SEEKING the world תור את העולם

information about sites and siteseeing מידע על אתרים ונופים

באיסלנד שוקלים לבטל סלילת כביש מחשש לפגיעה בשדונים


באיסלנד שוקלים לבטל סלילת כביש מחשש לפגיעה בשדונים

בית המשפט העליון במדינה בוחן בקשת פעילים למען הגנה על שדונים, שטוענים כי הכביש יפגע בכנסיית היצורים המיתולוגיים

הארץ – אי-פי- 23.12.2013 06:05

ברחבי הישימון האיסלנדי, ארץ של אש וקרח שבה שדות לבה עטורי ערפל מציגים נוף מיסתורין שכל דבר עלול להגיח ממנו, הימצאותם של אלפי שדונים הפכה כבר להרבה יותר מפולקלור מקומי. על כן היה זה רק עניין של זמן עד שהשדונים של המאה ה–21 יקבלו ייצוג פוליטי.

עתה, תוכנית לסלילת כביש מהיר שיחבר את קצהו של חצי האי אולפטאנס, שבו יש לראש הממשלה בית, לפרוור גרדאבייר בבירה ריקיאוויק, הושעתה וזאת הודות למאבק משותף של שוחרי סביבה ופעילים למען הגנה על שדונים. טענתם המרכזית היתה כי סלילת הכביש תפגע בבית הגידול של היצורים הנסתרים (Huldufolk) וכי אזור זה חשוב במיוחד ל"קהילה" זו, מאחר ששוכנת בו כנסיית שדונים. למחאה הצטרפה גם קבוצת "ידידי הלבה" הטוענת שלסלילת הכביש תהיה גם השפעה סביבתית ותרבותית בנוסף לפגיעה בשדונים, ולפני הקפאת הפרויקט הצליחה לארגן מאות בני אדם שיחסמו את תנועת הבולדוזרים. כעת ממתינים כל מתנגדי הכביש להכרעת בית המשפט העליון של איסלנד.

אין זו הפעם הראשונה שעניינים הקשורים ביצורים הנסתרים משפיעים על החלטות תכנון באיסלנד. האירועים האלה שכיחים כל כך שלמינהלת החופים והכבישים יש כבר תשובה מוכנה לתקשורת בכל הנוגע לשאלות בנושא: "הבעיות נפתרו לאחר שנעצרו עבודות הבנייה לפרק זמן מסוים שבו עברו השדונים שהתגוררו שם למקום אחר".
ציור שבדי המתאר שדונים סקנדינביים רוקדים בשדות
הפולקלור הסקנדינבי מלא שדונים, טרולים ושאר דמויות מיתולוגיות. רוב האנשים בנורבגיה, דנמרק ושבדיה אינם מתייחסים אליהם ברצינות מאז המאה ה–19, אולם השדונים אינם בדיחה כלל בעיני רבים באיסלנד, שאוכלוסייתה מונה 320 אלף בני אדם. בסקר שערכה אוניברסיטת איסלנד ב–2007 נמצא שכ–62% מהמשיבים סברו שיש אפשרות שהשדונים אכן קיימים. רקנילדור יונסדוטיר, הרואה נסתרות לדבריה, גורסת שהיא מתקשרת עם היצורים בטלפתיה. "יהיה אובדן נורא, נזק הן לעולם השדונים והן לנו בני האדם", היא אומרת על תוכנית הכביש. 
אנדרי סנייר מגנסון, פעיל מפורסם לשימור הסביבה, אמר כי דאגתו העיקרית היא שהכביש יחצה את שדה הלבה לשניים ויהרוס אתרי קינון.
ריקיאויק. הפעילים טוענים שבאזור הכביש החדש שוכנת כנסיית שדונים. צילום : משה גלעד
"יש הרואים בקטע של השדונים משהו מרגיז", אמר מגנסון והוסיף שאישית אינו בטוח בקיומם. עם זאת הוסיף: "התחתנתי בכנסייה שבה שוכן אל בלתי נראה, בדיוק כמו השדונים. כלומר מה שעשוי להיראות דבר לא־רציונלי הוא בסך הכול עניין רגיל למדי" אצל האיסלנדים. 
טרי גונל, מרצה לפולקלור באוניברסיטת איסלנד, טוען שאינו מופתע מההסכמה הרחבה על אפשרות הקיום של השדונים. "זוהי ארץ שבה הבית שלך עלול להיהרס בגלל משהו שאתה לא רואה (רעידות אדמה), הרוח עלולה להפיל אותך וריח הגופרית העולה מהברז אומר לך שיש אש בלתי נראית לא הרחק מהרגליים שלך", אמר גונל. 

"זו ארץ שבה אורות הצפון הופכים את השמים למרקע הטלוויזיה הגדול בעולם ושגייזרים וקרחונים מדברים".
הכותב יוסי לוי joseph levy הינו מומחה לאיסלנד iceland, המלווה קבוצות בנהיגה עצמית בלבד, והמתכנן מסלולי טיול לפי מידת המטייל,והמשמש כמומחה באתר http://www.gotravel.co.il/.

לפניות לכותב shark4162@gmail.com
© Copyright to seeking-the-world.com זכויות יוצרים לאתר

(function(i,s,o,g,r,a,m){i['GoogleAnalyticsObject']=r;i[r]=i[r]||function(){
(i[r].q=i[r].q||[]).push(arguments)},i[r].l=1*new Date();a=s.createElement(o),
m=s.getElementsByTagName(o)[0];a.async=1;a.src=g;m.parentNode.insertBefore(a,m)
})(window,document,'script','//www.google-analytics.com/analytics.js','ga');

ga('create', 'UA-45614220-1', 'seekingtheworld.com');
ga('send', 'pageview');

var _gaq = _gaq || [];
_gaq.push(['_setAccount', 'UA-8984029-1']);
_gaq.push(['_setDomainName', 'seeking-the-world.com']);
_gaq.push(['_setAllowLinker', true]);
_gaq.push(['_trackPageview']);

(function() {
var ga = document.createElement('script'); ga.type = 'text/javascript'; ga.async = true;
ga.src = ('https:' == document.location.protocol ? 'https://' : 'http://') + 'stats.g.doubleclick.net/dc.js';
var s = document.getElementsByTagName('script')[0]; s.parentNode.insertBefore(ga, s);
})();

24 בדצמבר 2013 Posted by | huldufolk, iceland, joseph levy, איסלנד, יוסי לוי, שדונים | כתיבת תגובה

איסלנד פונה לעזרת השדונים שלה

לאחר שנכשלה במגזר הפיננסי, איסלנד פונה לעזרת השדונים שלה

 אגדות השדונים, קרחונים והרי געש מושכים תיירים רבים לאיסלנד, ותורמים להתאוששות הכלכלית שלה מהמשבר שגרם לקריסת 3 הבנקים הגדולים במדינה ב-2008

· 15:38
· 20.08.2013
· הארץ, מאת: בלומברג

השדונים והקרחונים של איסלנד מסייעים להחיות מחדש את האי, לאחר פריצתו הכושלת לעולם הפיננסים. איסלנד נותרה עם כלכלה חבולה לאחר ששלושה הבנקים הגדולים שלה התמוטטו ב-2008, וכעת היא חוזרת לשורשים לשם צמיחה: שליחת ציי הדייגים שלה במספרים חסרי תקדים, וקידום הקרחונים והרי הגעש שלה למשיכת תיירים. המקומיים גם חוזרים למקורות, לסיפורי השדונים וישויות אחרות, כדי למשוך תיירים וכסף.

בעזרת קריסה של כ-90% של הקרונה האיסלנדית מאז 2007, המאמצים מתחילים לשאת פרי. מספר המבקרים באיסלנד טיפס ב-38% בין 2010 ל-2012, והגיע ל-673 אלף בשנה שעברה, יותר מכפליים מהאוכלוסיה, לפי נתוני משרד התיירות האיסלנדי. הפריחה מובילה ליצירת עסקי תיירות חדשים, שמספרם גדל ב-41% מאז 2008, לפי לשכת הסטטיסטיקה של איסלנד.

"יש ביקוש הולך וגדל לבריחה לשקט, להזדמנות להיות לבד במרחבי הטבע", אומר בירגיר עומר הרלדסון, מנכ"ל שירות המסוקים נורדופלוג, המטיס אנשים לפיקניקים על קרחונים ומקומות אחרים שקשה להגיע אליהם.

תיירות היוותה 6.2% מהתמ"ג בשנה שעברה, עלייה של 0.9% לעומת 2011, ושל 1.7% לעומת 2010, לפי הכלכלן ארנר יונסון מלנדסבנקין. באירלנד, התיירות מהווה 2.7% מהתמ"ג. המגזר מספק הכנסות חיוניות לכלכלת איסלנד, שגודלה 14 מיליארד דולר, בעודה מנסה למשוך מחדש השקעות זרות, ולצמצם בהדרגה את ההגבלות שהוטלו על ההון לאחר קריסת הקונה ב-80% מול היורו ב-2008.

"הצמיחה מאוד משמעותית", אומר יונסון.

