר הגשר למערות, ובעתיד הקרוב בעוד אחד הנמצא כרגע בבנייה.
ספא מינראלים (ללא שם)
נסיעה דרומה של כ- 3 ק"מ מורדזיאה לכיוון הגבול התורכי ולאורך הנהר, יביא אתכם לקבוצת מבנים מצד שמאל, שבאחד מהם ישנה בריכת מים מינראלים, שאפשר לטבול בה ואף להתרחץ.
אין חשש ממחלות, היות והמים נשאבים מבטן האדמה ומתחלפים כל הזמן, מקום ששווה לעצור בו לחצי שעה ולהתרענן במחיר 2 לארי לאדם.
מנזר הנזירות ורדזיאה העליון
נסיעה של עוד 3 ק"מ דרומה מהספא לכיוון הגבול הטורקי, יביא אתכם לפתחו של ערוץ קטן, שהכניסה אליו ימינה הוא ליד 2 בתי אבן, מימין לדרך, והליכה של כ- 2 ק"מ בתוך הערוץ תביא אתכם למנזר של נזירות, הממוקם במקום פסטורלי וייחודי. שווה מאוד לראות את המקום.
המנזר הוקם במאה ה- 19, ויש בו כ- 21 נזירות שמכלכלות את עצמן ע"י גידולי ירק שונים, מקנה בקר ועזים ובריכות דגים, במקום לתאר צפו בתמונות והחליטו בעצמכם.
המנזר עצמו שימש בימי השלטון הטורקי כאורווה או רפת ולכן כל הפרסקו שהיה בו נהרס.
רוצה לקרוא עוד על יעד זה כנס ל- www.seeking-the-world.com
גיאורגיה (גרוזיה)- ארץ גיזת הזהב ודרך המשי-למערות ורדזיאה Georgia-Land of the Golden Fleece and the Silk Road-vardzia caves
כתבה שנייה
לכתבה הראשונה למסלול שממערב לטביליסי כנס ללינק הבא-
http://www.seeking-the-world.com/2008/03/5.html
בחלק הקודם תיארתי את המסלול מערבה מטביליסי, עד לקוטאיסי ואוני, ובכתבה זו נתאר את האתרים לכיוון ורדזיה. בכדי להמשיך לכיוון זה אחרי החזרה לכביש הראשי קוטאיסי-טביליסי, צריך לנסוע מזרחה עד לעיר חאסורי khasuri.
גלריית התמונות לפרק זה, היא גלריית התמונות שנרשמה בכתבה הראשונה.
העיר חאסורי khasuri
שוכנת על הדרך בין גורי לקוטאיסי, מערבה לגורי וכ- 20 ק"מ מכנסיית סמטאביסי. היא ממוקמת בנקודת החלטה האם לנסוע ממנה דרומה לכיוון עיר המערות ווארדזיה, ושמורת הטבע בורדזומי, או מערבה לכיוון קוטאיסי. תיאור האתרים בהמשך יהיה בציר דרומה ורק אח"כ בציר מערבה. מכאן ודרומה נכנסים למחוז מסחאטי וג'אוואחאטי meskheti& javakheti.
העיר ושמורת הטבע בורדזומי bordzomi
נסיעה מהעיר חאסורי דרומה כ- 20 ק"מ תביא אותנו לעיר בורדזומי. העיר נחשבת כאתר נופש ומרפא בהרי הקווקז הנמוך, וידוע בעיקר בגלל פארק המים המינראליים הגדול שבו, ששימש גם למילוי ומכירה של בקבוקי מים בכל רחבי ברית המועצות לשעבר, ומעיינות גפרית המשמשים לתיירות מרפא. תוך כדי חציית העיר מצפון לדרום, הכביש נמשך לאורך נהר mtkvari החוצה את העיר, ובגשר הברזל השני או השלישי פונים שמאלה, חוצים את הגשר ושוב פונים שמאלה ומגיעים לפארק בורדזומי. בנסיעה בכביש המוביל לפארק, חשוב להסתכל על מרפסות הבתים הצבעוניות, וכאשר מגיעים לפארק עומדות בפני המטייל שתי ברירות:- לפנות לרכבל הנמצא מימין לכניסה לפארק, ולעלות אתו בעלות של 1 לארי למסעדה הנמצאת על ראש הצוק מעל הפארק, ולערוך במקום אתנחתא קטנה, ולא לשכוח להסתכל בעליה, בירידה ותוך כדי השהייה למעלה על הנוף שמסביב. או, להיכנס קודם לאתר, גם כאן בעלות של 1 לארי, ולהתחיל לטייל בו לכל אורכו, כאשר ממול לכניסה ישנו פסל אדם שמצלם וישנה שדרת עצים שחלקם אמיתיים וחלקם לא, מצד שמאל ישנו מבנה ששימש למרפא וספא, בסמוך לכניסה בתוך הפארק מצד ימין, ניתן לבקר בדגם תלת מימדי של גיאורגיה, גם זאת בעלות של 1 לארי, ובהמשך לתוך הפארק ישנה ברזייה של מים מינראליים, בטיול לאורך הפארק, תצפו בית קולנוע, מתקני משחקים המשמשים גם כמגרש משחקים של ילדי העיר, הטיול לאורך הפארק הוא מרגיע ביותר, היות והוא נעשה לאורך אחד מיובלי הנהר החוצה את העיר. אחרי סיום הביקור בפארק ובהנחה שלא לנים בעיר, אזי ממשיכים לנסוע דרומה, וממש ביציאה מהעיר כאשר תראו בניין דירות גבוהה הצבוע בצבעי צהוב, כחול וכתום ולאחר שנוסעים בכביש/גשר שנראה ככביש תלוי על פי תהום, עוברים אותו מעט, מגיעים מימין לכניסה למבנה מנהלת שמורת הטבע. כאן ניתן לקבל הסברים על הפארק, לקבל מפות של מסלולי הטיול הרגלי, והסברים על החניות לאורך המסלולים וכמובן נקודות ההתחלה של כל מסלול וכיצד להגיע אליו. שמורת הטבע בורדזומי, היא אחת משמורות הטבע בגיאורגיה, אולם הגדולה מביניהן. השמורה המשתרעת מערבה לעיר, והכניסות אליה נמצאות מסביב לשמורה, ורק אחת מהן נמצאת בקרבת העיר. השמורה נוסדה בשנת 1995 בעזרת ממשלת גרמניה ואונסקו, שטחה כ-300 דונם ( 76000 אקר) והיא מכסה 8% משטח המדינה כולה, והיא הוקמה בכדי להגן על היער ששימש מקום מחיה של האייל הקווקזי, ובעלי חיים אחרים כגון:- הגב החום, עז הבר, יחמור ועוד . פרטים נוספים יפורטו בהמשך בחלק שיעסוק בשמורות הטבע. מסלול מאתגר של חצי יום הליכה, שלא שייך לשמורה, מתחיל בעיירה chobiskhevi הנמצאת 12 ק"מ דרומית מערבית לכניסה לשמורה, ומעט צפונה לכניסה למסלול מס' 6. מעיירה זו פונים מערבה, בדרך כבושה, המובילה מתחת לכבלי הרכבת ולאורך הנהר עד ל- dabatsveli plateau בגובה 1800 מ', אחרי 15 ק"מ מגיעים לאגמים ביער, לממשיכים בדרך זו עוד כ- 16 ק"מ מגיעים עד בקוריאני. מבט על מסלול זה ניתן לראות בנסיעה מבורג'ומי לבקוריאני כמפורט בהמשך.
מנזר טימוטאסובאני timotesubani
בכדי להגיע למנזר זה, צריך מהיציאה הדרומית של בורדזומי לפנות מזרחה לכיוון gujareh, ולנסוע בדרך העולה לגב ההר לכיוון העיר באקוריאני, מרחק של 10 ק"מ. הנסיעה היא לאורך קניון צר ויפה. מנזר זה הנקרא "מנזר הבתולה הקדושה" נבנה במאה ה-10 מאבן/לבנים אדומה, והקירות הפנימיים מכוסים בציורי קיר מרהיבים השמורים יפה שצוירו במאה ה- 13.
העיירה באקוריאני bakuriani
נסיעה מהמנזר של עוד 10 ק"מ לדרום מזרח, תביא אותנו לעיירה זו, שהיא עיירת נופש וסקי בקווקז הקטן בגובה 1700 מ', באזור הררי ויפה, שסביבתה מיוערת בצפיפות, ועקב הגובה, המקום נעים כאן גם בקיץ. כיום יש בעיירה תנופת בנייה אדירה של בתי מלון, אך רוב תושבי העיר מתפרנסים עדיין מחקלאות, חטיבה ועיבוד עצים כמו גם מתיירות. עיירה זו יכולה לשמש כמקום לינה, במידה שהדבר לא נעשה בבורדזומי. מכאן אפשר לצאת לרכיבת אופניים לא קשה עד להר kochta לגובה 2155 מ' לאורך הדרך מבאקוריאני לאגם טבא-טובסטקורי ועד למעבר הרים טסרו 2454 מ' והדרך מתחילה באספלט וממשיכה בשביל לאורך היער. כמו כן, ניתן לצאת מצפון מזרח לעיירה, לטרק קצר של 3 ק"מ לכפר didi mitarbi ומשם הטרק יכול להמשיך במסלול מעגלי של 5 ק"מ חזרה לבאקוריאני. טרק נוסף של 8 ק"מ יוצא לכפר cichisdziri שהוא במקור כפר יווני עם מעיינות חמים בקרבתו. לאלה המבקשים לעשות את כל המסלולים הללו, יש לתכנן את זמן השהות בהתאם.
אגם טבא-טובסטקורי tba tobasts'kuri
בכדי להגיעה לאגם זה ממשיכים מבאקוריאני דרומה כ- 10 ק"מ עד למעבר ההרים cxratskaro pass, הדרך המובילה למעבר ההרים היא דרך יפה, שהנוף ממנה מרהיב, הכוללת תצפית על הר שחארה, ניצים, פלגי מים ופריחה, כולל מבט על בורדזומי העיר ושמורת הטבע והעמק של השמורה והנהר החוצה אותו, אולם בחלקה היא גובלת בקו צינור הנפט מבקו לאזרביז'יאן ומשם לאירופה, לכן אסור לצלם במקום, ראו הוזהרתם, היות ואם כוחות הצבא המאבטחים את הציר הזה, יבחינו שצלמתם, אזי סביר להניח שיחרימו לכם את המצלמה. מיד אחרי המעבר ואחרי נקודת הביקורת של הצבא ובדיקת הדרכונים, לוקחים את הדרך השמאלית (מזרחה). שימו לב שמיד אחרי המעבר מצד שמאל וימין יש פריחה של צמחיה הררית וצבעונית, וזאת בנוסף למתחמי המרעה של המקומיים, וגם כמה ציפורי עיט שניתן לצפות בהם. בהמשך הדרך ישנו גשר עץ, שאחריו ממשיכים שמאלה, עד שבשלב מסוים נגלה לעיניכם האגם, ובהמשך הדרך מגיעים לכפר בשם זה, ולשולי האגם. זמן הנסיעה הוא כ- 1.5 שעות.
