>גיאורגיה (גרוזיה)- ארץ גיזת הזהב ודרך המשי-מידע כללי-חלק 10
>מידע כוללני על אורחות החיים
כסף
בכל מקום ברחבי גיאורגיה, ובעיקר בערים, יש אפשרות להחליף מטבע דולרי או יורו למטבע מקומי, כך שלא צריך להחליף מראש את כל הכסף.
מפות והתמצאות
-
רכישת מפה בקנ"מ של 1:500000 או 1:600000 הנמכרים בחנויות המטיילים.
-
רכישת מפות של חבלים מסוימים של גיאורגיה, בתחנות המידע בערים הגדולות בקנ"מ של 1:350000.
-
רכישת מפות רוסיות בגיאורגיה, מפות שיודפסו לכם במקום, לפי האזור הדרוש לכם, שניתן למצוא ב- Geoland company אצל Irakli Ugulava ו/או לקנות ו/או להשכיר GPS עם מפות דרכים של גיאורגיה, בכתובת הזו 3, Telegraph Cul-de-Sac, 0105, Tbilisi
Fax: +995 32/ 921191 99/172016
921494 995+ :Mob
Tel: +995 32/ 922553,
E-mail: i.ugulava@geoland.ge
-
באתר זה http://www.geoland.ge/ יש גם מפה, כיצד להגיע לכתובת הנ"ל, תחת הלשונית contact us, ואפשר גם להוריד מפות של גיאורגיה בגודל ורזולוציה מאוד קטנה.
למי שחושב שכל אלו לא יעזרו, לאור מה שרשום בהמשך, אזי מומלץ לשכור נהג/מדריך מקומי, כפי שעשה הכותב.
מזג אוויר
שינוי שם העיר לקבלת מידע על ערים אחרות, יעשה ע"י הקשתו בחלון העליון בצד שמאל.
שפה ותקשורת
בכתיבת השפה באותיות לטיניות, תמצאו לעיתים הבדלים בדרך רישומם של ערים, אתרים או מאכלים, לדוגמא החלפה בין k ל- q, ולכן על תיבהלו מכך.
רוב הגיאורגים, במיוחד מחוץ לטביליסי, אינם דוברים שפות פרט לגיאורגית ורוסית, ולכן מי שאינו יודע שפות אלו, ואינו יודע לקרוא כתב קירילי, תהיה לו בעיה של תקשורת עם המקומיים, זאת למרות שהצעירים, גם בכפרים, יש להם מידה מסוימת של שליטה באנגלית.
משמעות כל אלו היא, כי למטייל יהיה קושי לקבל הכוונה או לקבל הסבר כיצד להגיע ממקום למקום.
נכון שתמיד אפשר לדבר בשפת הסימנים, ואולי אף להצליח לתקשר, אך זה יכול לגרום לעיכובים רבים, ובזבוז זמן יקר.
בכדי להקל על המטייל מצורפים תמונות מילונים/שיחונים סרוקים
תחבורה
להגיע לגיאורגיה
בדרך האוויר ניתן להגיע לגיאורגיה מישראל באמצעות חברת אל-על או באמצעות גיאורגיאן איירלינס, כאשר תדירות הטיסה וימי הטיסה של החברות הללו שונים ולכן כל אחד צריך לבחון מה מתאים לו יותר.
אוטובוסים
בערים ישנה בד"כ תחבורה ציבורית המאפשרת לנוע ממקום למקום בתוך העיר, ומהניסיון של טביליסי, התחבורה סבירה ולא יקרה.
באשר לתחבורה בין הערים, אזי ידוע שינה תחבורה כזו, אך שוב היות ולא השתמשתי בה איני יודע להגיד דבר על איכותה, תדירותה ועלותה.
נהגים מקומיים ורכב שכור
נכון לסתיו 2007
מחיר השכרת רכב רגיל עם מיזוג וללא מדריך עולה כ- 95$ ומעלה ליום
מחיר השכרת ג'יפ ללא מיזוג וללא מדריך עולה כ- 85-75$ ליום
מחיר השכרת ג'יפ עם מיזוג וללא מדריך עולה כ- 115$ ומעלה ליום
מי שמחליט ללכת על רכב שכור, מומלץ לקרוא את ראש הפרק הבא.
לכן מי שיכול להרשות לעצמו לשלם מעט יותר דרך ניוד זו מומלצת במחיר ליום עולה 85$-145$ עבור הרכב והנהג כולל לינה וכלכלה שלו + 13-9$ לכל 100 ק"מ.
טבלת מרחקים
שילוט
בטביליסי אין כמעט בכלל שילוט הרשום באותיות מערביות, מכאן שהיכולת להתמצא בה בלי מפה או הסבר מפורט כיצד להגיע ממקום למקום, צפויה לכישלון.
מחוץ לטביליסי, כולל בערים אחרות, יש שילוט הרשום באותיות מערביות, אך הכותב סבור שהשילוט לא מספיק ולא מאפשר התמצאות טובה למישהו שהוא לא מקומי.
מכאן שמי שלא יודע אחת מהשפות המדוברות במקום, ואין לו מפות מפורטות, יהיה לו מאוד קשה להתמצא בגיאורגיה, ולכן רצוי שייקח לעצמו מדריך/נהג מקומי בעלות כמעט כמו רכב שכור ללא נהג.
משטרה
בתוך הערים ניתן לראות הרבה משטרה והיא נוהגת לעצור לביקורת בעיקר בשעות הערב והלילה.
מחוץ לערים, ניתן לראות משטרה בעיקר בדרכים הראשיות, מטביליסי לקאחתי או לקוטאיסי, וביתר הדרכים ניתן לראותם רק מעט.
המקומיים אומרים שבחבל קחאטי המשטרה יותר פעילה ויותר קפדנית משאר חלקי גיאורגיה.
דרכים
לכל האתרים שפרטתי בכתבה זו יש דרכים עבירות, חלקם סלולות וחלקן דרכי עפר, אך כאמור כולן עבירות המאפשרות לרכב רגיל לנסוע בהם ולהביא את המטייל לאתר.
רק בדרכים שפירטתי באופן ברור שדרוש רכב שטח, אין אפשרות לנסוע בהן ברכב רגיל.
מספרי הדרכים שרשמתי בכתבה זו, רשומים במפה בלבד ולא מוכרים למעשה לנהגים או התושבים המקומיים, זאת הסיבה שפירטתי גם שמות ישובים או סימני דרך אחרים בכדי שהתאפשר לשאול שאלות על בסיס מידע המוכר לכולם.
הדרכים נפגעות ונפגמות לעיתים קרובות מפגעי מזג האוויר או סתם מבלאי שהזמן עושה, אז השאלה היא כיצד הן מתוחזקות.
דרכי האספלט לא מתוחזקים באופן מיטבי, היות ואחזקת הדרכים היא באחריות הערים והחבלים, והדבר מתבצע בהתאם ליכולתם הכלכלית, ואם אין להם כסף, אזי הדרכים לא מתוחזקות באופן ראוי אלה לעתים באופן ארעי בכדי לאפשר תנועה בהם.
נהיגה
הנהיגה היא בימין הדרך כמו בישראל, אך כללי הנהיגה שונים.