רגנהילדור יונסדוטיר, הגרה בהפנרפיורדור, עיירה קטנה דרומית לרייקייאוויק, נהנית מהתדמית של מדינת האי כביתם של "האנשים הנסתרים". בשנה שעברה היו לה יותר מאלף מבקרים שהגיעו לראות את הליסגרדי פארק, בו יושב "גן השדונים". ישנם גם בתי ספר לשדונים, וחנויות ברחבי האי משווקות מוצרים הקשורים לשדונים, שלפי האגדות חיים בין הסלעים.

"השדונים יכולים לסייע לאיסלנד לשקם את הכלכלה שלהם, אם נקשיב לעצתם", אמר יונסדוטיר בחיוך בראיון החודש.

נקודות משיכה מסורתיות לתיירים כוללות את הגייזרים, שהגדול שבהם רדום מאז 1915, ובריכות תרמיות כמו הלגונה הכחולה. “מאוד התרשמנו ממה שראינו עד כה – ראינו כמה מהגייזרים, ורחצנו בלגונה הכחולה", אומר ביל מאנסי, נהג מונית מדבון בבריטניה, שביקר באי החודש במסגרת שיט תענוגות.

יש עכשיו "בהלה לזהב" תיירותית, אומר סיגורדור סמארי גיאלפסון, שבעבר עבד במגזר הפיננסי, וכעת מנהל עסק להשכרת מכוניות. יותר תיירים "יאפשרו לנו ליצור חברות גדולות יותר המנוהלות טוב יותר במגזר, מה שיתרום הן לתיירים והן לכלכלה", אומר גיאלפסון, המנהל את SAD קארס.

הממשלה מבקשת לקבל נתח גדול יותר מההכנסות של פריחת מגזר התיירות, בין היתר כדי להבטיח את שימור הטבע במדינה, אמרה שרת התיירות האיסלנדית, רגנהיידור אלין ארנדוטיר, בראיון החודש. “אנחנו רוצים לפרוש את המבקרים על פני יותר מקומות, ולכן צריך לבנות יותר מקומות", אמרה. “אנחנו זקוקים למימון ולהכנסות גדולות יותר ממי שמגיעים לאיסלנד. אך צריך למצוא איזון, כדי שלא נהיה יקרים מדי בשוק התיירות".

איסלנד זכתה לשבחים על מה שסוכנות דירוג האשראי פיץ' רייטינגס כינתה "השיטה הלא-שגרתית שלה" בניהול המשבר, שיטה שהחלה בסירובה להציל את הבנקים, ואת אחת ממחיקות חובות המשכנתאות הגדולות בעולם. קרן המטבע הבינלאומית (IMF) רואה באיסלנד מודל. איסלנד קיבלה מקרן המטבע סיוע בסך 4.6 מיליארד דולר ב-2008, והקרן כעת מעריכה כי ההתאוששות באיסלנד מבוססת. להערכת הקרן, כלכלת איסלנד תצמח ב-1.9% השנה וב-2.1% ב-2014, הודות לגידול בייצוא ובצריכה הפרטית. שיעור האבטלה צפוי לרדת ל-4.6% בשנה הבאה.

איסלנד
צילום:
דרימסטיים

הכותב יוסי לוי joseph levy הינו מומחה לאיסלנד iceland, המלווה קבוצות בנהיגה עצמית בלבד, והמתכנן מסלולי טיול לפי מידת המטייל,והמשמש כמומחה באתר http://www.gotravel.co.il/.

לפניות לכותב shark4162@gmail.com
© Copyright to seeking-the-world.com זכויות יוצרים לאתר

21 באוגוסט 2013 Posted by | elf, glacier, iceland, joseph levy, איסלנד, יוסי לוי, קרחון, שדונים | כתיבת תגובה

מקדוניה וצפון יוון- אל ארצו של אלכסנדר חלק 1

אל ארצו של אלכסנדר
מקדוניה וצפון יוון
לכתבת הפתיחה, כנס ללינק הבא-
http://www.seeking-the-world.com/2013/06/country-of-alexander-iii-of-macedon.html

לכתבה המקבילה עם מידע מפורט, כנס ללינק הבא-
 http://www.seeking-the-world.com/2013/06/the-country-of-alexander-iii-of-macedon.html

 פרולוג

השעה 04:00 בשדה התעופה ההומה של איסטנבול ואני עייפה וקצת מטושטשת.

עוד טיול יוצא לדרך. כל כך רציתי, כל כך חיכיתי, כל כך דמיינתי… ועכשיו? אני יוצאת אליו בלי התלהבות כמעט. מרגיש לי כאילו כח האינרציה של החלטה קודמת מנחה אותי.

זמן רב תכננו, קראנו, התעניינו ודיברנו על המסלול והאתרים, אז למה בסוף אני יוצאת אליו בלי חשק? הריי אני כל כך זקוקה לשינוי אוירה ומקום על מנת להירגע ולא לחלות.

דברים השתבשו לי. עניינים אישיים לוחצים, קושי לשחרר את הצורך בשליטה בתהליכים בחיי, כעסים ברמות שלא הכרתי, על אנשים שהיו צריכים לעזור ובמקום זה מתחו את עצביי עד לקצה, הכל הקשה על היציאה. ואז יום לפני הנסיעה מודיע לי רופא העיניים שאסור לי לטוס. זה היה הקש האחרון על גבי. חזרו הפחדים של איבוד הראייה, תהיות וחששות והתלבטויות מה נכון עבורי. ומהיכן אני עושה את הדברים ומקבלת החלטות.

ובכל זאת הנה אני כאן ואעשה כל מאמץ ליהנות ממה שיש.
__________________________________________________________________________

מבוא

מיהי ארצו של אלכסנדר מוקדון? שוכנת באירופה, זה ברור. מספר מדינות מנסות להתגאות בו ולשייך אותו אליהן, או שהיו חלק מממלכתו. בטיול הזה התמקדנו במקדוניה וצפון יוון שהן הארצות הכי קשורות אליו ושעד היום ניטש מאבק ביניהן על הזכות לשאת את השם.

מקדוניה – Macedonia – Република Македонија, מכונה באופן רשמי "הרפובליקה היוגוסלבית לשעבר של מקדוניה", ומסרבת להיקרא כך. התושבים מתעקשים על השם המקוצר מקדוניה.
מקדוניה היא גם שמו של מחוז בצפון יוון הגובל ברפובליקה (המחוז היווני נקרא על-שם ממלכת מקדוניה העתיקה). יוון פעלה נמרצות נגד ניכוס השם ע"י מקדוניה (המדינה) ואפילו הטילה עליה חרם עד לאחרונה, בגלל "גנבת" הזהות המקדונית מיוון. שם בחלקה הצפוני של יוון, נולד אלכסנדר מוקדון  ועל שמו נקרא כל המחוז. כעסה של יוון מונע בין השאר גם מן החשש שמא מקדוניה תנסה בעתיד להניח את ידיה על חבל הארץ שבשטחה, כדי לחדש את ממלכת מוקדון הישנה. דבר זה הביא, עד 1995, לסגירת הגבול. כיום יוון קשורה בעבותות למקדוניה, היא השוק העיקרי שלה, ומקור ההשקעות העיקרי.
על מנת להכעיס ממש את היוונים, המקדונים יצרו לעצמם דגל כמעט זהה לזה של חבל הארץ המקדוני ביוון. אם כל זה לא מספיק הם גם הטביעו על שטרות המדינה נופים מסמל וורגינה.
מקדוניה ממוקמת על דרך סחר ראשית וחשובה, מיוון לכיוון פנים יבשת.
מקדוניה הייתה ביתו של אלכסנדר מוקדון ועל כן היא שופעת אתרים ארכיאולוגיים, תרבות והיסטוריה מעניינים, בהם כדאי מאוד לבקר.
מקדוניה מתהדרת באדרת היסטורית. בתחומי מדינה קטנה זאת, חבויות ערים בהן נולדו, חיו ונקברו, מי שהביאו את האימפריה ההלנית לשיא גדולתה. הכוונה כמובן לפיליפוס השני ובנו אלכסנדר הגדול. יחד עם זאת המקדונים הם צאצאיהם של הסלאבים אשר פלשו לכאן במאה השישית ויצרו את האימפריה הבולגרית המפוארת.

יוון – צפון המדינה מכונה חבל מקדוניה בזכות היותו ערש הולדתו של אלכסנדר מוקדון.

הפרובינציה הצפונית, מהווה חלק מיוון רק מזה שני דורות, ועל כן זהו אזור העומד מעט בנפרד משאר האומה. הוא קרוב יותר למדינות הבלקניות באופיו, אקלימו והנוף שסובב אותו. במערב מקדוניה (המחוז), נמצאים אגמים רבים, בעוד שבמזרח האזור מישורי ומלא בשפכי נחלים שמקורם בארצות הבלקן. זהו אזור בעל חשיבות היסטורית גדולה בזכות פיליפוס מלך מקדוניה שכבש את יוון – ואף יותר מכך, בזכות בנו, אלכסנדר הגדול שהוביל את יוון לניצחונה הגדול על פרס ועיצב מחדש את האימפריה היוונית.