מבצר חארטויסי khertvisi
המשך הדרך מהאגם דרומה, בכדי להגיע למבצר זה, יכולה להיעשות בשני דרכים:- האחת הקלה והמהירה יותר, היא לחזור למעבר ההרים, ומשם לפנות שמאלה (דרומה) עד לעיירה akhalkalaki, הנמצאת על כביש A306 הממשיך שמאלה לארמניה השכנה, או השנייה, להמשיך מהאגם דרומה, לאורך הדרך הממש לא נוחה, דרך כפרים שכוחי אל, אם היופי המיוחד שלהם, עד לעיירה akhalkalaki, ומשם לפנות ימינה עד לצומת הפונה לכיוון ורדזיאה, צומת שהמבצר יושב מעליה, הכניסה למבצר היא מהדרך היורדת לורדזיאה. בצומת כאמור נמצא המבצר המרשים שנבנה במאה ה- 10 על מצוק ושהורחב במאה ה- 12 ע"י המלכה תמר, וזוהי התחנה האחרונה לפני מתחם ורדזיאה. המקום נמצא מעל חיבור הנהרות ג'אוואחטי javakheti וארטאני artaani מקום אסטרטגי שחייב כל אויב לעבור במקום זה, ומגדל העוז (הקיפ) הוא מרובע, וחומות המבצר החיצוניות אדירות ומהם יורדות שתי מנהרות אל הנהר ג'אוואחטי.
אגם צ'ונדה tsunda
אגם שנוצר עקב בקע וולקני שהתמלא במים ומוקף בקני סוף, ונמצא בדרך לורדזיאה מצד שמאל של הדרך. האגדה המקומית מספרת, כי בזמן הכיבוש הטורקי הגיאורגים שלאורך הגבול ברחו לכיוון העיר בורג'ומי, ושמו את הזהב שלהם בתיבת מתכת, וכאשר הצבא הטורקי השיג אותם ליד אגם זה, והיות שלא רצו שייהנו מהשלל, השליכו את התיבה לאגם, ולדעתם זוהי הסיבה שמדי חורף, כאשר יש ברקים, מכה ברק באגם.
מתחם מערות ורדזיאה vardzia
נסיעה דרומה של כ- 10 ק"מ מהמבצר, לאורך הנחל, יביא אתכם למתחם מערות אדיר זה. שימו לב כי כ- 2 ק"מ לפני המתחם מצד שמאל, יש עוד קבוצת מערות vanis kvabebi, שמהדרך ניתן לראות רק את הקצה שלהם, וכמו כן קתדראלה kumurdo הנמצאת ממש על אם הדרך. מתחם המערות נחצב על מצוק בצלע הר ארושלי erusheli ע"י המלך ג'ורג' השלישי במאה ה- 12 (1185-1189), ומעל אפיק נחל (קורה) מטצווארי, המתחם נמצא בתחומי אזור מסחאטי meskheti, ובסמיכות לגבול הטורקי, רק 12 ק"מ, ומשויך בחלק מהמקומות למלכה תמרה ושוטא רוסטאבילי המשורר של הפואמה האגדית . האגדה מספרת כי שם המקום נובע מדברי תמרה הגדולה, שבהיותה ילדה הלכה לאיבוד במבוך המערות, וכאשר קראה למחפשים צעקה, "אק-ואר-דזיה" שפירושו "אני כאן דוד". המקום שימש כאתר התבודדות לכ- 2000 נזירים, והמשך הרחבת המקום ע"י תמרה הביא לכך שמספר הנזירים גדל ל- 50000 שחיו בקרוב ל- 3000 מערות שנחצבו ב- 13 מפלסים, על פני שטח באורך 350 מ' ובגובה של 40 מ', כאשר מעל 300 חדרים, מתוך ה- 600, שימשו את תמרה כמקום מגורים ומסתור בעת צרה, והמערות כולן מחוברות בתעלות ארוכות. גם כיום קטע מהמערות נמצא בשימושם של נזירים, ולכן קטע זה אסור לכניסת מטיילים. כמו כן עד היום ממשיכות החפירות במקום, לגילוי מממצאים נוספים וחשיפת מערות נוספות. המקום כלל 28 בתי-בד, 15 כנסיות, ספריה, חדר החסנה של תרופות, בארות, מקור הספקת מים ומתקני סניטציה, וחלק ממערכות המים עדיין פועלות ויכולות לספק מי שתייה.
כנסיית האיסוף- נמצאת במכלול הכנסיות ששופצו במקום, ושהאגדה מספרת כי ממנה נאספה תמרה השמיימה, ויש בה ציורי קיר משנת 1184,ובכלל זה דיוקנה של תמרה לפני היותה מלכה, לצד אביה. אחת המחילות מובילה לבריכה שנוצרה מנטף שקיים מהתקרה ובריכה זו מכונה בשם המקומיים "הדמעות של תמר". הכניסה למתחם בתשלום של 5 לארי, אפשרית בחלקה ברכב, עד ממש לפני תחילת הדרך המובילה למערות, אך שימוש ברכב לא יאפשר למטייל לסיים את הסיור ולצאת ממתחם המערות באחת מהדרכים ששימשו בעבר העתיק, כניסה למתחם, וכמובן הדרך השנייה היא ברגל, מה שמחייב מאמץ מסוים, רק בכדי להגיע לתחילת הסיור במערות. הסיור במערות עורך לפחות שעה וחצי, כך שביחד אם העלייה והירידה צריך לתכנן כ- 3 שעות לפחות. למי שיחליט לנון במקום, אזי יפה לראות את המתחם באור ראשון. הלינה יכולה להתבצע כיום בצימר היחידי הנמצא מצד שמאל, ממש לפני מעבר הגשר למערות, ובעתיד הקרוב בעוד אחד הנמצא כרגע בבנייה.
ספא מינראלים (ללא שם)
נסיעה דרומה של כ- 3 ק"מ מורדזיאה לכיוון הגבול התורכי ולאורך הנהר, יביא אתכם לקבוצת מבנים מצד שמאל, שבאחד מהם ישנה בריכת מים מינראלים, שאפשר לטבול בה ואף להתרחץ. אין חשש ממחלות, היות והמים נשאבים מבטן האדמה ומתחלפים כל הזמן, מקום ששווה לעצור בו לחצי שעה ולהתרענן במחיר 2 לארי לאדם.
מנזר הנזירות ורדזיאה העליון
נסיעה של עוד 3 ק"מ דרומה מהספא לכיוון הגבול הטורקי, יביא אתכם לפתחו של ערוץ קטן, שהכניסה אליו ימינה הוא ליד 2 בתי אבן, מימין לדרך, והליכה של כ- 2 ק"מ בתוך הערוץ תביא אתכם למנזר של נזירות, הממוקם במקום פסטורלי וייחודי. שווה מאוד לראות את המקום. המנזר הוקם במאה ה- 19, ויש בו כ- 21 נזירות שמכלכלות את עצמן ע"י גידולי ירק שונים, מקנה בקר ועזים ובריכות דגים, במקום לתאר צפו בתמונות והחליטו בעצמכם. המנזר עצמו שימש בימי השלטון הטורקי כאורווה או רפת ולכן כל הפרסקו שהיה בו נהרס.
מנזר ספארה sapara
בכדי להגיע למנזר זה, הנמצא 10 ק"מ מזרחית לאחאלטסיחה, צריך לחזור למבצר חארטויסי ובצומת לפנות שמאלה לכיוון צפון ואח"כ מערבה, ואחרי כ- 25 ק"מ מגיעים לעיר mikadze ואחרי שחוצים את נהר mikvari פונים שמאלה (דרומה) עוד כ- 3 ק"מ ומגיעים למנזר. בדרך למנזר זה עוברים דרך עיירה בשם aspindza המוכרת בהיסטוריה הגיאורגית כמקום הקרב המכריע להגנת המדינה שנערך בשנת 1770, בינם ברשותו של המלך erekle השני בראש 2000 חיילים שהביס צבא טורקי שכלל 10000 חיילים. המנזר שפירוש שמו "החבוי", מתוארך למאות ה-10-16 ונקרא כך כי עד שלא מתקרבים אליו לא מזהים אותו, והוא מכיל 12 מבנים כאשר מביניהם קתדראלת סנט סאבא, הוא הגדול ביותר. המקום הוא גם מתחם קבורה גדול של משפ' ג'קליס jakelis שהכריזו על המקום כמקום מגוריהם במאות 13-14. הארכיטקטורה וציורי הקיר מתוארכים למאה ה- 14 ובוצעו ע"י פארסדזי paresadze, מה שהופך אותה לאחת החשובות מבחינה אומנותית.
העיר ומבצר אחאלטסיחה akhaltsikhe
העיר היא הבירה המחוזית של מחוז סמטסחא-ג'אבאחאטי samtskhe-javakheti שהוא אזור הררי מיוער, עמקי נחלים, אגמים וולקנים וקניונים עמוקים, שיכול להיות אזור טוב לתצפיות נוף. העיר שפירוש שמה הוא "מקדש חדש" יושבת על אחד מיובלי נהר mikvari ובכדי להגיע אליה צריך לחזור ממנזר ספארה לכביש הראשי, ואז לפנות שמאלה (מערבה) ואחרי נסיעה של כ- 8 ק"מ, ואחרי שחוצים צומת כבישים שימינה מוביל חזרה לבורג'ומי וישר מוביל לתוך עיר זו.
דרך אגב, המשך נסיעה מערבה, אחרי עיר זו, תוביל אתכם לעיר החוף batumi, הנמצאת על ציר טיול אחר שיפורט בהמשך לאורך חופי הים השחור, ולכן לאלה שיש להם זמן, יכולים מנקודה זו להמשיך מערבה ולחבר את המסלול הבא למסלול זה, ולהגיע ל- kutaisi ממערב למזרח. הלינק למסלול http://www.seeking-the-world.com/2008/06/8.html.
המשך הנסיעה מערבה מעיר זו, כ- 8 ק"מ ואחר כך פנייה צפונה לעבר kutaisi בכביש A307, תאפשר למטייל להיכנס לשמורת בורג'ומי רק ממערב, ולדלג על הכניסות ממזרח ומצפון. בחלקה העתיק של העיר "רבאטי" נמצא המבצר בו ישנו מנזר ומוזיאון. העיר נבנתה ע"י הגיאורגים לפני 1200 שנים, והמנזר בתקופות שונות, הוסב פעם למסגד בעת הכיבוש הטורקי וחזר להיות שוב לכנסיה בימי השלטון הרוסי, ושווה לערוך סיור במקום הנמשך כשעה, ובעלות כניסה של 2 לארי. בסה"כ זה מקום טוב לעשות בו אתנחתא בדרך אל או מ…. לבאים לעיר זו מצפון, דהיינו מכיוון בורדג'ומי, ומבקשים לדלג על הנסיעה בדרך המובילה לאגם tabats kuri ודרומה, מעיר זו יוצאת הדרך למערות ורדזיאה ומנזר חרטויסי שתוארו קודם לכן.