פס לבן, למרות שאמור להיות קו הפרדה, בפועל הוא בגדר המלצה, בעיקר מחוץ לערים, משמע שעוקפים גם בפס לבן, ואפילו יוצרים מסלול נוסף במרכז הדרך, אם היא לא פנויה, בגדר דבר מקובל על כולם.
גם אם אין פס לבן, ויש רק שני מסלולים נסיעה וצריך לעקוף, אזי צופרים לרכב שמלפנים והוא סוטה מעט ימינה וכך גם הרכב ממול ונוצר למעשה מסלול נסיעה נוסף במרכז.
אז האלטרנטיבה היא לינה בבתי מקומיים, ויש כאלה הרבה, בכל מקום, ובעלות של 80 לארי בטביליסי, ו- 25-60 לארי מחוץ לבירה.
הכנסת האורחים של המקומיים היא לבבית מאוד, למרות שהידועים שבהם קצת התמסחרו.
אוכל- כמו בכל מדינה ניתן לאכול בגיאורגיה אוכל מסורתי ואוכל מערבי כולל מזון מהיר, וכמובן גם אוכל מזרחי בעיקר של יוצאי טורקיה או ארצות איסלמיות אחרות, או באזור הקווקז הגבוהה.
שתייה- בגיאורגיה כמו בכל מקום אחר ניתן למצוא פאנטה וקוקה קולה, אך בד"כ שותים מים מינראליים מקומיים, מיצי פירות ויין.
יינות- יין בגיאורגית נקרא ghvino, ויש יינות מכל הסוגים יבש וחצי יבש, לבן או אדום (שבגיאורגית נקרא שחור shavi), ומאוחסן בד"כ בבתים ב- kveri כלים מיוחדים והם נשמרים במזווה ברצפת החדר הנקרא marani. יש להישמר מיינות מזויפים שנמכרים ב- 1 gel, כאשר יין טוב עולה פי שלוש ממנו לפחות.
היינות היותר מוכרים והיותר טובים הם:- kardanakhi יין לבן המיוצר מענבי rkatsiteli בחבל קחאטי, anaga המיוצר במספר חבלים, אך לא קחאטי, וממספר סוגי ענבים.
משקאות אלכוהוליים אחרים- הבירה הלאומית הנקראת kazbegi בסגנון וטעם גרמני, argo בירה העולה 50% יותר ושהחלו ליצרה רק לאחרונה ובירה חדשה יחסית aluda, וגם תחליף לוודקה הנקרא chacha העשוי מתבואה.
הרמת הכוס והברכה- נעשית עבור מספר דברים, אורחים, חברים, נשים, משפחה, קרובים, אומה והנפטרים ועוד. לעולם לא תהיה שתיית יין ללא הרמת כוס וברכה המלווה אותה, וייתכן אף מלווה בשירה.
תשלום במסעדה- התשלום תמיד מבוצע ע"י אדם אחד מבין הסועדים, ולא מתחלק ביניהם, ובד"כ משולם ע"י הגברים שבחבורה ולא הנשים.
ארוחה supra- הסבה לשולחן אוכל, היא אירוע משפחתי המונחה ע"י אדם הנקרא "טמאדה tamada" האומר דברי ברכה והרמת כוס- כל מי שרוצה לעשות כן שמסב לשולחן צריך לבקש את רשות המנחה, כנ"ל אם משהו מבקש לעזוב את השולחן מכל סיבה שהיא ובמיוחד לגברים שסביב השולחן.
חווית הכותב בארוחה כזו:-
בלילה שבו שהיתי ב- telavi כאשר התארחתי בביתם של אנשים מקומיים, הם ערכו יום הולדת לתיירת מאנגליה, ואני הוזמנתי לאירוע זה. לצורך כך פתחו שולחן, הכולל כ- 15 מקומות ישיבה והעמיסו עליו מכל טוב, כולל יין. בשעה היעודה הופיעו קבוצת זמרים ווקליים, והאחראי שלהם שהיה גם ה"טמאדה" פתח בברכה כללית וכמובן אחרי כן שותים לחיים, ואז עברו לשירה מקומית. באתנחתא שאחרי השירה ולפני הברכה הבאה, התאפשר לי לאכול משהו ואז התהליך של ברכות יותר ספציפיות, שתייה לחיים, שירה ואוכל, וחוזר חלילה, חזרו על עצמם כ- 10 פעמים עד לסיום הארוחה, ארוחה שארכה כ-3 שעות.
בקבצים הוידיאו הבאים תוכלו ליהנות מברכה ושירה אחת שהוקלטו באותו ערב .
http://www.youtube.com/v/t_x4i0PUJK4"> <embed src="http://www.youtube.com/v/t_x4i0PUJK4"
type="application/x-shockwave-flash" width="425" height="350">
מאכלים ואוכל-
"חאשפורי khachapuri" בצק ממולא בגבינה מותכת (מספר סוגים- ראה בהמשך),
"חינקלי khinkali" כיסני בצק גדולים מאוד, מבושלים הממולאים בבשר או בגבינות, תפ"א, פטריות או כל מילוי אחר, ירקות טריים וכבושים.
"שיחירטמה chikhirtma" מרק עוף עדין מתובל הכולל ביצים וחומץ, טוב במיוחד לתופעת hangover.
הרוטב הנפוץ נקרא טקמאלי takhameli שעשוי משזיפים ומתלווה בעיקר מאכלי בשר ודגים.
"צ'ורצ'אלי churchkhela" חטיף ממתק גיאורגי ארוך העשוי בצורת נקניק שהמעטפת שלו עשויה ממיץ ענבים מבושלים עם קמח או קורנפלור, מעט מתוקה הניתנת לאכילה, שעוטפת אגוזי מלך או שקדים טחונים.
"פאלמושי"- עוגיות מיץ אשכוליות ותפוזים עם פרחים.
שווקים
מעבר לשווקים שתוארו בעיר הבירה טביליסי, כמעט בכל עיר או כפר מחוץ לבירה, ישנו שוק של סוף שבוע, שבו מוכרים וקונים סחורות ומזון, ויש גם שווקים שמתנהלים גם במהלך השבוע.
אחד מהם תואר בחלק 2.
שווקים נוספים ניתן למצוא לאורך הדרכים ובסמיכות לאתרים השונים, כאשר בשווקים אלו ניתן לרכוש גרעיני חמניות אלה שהם קטנים מאוד, ביחס למה שמוכר לנו מגרעיני עפולה.
מלאכות יד
יצור שמיכות בטביליסי
ציור- אמנים בטביליסי
הכנת לחם
בנסיעה לדרך הצבאית – ראה חלק 2
ייצור יין-
צמחייה ובעלי חיים
כמובן שלא נגעתי בנושא זה, למעט ההתייחסות במהלך תיאור הנוף או האתרים, אך אלו קיימים בגיאורגיה בשפע, אולם הכותב חייב להזהירכם שחלק מהצמחייה משמשת כצמחי מרפא וחלקם רעילים, אפילו רעילים מאוד, לכן מי שלא מבין בכך שלא ינסה לטעום כל מני צמחים, סתם ככה.
על הצמחייה והחי ניתן ללמוד באתרי שמורות הטבע הרשומים בלינקים.