מתחילים בטיול

1.5.13

הטיסה מנתב"ג לאיסטנבול אורכת רק שעתיים וחצי, יוסי כבר ממוקם בתנוחת שכיבה ונוחר לו בכיף. ואני? "טוחנת" מחשבות. מי יודע? אולי עוד אצליח להתנתק קצת ולנוח מהכל. בינתיים יש חיכיון לא ארוך לטיסת ההמשך לסקופיה בירת מקדוניה. גם אני מנסה להתרווח על הספסלים כשהתרמיל למראשותיי. עוצמת עין תורנית וכל הזמן צריכה לדעת מה קורה מסביבי כלומר… לא מרפה משליטה… ברגע שאני מזהה שזו הבעיה שלי – אני נרדמת באחת.

התעוררנו ממש דקות ספורות לפני צלצול השעון המעורר. מתמקמים לטיסה באיזה שער (GATE) שיוסי מחליט שזה שם ולא משנה לו בכלל שהטיסה הרשומה שיוצאת מהשער הזה היא בכלל לאלבניה!!! משום מה גם אחרי הזיהוי, אנחנו ממשיכים להמתין שם… כנראה העייפות משבשת לנו את הרדאר… רק רגע לפני העלייה למטוס אנו מזהים את השער הנכון ושועטים אליו.

איך מטוס 737 קטנטן מצליח להבהיל אותי כהוגן בגלל העין המעצבנת, שלא יהיו בו הפרשי לחצים חלילה. עוצמת עיניים (לא שיש לזה כל ערך בכלל) ואחרי 45 דקות שנדמות לי כנצח אנו נוחתים. "קצר כמו לאילת" אני ממלמלת לעצמי כשגלגלי המטוס נוגעים כבר בקרקע.
נמל תעופה פיצפון ושומם מדגיש את ההשוואה לאילת. היינו כ- 10 אנשים במטוס. השעה כבר 08:30 , מזוודות וישר לעמדת השכרת הרכב. אני עוד עייפה וקצת מבולבלת מלילה ללא שינה אבל יוסי מתפקד כבר לא רע.
ניגשים לרכב שהועד לנו, הנציג ממלמל בשקט שהרכב שהזמנו טרם הגיע והאם אנו מוכנים לקחת את זה שמול עיננו??

From בתיה מקדוניה 1

אני מתבוננת בעיניים פעורות לרווחה כשיוסי אומר כן.

מה כן? רכב עם גיר ידני ולא אוטומטי?!?! לטענתו ההפרש במחיר היה גדול ולא מוצדק. הלך עליו! הפעם האחרונה שבה נהגתי ברכב עם הילוכים ידניים הייתה לפני כ 40 שנה!!! (אופס, הסגרתי את הגיל עכשיו? J) הוא יאלץ לנהוג בעצמו כל הטיול כי אני לא מתכוונת לעשות ניסיונות להיזכר איך מעבירים הילוכים בכביש מהיר או לעשות זינוק בעליה בשביליי הרים. ואני עוד התרוצצתי לעשות רישיון נהיגה בינלאומי…

From בתיה מקדוניה 1

כמובן שמרוב "התלהבות" מהרכב, לא הבחנתי שהמושב שלי לא מזדקף לגמרי ואם אנסה להישען אחורנית, אצליח לראות רק את השמיים המקדונים כל הדרך ואולי גם את ראשי ההרים. יוסי מבטיח לסדר כל דבר…. שם בידיי צילומי גוגל ארץ ומסביר לי איך לנווט איתם. ניסיון קצר מבהיר שאני לא מסתדרת כל כך עם תצ"אות (תצלומי אויר), מה אני? טייסת כמוהו? מוציאה מפה נורמלית ומיד מתחילה לזהות כבישים (לפחת מפות אני קוראת כמו שצריך) M4, E65 וכו' ואנו משייטים על הכביש המהיר היוצא מסקופיה כאילו נהגנו (הוא נהג..) בו תמיד.
לתדהמתי יוסי זוכר בראש את פרטי המפה בצורה מעוררת קנאה והערכה. הוא יודע בדיוק היכן עלינו לפנות, בלי GPS המפות יושבות לו בראש ואני מבררת אם היה פה אי פעם, לך תדע… J

From בתיה מקדוניה 1

בדרך ליעדנו הראשון אנו נתקלים גם במסגד הראשון. עוד הפתעה עבורי לראות ילדים בלונדינים ליד מסגד.

היעד הראשון הוא "קניון מטקה" MATKA השם מצחיק אותי כל הדרך, משום מה נדמה לי שיש לו איזה קשר לספורט הלאומי של הישראלים בחוף הים, אבל הפירוש האמיתי של השם הוא "רחם".
שמורת הטבע מאטקה – נמצאת רק כארבעה ק"מ מסקופיה. השמורה כוללת את קניון מאטקה, שניתן להתפעל ממנו גם תוך כדי שייט באגם השליו המקיף אותו. הקניון על נהר Treska, נמצא 15 ק"מ מדרום מערב לעיר. זהו אחד הקניונים היפים במקדוניה. בו נמצא גם פרויקט הידרואלקטרי מהתקופה הסובייטית.
כבר בשדה התעופה, כשרצינו להמיר לכסף מקדוני, "דינר", נאמר לנו שהיום הבנקים סגורים כי היום יום חג. לא קלטנו איזה חג זה שלא מוכר לנו ומשום מה לא שאלנו (סימן לעייפות מהטיסה) רק קיווינו שנוכל לשלם באירו עד למחרת.

בכניסה לקניון המון רכבים, במזל מצאנו משהו קרוב וצפוף ביותר אבל יש! הטיול באמת מתחיל.

From בתיה מקדוניה 1

נחל זורם לו מעדנות בין שני רכסי הרים. סכר מלאכותי שנבנה עליו מייצר חשמל, נוף הררי יפה, וירוק ירוק מכל עבר.

From בתיה מקדוניה 1

כמובן שבלי להתחיל לטפס אי אפשר …..
העלייה מתונה יחסית, אבל יש לי המון תירוצים…. לא ישנו כל הלילה… אני בכלל לא בכושר כי לא הזזתי אף שריר מאז שחזרתי מסין… הטמפרטורה היום במקדוניה היא 35 מעלות צלסיוס, כנראה הבאנו אתנו את השרב הכבד מהארץ.
השמש קופחת, אני מצוידת היטב: תכשיר נגד שיזוף, "כנפי פרפר" (בגד סיני מיוחד נגד שמש) וכובע עם שוליים ארוכים. יוסי לעומתי הולך "פרנג'י". שרוול קצר וקרקפת חשופה, נראה מה יהיה מחר…. מזל שקנינו בקבוקי מים קטנים אבל הם אוזלים תוך שעה קלה.

From בתיה מקדוניה 1

ממש כמתוכנן הגענו לקצה הדרך הרחבה ולמסעדה. רק אז נזכרתי שבעצם כמעט ולא אכלנו מאתמול. חברת התעופה התורכית כבר לא משקיעה כמו פעם…. בטח שלא בטיסות של שעתיים וחצי בלילה ועוד פחות בטיסה של כחצי שעה.
המסעדה דיי מלאה במקומיים (יום חג כבר אמרנו?) ובכל זאת הם מעט מתאמצים ומאפשרים לתיירים לשבת לאכול. ארוחה מקדונית ראשונה שממלאה את הבטן מעט אבל מזכירה לי אוכל של תקופת הצנע. חתיכות ספורות של תפוח אדמה תפל מבושלות במים, כמה חתיכות קטנות וספורות של גזר, אפונה ותירס ודג טרוטה מטוגן (קטן..) היישר ממימי הנהר. זה מה שיש שם וגם כל השאר לא מלהיב. השד יודע איפה האוכל הבלקני המצוין? הלכה הפנטזיה להפעם, העיקר ששבענו והעיקר שהם מוכנים לקבל את התשלום באירו.
From בתיה מקדוניה 1

כמו תמיד יוסי, היצירתי, חושב על "רעיון קטן"… להמשיך בהליכה בשביל מעבר למסעדה עד קצה הקניון. משהו באמת פשוט … "רק" 6 ק"מ בחום הזה שאותם גם צריך לחזור…. המבט שלי מספיק על מנת שירד מהתוכנית ויציע כאלטרנטיבה שיט של שעה על הנהר. לזה אני מסכימה כמובן.

From בתיה מקדוניה 1

הבחור אשר על הסירות מסביר שזה שיט קצר, ירידה באיזו נקודה בדרך למערת נטיפים הכי גדולה באירופה וחזרה. נשמע מגניב לגמרי. ממתינים וממתינים לסירה שתתמלא באנשים אבל להכעיס אין קליינטים פרט לזוג צעיר שמקבל מינוי, באופן לא רשמי, לשמש כמתורגמנים שלנו. אנשי הסירות רואים שהסבלנות פוקעת ומוכנים לקחת אותנו כולל הזוג הצעיר לשיט אקסקלוסיבי.