לכתבה הבאה על המסלול לקחאתי כנס ללינק הבא- http://www.seeking-the-world.com/2008/06/7.html
גיאורגיה (גרוזיה)- ארץ גיזת הזהב ודרך המשי-מערבה לטביליסי Georgia-Land of the Golden Fleece and the Silk Road-west to tbilisi
כתבה ראשונה
לכתבה הקודמת על הדרך הצבאית כנס ללינק הבא- http://www.seeking-the-world.com/2008/03/4.html
הדרך המרכזית מטביליסי לקוטאיסי נמצאת רובה ככולה על אחד מסעיפיו של דרך המשי ושעליה נעו שיירות המסחר, והיא חיברה בקטע זה בין הים השחור, נמל בטומי, לים הכספי, לנמל בקו, ולכן לאורכה יש מספר רב של שרידי חאן ומצודות, ועל דרך זו נותר עוד כפר אחד, סרוצ'ה shrosha, היוצר כלים מחומר.
עדכון נכון לשנת 2010
בחודש יוני 2010 פורק הפסל של סטלין שעמד בכיכר המרכזית בגורי, לטובת הקמת אנדרטה לזכר הנופלים בעימות שהיה עם הרוסים באוגוסט 2008, וזאת היות וגורי ספגה פגיעה משמעותית מהצבא הרוסי, ולמעשה הייתה כבושה על ידם במשך מספר חודשים עד לפינוייה.
מתחם עיר המערות שפירוש שמו הוא מבצר האלים ( אופלי= אל ו- סטסיחי= מבצר) הנמצא בחבל kartli כ- 10 ק"מ מזרחית לעיר גורי (כ- 15 דק' נסיעה), על גדות נהר מטקווארי mtkvari. בכדי להגיע למתחם מהעיר גורי, נוסעים מהכיכר המרכזית צפונה וחוצים את העיר עד שמגיעים לגשר מעל הנהר ומעל מתחם תחנת הרכבת, ומיד אחריו פונים ימינה (מזרחה) ושוב ימינה עד שעוברים בניין בצבע צהוב, בסוף אותו רחוב פונים שוב ימינה ומיד שמאלה ואז ממשיכים ישר דרך עיירה קטנה ומשם לפי השילוט שקיים שמאלה, וממש לפני המתחם עוברים מעל גשר מתכת מוזנח הנמצא מעל הנהר mtkvari. המתחם שמתוארך למאה ה-6, משתרע כיום על כ- 40 דונם מתוך 95 כפי שהיה בעבר, בימי הביניים, והוא נבנה בדרגש סלע מעל הנהר, וניבנו כאן מאות רבות של מערות, שמהן שרדו כ– 100 מערות, המכילים אולמות, בורות מים, במות טקסים לאל השמש וגם בית סוהר תת-קרקעי. גילוי מתחם המערות היה בשנת 1957, וזאת רק במקרה, כאשר מקומי שיכור שהשתתף באירוע בכנסייה החדשה הממוקמת בראש המתחם, יצא להטיל את מימיו, ונפל לבור, ובני משפחתו שיצאו לחפשו, איתרו אותו וכך גם יתגלה כי מתחת לפני השטח ישנן מערות רבות. בפסגת האתר, הצופה על הכפר קוואקווארלי kvakhvreli והנהר מטקווארי, נמצאת כנסייה שנבנתה במאה ה- 9, ושווה ממקום זה, כמו גם ממקומות אחרים המתחם, לצפות על הנוף שמסביב. החפירות במתחם נמשכו כ- 18 שנים והאתר נחשף למבקרים בשנת 1975. הכניסה למתחם והיציאה ממנו היא כיום דרך שביל המוליך ומטפס למתחם, אולם בעבר הלא רחוק הכניסה הייתה דרך מנהרה חצובה בסלע, אלה שדרך הגישה אליו נהרסה, ומנהרה זו הייתה גם פתח הכניסה בעת העתיקה, כמובן ללא המדרגות החדשות, אלה שאז הפתח נחצב מתחת לפני מפלס מי הנהר, בכדי להקשות על אויבים לחדור למתחם. במתחם התקיימו באלומות השונים, טקסים פגאנים, ע"י אוכלוסיית המקום שכללה כ- 20000 איש, שהפריחה הכלכלית שלהם הייתה בימי הזוהר של דרך המשי הקדומה. המבנה המרשים ביותר, הוא אולם החצוב בסלע המוכר בשם תמריס דרבזי tamaris darbazi, שתקרתו נתמכת ע"י עמודים מסוגננים, והתקרה עצמה מעוטרת בחריצי אורך שסותתו בסלע, בכדי לתת למתבונן תחושה שמדובר בתקרת עץ, ובמרכז התקרה פעור חור שדרכו היה יוצא עשן או נכנס אויר. מהאולם המרכזי נכנסים דרך פתחים מקושתים לחדרים. למבקרים במקום מומלץ לערוף סיור מקיף במקום, ולראות גם את בורות המים, בכלא החצוב בבור, תעלות להזרמת מים לבורות המים, נקודת הפולחן של שחיטת אנשים ובעלי חיים וכמובן הנוף הנשקף מכל כיוון אפשרי.
כנסיית סמטאביסי samtavisi
כנסיה זו נמצאת במרחק של כ- 5 ק"מ מהקודמת, ומערבית לה, בקו אווירי. היא הוקמה במאה ה- 11 ומייצגת את הבנייה המוקדמת של גיאורגיה ושימשה כדגם לבניית כנסיות מאוחרות וגדולות יותר. הקבר העתיק נהרס ברעידת אדמה במאה ה- 14, והוא שופץ במאה ה- 15 ע"י המלך גיאורגיה אלכסנדר. בכנסייה זו עץ החיים מיוצג כאן כיין, דבר המצביע על חשיבות תעשיית היין בגיאורגיה.
העיר חאסורי khasuri
שוכנת על הדרך בין גורי לקוטאיסי, מערבה לגורי וכ- 20 ק"מ מכנסיית סמטאביסי. היא ממוקמת בנקודת החלטה האם לנסוע ממנה דרומה לכיוון עיר המערות ווארדזיה, ושמורת הטבע בורדזומי, או מערבה לכיוון קוטאיסי. תיאור האתרים בהמשך יהיה בציר דרומה ורק אח"כ בציר מערבה. מכאן ודרומה נכנסים למחוז מסחאטי וג'אוואחאטי meskheti& javakheti.
כפר ומנזר גאלטי gelati
נמצאים מחוץ ומעל לעיר קוטאיסי לכיוון צפון מזרח, ובכדי להגיע אליו צריך להיכנס בכניסה המזרחית של קוטאיסי ולהמשיך משם צפונה ומזרחה בדרך העולה לרכס הנמצא מצפון מזרח לעיר. המנזר הוקם במאה ה- 12 (1106) ע"י המלך המפורסם דויד ברביעי (הבנאי), ובין השאר כולל המקום את האקדמיה שהפכה ברבות הימים למרכז השכלתי בגיאורגיה, בניית המקום הושלמה ע"י יורשו דימיטרי demetre בשנים 1125-1156. הדגם המוביל או האופייני שהנחה את האדריכלות של כנסייה זו היה "צורת הצלב", דבר שבולט בשטח. המנזר נמצא 11 ק"מ צפונית מזרחית לקוטאיסי על גבעה, מעל לכפר, ומוקף משלושת עבריו בגיא קסום שבהם זורם נהר טסקלטסיטילה tsqaltsitela, יובל של נהר ריוני, לכן ניתן להשקיף מהמנזר על כל העיר הפרוסה מתחתיו, ולכן כאשר תגיעו אליו, קחו לכם זמן להשקיף על הנוף מסביב ובמיוחד אם תגיעו לקראת השקיעה כמוני. בתוך מתחם המנזר נמצאים אתרי הקבורה/אזכור של הקדושים והעילית של גיאורגיה וכמו כן נמצאים במקום 3 כנסיות:- קתדראלת הבתולה מרים, ניקולס וסנט ג'ורג'. ראשי המנזר זה קיימו קשרים עם המנזרים הגיאורגים בהר סיני, בירושלים והר אתוס. לשים לב לשני דברים עיקריים הפרסקו העשיר בתוך הכנסייה והנוף הנשקף על קוטאיסי והסביבה, במיוחד לקראת השקיעה, אם תגיעו בשעות אלו. האגדה המקומית אומרת שבכדי שמשאלה שאדם מבקש, תתגשם, עליו לזחול 3 פעמים מתחת לקבר של המלך, הנמצא בכניסה למנזר.
מנזר מוזאמטה mozameta
נבנה לזכר האחים דויד וקוסטנטין מחאיידזי konstantin mkheidze ע"י השליט הערבי מורבן השני איבן מוחמד murvan II idn mukhaameda במאה ה-7, שגם קבור בה, המנזר שופץ במאה ה- 11 ע"י באגרט ה- 4, והוא שופץ שוב במאה ה- 19. הוא נמצא למעשה באמצע הדרך בין מנזר גלאטי לקוטאיסי, ואם מחליטים לבקר בו אזי רצוי לעשות זאת לפני שנכנסים לתחומי העיר ממש.
העיר קוטאיסי kutaisi
אחרי הביקור במנזר גאלטי יורדים מהרכס ופונים מערבה דרך השוליים המזרחיים של העיר עד למרכז העיר, ששוכנת בשולי שפלת קולחידה (מחוז קולכיס נקרא כיום אימרטי imereti) ולמרגלות נהר ריוני rioni ושימשה כבירתה העתיקה של המחוז ולאחר מכן של כל מערב גיאורגיה והיא מתוארכת למאה 6 לפני הספירה, ונחשבת לעיר של גנים ובוסתנים. בעת העתיקה הבאה לביטוי בספרות היוונית היא נזכרת בשם קיטאי, עירו של המלך אאטס, אביה של מדיאה, שמשל בקוכליס ארץ הערפילים, וגם תולדותיה רצופה במלחמות רבות, המעבר מיד ליד, ושיא פריחתה הייתה בשנים 975-1014 בתקופת בית בגארט השלישי שחידש את אחדותה וחירותה של גיאורגיה. כיום היא העיר השנייה בגודלה בגיאורגיה, ונמצאת על ציר הכניסה הימית של גיאורגיה, מעיר הנמל POTI לטביליסי. בתחומי העיר מספר אתרים ולהלן תיאורם:-
קתדראלת בגראתי bagrati- שנבנתה על גבעה במאה ה- 11 ע"י בגארט השלישי והוקדשה לגבירה מרים, שהייתה הכנסייה הגבוהה ביותר בגיאורגיה עד המאה ה- 17 מועד הריסת הגג. הריסת הגג התרחשה עקב התפוצצות תחמושת שאוחסנה במקום ע"י הצבא הרוסי שעת מלחמתם בשלטון העותומאני, פיצוץ שהתרחש בשנת 1691, המשך ההרס היה ע"י הצבא הרוסי בפיקוד טוטליבין בשנת 1770 שהפך את המקום לאורווה. הכנסייה וסביבותיה הייתה בסיס להקמתה של עיר זו, והיא צופה על העיר העתיקה, השוכנת מתחתיה. בכדי להגיע לכנסייה זו ברכב, חוצים את העיר מערבה עד לשכונה הנקראת גורי (הגבעה) ומשם פונים ימינה בדרך המרוצפת באבנים, או ברגל בגרם מדרגות מרחבת השוק. למבקרים במקום חשוב לעמוד במרכז הכנסייה ולהסתכל למעלה לשמיים, כמו כן מומלץ להשקיף על העיר כולה, כמו כן ללכת עד לקצה החצר הדרומי ולהשקיף על העיר כולה.