סטיגמות לגבי חזות הגיאורגים
מבחינה לבוש, אזי בערים הלבוש הוא בד"כ לבוש מערבי ומודרני מאוד, אצל כלל האוכלוסייה, ואילו בערים הקטנות ובכפרים, צריך לעשות הבחנה בין הצעירים למבוגרים ובין הבנות לבנים, אז ככה, המבוגרים בד"כ עדיין לבושים בלבוש מסורתי, אולם הצעירים ובעיקר הבנות לבושים כבר בלבוש מודרני ועדכני.
את מעט הבנות שיצא לי לראות במהלך נסיעותיי בארץ זו, אני חייב לציין שהן נראו יפות או לפחות נאות, למעט מקרים בודדים באזורי הקווקז הגבוהה, ששם רק במקצת המקרים שראיתי הבנות נראות בדומה לתיאורים המקובלים, ולכן בגלל החלק הקטן, לא צריך להדביק לכולם סטיגמות.
אירועים ופסטיבלים
מעבר לפסטיבל הדתי במנזר alaverdi שמתקיים בכל שנה ושכתבתי עליו בחלק 7- חבל קחאטי,
ישנו גם חג לאומי מקומי הנקרא selim's day הנחגג ב- 3 ביוני בכפר nigazeuli הנמצא בחבל ajara.
להלן האירועים הנוספים הידועים לשנת 2008
Jan 1- New Year's Day
Jan 7- Orthodox Christmas
Jan 19- Orthodox Epiphany/Baptism
Mar 3- Mothers' Day
Mar 8- Women's Day
Apr 27- Orthodox Easter
Apr 28- Orthodox Easter Monday
May 26- Independence Day
Aug 28- Mariamoba ,Day of the Virgin Mary
Oct 14- Svetitskhovloba ,Georgian Orthodox Festival
Nov 23- Giorgoba St George's Day
עדכונים בכל שנה למועדי האירועים הללו, ניתן למצוא באתר
http://www.worldtravelguide.net/country/97/public_holidays/Central-Asia/Georgia.html
מותר ואסור
כניסה לכנסיות ומנזרים– יש להקפיד על לבוש לא חושפני מדי, הכולל בגדי ים, מכנסיים קצרים וחשיפת רגליים, לנשים מומלץ לכסות את הראש בצעיף. באזורים גבוהים, הרריים ומרוחקים מומלץ גם בעת רחצה לא להיות עם לבוש חושפני.
תפילה ושירה– יש להימנע מלהתערב או להפריע לטקסי תפילה או שירה המתקיימים בכנסיות.
צילום- בכנסיות, לא תמיד מותר חלק בגלל חשש להרס הציורים על הקירות וחלק בגלל מסורת דתית, לכן שימו לב כיצד נוהגים אחרים או פשוט תשאלו אם מותר.
צילום בכלל- לעיתים יש דרישה של רשויות השלטון לא לצלם במקומות מסוימים כגון- תחנות רכבת, שדות תעופה, מתקנים צבאיים, פריטים מוזיאוניים ולפעמים אף ציורי קיר מסוימים. שימו לב לשילוט אם יש. שימו לב במיוחד להערותיי במסלול חלק 4-5.
קישורים
http://www.gpadc.org/ – שמורות מזרחיות
http://www.nationalpark.ge/ – שמורת בורג'ומי
http://www.knp.ge/ – שמורות קולכאטיס
http://www.tbilisithisweek.com/ – שבועון בו ניתן לראות או לבדוק אירועים קרובים בתחום התרבות.
http://www.gnd-sukhishvili.ge/
http://www.georgianlegend.com/
http://www.ensembletbilisi.ge/
http://www.birding-georgia.com/
http://www.photomuseum.org.ge/
http://www.geoland.ge/ -מפות גיאורגיה
http://www.zibycom.com/members/002396264/Site5/ אתר יוצאי גיאורגיה
http://kehila.ios.st/Front/Tools/homepage.asp – אתר קהילת גיאורגיה
גיאורגיה (גרוזיה)- ארץ גיזת הזהב ודרך המשי-חלק 4
הדרך הצבאית tetri aragvi
לפני שהדרך נכבשה לכביש, בראשית המאה ה-19, היא הייתה משעול הררי צר שנשמר ע"י שבטים הנאמנים למלך גיאורגיה, והם עשו זאת באמצעות מגדלי שמירה שניבנו לאורכו.
בכדי להגיע לדרך הצבאית יש לצאת מטביליסי Tbilisi צפונה לכיוון קאזבקג'י kazbegi, כאשר לאורך הדרך ישנם אתרים רבים ויפים, אך היות ודרך זו, היא דרך שאין לה המשך מעגלי, אזי המטייל נדרש לעשות אותה הלוך וחזור לאורך אותו ציר.
למצב זה יש יתרון היות ובמצבי מזג אוויר שונים, למשל של חוסר ראות או גשם, ניתן לראות אתר שפספסתם בדרך חזרה, ולכן האתרים יתוארו מדרום לצפון וחשוב לדעת שהמסלול נועד ליומיים לפחות, ולמי שמתכוון לבצע טרקים בעמק טרוסו ועמק סנו מומלץ לקחת בחשבון לפחות יום נוסף לכל עמק.
גלריית תמונות של האתרים לאורך הדרך הצבאית ניתן לראות בלינקים הבאים:-
http://www.facebook.com/album.php?aid=2002187&l=0585c&id=1053638958
http://www.facebook.com/album.php?aid=2002235&l=27bb8&id=1053638958
האתר הראשון בדרך זו צפונה, מחוץ לעיר הוא-
מנזר ג'ווארי jvari –
המנזר שפירושו "מנזר הצלב" נמצא מספר ק"מ לפני העיר מצ'חאטה mtskheta, ובכדי להגיע אליו, צריך מיד לאחר תחנת הכוח שנבנתה ב- 1924 ע"י לנין על גדות נחל aragvi, תחנה הנראית מצד ימין של הדרך, לפנות ימינה לדרך המובילה למנזר זה, אשר ניבנה במאה ה- 6 (586-605) והממוקם למעשה מזרחית לעיר, על קצה מצוק, ולכן יש ממנו תצפית נהדרת על העיר ועל מפגש הנהרות, מראה שאסור להחמיץ.
לא לשכוח להביט גם מעט מערבה לעיר לאורך הנהר ולהסתכל על הסכר המשמש את תחנת הכוח שבה פנינו בכדי להגיע למנזר, תחנה המספקת חשמל לטביליסי.
בצמוד לכנסייה נמצא צלב העץ הקדום והקדוש שהוצב במקום ע"י נינה הקדושה, שהוצב במקום בכדי לציין את מועד הכניסה של הנצרות לגיאורגיה. הצמדת הצלב, שעמד על קו המצוק, לכנסייה, שנבנתה במועד מאוחר יותר, התאפשרה ע"י כך שהארכיטקט stepanoz erismtavari עיבה את הצלב והמצוק בקירות אבן ועליהן השעין את הכנסייה, וזאת הסיבה שבעיני המתבונן מכיוון מצ'חאטה, נראה שהכנסייה תלויה על המצוק.
מצ'חאטה mtskheta
זוהי העיר הראשונה הנמצאת צפונית לטביליסי בדרך לדרך הצבאית, והיא נמצאת כ-2 ק"מ דרומית למפגש הכבישים M27 ממערב ו- A301 מצפון, ו- 30 ק"מ צפונית לטביליסי. העיר נמצאת בתחומי חבל mtskheta&mtianeti.