From בתיה מקדוניה 1

בפועל השיט אכן קצר. עוצרים ומתחילים לטפס בריצה "כבדה" (שלי) על מדרגות סלע ענקיות. חלקן בגובה 30 ס"מ ויותר. "מזל שלמדתי בלט בנעוריי", "חבל שהשארתי את שרירי הבטן בבית", המחשבות הללו לא מופיעות בזמן אמת רק הרבה אח"כ כשהחמצן מגיע לי למוח. יש לנו רק 20 דקות, להגיע למערה, לצפות בה, לצלם ולחזור (בריצה כמובן..) אני מגיעה למעלה בלי אוויר אבל למי יש זמן לנשום בכלל??? למה אני ממהרת להיכנס למערה על מנת להספיק? למה ה"לא נעים" לעכב את האחרים או את המשיט עובד אצלי כהתניה? עוד משהו שמעניין להתבונן בו אבל לא כרגע. כרגע צריך למהר.
גאוות היחידה של המקדונים מביאה אותם להאמין ולנסות לשכנע אותנו, שזו המערה הכי גדולה באירופה. נו שיהיה.. למה לי להרוס להם את האשליה? אחרי המערות שראיתי בספרד (זה אירופה) ביוון (גם אירופה) ובסין, מי אני שאדכא את העם המקדוני עם עובדות?
From בתיה מקדוניה 1

מערה "נחמדה", פיצפונה ולא הכי מרשימה. רק האגמון הקטנטן בתוכה סוחט ממני קצת התפעלות, אין לי כח אפילו לתהות האם זו אני או היא…… ריצה חזרה במחשבה שעוד נכון לנו שיט אבל גם הקניון נגמר לנו מהר מידיי.
רק כשאנו מתקרבים חזרה לעגינה מתברר איזה פוּקסִיונֶרים היינו היום (עבור הקוראים הצעירים והעולים החדשים, זו מילה של זקנים שפרושה בריי מזל…). "החג המוזר" הוא האחד במאי המפורסם, זכר לשלטון הסובייטי ששלט כאן וזה גם מסביר את האוכל המוזר במסעדה.
המקדונים, כמו כל עם שיש לו סיבה למסיבה ולהעדר מהעבודה – גודשים את כל אתרי הטבע בהמוניהם. אותי זה מדהים שמה שהישראלים כבר למדו מזמן, שלא יוצאים בשעות החום החוצה ומתחבאים במזגן – הם עדיין לא שמעו על כך. הם מתחילים להגיע רק בשעות עומס החום הכבד ששורר פה. כל כך עמוס שאנו מתקשים לחזור לכיוון הרכב בגלל ההמונים כולל תינוקות וזקנים שעושים דרכם מולנו.
אז הנה רשימת ה"פוּקְסים" להיום :
1. הגענו לקניון מוקדם ולכן הצלחנו למצוא מקום חניה.
2. הגענו למסעדה לפני ההמון, אחרת לא היה בנמצא פרור או מקום לשבת.
3. יצאנו לשיט רק עם עוד זוג בעוד שבחזרתנו עמד שם כבר תור ארוך של ממתינים לסירה.
4. הירידה לכיוון הרכב הייתה כמעט בלעדית רק שלנו. כל השאר היו בכיוון ההפוך.
5. ביציאה מהחניה גילינו ששורת הרכבים החונים כבר נמשכת לאורך קילומטרים ובחום הכבד הייתי שובקת אם היה עלי ללכת כל כך רחוק.
6. גם בדרך, במקום שבו היה רשום "אגם", שמחתי לראות שעשינו בחוכמה ולא עצרנו שם. האגם הוא אגם מלאכותי וגם שם מאות מקדונים מחפשים פיסת קרקע להתנחל עליה.
From בתיה מקדוניה 1

ממשיכים על הכביש המהיר לעיר טֶטֺובֺו TETOVO (שהיא בעצם לא יותר מעיירונת קטנה). מתברר, שלמרות המרחק הקצר יחסית, ישנם הרבה מקטעי כביש אגרה שבכל אחד יש לשלם 20-30 דינר. שעות אחה"צ המוקדמות אבל החלטנו שמתחילים לחפש מלון. אחרי הכל, כמה עוד נוכל למשוך ללא שינה בריאה?

אני עדיין יושבת על קצה הכיסא ברכב ללא יכולת להישען. גם בזה יש עוד לטפל היום. להפתעתנו, בכל תחנת דלק על הכביש המהיר או כביש מרכזי, ישנה גם מלונית ובה ניתן לשים ראש. אנחנו מחליטים שננסה, בכל זאת, להגיע לעיר כדי שנוכל לצאת לטייל בה גם רגלית.
ממש בכניסה נחבא לו מלון ויקטוריאני מהודר, רק עיני הנץ של יוסי זיהו אותו בין העצים. מלון נקי ומצוחצח, אנחנו האורחים היחידים, מקבלים חדר אחורי ושקט עם סדינים צחורים, מגבות ריחניות, מקלחון מבריק מניקיון והכל טוב. הבחור דובר אנגלית טובה ומלא נכונות וחיוכים ועיניים טובות.
ככה באמת דמיינתי לעצמי את הלינות תחת שמי מקדוניה.
From בתיה מקדוניה 1

מתמקמים במלון. בהחלטה מושכלת מראש, הבאנו גם תיק לא גדול ואליו אנו מכניסים את כל מה שנחוץ לערב ולבוקר שלמחרת בלי שנתחיל לתרגל "מזוודות הרם! מזוודות הורד!" של טיולים מאורגנים. המזוודות תשכונה אחר כבוד באחורי הרכב כל ימי הטיול.
האמת? החום מעיק ומתיש. יוסי כבר עושה טובה ולוקח כובע אבל אני ממשיכה להיות כעוסה ודואגת בגלל חוסר האחריות הילדותית שלו מתחילת היום.  משהו מבשר לי לא טוב.
From בתיה מקדוניה 1

הליכה קצרה לאורך השדרה הראשית של העיר מגלה המון מסעדות ובתי קפה צמודים האחד לשני. העיר נראית כשילוב הזוי בין בתים חסרי חן מהתקופה הקומוניסטית לבין בתים חדשים ומודרניים. בחלונות הראווה מוצאים בגדים מהמאה שעברה, או האופנה האחרונה של פריז.
גם האנשים פה מבלבלים. מוסלמיות עטופות מכף רגל עד ראש לצד צעירות חשופות ללא מקום לדמיון. ועם כל זה כולם עדיין מצטיירים בעיניי כלקוחים מסרט ישן.
אחד האתרים המיוחדים בעיר הזו הוא "המסגד הצבוע" (PAINTED MOSQUE). במסגרת ההכנות לטיול לא נמצא עליו שום מידע פרט לשמו. הצעיר החייכן מכיר אותו ונותן הנחיות מדויקות, כשהוא ממליץ לנסוע לשם ברכב כי זה ייקח לנו כ- 20 דקות הליכה. כנראה שאחרי לילה לבן אנחנו נראים זקנים מספיק להמלצה… J לך תספר לו שהליכה בעיר במשך 20 דקות "קטנה עלינו".

From בתיה מקדוניה 1

From בתיה מקדוניה 1

המסגד הצבוע אכן שונה ומיוחד מאלו שראיתי עד כה. אינו גדול במיוחד ואפשר לסמן עליו V תוך זמן קצר.

From בתיה מקדוניה 1

משם, כך נאמר לנו, עוד 20 דקות הליכה יביאו אותנו ל "טקה" מתחם/מרכז בקטשי BAKTASHI.

ARABATI BABA TEKA

הבקטשים הם כת איסלמית מסתורית, זרם באיסלם המונה כיום כ- 15- 20 מיליון איש ברחבי העולם. זהו מסדר של הזרם השיעי. מתון מאד ואפילו אוהב ישראל ואדם. זוהי דת שפרקה מעליה את עול המצוות וטוענת לתורת ה"סוד של אהבה". הבקטשים הם המסדר המסודר ביותר בתוך זרם עממי ורחב יותר שנקרא אלוויק. אלבניה היא מרכזו של הזרם הזה. בתקופה הקומוניסטית הם סבלו כמו שאר הדתות מרדיפות ורק עם נפילת הקמוניזם החלו לאסוף את השברים. על המרכז שלהם בטטובו,(אליו מועדות פנינו), השתלטו קיצונים איסלמים סונים באיומי נשק והנושא נדון בימים אלו בבית המשפט הגבוה במקדוניה.
הנקודה היהודית הקשורה למסדר זה, היא עובדת הצלתם של יהודי אלבניה ע"י הבקטשים בתקופת השואה. על פי דתם – הצלת אדם פותחת שערי גן עדן ולכן יהודי אלבניה ניצלו תוך גילויי הקרבה אישית ונתינה. אם בתחילת המלחמה היו בה 200 יהודים, הרי בסיומה התגוררו שם 1500. רוצים קרוא עוד כנסו ללינק הבא .
הרצון לראות את המקום, ברור מאליו, מסדר מוסלמי הדוגל באהבה לבני אדם??? כמה מפתיע ושונה מהמוסלמים שמקיפים אותנו מכל עבר בארצנו.
From בתיה מקדוניה 1

המקדונים אדיבים לתיירים עוזרים ומסבירי פנים בכל מקום. הגדיל ועשה גבר אחד מרשים בהליכתו, למרות שפניו היו מועדות לכיוון ההפוך, הוליך אותנו בבטחה בסמטאות העיר הצרות עד למתחם המסדר הזה.