הכיכר המרכזית- סביב הכיכר המרכזית נמצאים המוזיאון ההיסטוריה והאתני המראה מוצגים מתקופת הקולכיס עד המאה ה-20, התיאטרון meskhishvili drama, סניף של האופרה של טביליסי וגם של הפילהרמונית, וגם תיאטרון בובות. מהכיכר ישנה שדרה ארוכה הפונה מערבה ומחברת בין הכיכר לבין העליה לשכונת גורי, שלאורכה ישנם פסלים ומזרקה, שכולם מוארים בלילה, ולכן שווה לערוך כאן סיור בחשיכה, למי שיחליט לשהות בעיר זו באחת הלילות. דרך אגב כמעט כל הלינות הביתיות נמצאות בשכונת גורי (הגבעה).
הרובע היהודי ובתי הכנסת העתיקים- ששם אחד מהם מצוואנה קוואווילה mtzvane qvavila, שפירושו "פרח ירוק", תפסו חלק נכבד מהעיר הקדומה והרובע התבסס על שני בתי כנסת עתיקים והבתים שמסביבם הבנויים מחומרים שונים, נמצאים לאורך רחוב המרוצף באבני בזלת, האחד מעל למשנהו. בכדי להגיע אל בתי הכנסת נכנסים לרח' שמימין לתיאטרון ואחרי 2-3 דקות הליכה פונים ימינה לרח' gaponol מס' 12, שסביבו מתרכזת הקהילה שבתחילת שנות השמונים (1835) ישבו בה מעט קצת פחות מ- 12000 יהודים וכ- 100 קראים, ורובם עלו לארץ בשנות ה-80 ולאחריה, וכיום נותרו במקום כ- 300 יהודים בלבד. אחד מבתי הכנסת והגדול מביניהם הוא דו-קומתי, והוא דוגמא לארכיטקטורה דתית יהודית של קהילה עתיקה, והשני לא פעיל, אך למרות זאת ניתן להיכנס ולבקר בו, רק צריך לבקש משמש בית הכנסת.
הערה חשובה- קוטאיסי, היא למעשה הנקודה המערבית ביותר במסלול זה, וממנה מתחילים לנסוע בציר הפונה בתחילת צפונה ואחרי כן דרומה ומזרחה עד לטביליסי. כפי שהסביר בהמשך, מי שיחליט מ- akhaltsikhe לנסוע מערבה עד באטומי, ומשם להמשיך צפונה בציר לאורך חופי הים השחור, ועוד צפונה עד לחבל סוונאטי (ששניהם יתוארו בהמשך), אזי קוטאיסי תהיה באמצע המסלול בדרך חזרה לטביליסי.
שמורת הטבע סאטפליה sataplia
נמצאת מצפון לקוטאיסי, וממערב לדרך העולה מקוטאיסי צפונה לאורך נהר rioni. היא מפורסמת בשל תצורת המערה של השמורה וטביעות הרגל של הדינוזאורים שנשמרו במקום. הצעה- המחבר מציע למטיילים להמשיך לעיירה אוני בדרך זו, ואת כל האתרים בהמשך לעשות בדרך חזרה מאוני, או לחזור מאוני לקוטאיסי דרך שמורה זו, מה שהכותב לא עשה.
מאגר טפיבוליס tpibulis
מנקודה זו, צפונה ומזרחה כל האתרים המפורטים כאן נמצאים בתחום אזור חבל רצ'ה racha, המשתרע צפונית מזרחית לקוטאיסי, והאזור רובו ככולו הוא מדרגת מעבר טופוגרפית בין הקווקז הגבוהה לבין שפלת קולכיס שפסגותיו מתנשאים ל- 3000 מ' בעל קווי נוף אלפינים, הכולל יערות סבוכים של אשוח, אורן, אשור ועצי הדר, אבל גם מצוקים חשופים. בין ההרים מפרידים עמקים שבהם ניתן למצוא כפרים קטנטנים וציוריים, נהרות ומפלים. המאגר נמצא מדרום למסילת הרכבת בין קוטאיסי לבין העיר tqibuli, עליה נדבר בהמשך, אך בכדי להגיע למאגר ברכב צריך לנסוע מקוטאיסי מערבה לכיוון טביליסי כ- 20 ק"מ, וכ- 3 ק"מ אחרי העיירה etseri מגיעים לצומת שיש בה תחנת דלק משמאל, ושם פונים שמאלה (צפונה) עוד כ- 15 ק"מ ואז ניתן להתחיל לראות את המאגר מצד שמאל, בנקודה מסוימת אחרי עוד מס' ק"מ ישנה דרך סלולה הנראית כאילו היא בנויה על סוללה בתוך המאגר, וניתן לרדת אליה וללכת ברגל או להמשיך לנסוע עם הרכב. לכן מומלץ לכם לרדת מהרכב וללכת רגלית לאורך סוללה זו.
העיר טקיבולי tqibuli
עיר זו היא למעשה עיר תעשייתית שהייתה עד לאחרונה, עיר מכרות של פחם, עיר אפורה שאין בה משהו מיוחד לראות, למעט אולי המכרות הפתוחים שעדיף לראותם בעת הטיפוס למעבר ההרים nakeralos. העיר נמצאת כ-7 ק"מ צפונית למאגר טפיבוליס tpibulis, ועוד נקודה חשובה הקשורה לעיר זו, ממנה יצאה בעבר הרכבל ליעד הבא שלנו.
צוק העיט (שם של המחבר) או נקראלה (ע"ש מעבר ההרים הסמוך)
לצוק זה אין שם מקומי, אך הוא ידוע יותר כבית המרפא לחולים, שהיה פעיל בתקופת השלטון הרוסי. בכדי להגיע אליו צריך לצאת מהעיר טקיבולי צפונה ולנסוע לכיוון מעבר ההרים nakeralos, וכ- 1.5 ק"מ לפני מעבר ההרים, ישנה דרך העולה שמאלה, שם מתחילים לטפס רגלית לאורך השלוחה המשקיפה על העיר טקיבולי לכיוון דרום. חלק מהדרך עבירה לכל סוגי הרכבים, חלקה האחר רק לרכב 4X4 וחלקה לא עבירה כלל, אלה רק רגלית, מומלץ לעשותה כולה רגלית ותוך כדי העלייה להשקיף על הנוף והצמחייה שלאורך הדרך. העלייה לא קשה, אך גם לא קלה, עקב השיפוע והמרחק, אך המאמץ שווה כאשר מגיעים למעלה, הנוף מדהים, כי מקצה המצוק ניתן להשקיף על כל העמק הפרוס מתחת, לראות את שני מאגרי המים שביקרתם בהם קודם לכן, את העיר והמכרות שלה, ובימים טובים ניתן לראות אף את הים השחור. הטיפוס הרגלי כולו נמשך שעתיים- הלוך וחזור
מאגר סאוריס shaoris
אחרי שחוזרים מצוק העיט לכביש וממשיכים צפונה עד מעבר ההרים, אזי אחרי מס' דקות נסיעה מהמעבר, נגלה לכם מאגר מים יפיפה, שבתחילה רואים רק את קצהו הדרומי, אך ככל שנוסעים צפונה רואים יותר ויותר ממנו, ובשלב מסוים אף עוברים על גשר החוצה את הנחל. חשוב לציין כי כל הנסיעה מהמאגר הראשון ועד למאגר זה, הנסיעה היא בתוך חורש טבעי, מראה מלבב מאוד. המאגר נוצר לצורך הפעלת תחנת כוח שתספק חשמל לעיר התעשייתית טקיבולי, ע"י ניצול הפרשי הגובה בין מעבר ההרים לתחנת הכוח שעוברים על פניה בנסיעה צפונה אחרי העיר. אפשר לנסוע לאורך המאגר או לרדת וללכת רגלית לאורך חופי המאגר, כל אחד והעדפותיו.
העיירה וכנסיית ניקורטסמינדה nikortsminda
בהמשך הנסיעה צפונה מהמאגר, מגיעים לעיירה בשם זה, שבמרכזה יש פנייה ימינה לכנסייה זו. הכנסייה נבנתה במאה ה- 11, והיא מיוחדת בזכות ציפוי האבנים החיצוני, העמודים החרוטים בכניסה אליה, הפיתוחים שחרוטים על האבן והפרסקו שמתוארך למאה ה-17. בכניסה לכנסייה יש סככה עם כלי חקלאות ששימשו את המקומיים בעבר, לא משהו מיוחד, אך שווה להתעכב מספר דקות. חלק מהכנסייה נהרס ברעידת האדמה שהתרחשה במקום בשנים 1901 או 1902, אך החלק שנהרס שוקם. כרגע גם כנסייה זו נמצאת בשיפוצים.
מערת "הכפור" תרגום של השם בפי המקומיים
ביציאה מהכנסייה לדרך הראשית, שממנה פנינו לכנסייה, ממשיכים ישר מול בשביל המוליך דרך הכפר, במזלג הראשון פונים ימינה ובצומת פונים שמאלה, כך שיוצאים לשולי הכפר בצידו המערבי, שם הדרך יורדת עד לפיצול, שבו ממשיכים ישר ובפיצול הבא פונים שמאלה, ואז נוסעים בין שדרת עצים עד לקרחת יער קטנה, שבקצהו יש דרך היורדת עד למערה קרסטית. השם הזה ניתן ע"י המקומיים עקב הבדלי הטמפרטורות בין החוץ לבין פנים המערה, בחורף המערה מתמלאת מים ובקיץ רואים נגרי מים על הקירות. כניסה ויציאה למערה, כולל זמן הנסיעה, נמשכת כשעה.