עיר זו הייתה הבירה העתיקה של גיאורגיה בתקופת ממלכת כארתלי, ואביה האגדי של התקופה, היה המלך כארתלוס kartlos. באותה תקופה, גיאורגיה הייתה מחולקת לשתי מלכויות משנה, קוכליס במערב ואיבריה Iberia במזרח, והעיר נמצאת בתחום המלכות השנייה והתקיימה מהמאה ה-4 לפנה"ס ועד המאה ה-5 אחרי הספירה, ושימשה כבירת גיאורגיה. העיר הוכרה ע"י אונסקו כאתר מורשת בינלאומי.
העיר נבנתה על גדות נחל קורה kura (בעבר) וכיום מטקווארי mtkvari וממערב לנחל ארגווי aragvi, בצומת הנחלים, ע"י המלך פארנאוואז, בן דודו של אלכסנדר הגדול, ונקראת כך ע"ש מטסחאטוס mtskhetos בנו של קרטלוס kartlos המגן האגדי של העם הגיאורגי, והעיר הייתה התחנה המרכזית על ציר דרך המשי העתיקה שחיברה את הים השחור לים הכספי.
העיר נקראה בעבר הרחוק ארמאזי והיא שימשה מרכז פולחני ל"ירח", של הדת הפרסית, פולחן ששולב אח"כ בנצרות שאומצה ע"י העם הגיאורגי בעיר זו בתחילת המאה ה-4, עקירת הדת הפרסית האלילית לחלוטין בוצעה ע"י המלך וואחטאנג הראשון במאה ה-5 לספירה.
באזור זה בעת העתיקה התגוררו שני שבטים עיקריים מסח וג'אווראחס, והאזור נחשב לערש התרבות של גיאורגיה בו נולד המשורר הלאומי שוטה רוסטאוולי מחבר האפוס "עוטה עור הנמר".
מאז ועד היום העיר נשארה ערש התרבות הנוצרית בגיאורגיה, ולכן מבקרים בה ועולים לרגל עליה בכל ימות השנה.
רוצה לדעת עוד על מסלול זה לחץ על הלינק הבא
>גיאורגיה (גרוזיה)- ארץ גיזת הזהב ודרך המשי-חלק 4
>
הדרך הצבאית tetri aragvi
לפני שהדרך נכבשה לכביש, בראשית המאה ה-19, היא הייתה משעול הררי צר שנשמר ע"י שבטים הנאמנים למלך גיאורגיה, והם עשו זאת באמצעות מגדלי שמירה שניבנו לאורכו.
בכדי להגיע לדרך הצבאית יש לצאת מטביליסי Tbilisi צפונה לכיוון קאזבקג'י kazbegi, כאשר לאורך הדרך ישנם אתרים רבים ויפים, אך היות ודרך זו, היא דרך שאין לה המשך מעגלי, אזי המטייל נדרש לעשות אותה הלוך וחזור לאורך אותו ציר.
למצב זה יש יתרון היות ובמצבי מזג אוויר שונים, למשל של חוסר ראות או גשם, ניתן לראות אתר שפספסתם בדרך חזרה, ולכן האתרים יתוארו מדרום לצפון וחשוב לדעת שהמסלול נועד ליומיים לפחות, ולמי שמתכוון לבצע טרקים בעמק טרוסו ועמק סנו מומלץ לקחת בחשבון לפחות יום נוסף לכל עמק.
גלריית תמונות של האתרים לאורך הדרך הצבאית ניתן לראות בלינקים הבאים:-
http://www.facebook.com/album.php?aid=2002187&l=0585c&id=1053638958
http://www.facebook.com/album.php?aid=2002235&l=27bb8&id=1053638958
האתר הראשון בדרך זו צפונה, מחוץ לעיר הוא-
מנזר ג'ווארי jvari –
המנזר שפירושו "מנזר הצלב" נמצא מספר ק"מ לפני העיר מצ'חאטה mtskheta, ובכדי להגיע אליו, צריך מיד לאחר תחנת הכוח שנבנתה ב- 1924 ע"י לנין על גדות נחל aragvi, תחנה הנראית מצד ימין של הדרך, לפנות ימינה לדרך המובילה למנזר זה, אשר ניבנה במאה ה- 6 (586-605) והממוקם למעשה מזרחית לעיר, על קצה מצוק, ולכן יש ממנו תצפית נהדרת על העיר ועל מפגש הנהרות, מראה שאסור להחמיץ.
לא לשכוח להביט גם מעט מערבה לעיר לאורך הנהר ולהסתכל על הסכר המשמש את תחנת הכוח שבה פנינו בכדי להגיע למנזר, תחנה המספקת חשמל לטביליסי.
בצמוד לכנסייה נמצא צלב העץ הקדום והקדוש שהוצב במקום ע"י נינה הקדושה, שהוצב במקום בכדי לציין את מועד הכניסה של הנצרות לגיאורגיה. הצמדת הצלב, שעמד על קו המצוק, לכנסייה, שנבנתה במועד מאוחר יותר, התאפשרה ע"י כך שהארכיטקט stepanoz erismtavari עיבה את הצלב והמצוק בקירות אבן ועליהן השעין את הכנסייה, וזאת הסיבה שבעיני המתבונן מכיוון מצ'חאטה, נראה שהכנסייה תלויה על המצוק.
מצ'חאטה mtskheta
זוהי העיר הראשונה הנמצאת צפונית לטביליסי בדרך לדרך הצבאית, והיא נמצאת כ-2 ק"מ דרומית למפגש הכבישים M27 ממערב ו- A301 מצפון, ו- 30 ק"מ צפונית לטביליסי. העיר נמצאת בתחומי חבל mtskheta&mtianeti.
עיר זו הייתה הבירה העתיקה של גיאורגיה בתקופת ממלכת כארתלי, ואביה האגדי של התקופה, היה המלך כארתלוס kartlos. באותה תקופה, גיאורגיה הייתה מחולקת לשתי מלכויות משנה, קוכליס במערב ואיבריה Iberia במזרח, והעיר נמצאת בתחום המלכות השנייה והתקיימה מהמאה ה-4 לפנה"ס ועד המאה ה-5 אחרי הספירה, ושימשה כבירת גיאורגיה. העיר הוכרה ע"י אונסקו כאתר מורשת בינלאומי.
העיר נבנתה על גדות נחל קורה kura (בעבר) וכיום מטקווארי mtkvari וממערב לנחל ארגווי aragvi, בצומת הנחלים, ע"י המלך פארנאוואז, בן דודו של אלכסנדר הגדול, ונקראת כך ע"ש מטסחאטוס mtskhetos בנו של קרטלוס kartlos המגן האגדי של העם הגיאורגי, והעיר הייתה התחנה המרכזית על ציר דרך המשי העתיקה שחיברה את הים השחור לים הכספי.
העיר נקראה בעבר הרחוק ארמאזי והיא שימשה מרכז פולחני ל"ירח", של הדת הפרסית, פולחן ששולב אח"כ בנצרות שאומצה ע"י העם הגיאורגי בעיר זו בתחילת המאה ה-4, עקירת הדת הפרסית האלילית לחלוטין בוצעה ע"י המלך וואחטאנג הראשון במאה ה-5 לספירה.