מבחוץ זה לא נראה כמסגד, כי אין בו את מה שהמוסלמים בונים תמיד – מגדל/מינרט גבוה מעל כולם לשמיעת המואזין. זהו מתחם גדול שאדמתו נרכשה ע"י ה"בבא מוּנדי" סגנו של ראש המסדר הבקטאשי (רשאד בראדי) שכיום צריך להיות כבן 50+ ומשמש כאיש הארגון של המסדר המתחדש ואחראי על מקום החיכוך הקשה ביותר עם הסונים בבלקן.

From בתיה מקדוניה 1

המסגד קטן ולא מנקר עיניים. הצניעות ניכרת בכל. ושקט שורר מסביב למרות שזוהי שעת תפילה.

From בתיה מקדוניה 1

בעומדנו כבר לעזוב, ראיתי בשבילי המתחם איש יפה, גבוה ונשוא פנים. זקן לבן וארוך מעטר את פניו ולבוש כולו בבגדי לבן. חיוך ועיניים מביעות הרבה אהבה. הייתי בטוחה שזה מישהו בכיר אבל יוסי הספקן אמר "מה פתאום".. צילמתי אותו מרחוק. התביישתי להתקרב אבל הוא זיהה אותנו ניגש, חייך, ברך לשלום ושאל מהיכן אנחנו. כאן כבר לא פחדנו להגיד "ישראל" למרות שברחוב עדיין העדפנו להסתתר אחרי זהות ספרדית…. עם כל כך הרבה מוסלמים, לך תדע.

From בתיה מקדוניה 1

הוא הכיר לנו את האנשים שהיו בחברתו, "עולי רגל" מתורכיה שמקימים עכשיו מחדש מרכז בקטשי גם שם. נאמר  לנו שגם בירושלים ישנו מרכז כזה באוניברסיטה אבל לא כל כך הבנו את הצרפתית שהוא דיבר.

אחר כבוד אנו מוזמנים לחדר האח"מים. הקירות עמוסים בתצלומים של ראש המסדר עם נכבדים מכל העולם. בגאווה הוא מראה לנו 4 צילומים של השגריר הישראלי מתחבק עם הבבא מונדי.

תוך כדי כך הוא משוחח בסלולרי עם מישהו ואחרי מספר מילים מושיט ליוסי את הטלפון. על הקו סגן ראש המסדר הבקטשי העולמי הבבא מונדי בכבודו ובעצמו, מתנצל על שאינו שם בעצמו לקבל את פנינו. מתעניין מה התוכניות שלנו והכי חשוב לו לדעת אם אנחנו נשואים…. אופס! לא יודעת אם תשובתו של יוסי נעמה לו או שלא….

המארח שלנו מביא שתיה, סוכריות ותפוחים ומתנצל שאין לו עוד דברים שהרי לא התכונן לבואנו. הוא סגנו של הבבא מונדי ובעצם "דרוויש" = נזיר. לכן אסור לו לגלח את זקנו בעוד הראש חייב להיות גלוח לגמרי. איש יפה.
אנחנו כותבים בספר האורחים, מתכבדים בממתקים ויוצאים משם בעדינות, נראה שמה שהם הכי זקוקים לו הן תרומות…. ואנחנו ממש לא הכתובת למרות ההתרגשות והכבוד…
From בתיה מקדוניה 1

בשלב הזה העייפות מכריעה אותנו. במקום להלך, אנחנו משתרכים לאורך הרחובות. קצת מתברברים, הרבה רעבים ומתיישבים חסרי כח במסעדה. עוד ארוחה לא מוצלחת ששוב מפתיעה אותי, האם מאז המשטר הסובייטי שכחו לבשל? הריי המטבח הבלקני ידוע כטעים ביותר.

במסעדה יוסי כבר מתפרק לגמרי ואני גוררת אותו חזרה למלון. כמו שאומרים בסרטים "אקדח מעשן במערכה הראשונה – יורה בשלישית"…. אשר יגורתי…. עיניים אדומות ונוצצות, כאב ראש מפוצץ ובחילה. נראה שחטף מכת חום היום עם השתייה המועטה והפדחת החשופה לשמש. כדור ולמיטה. בתקווה שלמד משהו, הלוואי שמחר יקום כמו חדש.

2.5.13
משכנו את הבוקר כי היה קשה להתאושש מהחום אתמול ומה- 48 שעות של ערות.
יצאנו מהמלון בחיפוש אחר ארוחת בוקר. כעיקרון ארוחת בוקר במלון עולה כ- 6 יורו ויש בה מעט בעיקר אם אתם יחידים במלון…
From בתיה מקדוניה 1

במרחק 5 דקות הליכה מצאנו מסעדה פתוחה קרוב לשוק. לא ממש יודעים מה להזמין ואין שפה לתקשר עם המלצרים. אז.. קפה, תה, יוגורט וסלט כרוב (כי זה מה שראיתי מאחורי הדלפק…) עד שמגיע בעל הבית הדובר אנגלית, מרוב התלהבות הוספנו איזו פיתה מטוגנת על גריל ושתי ביצים לכל אחד. בקיצור ארוחת מלכים מקדונית.

From בתיה מקדוניה 1

מראה השוק התוסס על צבעיו וריחותיו עם בוקר, מראה מלבב. כלי המידה והשקילה מזכירים את שנות ה- 50 אצלנו. כפריים מגיעים עם יוגורט וחלב בבקבוקי קוקה קולה. איזה שימוש נהדר במקום הרעל שהיה שם קודם. ביצים שהוטלו אך הבוקר, "עוגות" חמאה צהובה וטרייה ארוזות בניילון נצמד (הקידמה בכל זאת כבר שם..) דבש ויערות דבש לסוגיהן, פתיתי גבינות פטה מיובשים ומלוחים לבישול ועיטור סלטים כשכל מוכר מפציר בנו לטעום כמה מוצלחת הגבינה שלו.

From בתיה מקדוניה 1

יוצאים לטפס במעלה ההר שמעל טטובו לאתר הסקי פֺופֺובָה שָפְקָה ( POPOVA SHAPKA)  איזה שמות מצחיקים יש למקדונים האלה. איך אפשר לא להתבלבל ביניהם או לא להתגלגל מצחוק?

האתר ממוקם כ- 18 ק"מ במעלה ההר. בחורף מהווה אטרקציית סקי למקומיים ובקיץ אפשר פשוט להגיע, להירגע ולהתנתק קצת במזג אויר שפוי (10 מעלות הפרש בין העיר לאתר עצמו). מה יש לעשות ?  לא הרבה, לטייל ברכב או רגלית במעלה ההרים.
אתר הסקי כמובן סגור בעונה הזו אבל ראשי ההרים עדיין מולבנים ויפים ומזג האוויר שם למעלה נעים יותר.
From בתיה מקדוניה 1

כבר הבוקר גיליתי שיש לי שרירים גם בישבן. ההליכה אתמול כבר השפיעה, הרבה יותר מוקדם מהצפוי. אנו מטפסים בין שאריות השלג שטרם נמסו מעלה למלון בראש ההר רק כי בניגוד לכל האתרים שעומדים בשיממונם, משם בוקעת מוזיקה טובה. מזג האוויר עדיין חם ומצמיא מאד. לוגמים משקה על מרפסת המלון ויורדים חזרה כל הדרך (כי אין אפשרות אחרת) בדרכנו ליעד הבא.

אגם מָבָארֺובֺו – MAVAROVO

מהווה למעשה חלק מתוך שמורת טבע גדולה ויפה. הפארק משתרע על 120,000 דונם על רכס הרים שגובהו למעלה מ- 2764 מטרים, כולו ירוק, ויש בו כאלף סוגים של עצים וצמחים, עשרים וחמישה מהם אנדמיים. במרכזו של הפארק נכרה אגם מלאכותי, המהווה מקור אנרגיה לתעשיית החשמל במקדוניה. בה נמצאים ההרים הגבוהים ביותר, הקניון העמוק ביותר, יערות עבותים, מפלים ואגמים. בשמורה יש מערכות צמחייה ייחודיות, עולם חי עשיר (כולל דובים), ומשובצים בה כפרים אתניים של אוכלוסיות שונות: אלבנים, מקדונים, רומנים. יש מידע לתיירים בכפר מבארובו כולל מפה לטיולים ומסלולים באזור, התחנה נמצאת על הדרך, שימו לב לשלט "I" המצביע information.
From בתיה מקדוניה 1

בהחלט ניתן להישאר שם כמה ימים, אם מעוניינים בטרקים או במסלולי אופניים בהרים ובכפרים מסביב.
אני מתאכזבת כשמתברר לי שגם האגם הזה הוא מלאכותי כמו הקודם.
מיד עם הגעתנו לקצה האגם, צדה את עינינו, כנסייה קטנה. בתוכה ציורים מרהיבים המכסים כל פיסת קיר אבל הכי מעניין ומשמח זה למצוא את הצייר שאחראי כמעט לכל זה. הוא ממשיכו של צייר אחר שנפטר. אני לא מבחינה בהבדלי סגנון ביניהם. עשרות או מאות דמויות מצוירות שם ביד אומן.