כנסיית בראקוני barakoni
המשך הנסיעה צפונה עוד כ- 10 ק"מ תביא אותנו להצטלבות, שם פונים ימינה (מזרחה) ונוסעים עוד כ- 5 ק"מ ומגיעים לכנסייה זו שהוקמה במאה ה- 18 (1753) ע"י הריס-טוויל שהיה לורד המחוז, שבשלב מסוים ביקש עצמאות. בדרכי עורמה הוא הוזמן לפגישה עם המלך אלכסנדר, ואז נתפס, ובין שאר הדברים שנעשו לו, עיניו נעקרו והוא נעצר בכלא, כך שבפועל הוא לא ראה מימיו את השלמת בניית הכנסייה, וזאת גם הסיבה שמעולם הקירות הפנימיים לא נצבעו. שימו לב לצלבים החרוטים בכניסה, וכרגע המקום היה בשיפוץ כך לא ניתן היה לראות הרבה בפנים.
ארמון המלכה תמרה
בנסיעה צפונה לכיוון אוני, ממש מעל כנסיית בראקוני, על ראש צוק נראים שרידי ארמון זה, שאומרים שהיה מרשים ומפואר, אך רעידת אדמה הרסה אותו, וכיום לא נותר הרבה מה לראות. אך שווה רק להשקיף על מיקומו.
העיר אוני oni
זוהי אחת הערים האחרונות לאורך ציר זה, לפני שמגיעים לגבול החבל הבדלני אוסטיה, שאליה ניתן להגיע אליה בנסיעה לצפון מזרח כ- 15 ק"מ מכנסיית בראקוני. בתחומי העיר שווה לראות את בית הכנסת עתיק, שניבנה ב- 1895, שכיום אין בו אפילו מניין לתפילה, היות ונותרו בעיר זו רק כ- 7 יהודים, והוא נמצא ברח' baazi מס' 82 ובכדי להיכנס אליו צריך לפנות לאחראי במקום בשם שלום, ושווה לראות גם את בית עלמין הקיים קצת אחרי בית הכנסת. עוד פרט מעניין הוא בית המלון העזוב של העיר, שיש לו מבנה ארכיטקטוני מעניין, ועוד כמה אנדרטאות לאורך רחובות העיר. כאן זה סוף מסלול זה, ומכאן חוזרים בדרך שבאנו עד לכביש קוטאיסי- טביליסי או בדרך הנוסעת דרומה לאורך נהר rioni עד קוטאיסי, ומשם מזרחה עד לטביליסי.
לכתבה הבאה על למערות ורדזיאה כנס ללינק הבא- http://www.seeking-the-world.com/2008/04/6.html
גיאורגיה (גרוזיה)- ארץ גיזת הזהב ודרך המשי-חלק 5
לביצוע האתרים בשתי החלקים הללו דרוש מינימום של 4 ימים, ומכסימום בהתאם לרצון של המטייל לבצע גם סיורים רגליים (טרקים) באתרים השונים.
התיאור של האתר כפי שהוא מופיע במידע הקיים, הוא שטח ירוק שיש בו פסלי חרבות ענקיים התקועים באדמה בצורה ניצבת ולמיטב הבנתי האתר נמצא בתחומי השמורה algetis, עליה נפרט באחת הכתבות בהמשך.
אני הכותב ניסיתי להגיע לאתר, אלה שהדרך אליה מחייבת רכב 4X4, שלא היה ברשותי ולכן נעצרתי אחרי מספר ק"מ וגם הליכה ברגל של כשעה לא הועילה להגיע לאתר, ואילו החשיכה לא הייתה מתקרבת מן הסתם הייתי ממשיך רגלית עד שהייתי מגיע לאתר.
הכניסה לאתר מכיוון מצ'חאטה מתחילה כאשר נוסעים ממצ'חאטה מערבה לכיוון גורי, מודגש לא בדרך הראשית M27 אלה בדרך הצדדית הנוסעת לכיוון knemo-nicbisi, אחרי נסיעה של כ- 10 דק' רואים מצד שמאל מבנה עזוב ואחריו מיד הצטלבות, שהדרך השמאלית שבה עוברת מתחת לגשר, נוסעים בדרך זו עד לעיירה זאגי ובהמשך עד knemo-nicbisi, ביציאה מהכפר רואים שלט כחול בפניה שמאלה, שלט המצביע 2 ק"מ לעיירה בשם אירוחגיצי, ממשיכים ישר ולא פונים, עד לכפר הבא, שבמרכזו דרך הפונה שמאלה, ממשיכים ישר ורק בפניה הבאה שמאלה פונים לדרך המטפסת לראש השלוחה, פונים אליה וממשיכים בה עד לאתר.
דרך אחרת להגיע לאתר זה היא דרך ציר האגמים שתואר בחלק 4, והפנייה לשמורה ולאתר היא אחרי העיירה manglisi.
חשוב להדגיש כי סטייה לכיוון אתר זה, במקום להמשיך לעיר גורי, לא תאפשר ביצוע של ציר התנועה כפי שהוא מתואר בהמשך, וגם הסטייה לאתר זה, אם בוחרים לעשותו כחלק מציר האגמים, מהווה גם היא בעיה, כמפורט בחלק …, לכן מומלץ לעשותו בנפרד, ללא תלות בשום ציר תנועה אחר.
העיר נמצאת בתחומי מחוז המשנה, שידה קרטלי shida kartli בחבל קרטלי kartli, המכונה גם "לב גיאורגיה" שחולק בעבר לשלושה מחוזות משנה.
יעד הביקור העיקרי בעיר זו הוא המוזיאון של סטלין שהוקם בשנת 1957 ושעלות הכניסה אליו 10לארי לאדם, הכולל את בית מגוריו המקורי והמשומר להפליא, ההיסטוריה שלו עד לקבלת השלטון והרכבת ששימשה אותו בנסיעותיו ברחבי רוסיה, כולל קרון השינה וקרון העבודה וכמובן הפסל ענק המימדים שלו, הנמצא בכיכר המרכזית, מול בניין העירייה.
מבצר גורי ציחה gori tsikhe- נמצא על ראש גבעה בצפונה של העיר, אך מחוצה לה, מה שמחייב נסיעה של כחצי שעה, אולם הוא נצפה מחלקים מסוימים של העיר.
לא ביקרתי בו ולכן לא אחווה את דעתי עליו.
גיאורגיה (גרוזיה)- ארץ גיזת הזהב ודרך המשי-חלק 2
היא עיר הבירה של גיאורגיה והעיר יוסדה במאה ה-5 בשנת 458 ע"י המלך ווחטאנג הראשון vakhtang gorgasali, , על גדות נחל קורה kura וכיום נחל מטווארי mtkvari, ובליבו של עמק קורה והעיר מוקפת מכל צדדיה ברכסים.מלך זה מיגר את הפולחן הפרסי ממטצ'חטה.
מקור שמה של העיר הוא מהמילה טבילי שפירושו "חם".
העיר יושבת על פרשת דרכים מרכזית בדרך המשי:- מערבה לים השחור, מזרחה ודרומה לים הכספי בדרך החוצה את הרי ארמניה לכיוון טורקיה ופרס, וצפונה דרך הרי הקווקז לכיוון רוסיה, ומשכך היא הפכה להיות צומת מסחר מרכזית להחלפת סחורות, ומרכז צבאי ולכן הייתה גם יעד לכיבושים והשתלטויות ולדוגמא:- במאות 7-9 ביזנטים, במאה ה-9 ערבים מוסלמים, עמים אחרים נוספים ובעיקר הפרסים והטורקים, וכן הלאה עד לכיבוש הרוסי במאה ה-15.
את הסיור בעיר אפשר לבצע במהלך יומיים תמימים, באופן רציף או לסירוגין, אך המלצת כותב מאמר זה היא לשלב את הביקור בעיר במהלך כל ימי השהות בגיאורגיה, כולל יום הנחיתה וההמראה.
אתרי העיר יפורטו בתיאור מעגלי המתחיל בחלק הצפוני מזרחי של העיר, עובר לחלק הדרומי מזרחי של העיר ולאורך הגדה הדרומית של הנהר mtkvari החוצה את העיר מערבה, וחזרה ממערב למזרח לאורך הגדה הצפונית של הנהר, כולל דרכי ההגעה לכל היעדים.
כנסיית nikolai triniti
הנמצאת מצפון לנהר בשכונת avlabari בקצה רח' dusetis kuca, כאשר לתחילתו של רח' זה ניתן להגיע באמצעות הרכבת התחתית, ויורדים בתחנה ששמה כשם השכונה, וביציאה מהתחנה פונים צפונה.
ראה מפת הרכבת התחתית.
בצומת המזלג הראשון ממשיכים בדרך השמאלית עד לסופה, ומגיעים לאחד משערי הכנסייה, וממש ממול תראו את כניסה מרשימה שצורת גג משולש, שמעליו גג משולש נוסף ומעליהם יתרת הכנסייה כאילו יש כאן נדבך הבנוי על נדבך, כאשר הכניסה הראשית שצריכה להיות למתחם ושטרם הושלמה היא מכיוון רח' baratasvilis aghmarti פינת m. dza-vakhisvilis.
כנסייה זו היא חדשה יחסית, שבנייתה הסתיימה רק לפני כשנתיים, וממוקמת על גבעה, ולכן במבט דרומה ניתן לראות את כל העיר ורוב האתרים החשובים פרוסים בכיוון זה, כולל מגדל הטלוויזיה ומבצר נרקילה, לכן מומלץ לעמוד בכיוון זה להשקיף על הנוף.
מבנה הכנסייה הוא ענקי, הכולל אולם תפילה ראשי שסביבו מס' אולמות משנה, וכנסייה נוספת במרתף, וכיום היא גם הכנסייה הגבוהה ביותר בגיאורגיה, ולכן היא נצפית כמעט מכל מקום העיר, מומלץ לערוך סיור בכל האולמות ולהתרשם מהיופי והפאר.
אחד הדברים המעניינים בכנסיה מלבד העושר שבה, הוא ספר הכרוך בכריכת זהב הנמצא באולם הראשי, וגוויליו עשויים קלף, המספר סיפור שאינו זכור לי.
את תמונות כנסייה זו וכל יתר האתרים תוכלו לראות בלינקים הבאים:-
http://www.facebook.com/album.php?aid=2001254&l=d8455&id=1053638958
http://www.facebook.com/album.php?aid=2002008&l=7aa14&id=1053638958
http://www.facebook.com/album.php?aid=2002152&l=9835a&id=1053638958 כנסיית מאטחי metekhi
נמצאת בגדה הצפונית של נהר mtkvari, בצמוד לגשר metekhis khibi, מצדו המזרחי.
בכדי להגיע אליה צריך לחזור לתחנת הרכבת התחתית avlabari לחצות את הכביש לצד השני ולהיכנס לאחת הסמטאות שממול לתחנה ולהמשיך דרומה עד סוף הרחוב, ובסופו ממשיכים מערבה (ימינה) עד לכנסייה.
כנסייה זו נבנתה במאה ה- 12 (1278-1289) ע"י דימיטרי השני על מצוק בגדת הנהר, המקום שופץ ושוחזר במאות 17-19, ופסלו של מייסד העיר רכוב על סוס הוצב לפני הכנסייה לרגל 1500 שנה לייסוד העיר בשנת 1958.