באזור זה בעת העתיקה התגוררו שני שבטים עיקריים מסח וג'אווראחס, והאזור נחשב לערש התרבות של גיאורגיה בו נולד המשורר הלאומי שוטה רוסטאוולי מחבר האפוס "עוטה עור הנמר".
מאז ועד היום העיר נשארה ערש התרבות הנוצרית בגיאורגיה, ולכן מבקרים בה ועולים לרגל עליה בכל ימות השנה.
קתדראלה סוויטי-צ'חובלי svetitskhoveli
נמצאת למעשה בתחומי העיר מצ'חאטה, והיא נבנתה במקור במאה ה- 5 על הריסות הכנסייה העתיקה, וממגדל הקתדראלה, ניתן להשקיף על העיר וסביבותיה.
המלך וואחטאנג הראשון במאה ה-5 בנה 3 קפלות על מקומה של הכנסייה הישנה שהייתה במקום, ובמחצית הראשונה של המאה ה-11 (1001-1029) המלך ג'אורג'יאה בגראט השלישי Georgia bagrat בנה קפלות נוספות, בנייה שנמשכה 19 שנים, ובתקופת המלכה תמרה במאה ה-12 הכנסייה הגיעה לשיא תפארתה, אלה שרעידת אדמה שקרתה במאה ה-13 הרסה אותה והמצביא וטימורלנק השלים את היתר ושדד את אוצרותיה.
המלך אלכסנדר הראשון בנה אותה מחדש במאה ה-15 תוך שימור הסגנון הפשוט, כולל צורת הצלב, המגדל המתומן והכיפות הקוניות.
במקור רצפת הקתדראלה רוצפה לעיתים מזכוכיות שדרכן לראות את יסודות הכנסייה העתיקה מהמאה 4-5, ומתחת לרצפה זו נקברו בעבר אנשים מפורסמים ובכלל זה המלך מיריאן ואשתו המלכה, דבר זה נמשך עד למאה ה-18 לפחות. כיום לאור שיפוצים שנערכים במקום, מעת לעת, כבר כמעט ולא ניתן לראות את החללים שמתחת לרצפה.
קירות הקתדראלה מלאים בציורי קיר מרהיבים וגם האייקונים של הקדושים השונים מעוררי השתאות בעושרם ויופיים, לא לשכוח להסתכל על החרב והמגן המונחת על רצפת המקום.
פירוש שם הקתדראלה הוא "עמוד החיים" והוא מבוסס על סיפור המסורת הבא:- בשנות מלכות המלך מיריאן (265-318) קיבלה תושבת העיר בשם צידוניה מאחיה אליוז שחי ארץ הקודש, גלימה שנאמר שאותה לבש ישו לפני צליבתו. בהגיעה לבגרות לבשה את הגלימה ונפחה את נשמתה, והקהילה קברה אותה יחד עם גלימתה. במקום הקבורה צמח עץ ארז הלבנון אדיר מימדים. בשנות ה- 30 של המאה ה- 4 החליט המלך לבנות כנסייה על הקבר, לשם כך כרת את העץ והכין ממנו 7 עמודים לצורך שילובם בכנסייה, וכאשר הותקנו העמוד ה-7 הוא החל מתרומם למעלה ורק בהשפעת נינה "האם הקדושה" חזר העמוד למימדיו הקודמים, אך אז החלו לטפטף ממנו טיפות שמן, ואירוע זה משך למקום מאמינים רבים, ועמוד זה העניק לכנסייה את שמה.
מנזר שיאומגווין shiomgvime
נמצא מערבית לעיר במרחק של כ-16 ק"מ והוא ניבנה במאה ה-6 (560-580) ע"י נזיר בשם שיאו shio בקניון צר בגדה הצפונית של נחל mtkvari, ושם הוא בילה את שנותיו האחרונות במערה עמוקה בקרבת המנזר ומכאן שמו שפירושו הוא "מערת שיאו" שניתן לראותה למי שעולה למנזר והיא נמצאת בשימוש גם כיום ע"י נזירים אחרים.
אני מסופק אם יש מקום לבקר במנזר זה, אלה אם כן מעוניינים למעשה ללכת בקניון שבו הוא ממוקם.
אגם באזאלטי bazaleti
בכדי להגיע לאגם ממצ'חאטה, ממשיכים צפונה לאורך כביש A301 עד ליישוב בשם abanos'khevi ומשם אחרי כ- 5 ק"מ פונים מערבה בכביש, כאשר לפני הפנייה אליו, יש גשר, וממש בצד הכביש לפני הפנייה יש עמוד מרובע עם פיתוחים, אחרי נסיעה של מס' ק"מ יש שוב פנייה שמאלה בדרך עפר שבכניסה אליו יש שלט הכתוב באותיות קריליות, (זכרו אם הגעתם לשלט עליו כתוב השם בודומה, דעו שטעיתם וצריך לחזור אחורה). בדרך העפר ממשיכים עד למבנים, שהם למעשה מתחם נופש וכנסים שנרכש ע"י יהודי גיאורגי, ולאחר שעוקפים את קבוצת המבנים, מגיעים למספר מתחמי נופש שלכל אחד מהם יש אפשרות גישה לגדות האגם, ולכן ניתן לבקש להיכנס למתחמים אלו ואף להשכיר במקום קוטג' או סירה, כמובן רק בעונה.
במקום תוכלו לחזות אף בבאר פעילה לשאיבת מים, או סתם לשבת על גדות האגם ולהירגע, או לעשות ביסוס רגלי לאורכו.
עפ"י האגדות אגם זה נוצר מדמעותיהם של הגיאורגים על מות יורש העצר ובנה של המלכה תמר.
הדרך לאגם וחזרה לדרך הראשית עורכת כשעתיים.
מאגר ז'נוואלי zhinvali
מאגם באזאלטי חוזרים לדרך המובילה בהמשכה לבודומה, (זוכרים את האזהרה מקודם) ובמסלול מעגלי חוזרים לדרך הראשית למצ'חאטה, משם ממשיכים צפונה עוד כ- 10 ק"מ עד לאגם זה, הנמצא כ-70 ק"מ מטביליסי.
אגם זה, צבוע בצבעי טורקיז מהמם, ושחלק מקו החוף שלו הפך לחוף רחצה.
האגם נוצר במפגש נהר אראגבי ויובלו psavis aragvi, עקב הקמת הסכר בעל אותו שם לאורך נחל aragvi, בהמשכו לכיוון דרום לצורך תחנת כוח. הדרך צפונה ממשיכה לאורך שולי האגם, מראה שאסור להחמיץ.
למעוניינים אפשר במקומות מסוימים לרדת ולרחוץ במימי המאגר, אך לא מומלץ לעשות זאת בחורף.
מצודת אנאנאורי ananuri
במרחק של כ- 10 ק"מ צפונה מתחילתו של מאגר ז'נוואלי, או כ-9 ק"מ צפונה מהפיצול לאגם ז'נואלי, ומיד אחרי גשר ארוך שנוסעים עליו, נמצאת המצודה שנבנתה במאה ה-17 וממוקמת מעל קצהו הצפון מערבי של אגם ז'נואלי, ומעל נחל ארגווי aragvi, והיא מורכבת ממצודה עליונה השמורה היטב שממנה תצפית טובה על האגם. לצד המצודה הקיימת ישנה על גדות הנהר המצודה הישנה שהיא למעשה הרוסה לחלוטין.