From בתיה מקדוניה 1

אחרי ששמע שאנו מישראל, הוא מצביע על מרכז הכיפה, שם מצוירים לדברו משה, המלכים דוד ושלמה ועוד דמויות מהתנ"ך. למען ההגינות, לא הייתי מזהה אותם… אבל אני מצלמת בהתלהבות שישמח.

From בתיה מקדוניה 1

האיש מקדיש את חייו לכנסיה הקטנטונת הזו. מלבד הציורים בפנים, גם את המוזאיקה וגם את הרצפה בחוץ הוא הכין.

From בתיה מקדוניה 1

נסיעה קצרצרה של כמה מאות מטרים במורד הרחוב, מביאה אותנו למרכז המידע של האזור. מצטיידים בעוד מפה (אף פעם אין מספיק מפות לטיילנים..) ומפליגים הלאה. ברור שמפליגים. המושב שלי עדיין במנח שכיבה מתקדם ואני יושבת לי רק על קצה הכיסא, זאת למרות בבוקר יוסי סידר משהו בכיסא והמצב טוב יותר מיום קודם.

כאשר האגם הזה הוקם על מנת לאגור את המים, הכנסייה העתיקה שהייתה שם, טבעה כמעט כולה בתוכו.  כל מה שנותר ממנה זה מגדל הפעמונים שלה המזדקר מעל המים.
From בתיה מקדוניה 1

כמובן שהם מיהרו ובנו כנסיה חדשה ענקית פי כמה על הגדה, שלא תחסר חלילה כנסיה מבין מאות הכנסיות הפזורות במדינה.

From בתיה מקדוניה 1

קצת בירבורים ושבירת שיניים של המקומיים, ואנו מוצאים את הדרך הצרה המובילה אל העיירה גליצ'ניק (GALICNIK)  השם הזה מעורר בי משום מה קונוטציה אצלנו בצבא, ושוב אני מחייכת. יוסי מנווט בבטחה מעלה מעלה כ- 1800 מ' גובה מעל האגם. אנו חולפים לצד שרידי שלג שטרם נמס, עוד ועוד מטפסים עד שמגלים שכבת שלג שמכסה את הכביש. מנסים לעבור על התוואי שהותירו גלגלי רכב שעבר כאן לפנינו, מתקדמים מעט ו… כנראה שהרכב סב על עקביו (בעצם גלגליו). השלג המכסה את הכביש עבה מידיי, לכל רוחבו של הכביש והשוליים. בקיצור הדרך בלתי עבירה.

From בתיה מקדוניה 1

רכב שמגיע מאחורינו מסמן לנו לעבור. גבר מבוגר עם רכב קטן ואגו גדול, טוען שהוא מסוגל ואנחנו מפנים לו דרך. כמובן שאם יצליח ניסע בעקבותיו. אני משתעשעת במחשבה שכנראה התושבים שם מורגלים לשלגים ויודעים איך נוהגים.

האיש והאגו מתחילים לעבור  ו…. כמובן נתקעים בשלג העמוק. אשתו יוצאת מהרכב עם נכד קטנטן והיא חסרת אונים. כמובן שהלב היהודי הרחמן לא מאפשר לנו להשאיר אותם שם עד להפשרת השלגים. יוסי מתגייס כולו גם לכוון, גם להסביר איך לנהוג על מנת לצאת ברוורס וגם לדחוף את הרכב. לשמחתי האיש והאגו נשמעים לו. האשה הולכת לעזור לדחוף ומפקידה בידיי את הנכד השובב כשהיא מתרה בו שיישאר עם הסבתה הזרה (בחיי שהבנתי מה אמרה במקדונית תיקנית) הוא כל כך מבוהל שהוא גם נשמע לה לשם שינוי. אני מנסה להעסיק אותו בזריקת אבנים על השלג אבל הוא המום מהזקנה שנטפלת אליו. לא נותר לנו אלא לשבת על סלע ולהמתין שהסבא שלו עם האגו והרכב יחולצו בשלום מהשלג.
From בתיה מקדוניה 1

השד יודע איך יוסי עושה את זה בסנדלים כשרגליו תקועות בשלג. אבל האמת היא שלא ממש קר בכלל שם. גם אני בעצם בגופיה.

אחרי מאמץ הרכב יוצא מהבוץ הלבן. כאות תודה, הזוג מראה לנו את הדרך החלופית לגלנצ'יק. שם לפחות כבר טרחו ופינו את הכביש. ישנם קטעים בהם אנחנו נוסעים בין שני קירות לבנים וגבוהים.
From בתיה מקדוניה 1

הזוג שנוסע לפנינו מרגיש אחריות ואחוות נהגים וכל הדרך בודק במראות שאנחנו בסדר. רק לרגע הנפתי את היד על מנת לצלם את הנוף המשגע מחוץ לחלון, וכבר הם עוצרים ונזעקים לקראתנו.

From בתיה מקדוניה 1

הדרך היפיפייה ממשיכה בעליה בין הרים משובצים פיסות שלג, פרחי שלג נמוכים ושמש מאירה בשמיים תכולים.

פתאום רואים ממול זוג תרמילאים  מבוגרים שמנפנפים בידיהם לעברנו. זוג הולנדים זקנים (ייתכן שהם בכלל בגילנו אבל נוח לי להחליט שהם יותר J) התעייפו מאד וגם נשרפו כהוגן בשמש המקדונית ומהשלג שמחזיר קרינה. הם זקוקים לטרמפ עד הכפר ואנו אוספים  אותם כמובן, שהרי זו היא אחוות תרמילאים בכל העולם. לוקח להם נצח להיכנס לרכב. כנראה שבאמת מותשים לגמרי.
הרכב של ניצול השלג שלנו נעלם אבל מאחר ואין שום כביש או פניה אחרים, אין חשש שנאבד בדרך. רק אחרי כברת דרך ארוכה גילינו שנסע מאד לאט בחשש שקרה לנו משהו. כך התנהלנו עד לפאתי הכפר.
From בתיה מקדוניה 1

בכניסה לכפר מעין בית קפה מאולתר (למרות שזו בכלל מסעדה). ההולנדים התיישבו שם בעוד אנו מקבלים הנחיות משותפנו להרפתקאות השלג. הוא מצביע לנו על מלון הרחק  משם ברכס ממול, ולשם אנו שמים פנינו. בדרך נדמה לנו שישנם עוד המון חדרים/צימרים להשכרה אבל מתברר שהכל סגור ומסוגר. העונה טרם החלה והאנשים בכלל לא גרים פה במהלך החורף הקשה והקר בגבהים הללו. גם הכבשים והעיזים, שאזור זה מתברך בהם, נמצאים עדיין במקומות מוגנים ונמוכים יותר. הם יעלו לכרי המרעה כנראה רק בחודש הבא (יוני) כשמזג האוויר כבר יתאים יותר.
היה לנו תכנון  מוקדם להמשיך הלאה ברגל לטרק קצר (3 שעות הליכה) עד לעיירה הבאה, אבל העייפות והאפרוריות שירדה פתאום על גליצ'ניק, שכנעו אותנו להישאר.
יוסי קרא באיזה מקום על מישהו בשם פָבֶלֶה שתמיד נמצא על ההר ובחורף נשאר שם לבד גם כשכולם עוזבים. ושיש לו מסעדה בה ניתן לאכול אוכל מקדוני/בלקני. הריר כבר נזל עלינו ומיהרנו לחפשו בכפר הקטן. זו הבעיה עם המלצות באינטרנט… מספיק ששם כתבו ששמו פאבל, ואף אחד בכפר לא הצליח לזהות מי הוא. רק אחד הגדיל ראש ושיער שאולי אנחנו מתכוונים לפבלה והפנה אותנו חזרה לכניסה שם השארנו את ההולנדים.
From בתיה מקדוניה 1

הדרך מבית המלון חזרה לכניסה לכפר שברכס ממול, נעשית ברגל. מי חשב שזה יהיה כל כך קשה. אנחנו גם עייפים ובעיקר רעבים. עליות וירידות תלולות, אני מקללת רפות. למה? למה לא לקחנו את הרכב? מה שבטוח זה שאת הארוחה הזו הרווחתי בכבוד.
From בתיה מקדוניה 1

להפתעתנו, ההולנדים העייפים עדיין ישובים שם ויוסי מפנטז ומזיל ריר על פאי הרועים שקרא באינטרנט. זה בערך כמו שנגיד ש "קראתי בעיתון" והתשובה היא "אז תקנה בעיתון"….." מסתבר שאת המאכל הזה יש להזמין לפחות שבוע מראש, אז ראו הוזהרתם.
הסתפקנו בקבב, שישליק וסלט ירוק. הגברת שם הבינה שזה לא יספק אותנו ומצאה גם מעט תפו"א לצ'יפס. אפשר לסכם זאת כאוכל סביר, לא יקר וכשהבטן מלאה היא נחה לה.
בינתיים השמיים מתקדרים במהירות ואנחנו לא מספיקים לחזור בזמן. הגשם מתחיל לרדת.
From בתיה מקדוניה 1