הכנסייה עצמה בפנים, היא לא משהו מיוחד, אך המבנה בצורתו החיצונית, מיקומו על גדת הנחל והנוף הנשקף ממנו על הנהר והעיר, שווים את המאמץ.
חשוב להגיד כי רצוי לבקר במקום גם בלילה, כי המקום מואר באורות צבעוניים, בעיקר גדת הנהר שמתחת לכנסייה, מה שהופך את המקום ליפה במיוחד. ארמון המלכה דרטאזן daredzan's
נמצא אף הוא בצד הצפוני של הנחל ולא רחוק מגשר metekhis, ומגיעים אליו כאשר יוצאים מהכנסייה לכיוון צפון לאורך רח' ghivinis aghmarti, כ-300-400 מטר.
אזור המעיינות החמים gorgesali moedani
נמצא בשכונת ortakhala דרומית לנהר, לרגלי המבצר הגדול, ברח' abanos kuca.
בכדי להגיע לכאן חוזרים לגשר metekhis khibi, חוצים לצד השני של הנהר, פונים שמאלה (מזרחה) מרחק של כ- 400 מטר ואז פונים ימינה, פשוט לא ניתן לפספס אותם בגלל צורתם הכיפתית.
כבר בכניסה לרח' תראו כיפות אדומות שכל אחת מהן הוא בית מרחץ, כיום יש 6 נביעות שעל גביהן נבנו המרחצאות. בסוף הרח', אחד מבתי המרחץ הוא בית מרחץ הנראה כמסגד פרסי, הנקרא blue bath עם מוזאיקה כחולה. בכל המרחצאות ניתן להזמין חדר פרטי זוגי כולל מקלחת, אך בבית המרחץ הכחול ניתן גם ללכת למרחץ משותף של גברים ונשים, לחוד כמובן.
בהליכה לאורך הרח' רצוי להרים מבט גם למרפסות המעוצבות של הבתים ולהתרשם מהם, ובאותה עת גם להרים מבט למבצר נריקלה הממוקם מעל איזור המעיינות על רכס מטטצנינדה.
גם כאן חשוב להדגיש כי האזור מואר בלילה באורות צבעוניים ולכן מומלץ לא לפספס לראות את המקום גם בלילה, כולל רכס ההר והמצודה שעליו.
בידור, תרבות ופנאי בטביליסי
מוזיאונים– ממוקמים אף הם לאורך שד' רוסטווילי, וגם כאן כמו באופירה וכו' צריך לבדוק כבר ביום ההגעה מה מוצג ומתי? או דרך האתרים השונים.
>גיאורגיה (גרוזיה)- ארץ גיזת הזהב ודרך המשי-טביליסי חלק 2
>
היא עיר הבירה של גיאורגיה והעיר יוסדה במאה ה-5 בשנת 458 ע"י המלך ווחטאנג הראשון vakhtang gorgasali, , על גדות נחל קורה kura וכיום נחל מטווארי mtkvari, ובליבו של עמק קורה והעיר מוקפת מכל צדדיה ברכסים.מלך זה מיגר את הפולחן הפרסי ממטצ'חטה.
מקור שמה של העיר הוא מהמילה טבילי שפירושו "חם".
העיר יושבת על פרשת דרכים מרכזית בדרך המשי:- מערבה לים השחור, מזרחה ודרומה לים הכספי בדרך החוצה את הרי ארמניה לכיוון טורקיה ופרס, וצפונה דרך הרי הקווקז לכיוון רוסיה, ומשכך היא הפכה להיות צומת מסחר מרכזית להחלפת סחורות, ומרכז צבאי ולכן הייתה גם יעד לכיבושים והשתלטויות ולדוגמא:- במאות 7-9 ביזנטים, במאה ה-9 ערבים מוסלמים, עמים אחרים נוספים ובעיקר הפרסים והטורקים, וכן הלאה עד לכיבוש הרוסי במאה ה-15.
את הסיור בעיר אפשר לבצע במהלך יומיים תמימים, באופן רציף או לסירוגין, אך המלצת כותב מאמר זה היא לשלב את הביקור בעיר במהלך כל ימי השהות בגיאורגיה, כולל יום הנחיתה וההמראה.
אתרי העיר יפורטו בתיאור מעגלי המתחיל בחלק הצפוני מזרחי של העיר, עובר לחלק הדרומי מזרחי של העיר ולאורך הגדה הדרומית של הנהר mtkvari החוצה את העיר מערבה, וחזרה ממערב למזרח לאורך הגדה הצפונית של הנהר, כולל דרכי ההגעה לכל היעדים.
כנסיית nikolai triniti
הנמצאת מצפון לנהר בשכונת avlabari בקצה רח' dusetis kuca, כאשר לתחילתו של רח' זה ניתן להגיע באמצעות הרכבת התחתית, ויורדים בתחנה ששמה כשם השכונה, וביציאה מהתחנה פונים צפונה.
ראה מפת הרכבת התחתית.
בצומת המזלג הראשון ממשיכים בדרך השמאלית עד לסופה, ומגיעים לאחד משערי הכנסייה, וממש ממול תראו את כניסה מרשימה שצורת גג משולש, שמעליו גג משולש נוסף ומעליהם יתרת הכנסייה כאילו יש כאן נדבך הבנוי על נדבך, כאשר הכניסה הראשית שצריכה להיות למתחם ושטרם הושלמה היא מכיוון רח' baratasvilis aghmarti פינת m. dza-vakhisvilis.
כנסייה זו היא חדשה יחסית, שבנייתה הסתיימה רק לפני כשנתיים, וממוקמת על גבעה, ולכן במבט דרומה ניתן לראות את כל העיר ורוב האתרים החשובים פרוסים בכיוון זה, כולל מגדל הטלוויזיה ומבצר נרקילה, לכן מומלץ לעמוד בכיוון זה להשקיף על הנוף.
מבנה הכנסייה הוא ענקי, הכולל אולם תפילה ראשי שסביבו מס' אולמות משנה, וכנסייה נוספת במרתף, וכיום היא גם הכנסייה הגבוהה ביותר בגיאורגיה, ולכן היא נצפית כמעט מכל מקום העיר, מומלץ לערוך סיור בכל האולמות ולהתרשם מהיופי והפאר.
אחד הדברים המעניינים בכנסיה מלבד העושר שבה, הוא ספר הכרוך בכריכת זהב הנמצא באולם הראשי, וגוויליו עשויים קלף, המספר סיפור שאינו זכור לי.
את תמונות כנסייה זו וכל יתר האתרים תוכלו לראות בלינקים הבאים:-
http://www.facebook.com/album.php?aid=2001254&l=d8455&id=1053638958
http://www.facebook.com/album.php?aid=2002008&l=7aa14&id=1053638958
http://www.facebook.com/album.php?aid=2002152&l=9835a&id=1053638958
כנסיית מאטחי metekhi
נמצאת בגדה הצפונית של נהר mtkvari, בצמוד לגשר metekhis khibi, מצדו המזרחי.
בכדי להגיע אליה צריך לחזור לתחנת הרכבת התחתית avlabari לחצות את הכביש לצד השני ולהיכנס לאחת הסמטאות שממול לתחנה ולהמשיך דרומה עד סוף הרחוב, ובסופו ממשיכים מערבה (ימינה) עד לכנסייה.
כנסייה זו נבנתה במאה ה- 12 (1278-1289) ע"י דימיטרי השני על מצוק בגדת הנהר, המקום שופץ ושוחזר במאות 17-19, ופסלו של מייסד העיר רכוב על סוס הוצב לפני הכנסייה לרגל 1500 שנה לייסוד העיר בשנת 1958.
הכנסייה עצמה בפנים, היא לא משהו מיוחד, אך המבנה בצורתו החיצונית, מיקומו על גדת הנחל והנוף הנשקף ממנו על הנהר והעיר, שווים את המאמץ.
חשוב להגיד כי רצוי לבקר במקום גם בלילה, כי המקום מואר באורות צבעוניים, בעיקר גדת הנהר שמתחת לכנסייה, מה שהופך את המקום ליפה במיוחד.
ארמון המלכה דרטאזן daredzan's
נמצא אף הוא בצד הצפוני של הנחל ולא רחוק מגשר metekhis, ומגיעים אליו כאשר יוצאים מהכנסייה לכיוון צפון לאורך רח' ghivinis aghmarti, כ-300-400 מטר.
אזור המעיינות החמים gorgesali moedani
נמצא בשכונת ortakhala דרומית לנהר, לרגלי המבצר הגדול, ברח' abanos kuca.
בכדי להגיע לכאן חוזרים לגשר metekhis khibi, חוצים לצד השני של הנהר, פונים שמאלה (מזרחה) מרחק של כ- 400 מטר ואז פונים ימינה, פשוט לא ניתן לפספס אותם בגלל צורתם הכיפתית.
כבר בכניסה לרח' תראו כיפות אדומות שכל אחת מהן הוא בית מרחץ, כיום יש 6 נביעות שעל גביהן נבנו המרחצאות. בסוף הרח', אחד מבתי המרחץ הוא בית מרחץ הנראה כמסגד פרסי, הנקרא blue bath עם מוזאיקה כחולה. בכל המרחצאות ניתן להזמין חדר פרטי זוגי כולל מקלחת, אך בבית המרחץ הכחול ניתן גם ללכת למרחץ משותף של גברים ונשים, לחוד כמובן.
בהליכה לאורך הרח' רצוי להרים מבט גם למרפסות המעוצבות של הבתים ולהתרשם מהם, ובאותה עת גם להרים מבט למבצר נריקלה הממוקם מעל איזור המעיינות על רכס מטטצנינדה.
גם כאן חשוב להדגיש כי האזור מואר בלילה באורות צבעוניים ולכן מומלץ לא לפספס לראות את המקום גם בלילה, כולל רכס ההר והמצודה שעליו.
הגן הבוטני על רכס מטטצנינדה mtatsninda
כאמור הרכס הנ"ל נמצא מעל איזור המעיינות ולמעשה שולט על כל העיר העתיקה שנבנתה לרגליו.
על פסגתו של רכס זה, בצד המזרחי, בנוסף לגן, יושב מבצר נריקלה וכמו כן מתנשא לידה, בגאון, פיסלה של אמא גיאורגיה karuis deda השומרת על האומה, רכס זה נחשב להר הקדוש.
בכדי להגיע לרכס מאזור המעיינות, צריך ללכת בשביל הנמצא מימינו של בית המרחץ הכחול, שבדרכו למעלה הוא עובר ליד מסגד יפה, שנמצא כיום בתהליך שיפוץ, ותוך כדי עלייה בין בתים ישנים, מגיעים לרכס ולפתחו של הגן הבוטני.