מומלץ לעצור על הגשר ולהתבונן על הנוף משני צידיו כולל על המצודה.
המצודה הייתה בבעלות הדוכסים של אראגווי aragvi ששלטו באזור מהמאה ה-13, שושלת שאיש מגבריה לא מת מוות טבעי, שגם קבורים במקום, בתחומי אחת מ- 2 הכנסיות הנמצאות במצודה, הנקראת כנסיית הבתולה, שהיא גם הישנה יותר.
לא לשכוח להסתובב סביב הכנסייה הנמצאת בתוך המצודה ולבקר בתוכה ולראות את ציורי הקיר שבמקום.
שוק בכפר פסאנאורי pasanauri
בכניסה לכפר מדרום לצפון, פונים במרכז הכפר לכיוון נחל ארגבי, חוצים גשר ומגיעים לשוק של יום א', שוק הנסגר כבר בצהריים, בו ניתן למצוא פירות, וירקות, גבינות ובשר. שוק ססגוני ויפה לאתנחתא קטנה בנסיעה צפונה.
דרך אגב אין זה השוק היחידי, ולאורך הדרכים ובכפרים קיימים שווקים רבים, שכמובן לא לכולם הגעתי ובהמשך אני יתאר אך ורק מספר שווקים, בכדי להמחיש את התופעה, ולדעת למה לצפות.
גודאוורי gudauri
בכדי להגיע לעיירה זו ממשיכים צפונה עוד כ- 35 ק"מ, אלה שבדרך אליה ישנו קטע של פיתולי דרך במהלך העלייה להר, שבמחציתה ישנה נקודת תצפית על העמק שממערב לנהר והרי הקווקז המתרוממים משם מערבה וצפונה, מראה מהמם שמומלץ לא לוותר עליו.
לכן מומלץ לעצור במקום, ממש מול הכפר mleti, לרדת וללכת רגלית מספר מטרים עד לנקודות התצפית ולהסתכל על הנוף שמסביב.
כ- 7 ק"מ אחרי נקודת התצפית מגיעים לעיירה זו שהיא עיירת סקי, בחלקה הצפוני והגבוה של הדרך הצבאית (2100 מטר), הנמצאת מעט לפני מעבר ההרים jvari pass, בתוך אזור סוב אלפיני ושהוא גם נחשב ליישוב הגבוה ביותר בדרך זו.
העיר נמצאת כיום בתנופת פיתוח ובניית בתי מלון, אך אין בה משהו מיוחד ולכן לא מומלץ להתעכב בה, למעט אולי שבגלל הנופים הנשקפים ממנה, ולכן כדאי לבצע בכפר טיול רגלי קטן.
שמורת טבע liakhvis nokrdzali
נמצאת ממזרח לעיר גודאוורי, וניתן להגיע אליה ע"י הליכה לאורך אפיק הנחל המוביל מעיר זו לאגם kelis tba. פרטים נוספים ראה בחלק שיעסוק בשמורות הטבע.
מונומנט "אחוות העמים"
מס' ק"מ אחרי גודאוורי (כ- 10 דק' נסיעה), ומעט לפני מעבר ג'ווארי, נמצא בצד שמאל, על קצה המצוק המשקיף על נהר אראגבי, מונומנט זה, שניבנה ביזמת הרוסים ב- 1983.
הציורים שבו צוירו על אריחים, ציורים המבטאים סצנות ממיתולוגיית העמים, סממנים אידיאולוגים ועוד.
הציורים יפים ושווים עצירה, כולל להסתכל על הנוף של הרי הקווקז, והנהר שלרגלי המונומנט.
אני אישית ממליץ לא לנסוע ברכב עד למונומנט, אלה ללכת את שביל העפר ברגל, וגם כאשר תהיו באתר, תלכו מאחוריו לשפת הקניון והביטו על הנוף הנשקף מהמקום.
מעבר הרים ג'ווארי jvari pass
המשך הדרך צפונה מהמונומנט, תביא אותנו למעבר הרים זה הנמצא בגובה 2834 מ'.
במקום נמצא צלב אבן אדום שניבנה בשנת 1824 ע"י גנרל רוסי, הממוקם מימין לאבן הדרך של המעבר, על גבעה מעט רחוקה מהדרך.
טרוורטין- סלעי גיר מומס
בהמשך הנסיעה צפונה, עוברים 2 מנהרות (או שעוקפים אותם), ואחרי המנהרה השנייה במרחק של כ- 1 ק"מ, תמצאו מצד שמאל של הדרך את סלעי הגיר המומס. היות ובאזור נביעות רבות העשירות במינרלים, המסתם צובעת את הסלעים בגוונים שונים של חום ואדום, ונותנים למים טעם של סודה. אפשר לראות כאן את הטרוורטין, גיר מומס ששקע על פני הסלע בשקערוריות קטנות. אפשר למלא מים לדרך. מראה שהיא אפשר להתעלם ממנו וחייבים לעצור ולהצטלם.
העיירה kobi וקניון טרוסו truso gorge
אחרי כ- 5 דק' נסיעה מסלעי הגיר המומס צפונה, מגיעים לכפר קובי kobi (יש שילוט באנגלית במקום), ובפניה בו שמאלה (מערבה) בכניסה בדרך הדרומית של העיירה, נכנסים לקניון זה, הממוקם לאורך נחל תרגי tergi (terek). סיור בקניון זה דורש לפחות יום שלם, לכן מומלץ לא לעצור בדרך צפונה ולנסות לטייל בו, אלא להקדיש לו יום שלם בנפרד, למעט אם מגיעים למקום ברכב 4X4 ואז אפשר לעשות בו טיול ממונע.
למעשה מנחל תרגי וצפונה נמצאת שמורת טבע הנקראת kazbegis nokrdzali, עליה נפרט בחלק שיעסוק בנושא זה.
התנועה לאורך הקניון יכולה להיות ברכב 4X4 או ברגל, תוך מעבר בכפרים קטנים ובתי אבן הנמצאים בשימוש המקומיים, בד"כ רק בקיץ לצורכי חקלאות.
לאלה המבקשים לטייל רגלית ניתן למצוא הסעה למקום בקזבגי תמורת 80-100 לארי, כך שמתאמים עם הנהג שיסיע אתכם בבוקר ויבוא לאסוף אתכם בערב.
הנוף הנראה לעין לאורך הקניון הוא מצוקים, משושים, נהרות, קרחונים, צוקים, יערות ואגמים.
האגמים נמצאים בעיקר מדרום מערב לקובי, אך המרוחקים שבהם גובלים עם החבל הבדלני אוסטיה הדרומית, ולכן יש לקחת בחשבון את הסיכונים הנובעים עקב כך.
המשך הדרך לדרום מערב, מוביל לשמורת טבע בשם liakhvis nokrdzali, הגובלת אף היא עם אוסטיה ולכן יש לשקול פעמיים לפני שמטיילים בה. הדרך המובילה לשמורה זו ברכב, היא מכיוון דרום, דהיינו מהעיר גורי gori ומשם לעיר סחינאוולי zkhinvali ומשם לצפון מזרח, ערים שיפורטו בחלקים הבאים. פרטים על השמורה בחלק שיעסוק בנושא זה.