יוסי בחולצה קצרה וסנדלים, אני בכלל בגופיה אבל חכמה שכמותי הבאתי מעיל רוח. איך לכל הרוחות גומאים במהירות מרחק של כ- 2 ק"מ בעליה תלולה? הודעתי לצעיר שלא ימתין לי כי זה ייקח לא מעט זמן ועוד אחרי האוכל, וכשיגיע למלון, ייקח את הרכב ויבוא לאסוף אותי. סיכמנו שאם יגיע רכב, אנסה לתפוש איתו טרמפ אבל מסתבר שהלכתי כל כך מהר שהשגתי אותם… בקיצור להכעיס, אף רכב בעיירת הרפאים הזו לא עבר. אני רואה את יוסי מתרחק בריצה במעלה ההר. את הירידה גם אני עושה במהירות רבה ולהפתעתי ככה גם חלק מהעלייה. כשיוסי כבר מגיע עם הרכב, מתנשם ומתנשף מהעלייה, הייתי דיי קרובה למלון אבל הקטע הזה היה לוקח לי המון זמן בגלל תלילות הכביש של כ- 75 מעלות.
From בתיה מקדוניה 1

אז עכשיו אנחנו במלון משפחתי נחמד מאד. בעלת הבית דוברת אנגלית ואנחנו מיד מתחברות. מתברר שדאגה לנו מאד כי לא ראתה שחזרנו עם הגשם וחשבה שיצאנו להרים לטרק. שינה טובה ושוב נהייה ערוכים למחר.
הערב ירד, יוסי עם בירה ואני מתאפקת ושותה תה הרים (אין לי מושג אילו צמחים אלו). אני יושבת בלובי וכותבת. המנעול בחדר פתאום מסתובב על ריק, החלטנו שלא להגיד כלום הערב שלא יעמדו ויתקנו אותו שעות. תקענו מקל בדלת מבפנים, החבאנו את הכסף והדרכונים מתחת לכר ושקענו לשינה עמוקה ומבורכת.
3.5.13
גם הבוקר הזה מתארך לו. נעים לנו בהרים בעיקר בשעות הבוקר הקרירות הללו. מבעד לחלון רואים איך הטבע מתעורר לחיים אחרי החורף. הסיסים בונים את קיניהם ממש מתחת לכרכוב החלון. אני מנסה לצלם אותם במעופם או בהכנות ליצירת חיים חדשים בקינים.
From בתיה מקדוניה 1

המלונאית משכנעת את יוסי שלא הגיוני ללכת עד הכפר ינקֶה YANKE  6 ק"מ לכל כיוון. ישנו אמנם טרק מתאים אבל… אלו יהיו 12 ק"מ הלוך וחזור, בכפר אין שום דבר, הגשם שירד אתמול יצר בוץ עמוק ושישנם בהרים דובים שעתה נעורים משנת החורף ויש לדובות גורים, כלומר הן מסוכנות. רק אחרי חשיבה נוספת השתכנע שאין טעם כי אחרי 12 ק"מ לא יישאר לנו זמן להמשך היום המתוכנן.
From בתיה מקדוניה 1

יצאנו לדרך. זה היום השלישי שהכיסא שלי עדיין שכוב ואני לא מצליחה לשבת בנוחות בלי להרגיש כל טלטול בקיבה. כל יום יוסי ואני מוסיפים עוד משהו, מעלים רעיונות על מנת ליישר את גב המושב שגם יחזיק מעמד בנסיעה. קרטונים, מקלות, אבנים ורצועה קשיחה שמצאתי בדרך. עכשיו הפרויקט הבא הוא למצוא חתיכת צמיג של אופניים (עוד רעיון יצירתי שלי) ואולי עם העובי שלו נכניע את המושב הסורר הזה. בכל מקרה, הנסיעה ממשיכה להיות לי די מעיקה ומעצבנת. מזל שהנוף מחפה על הכל.
From בתיה מקדוניה 1

אנחנו נפרדים מהכפר הישנוני לא לפני שהמסעדה של פָבֶלֶה שודדת אותנו. בעבור בקבוק מים הם דורשים 60 דינר!!! כשבכל מקום זה עולה 20 בלבד. קנינו? ברור שקנינו כי לא הייתי מוכנה לנסוע בלי מים. כשיוסי הולך לשלם, אני ממתינה ליד הרכב, שחנה ממש מול המסעדה ליד ברזיה/מקור מים כמו בכל מקדוניה. עד עתה חששנו להשתמש בהם שמא המים לא נקיים אבל לוקחים סיכון וממלאים את הבקבוקים הריקים שהשארנו ברכב. המים צלולים, נקיים וקרים מאד. זהו, עברנו את מחסום הפחד.
מהכפר הזה חייבים לשוב את כל הדרך חזרה בין ערמות השלג הנהדרות. אין קיצורי דרך, למרות שיוסי חיפש ואולי אף מצא, אך היא הייתה בוצית ולא עבירה לרכב שאינו 4X4.
From בתיה מקדוניה 1

From בתיה מקדוניה 1

אני בגופיה, מחד נפעמת מהחום ומאידך מעובי השלג. אין דרכי הרים כמו שיוסי מנסה למצוא בכדי לקצר את הדרך, בפעם הבאה הוא בטח יסכים לשכור X44.

הסייר המוכשר שלי מנווט בלי שום טעות. הנחל מימין… הנחל משמאל…. אנחנו כמובן על הכביש J.
From בתיה מקדוניה 1

הגענו למנזר יוחנן (המטביל) ביגורסקי Monastery of St. John Bigorski מיקום המנזר בערוץ נהר הרדיקה (radika), אחד הקניונים היפים במקדוניה, מוקף יערות. לפי האגדה נוסד המנזר במאה ה-11, כאשר תמונת אייקון פלאית של יוחנן המטביל התגלתה במקום על ידי אדם שלימים הפך לארכיבישוף של אוכריד וייסד מנזר במקום, עד היום ניתן לראות את האייקון המופלא בתוך הכנסייה, ובתחתיתה יש נביעה של מים שנוצרה עם הופעת האייקון במקום.
במאה ה – 16 הוא נהרס כולו בידי העות`מנים, למעט מבנה הכנסייה העתיקה. המבנה הנוכחי, מהמאה ה- 18, בנוי מקורות עץ ואבני טרברטין, ועיקר יופיו בציורי הקיר המרשימים שבחזיתו, ובקירותיו הפנימיים המחופים באיקונות עץ נדירות באיכותן. ה"איקונוסטאזיס" מגולף ומעוטר וכולל כ- 200 דמויות וכ- 500 בעלי חיים. בכנסייה נמצא אחד האיקונות העתיקים ביותר בבלקן, אם לא העתיק ביותר, והמקומיים מייחסים לו כוח מיסטי על אנושי.
From בתיה מקדוניה 1

מנזר מרהיב ביופיו אבל מה הם רוצים ממני??? "מלבישים אותי במעין חצאית מצחיקה וארוכה שמתאימה לשחקנית כדורסל אמריקנית, על מנת שלא אפול על האף, אני נאלצת לקשור אותה מתחת ל….. מותניים J העיקר שלא יראו את המכנסיים….
הנשים שמגיעות למנזר כל כך מזדהות עם הנזירות, רובן ככולן מגיעות לבושות שחורים ולא רק האלמנות ואני קצת המומה מהאדיקות הדתית שמתגלה לי במקדוניה. אולי בגלל שהיום יום שישי כמות המבקרים, שאינם תיירים כמונו, עצומות.
From בתיה מקדוניה 1

From בתיה מקדוניה 1

פקק תנועה לא קטן מעכב קצת ביציאה ואנחנו ממשיכים הלאה במרץ לקבוצת כפרים הרשומים ומסומנים אצל יוסי על המפה בלי מידע ספציפי עליהם. עולים לכפר הראשון. דרך תלולה ביותר ויש שם שום כלום ועוד כלום. 3.5 בתים רעועים וזהו. כמובן שצריך לעשות את כל הדרך חזרה.
חשבתי לתומי שיוסי יבין שכך יקרה גם עם כל שאר הכפרים, אבל, מה פתאום? הוא חייב לעצמו לבדוק, האם הרעיון שלו לנסוע בשבילים המיועדים לטרקים רגליים ומקסימים או שבילי אופניים, עבירים גם לרכב שלנו. אז זהו שלא! ורק אני זו שמתחלחלת שמא ימצא וניתקע אי שם עמוק בהרים. עוד לא למדתי לשחרר לגמרי את מה שאיני יכולה לשלוט בו,
From בתיה מקדוניה 1

הגענו לכפר הבא לָזורופולֶה LAZOROPOLE. חצי שעה בעליה עם פיתולים חדים כשאין לנו מושג קלוש מה יש שם. כמובן שיש גם שם כנסייה סגורה, כמה בתים ושבילים עבור אוהבי הטרקים. במרכז הכפר מסעדה גדולה ואני מאד רעבה. עד עתה לא זכיתי לאכול אוכל בלקני אמיתי וטעים כמו שכולם מספרים.