הכניסה לגן הבוטני היא בתשלום של 6 לארי לאדם, ובתוך הגן יש מסלול הליכה המתחיל בגשר מעל לנחל הזורם דרך השמורה ואף יוצר מפלון קטן ממש מתחת לגשר.
הגן מעוצב יפה ומטופח, על לטעמי הוא היה דל בצמחייה, אולם למרות זאת שווה להשקיע בו את השעה הנדרשת לטייל בו, ולראות צמחים שלא תראו במקום אחר ושדרת העצים המובילה את חלק מדרכי השמורה.
מבצר נריקאלה narikala וכנסיית nakrala
ביציאה מהגן הבוטני, ממש משמאל יש שביל העולה למצודה, וממנו מגיעים בתחילה לכנסיית נקראלה.
המצודה נבנתה ע"י הפרסים בסוף המאה ה-4 על הרכס הצופה על העיר העתיקה, והיא הוקמה כאן כי זוהי נקודה אסטרטגית ביציאה לעמק קחאטי. שם המבצר נובע מפירוש המילים נרי ו- קאלה שמשמעותם בפרסית ה"מבצר הלא נגיש". ביצורי המצודה חוזקו ע"י המלך וואחטאנג, בונה העיר הגיאורגי, ונוספו לו מגדלים שנועדו להגן על העיר. מאוחר יותר האמירות הערבית בנתה כאן את ארמונה, עד שגורשו ע"י דיויד הבנאי, ואז הוא בנה את ארמונו בצד השני של הנהר שהגן על העיר מדרום.
למצודה נוספו מתחמי הגנה ע"י המונגולים, הפרסים והטורקים, אך המתחם כולו נפגע בהתפוצצות והתלקחות שקרתה במקום בשנת 1827.
במרכז המבצר נבנתה כנסיית נקראלה הנמצאת בשימוש עד היום.
מומלץ לטייל לאורך החומה הנמצאת לצידי הכנסייה ולעשות ממנה תצפית על העיר העתיקה בפרט, ועל כל העיר בכלל, ומי שיכול שילך גם לאורך חלק מהחומות היותר שבורות, שעדיין ניתן לכת עליהן וליהנות מהנוף הנשקף מסביב.
גם המבצר עצמו מואר בלילה ולכן הוא נראה למרחוק ומראה זה מרשים ויפה.
פסל אמא גיאורגיה karuis deda
ביציאה מהמצודה מערבה לכיוון העיר העתיקה, פונים מיד ביציאה שמאלה (דרומה) בדרך העולה לאורך הרכס ואחרי כמה מאות מטרים מגיעים לפסל.
לאורך כל הדרך נשקף מימין נוף העיר העתיקה וחלקים משאר העיר, וגם הפסל נראה מרחוק וככל שמתקרבים אליו הוא נראה יותר ויותר מרשים. ממבט קרוב על הפסל תראו כי ביד אחת היא מחזיקה חרב שנועדה להגן על העיר מפני אורחים לא קרואים או אויבים, וביד השנייה כוס יין בכדי לארח את האורחים שאינם באים לסכן את העיר.
בדרך לפסל תעברו ליד עץ משאלות, עליו קשורים סרטים או שקיות ניילון צבעוניות שונות, מראה משובב.
מדרחוב sharden וקתדראלת סיאוני sioni
כאשר יורדים מהמצודה, אחרי ביקור בפסל אמא גיאורגיה, פונים מערבה חזרה לגשר metekhis khibi שליד כנסיית מאטחי metekhi. כאשר מגיעים לגשר, מבלי לחצות אותו, ממש משמאלו (מערבה) מתחילה סמטה קטנה שלאורכה ישנם בתי קפה ומסעדות שונות, שהם למעשה חלק מהמדרחוב.
בסוף הרחוב מגיעים לגינה קטנה שימינה ממנה, זהו המשך המדרחוב, ושבסופו מגיעים לקתדראלה.
המדרחוב יפה למראה במשך היום, אך יפה מאוד גם בלילה, ובערב ניתן להאזין בו למוזיקה מהעולם, המנוגנת ע"י להקות מקומיות או מתקליטורים.
באשר לקתדראלה, גם היא יפה למראה מבחינה ארכיטקטוני וזאת למה, כי זו קתדראלה מהמאה ה-7 שנבנתה כהעתק מדויק לכנסיית "ציון" בירושלים ומכאן גם שמה, והיא נבנתה ע"י גוראם guaram נסיך כרתלי, חבל ארץ שהיה קיים מדרום לטביליסי. הקתדראלה נהרסה ונבנתה מאז מספר פעמים, למשל כיפתה נהרסה במאה ה- 13 ע"י הסולטן ג'לאל אדין, תימור הגדול בזז אותה, הפרסים והטורקים המשיכו את מלאכת הבזיזה, ובמאה ה- 18 נהפכה למסגד ע"י הטורקים ונבנתה מחדש במאה ה- 19, וציורי הקיר צוירו בין השנים 1850-1860 ע"י הרוסי גרגורי גגרין, והחלק החשוב שבו הוא הצלב של נינו הקדושה.
הרובע העתיק ובית הכנסת
הרובע העתיק משתרע בכל השטח שלרגלי המצודה מהנהר מערבה ודרומה עד לשד' רוסטבאלי.
הרובע בנוי בחלקו מבתי עץ המצופים בטיח צבעוני המעוטרים ומגולפים, ושהמרזבים שלהם מסתיימים בראש חיה מגולף, והבתים בנויים כאילו זה על גבי זה בגלל המתלול, בנוסף למרפסות התלויות, ולכן אם יהיה לכם זמן, שווה להסתובב בין הבתים ומדי פעם להעיף מבט לכיוון המצודה ואמא גיאורגיה.
לעניות דעתי זה שווה את המאמץ.
בתוך הרובע (לא רחוק מבית הכנסת) במקום הנקרא כיכר ירושלמי ierusalimis moedani נמצא "בית אוכל בתיאבון" של רשת חב"ד המוכר בשר כשר ליהודים, במקום תוכלו לדבר עברית עם נציג חב"ד, והיהודי הגיאורגי בעל החנות.
בית הכנסת נמצא ברח' לסלידזה leselidze 45-47, ובכדי להגיע אליו צריך לחזור לנקודת ההתחלה של המדרחוב ליד הגשר ואז להמשיך דרומה ומערבה ברח' המסתעף מעט שמאלה מהמדרחוב, ואחרי הליכה של כ- 200 מטר תגיעו לבית הכנסת, ואם תגיעו לשם גם בתקופת החגים תוכלו ליהנות גם מתפילה ומפגש עם הקהילה המקומית. גם בית הכנסת מואר בלילה באור יפה ושווה גם אותו לראות בשעות הלילה.
אומרים שהיהודים הראשונים הגיעו לגיאורגיה בימי השלטון הביזנטי במאה ה- 6, ובמאה ה- 19 חיו בה כ- 18000 יהודים, שהתחלקו לגיאורגים מסורתיים ואשכנזים דוברי רוסית שהיו יותר הדוקים.
על מאבק היהודים בשלטון הסובייטי לחופש דת ואח"כ לזכות לעלות לארץ, ידוע לא מעט, ומאבק זה כלל התכתבות עם האו"ם, הפגנות ושביתות רעב, עד לשינוי בגישת השלטונות לדרישתם.
כיום נמצאים בטביליסי כ- 8000 יהודים המקיימים את חיי הקהילה ב- 3 בתי כנסת שרק אחד מהם הוא בית כנסת גיאורגי בן 2 קומות ושקירותיו מקושטים, שאותו תראו באותה כתובת, בית מדרש אחד ובית ספר יסודי אחד.
הכנסייה הארמנית
ממש ליד בית הכנסת בהמשך מערבה ברח' לסלידזה leselidze, נמצאת הכנסייה הארמנית, שווה להציץ בה, לפחות מבחוץ, ולהתרשם מהמבנה עצמו.
שד' שוטה רוסטווילי
בכדי להגיע לשדרות אלו, ממשיכים מערבה ברח' לסלידזה leselidze עד שמגיעים לכיכר החופש tavisuplebis moedani, כאשר משמאל לכיכר נמצא בנין העירייה וכאן למעשה מתחילים השדרות הללו הנחשבות ל"שנאז אליזה" של העיר. השדרה הוקמה במאה ה- 19 ונקראו כך ע"ש הסופר הנודע.
מומלץ ללכת רגלי לאורך כל השדרה מערבה עד לכיכר רוסטווילי שסימן ההיכר שלו הוא פסלו של המשורר ובהמשך מזרקה בצורת פרח שושנה ובסוף הדרך מגיעים לכיכר האמיצים gmirta moedani.
לאורך השדרה משני צידיה, נמצאים בניינים מפוארים הכוללים את המבנים הבאים, ממזרח למערב:-בניין העיירה, תיאטרון a.gribojedov, המוזיאון לאמנות, המוזיאון הלאומי, ארמון voronzov, בניין הפרלמנט, כנסיית סנט ג'ורג' של kvasveti, תיאטרון sota rustaveli, האוניברסיטה, בית האופרה ע"ש paliashvili, בניין הפילהרמונית וכמובן בתי קפה, מסעדות, מועדונים וחנויות.
לכן מומלץ ללכת באטיות לראות את הארכיטקטורה שלהם, שהיא יפה לדעתי, וחשוב לציין שחלק ממבנים אלו מוארים בלילה, ולכן שווה לערוך סיור דומה לאורך הרחוב גם בשעות אלו.
לא רחוק מסוף שד' רוסטווילי נמצאת הכנסייה הרוסית, ושווה ללכת ולראותה.
לאחרונה, אוקטובר 2007, שדרה זו הייתה זירת התנגשויות בין האופוזיציה לקואליציה השלטת בגיאורגיה, במסגרת דרישת האופוזיציה להדחת הנשיא.
המוזיאון האתנו- גרפי Peasant holding ואגם הצבים uzero kustba
מכאן, משד' רוסטווילי, ואילך, התנועה ממקום למקום צריכה להיות ממונעת, אך לא חובה.
ברכב או ברגל, פונים דרומה לכיוון שכ' vake (שפירושו מישור), בדרך עוברים דרך בנין הקרקס, גן החיות והאוניברסיטה, וכמובן למי שמעוניין יכול לעצור ולראות מקומות אלו, ו/או להמשיך עד לתחילתו של רח' Chavchavadze Ave.1 העולה לכיוון רכס מטאטסמינדה מכיוון מערב, כאשר בטיפוס לרכס חולפים מעל האצטדיון העירוני.
היעד הראשון הוא המוזיאון שנפתח בשנת 1976 אחרי 10 שנות עבודה והמכיל 70 מבנים עתיקים שלוקטו ברחבי גיאורגיה מ- 14 מחוזות ומ- 30 אזורי מגורים, הכניסה למוזיאון עולה 1.5 לארי.
מס' ק"מ קטן אחרי המוזיאון מגיעים לאגם, שבכניסה אליו עומד השלט עם ציור הצב ובמבט צפונה לפני הכניסה לאגם, תצפו על כל אזורי העיר החדשים, ובכלל זה שכ' dibube.