שמורת טבע הנקראת kazbegis nokrdzali
זוהי שמורה המשתרעת מקניון טרוסו בדרום ועד העיירה קזבגי בצפון, ולמעשה טיול בקניון טרוסו וצפונה הוא טיול בשמורה זו, פרטים נוספים ראה בחלק שיעסוק בשמורות.
הכפר סיאוני sioni
נמצא מעט צפונית לכפר קובי, וניתן לבקר כאן בכנסייה קטנה יפה ומבוצרת מהמאה ה-19 שאליה צמוד מגדל שמירה, הנושאת את אותו שם.
עמק סנו sno
כ- 5 ק"מ צפונית לכפר סיאוני ומעט לפני קאזבגי ישנה ירידה ימינה (מזרחה) לכיוון הכפר סנו sno ובהמשך לכפר ג'וטה juta ומכפר הזה יש מסלול הליכה שעולה להרים. הכניסה לדרך זו היא ברכב 4X4 או רגלית, המחייבת טיול של חצי יום לפחות.
חשוב לדעת שניתן להמשיך מעמק זה עד לרושקה דרך מעבר ההרים הגבוה,המשלים טיול ליום שלם, אלא שרצוי לעשות אותה רק עם מדריך מקומי.
טרק ארוך נוסף, שמעל יום, אפשרי מזרחה לכפרים barisakho ו- shatili ו- mutso הנמצאים במחוז khevsureti, גם במקרה זה מומלץ רק עם מדריך מקומי.
כמו במקרה של קניון טרוסו, מומלץ להקדיש לעמק זה וקניון הנחשים (שיפורט בהמשך) יום שלם ונפרד.
עיירת הנופש קאזבגי kazbegi
עוד מעט צפונה מהכניסה לעמק סנו נמצאת עיירה זו, הנקראת ע"ש קאזיבק צ'ופיקשווילי kazibek chupikasvili ששימש גובה המיסים מעוברי האורח, במעבר בבקעה זו, לאחר שבנו הגן על חיילים רוסים שהותקפו במקום.
העיר יושבת במעין אמפיתיאטרון טבעי המוקף בהרים, והיא העיר הצפונית ביותר בדרך הצבאית בגובה 1700 מטר. את הפרט הזה יהיה ניתן לראות בקלות כאשר תעלו לכנסייה שתתואר בהמשך, ותשקיפו על העיר מגב הכנסייה לכיוון צפון ומזרח.
עוד מומלץ לפני שעולים לכנסייה כפי שמתואר בהמשך, לעמוד בכיכר המרכזית ולהסתכל למעלה לכנסייה, ולראות או להבין לקראת מה אתם הולכים.
העיר משמשת נקודת יציאה לטרקים לעמק טרוסו, סנו, קניון הנחשים וכנסיית גרגאתי.
כנסיית גרגאתי טריניטי gergeti trinity church או בשמה האחר בפי המקומיים כנסיית צמינדה סאמבה tsminda sameda
בכדי להגיע לכנסייה זו, יוצאים מהחניון של העיירה צפונה, במזלג ליד המזרקה ועמוד שחור, פונים שמאלה עד לגשר, חוצים ע"ג הגשר את נחל תרגי, ומיד פונים שוב שמאלה לדרך המתחילה בכפר גרגתי gergeti, בהצטלבות הראשונה בתוך הכפר, פונים שמאלה להולכים ברגל, וימינה לנוסעים ברכב, להולכים ברגל פונים שוב שמאלה, ובהמשך דרך יער מגיעים לפסגה (2170 מטר) עליה שוכנת הכנסייה.
חשוב להדגיש כי הטיפוס נמשך כשעתיים בדרך תלולה, הירידה אפשרית מאותה דרך או משביל עיזים הנמצא צפונית מזרחית לכנסייה ויורד ישירות למרכז היער באמצע הדרך לכפר.
ניתן לעלות לכנסייה גם ע"י שכירת ג'יפ ברחבת הכפר בעלות של 40 לארי.
עוד חשוב לדעת כי לפני הפנייה לכנסייה מהשביל העולה אליה, כ- 1 ק"מ לפני הכנסייה, המשך הדרך ימינה (צפון מערב) לאורך שלוחת ההר, מובילה אתכם לקרחון הר קאזבק, כאשר בדרך זו, אחרי כשעתיים הליכה, יש נקודת תצפית על הקרחון. הדרך עד לקרחון עצמו וחזרה עורכת כ- 12 שעות, ולכן למי שמתכונן לבצע טרק זה, צריך לצאת מוקדם בבוקר בכדי לחזור באותו יום באור יום.
הכנסייה שפירוש שמה השילוש הקדוש, נבנתה במאה ה- 14 בגדה השמאלית של נחל terek בגבעה מעל העיר, הצופה על הסביבה ומגדל הפעמון הנמצא בקרבת כנסיית cross-domed של ה"אמא של האל".
לאורך הדרך רצוי להסתכל מדי פעם על הדרך המובילה בתוך חורש טבעי ולראות גם את פסגת ההר המושלג, וגם להסתכל לאחור ולראות כיצד העיר לאט לאט נהיית קטנה יותר. מפסגת הכנסיות, נשקף בכל הדרו הר קאזבק kazbek (הנקרא גם mkinvartsveri שפירושו כיפה מושלגת), המתנשא לגובה 5047 מטר, שני בגובהו בגיאורגיה אחרי שחארה shkhara 5067 מטר, שהוא גם הר געש כבוי וההגדה מספרת כי זהו ההר שאליו ריתקו האלים האולימפיים את הטיטאן פרומתאוס, שגנב מהם את האש שהעבירו לאנושות.
במרחק 20-25 דקות דרומה מהעיר לאורך שביל הנמצא בצידו המערבי של הנחל המתחיל מיד אחרי הגשר, זה שפנינו בו שמאלה לכפר, ממשיכים ישר ומגיעים לבריכת מים מינראליים.
הכפר ג'באלאטי gveleti וקניון הנחשים gvele canyon
מקזבאגי ממשיכים צפונה ומספר ק"מ צפונית לקאזבגי, נמצא כפר בשם טסדו tsdo, ממנה יורדת דרך עפר מפותלת במעלה ההר לכיוון הגבול הרוסי, ממשיכים בכביש ואחרי כ- 10 דק' עוברים מנהרה ראשונה, אח"כ נוסעים בדרך על גבי גשר לאורך המצוק, סה"כ כ- 2.5 ק"מ, ולאחר מכן לפני גשר גדול שמשמאלו גשר מתכת וקיר אבן משמאל, הנראה כשובר גלים, נתקלים בשלט ירוק דהוי עליו כתוב שם הכפר בקירילית, שפירושו "נחש", שם פונים שמאלה בשביל דרך הכפר עד שמגיעים לקרון רכבת, ומעט לפני קרון הרכבת האחרון יש שביל עיזים ימינה החוצה את הנחל ואחרי החצייה פונים שמאלה וכעבור כ- 1/2 שעה הליכה מגיעים למפל גדול בשם גוולאטי, הנופל מגובה של כ- 100 מטר, ויוצר בריכה שניתן להתרחץ בה, כמובן אם המים לא קרים מאוד.
מעבר הגבול לרוסיה- "גשר השטן"
הדרך צפונה עד למעבר הגבול עוברת דרך סלעי גרניט הנמצאים גבוה מעל לנחל תרגי, ועל הגדה השמאלית של הנחל נראים שרידי מצודת תמר (לא תמר המלכה) מתקופת הביניים.