בראש הרכס מעל האגם ישנו מבנה המכיל מסעדות ושירותים שונים, וליורדים לשפת האגם יש אפשרות לצאת לשיט בסירות פדלים או חתירה, ואילו בגדה הנגדית של המבנה יש גן ובו שביל הליכה לאורך הרכס, שביל ההליכה מגיע בסופו לאתר תחנת הטלוויזיה.
זהו מקום שלוו, שכדאי לעצור בו ולהתרגע אחרי ההליכה שבוצעה, בחלק היום, שלפני ההגעה לאגם.
אתר תחנת הטלוויזיה המקומית-
נמצא אף הוא על רכס מטאטסמינדה mtatsminda בצידו הצפון מערבי, וכאמור ניתן להגיע אליו בהליכה מאגם הצבים או לנסוע אליו ברכב, ואז צריך לרדת לשכ' vake ולהמשיך מערבה לאורך הרכס עד למגדל הטלוויזיה, וממרומי האתר ניתן לעשות תצפית על העיר.
ניתן להגיע למקום גם באמצעות רכבל היוצא מרח' d.aghmaseneblis kuca או מקצהו המערבי של שד' רוסטוואלי, אך כרגע (סוף שנת 2007) הרכבל לו פועל.
עד כה טיילנו בעיקר בצד הדרומי של נהר מקווארי, ומכאן ואילך נטייל בצדו הצפוני, לשם כך נרד חזרה לכיכר האמיצים, ומשם נמשיך צפונה לכיוון גשר tamar mepis khibi נחצה את הנהר ע"ג הגשר ונמשיך צפונה, ונתחיל סיור בכמה שווקים.
שוק חומרי הבניין וחלקי רכב
מיד אחרי מעבר הגשר צפונה, ואחרי מס' עשרות מטרים, ישנו מימין שוק ענק של חמרי בניין וחלקי רכב. השוק לא מסודר, ואולי אפילו מבולגן, אך בכל זאת שווה הצצה.
השוק בטביליסי
אחרי מעבר הגשר צפונה ממשיכים עד לרח' tsinamdzghvrtsvilis ופונים שמאלה (מערבה) עד לאצטדיון הכדורגל ואז פונים ימינה (צפונה) לשני רחובות מקבילים המשמשים כשוק, בו ניתן לרכוש כמעט כל דבר, ובעיקר פרטי לבוש, הנעלה ותיקים. אם בעבר חלק מהשוק היה מתחת לאצטדיון, היום כבר לא. השוק הוא שוק גדול ורחב ידיים המחולק לפי תחומי מסחר ומוצרים, והמציעה למבקר בו מכל טוב. השוק פתוח כל יום.
מהמעט ידע שיש לי בתחום התכשיטים, אני חושב שיש במקום עיצובים יפים מאוד של תכשיטים, ומה שיותר חשוב הם ממש לא יקרים.
נמצא ממערב לתחנת הרכבת המרכזית, שהוא שוק לדברי אוכל, ואפשר לטעום בו מכל דבר שנמכר שם, ובסביבה מספר לא קטן של מסעדות פועלים המגישות אוכל טוב, טרי וזול.
אני חייב לציין כי המבט על התמונות של האומנים השונים והסיבוב בין המוכרים בשוק הפשפשים, הוא מאוד מרענן ומרשים.
מגשר זה ממשיכים מזרחה עוד שני גשרים ומגיעים לנקודת ההתחלה כנסיית מאטחי metekhi.
בידור, תרבות ופנאי בטביליסי
מוזיאונים– ממוקמים אף הם לאורך שד' רוסטווילי, וגם כאן כמו באופירה וכו' צריך לבדוק כבר ביום ההגעה מה מוצג ומתי? או דרך האתרים השונים.
-
ארכיון
- דצמבר 2013 (1)
- אוגוסט 2013 (1)
- יוני 2013 (3)
- פברואר 2013 (1)
- ינואר 2013 (1)
- אוגוסט 2012 (14)
- יולי 2012 (9)
- יוני 2012 (13)
- מאי 2012 (2)
- אפריל 2012 (1)
- פברואר 2012 (1)
- דצמבר 2011 (1)
-
קטגוריות
- 11 november 2011
- 11 נובמבר 2011
- 11-11-11
- acropolis
- agro
- akhtala
- alaverdi
- Alexander III
- Alexander the Great
- algeti
- algetis
- alpendrof
- animal
- aopa
- archeology
- archery
- arhai
- artic ocean
- askja
- athens
- athina
- atlantic ridge
- aviation
- Bamei
- banks
- bao shan
- barestkoye
- baushen
- bazaleti
- black-white pagoda
- bosforus
- cangshan
- center mongolia
- chacha
- china
- churchkhela
- constitution
- coral
- crater
- cuba
- dai
- dali
- daredzan's
- david garedja
- dedas puri
- earthquake
- economist crisis
- elf
- fakie
- festival
- finland
- flachau
- flachauwink
- forest
- forno
- gel
- geneologya
- genghis khan
- ger
- germi
- ghvino
- gobi desert
- Grímsvötn
- greece
- gurjani
- gveleti
- harhiraa
- havana
- hekla
- heshun
- HOLGUIN
- horse
- horse racing
- horse trip
- hovd
- huldufolk
- iberia
- ice cave
- ikalto
- israel
- istanbul
- jews
- jinghong
- Jinjishan
- jinping
- Jiulongpubu
- joseph levy
- jvari
- kakheti
- kartlos
- karuis deda
- Katla
- kazbegi
- khachapuri
- khancali
- kharkhiraa
- khinkali
- kitzbuhel
- kitzsteinhorn kaprun
- koba
- kobi
- kos
- kunming
- kura
- kveri
- lak
- lapland
- lava cave
- lu shui
- Luositian
- Macedon
- Macedonia
- mada
- malchin peak
- manglisi
- matka
- mavrovo
- metekhi
- mezada
- mikonos
- mongol altay
- mongolia
- monster
- mtatsninda
- mtkvari
- mtskheta
- myvatn
- naadam
- nadam
- naiman nuur
- nakrala
- narikala
- negev desert
- nekresi
- nikolai triniti
- north ligth
- north mongolia
- obertauern
- olgii
- olgiy
- oshkosh
- paravani
- pasover
- Philip II of Macedon
- Philippos
- pingvellir
- Puzhehei
- Qiubei
- referendum
- reykjavik
- roads
- rodos
- routes trip
- saghamo
- salzburg
- SANTIAGO DE CUBA
- saqartvelo
- schladming
- sharden
- shiomgvime
- shkhara
- shuamta
- sioni
- sites&travel אתרים וטיולים
- snowboard
- snowmobile
- spaciouse
- svetitskhoveli
- switzerland
- tamada
- tatoi
- tavan bogd
- tbilisi
- telavi
- tengchong
- terleg
- tetovo
- tetri aragvi
- tetri-tskaro
- travel
- truso
- tsalkis
- tseserleg
- tsinandali
- tsminda sameda
- tssatan trib
- turkey
- ub
- ullan batar
- uzero kustba
- vacation
- vardzia
- Vatnajökull
- viking
- volcano
- volcano eruption
- waterfall
- west fjords
- women
- wrestling
- yuanyang
- yunan
- yunlong
- yunnan
- zell am see
- zhinvali
- zurich
- אבחזיה
- אגודת התעופה
- אגם
- אגם מיבאט
- אדום
- אולגי
- אולגין
- אולן בטאר
- אוסטיה
- אוסטריה
- אופנועי שלג
- אושקוש
- איסטנבול
- איסלנד
- אירוס
- אלכסנדר הגדול
- אלכסנדר מוקדון
- אלמוג
- אסקיה
- אקלה
- אקרופוליס
- ארכיאולוגיה
- אתונה
- בא-מיי
- באושן
- בוספורוס
- בית ג'וברין
- בית-שמש
- בנקים
- בעלי חיים
- בקע טקטוני
- בתרונות רוחמה
- ג'ינג'יס חאן
- גבעת חומרה
- גיאורגיה
- גלישה
- גנאולוגיה
- גר
- גרוזיה
- דאלי
- דוד גורי
- דרך המשי
- דרכים
- הה-שון
- הודו
- הוואנה
- היאבקות
- היישון
- הים הצפוני
- הפגודה השחורה והלבנה
- הר געש
- הרי געש
- התפרצות געשית
- ויקינג
- ונטה-ג'וקול
- זוהר צפוני
- חבל יונאן
- חובד
- חוויות
- חופשה
- חוקה
- חץ וקשת
- חתולי שלג
- טאבן בוגד
- טביליסי
- טורקיה
- טורקיז
- טטובו
- טיולים
- טלבי
- טנג-צ'ונג
- טרלג'
- טרסות האורז
- טרק 8 האגמים
- יהודים
- יוון
- יונלונג
- יוסי לוי
- יער
- יער האבן
- יער המלאכים
- ישראל
- כלכלה
- כלניות
- לארי
- לבן
- לבנדר
- לו שוויי
- לוח טקטוני
- לטרון
- לפלנד
- מאברובו
- מגידו
- מדבר גובי
- מדיאה
- מונגוליה
- מונומנט העמים
- מטוס
- מטוסים
- מיקונוס
- מכתש
- מלצ'ין פיק
- מסע סוסים
- מסע שורשים
- מעיין הפרפרים
- מעיינות חמים
- מערות לבה
- מערת קרח
- מפלי 9 הדרקונים
- מפלים
- מפלצת
- מצדה
- מקדוניה
- מרחבים
- מרכז מונגוליה
- משאל עם
- משבר כלכלי
- נגב
- נדאם
- נהר
- נהר דוּאוֹ-יִי
- נוף
- נחל
- נצרת
- נשים
- סוונטי
- סוסים
- סין
- סיני
- סן דיאגו די קובה
- סנובורד
- סקי
- עירית גדולה
- עמק האלה
- ערבות קרח
- ערן לוי
- פּוּ-גֶ'ה-הֵיי
- פאגנים
- פורנו
- פיורדים מערביים
- פיליפוס השני
- פינגווילר
- פינלנד
- פסח
- פסטיבל
- פריחה
- צומת סעד
- צומת פלוגות
- ציפורני חתול
- ציריך
- צפון מונגוליה
- צצרלג
- קובה
- קוטאיסי
- קולכיס
- קונמינג
- קוס
- קחאתי
- קטלה
- קניון מטקה
- קרחון
- קרית גת
- קשר דם
- רודוס
- רייקיאויק
- רכס חרחירה
- רעידת אדמה
- רקפות
- שבט הצאטן
- שדונים
- שדרות
- שוויץ
- שורשים
- שמורת פורה
- שקדיה
- תופעות טבע
- תורמוס
- תחרויות סוסים
- תעופה
- תרבות הדאי
-
RSS
Entries RSS
Comments RSS