-
ארכיון
- דצמבר 2013 (1)
- אוגוסט 2013 (1)
- יוני 2013 (3)
- פברואר 2013 (1)
- ינואר 2013 (1)
- אוגוסט 2012 (14)
- יולי 2012 (9)
- יוני 2012 (13)
- מאי 2012 (2)
- אפריל 2012 (1)
- פברואר 2012 (1)
- דצמבר 2011 (1)
-
קטגוריות
- 11 november 2011
- 11 נובמבר 2011
- 11-11-11
- acropolis
- agro
- akhtala
- alaverdi
- Alexander III
- Alexander the Great
- algeti
- algetis
- alpendrof
- animal
- aopa
- archeology
- archery
- arhai
- artic ocean
- askja
- athens
- athina
- atlantic ridge
- aviation
- Bamei
- banks
- bao shan
- barestkoye
- baushen
- bazaleti
- black-white pagoda
- bosforus
- cangshan
- center mongolia
- chacha
- china
- churchkhela
- constitution
- coral
- crater
- cuba
- dai
- dali
- daredzan's
- david garedja
- dedas puri
- earthquake
- economist crisis
- elf
- fakie
- festival
- finland
- flachau
- flachauwink
- forest
- forno
- gel
- geneologya
- genghis khan
- ger
- germi
- ghvino
- gobi desert
- Grímsvötn
- greece
- gurjani
- gveleti
- harhiraa
- havana
- hekla
- heshun
- HOLGUIN
- horse
- horse racing
- horse trip
- hovd
- huldufolk
- iberia
- ice cave
- ikalto
- israel
- istanbul
- jews
- jinghong
- Jinjishan
- jinping
- Jiulongpubu
- joseph levy
- jvari
- kakheti
- kartlos
- karuis deda
- Katla
- kazbegi
- khachapuri
- khancali
- kharkhiraa
- khinkali
- kitzbuhel
- kitzsteinhorn kaprun
- koba
- kobi
- kos
- kunming
- kura
- kveri
- lak
- lapland
- lava cave
- lu shui
- Luositian
- Macedon
- Macedonia
- mada
- malchin peak
- manglisi
- matka
- mavrovo
- metekhi
- mezada
- mikonos
- mongol altay
- mongolia
- monster
- mtatsninda
- mtkvari
- mtskheta
- myvatn
- naadam
- nadam
- naiman nuur
- nakrala
- narikala
- negev desert
- nekresi
- nikolai triniti
- north ligth
- north mongolia
- obertauern
- olgii
- olgiy
- oshkosh
- paravani
- pasover
- Philip II of Macedon
- Philippos
- pingvellir
- Puzhehei
- Qiubei
- referendum
- reykjavik
- roads
- rodos
- routes trip
- saghamo
- salzburg
- SANTIAGO DE CUBA
- saqartvelo
- schladming
- sharden
- shiomgvime
- shkhara
- shuamta
- sioni
- sites&travel אתרים וטיולים
- snowboard
- snowmobile
- spaciouse
- svetitskhoveli
- switzerland
- tamada
- tatoi
- tavan bogd
- tbilisi
- telavi
- tengchong
- terleg
- tetovo
- tetri aragvi
- tetri-tskaro
- travel
- truso
- tsalkis
- tseserleg
- tsinandali
- tsminda sameda
- tssatan trib
- turkey
- ub
- ullan batar
- uzero kustba
- vacation
- vardzia
- Vatnajökull
- viking
- volcano
- volcano eruption
- waterfall
- west fjords
- women
- wrestling
- yuanyang
- yunan
- yunlong
- yunnan
- zell am see
- zhinvali
- zurich
- אבחזיה
- אגודת התעופה
- אגם
- אגם מיבאט
- אדום
- אולגי
- אולגין
- אולן בטאר
- אוסטיה
- אוסטריה
- אופנועי שלג
- אושקוש
- איסטנבול
- איסלנד
- אירוס
- אלכסנדר הגדול
- אלכסנדר מוקדון
- אלמוג
- אסקיה
- אקלה
- אקרופוליס
- ארכיאולוגיה
- אתונה
- בא-מיי
- באושן
- בוספורוס
- בית ג'וברין
- בית-שמש
- בנקים
- בעלי חיים
- בקע טקטוני
- בתרונות רוחמה
- ג'ינג'יס חאן
- גבעת חומרה
- גיאורגיה
- גלישה
- גנאולוגיה
- גר
- גרוזיה
- דאלי
- דוד גורי
- דרך המשי
- דרכים
- הה-שון
- הודו
- הוואנה
- היאבקות
- היישון
- הים הצפוני
- הפגודה השחורה והלבנה
- הר געש
- הרי געש
- התפרצות געשית
- ויקינג
- ונטה-ג'וקול
- זוהר צפוני
- חבל יונאן
- חובד
- חוויות
- חופשה
- חוקה
- חץ וקשת
- חתולי שלג
- טאבן בוגד
- טביליסי
- טורקיה
- טורקיז
- טטובו
- טיולים
- טלבי
- טנג-צ'ונג
- טרלג'
- טרסות האורז
- טרק 8 האגמים
- יהודים
- יוון
- יונלונג
- יוסי לוי
- יער
- יער האבן
- יער המלאכים
- ישראל
- כלכלה
- כלניות
- לארי
- לבן
- לבנדר
- לו שוויי
- לוח טקטוני
- לטרון
- לפלנד
- מאברובו
- מגידו
- מדבר גובי
- מדיאה
- מונגוליה
- מונומנט העמים
- מטוס
- מטוסים
- מיקונוס
- מכתש
- מלצ'ין פיק
- מסע סוסים
- מסע שורשים
- מעיין הפרפרים
- מעיינות חמים
- מערות לבה
- מערת קרח
- מפלי 9 הדרקונים
- מפלים
- מפלצת
- מצדה
- מקדוניה
- מרחבים
- מרכז מונגוליה
- משאל עם
- משבר כלכלי
- נגב
- נדאם
- נהר
- נהר דוּאוֹ-יִי
- נוף
- נחל
- נצרת
- נשים
- סוונטי
- סוסים
- סין
- סיני
- סן דיאגו די קובה
- סנובורד
- סקי
- עירית גדולה
- עמק האלה
- ערבות קרח
- ערן לוי
- פּוּ-גֶ'ה-הֵיי
- פאגנים
- פורנו
- פיורדים מערביים
- פיליפוס השני
- פינגווילר
- פינלנד
- פסח
- פסטיבל
- פריחה
- צומת סעד
- צומת פלוגות
- ציפורני חתול
- ציריך
- צפון מונגוליה
- צצרלג
- קובה
- קוטאיסי
- קולכיס
- קונמינג
- קוס
- קחאתי
- קטלה
- קניון מטקה
- קרחון
- קרית גת
- קשר דם
- רודוס
- רייקיאויק
- רכס חרחירה
- רעידת אדמה
- רקפות
- שבט הצאטן
- שדונים
- שדרות
- שוויץ
- שורשים
- שמורת פורה
- שקדיה
- תופעות טבע
- תורמוס
- תחרויות סוסים
- תעופה
- תרבות הדאי
-
RSS
Entries RSS
Comments RSS