From בתיה מקדוניה 1

מלצר צעיר דובר אנגלית טובה מושיב אותנו. ממנו מבקשים שימליץ על מאכלים מקומיים אופייניים. הכל נראה מבטיח ואנחנו מתאפקים כמעט שעה שלמה… וודאי מכינים ממש טרי את הפאי גבינה שהמליצו לנו ובטח הלכו לתפוס את התרנגולת בחצר מאחור… ניתן להם זמן למרות הבטן המקרקרת כי על השולחנות האחרים נראים מאכלים בכלל לא רעים.

הגיע הפאי. איזו נפילה! פאי גבינת הרועים היה לא יותר מבוקרס ממולא במעט מאד גבינה וקר לגמרי. אנחנו תיירים מנומסים, לא יודעים אם זה מאכל חם או קר והמלצרים השועטים  מולנו עסוקים לגמרי. רק אחרי שסיימנו (תוך דקה) את הפאי/בורקס, נחתה המנה שהזמנתי גם השם שלה בישר טובות הרבה יותר ממה שהיה מונח שם בצלחת. כמה חתיכות חזה עוף קטנות ברוטב עגבניות ופרוסת נקניק פרושוטו חתוכה ביניהם… המנה הזו הגיעה קרה עוד יותר. נראה שישר מהמקרר. לא טעים!!! לא טעים בכלל! שוב נפילה. לא שבעתי ולא רציתי יותר שום דבר שם. נכון שהמסעדה שוכנת בתוך מבנה עתיק ומשופץ יפה, אבל גם עבור זה הם הרי גובים כסף. מתי?? מתי אוכל ליהנות קצת על בטן מלאה?
From בתיה מקדוניה 1

החזרה מהכפר לכביש הראשי לוקחת לנו לפחות שעה ומשם ליעד הבא. מפלי דו·ף DUF דרך העיירה רו·סטו·סָה Rustushe בשמורת מבארובו.
היה מעט קשה למצוא את העלייה למפלים ורק אחרי עזרה מצעירים מקומיים, שנסעו במיוחד לפנינו עד לשלט המורה על הכיוון, מצאנו את דרכנו.
From בתיה מקדוניה 1

הדרך לשם היא 1020מ' לכל כיוון. על פניו משהו זניח כמעט במרחקים שאני רגילה לגמוע, גובה המפלים הוא 180מ' זה כבר מתחיל להדאיג קצת… אבל כשראיתי לאן אני צריכה לטפס אחזה בי חלחלה.
From בתיה מקדוניה 1

From בתיה מקדוניה 1


הצלחתי להפתיע את עצמי, לקח לי "רק" 45 דקות ללכת את המרחק של מעל לק"מ בעליה לא נוחה בין סלעים רטובים. המקום יפה ומרשים והכי הכי… רטוב, שוצף וגועש ממים רבים.

From בתיה מקדוניה 1

From בתיה מקדוניה 1


הולכים חזרה את כל ה- 1020מ'. פשוט כי אין מקום לישון שם. השרירים מזכירים לי את קיומם, חשבתי שהם כבר התרגלו למקדוניה ולא חיים על זמן תל אביב. עוד מאמץ קטן ואנחנו שוב בדרך.

From בתיה מקדוניה 1

מזג האוויר מתעכר וכמובן בתוך זמן קצר מתחיל גם גשם. השעה כבר 4 אחה"צ ואין שום סימן למקום בו נניח את הראש. אני בלחץ אבל לא מראה את זה בכלל. גם מרגיעה את עצמי בשקט שמקסימום נישן ברכב.
לפנינו עוד מנזר הנשים סנט ג'ורג בכפר בשם Rejcica ממש לפני הכניסה לעיר Debar.
מנזר הנשים של סנט ג'ורג' מאד מטופח וכולל מבנה ארכיטקטוני מעניין, שהוקם רק בשנים האחרונות סביב כנסייה עתיקה של סנט ג'ורג' שהייתה במקום. המנזר הוא שלוחה של מנזר יוהן ביגורסקי ואב המנזר של ביגורסקי הוא גם האב הרוחני של הנזירות, מפקח עליהן, עורך את טקסי המיסה, ומלמדן.
בכניסה לכנסייה מצד ימין יש תמונה של ג'ורג' הקדוש. לאף של ג'ורג' מודבק קצה אצבע נוטף דם. זהו העתק תמונה דומה שנמצאת במנזר ג'ורג' הקדוש בהר אתוס. לפי המסופר לאחר שהנזירים גמרו לבנות את המנזר, הם לא ידעו למי להקדישו, הם השאירו במקום לוח עץ ריק למשך הלילה. והנה כשבאו עם בוקר, הם ראו על הלוח את תמונתו של ג'ורג' הקדוש. אב המנזר לא האמין בנס ובספקנותו הושיט אצבעו לתמונה כדי לבדוק אם הצבע טרי. כעונש על ספקנותו נשארה אצבעו דבוקה לתמונה, ולבסוף נאלצו לקטוע אותה והיא מחוברת לאפו של ג'ורג' הקדוש עד היום.
From בתיה מקדוניה 1

הנזירות במנזר רואות בג'ורג הקדוש דמות המגינה עליהם מפני כל צרה ומצוקה. הן מקבלות אורחים, ואחת מהם בשם ברברה מדברת אנגלית מצוינת ואף מציעה ממבחר המזכרות הקדושות שבמקום. כנסיית המנזר נמצאת בגן נפלא חבוי בין חומות, שממנו יש מבט מרהיב על האגם. אחת מעיסוקיהן של הנזירות הוא יצירת כובעי בישופים. כובעים מפוארים שלעשותם לוקח כמה חודשים.
From בתיה מקדוניה 1

From בתיה מקדוניה 1

התמונות כמובן צולמו בהיחבא כי אסור לצלם שם כמו בכל מקום כמעט במקדוניה או יוון.

כל הזמן הזה הגשם מזרזף עלינו, הנזירה מרחמת אבל מסבירה שהמנזר מלא בגלל חג הפסחא וכל החדרים תפוסים. אני נלחצת עוד יותר כי זוג נוסף שעומד שם אומר שהם באותה בעיה וגם להם אין מקום לינה, המנזר עומד בכל הדרו וכל כך מזמין. נאלץ להמשיך למרות שהכל כבר אפרורי וקודר.
From בתיה מקדוניה 1

הנסיעה לעיירה האחרונה/הכפר האחרון (המושגים פה לא ברורים לי) וֶוצָ'אני  ( Vevchani)  נמשכת ונמשכת בלי סוף. כולה לאורך האגם אבל אין בתים לרפואה ובטח שאין מלון. הלחץ גובר מעט כשלא מוצאים את השלט לכפר. אבל… כמו תמיד, הוד מוכשרותו הטייל מוצא בחושיו הבדואיים (או מקדוניים) את המקום. איך? אין לי מושג.
הכפר וֶוצ`אני Vevchani
הכפר Vevchani הינו כפר שבקצהו יש שמורת טבע של מעיינות עיליים הנשפכים במפלונים, ומים המינרליים שבו הנובעים הנהדרים למנוחה ורגיעה. עוברים גשרונים חמודים. בכפר "תערוכה פתוחה" הכוללת בתים של בעלי מקצועות שונים. זהו כפר ציורי וייחודי שאנשיו מסבירי פנים, מקום מופלא לחובבי צילום. בכפר שוק קטן, ובין בתיו תעלות מים צרות הזורמות לנהר שוצף הזורם אל חלקו התחתון של הכפר. למגיעים אל הכפר ב – 13 וב – 14 בינואר, בכל שנה, צפויה חגיגת מסכות ייחודית לכפר הזה המתקיימת בו כבר מאות שנים. בחגיגה מציינים את השנה החדשה על פי לוח השנה היוליאני הישן.
עיקר פירסומו הוא מימי הממשלה היוגוסלבית, שהחליטה בזמנו לבנות צנרת שתסב את מי המעיינות לעיר סטרוּגה. התושבים כמובן התנגדו והממשלה חזרה בה. זה קרה לאחר שאנשי הכפר הציבו את זקנות הכפר כמגן אנושי. לאחר שיוגוסלביה התפרקה, הכפר החליט להכריז על עצמאותו וכינה את עצמו "הרפובליקה של וֶוצ'אני". הם יצרו לעצמם דגל, הנפיקו דרכונים ומטבע משלהם. אך בסופו של דבר לא מימשו את התבדלותם ממקדוניה.
From בתיה מקדוניה 1

לחובבי המסלולים – ניתן לצאת למס' טרקים באיזור, המסלולים יוצאים משמורת המעיינות עצמה ויש שילוט.


הראשון של כחמש שעות עד הכפר בליצה (Belica), שימו לב, המסלול אינו היקפי.

שני מסלולים היקפיים נוספים של כ- 24 ק"מ כל אחד שניהם עוברים על פסגת אחד ההרים באיזור, ובלגונות יפות.

יש שלט עם מפה המתאר את התוואי בכניסה לשמורת המעיינות. כדאי לנסות להשיג מפה איכותית.

From בתיה מקדוניה 1

הגענו! יש! עיירה חמודה משרה נינוחות שלוה. נותר רק לחפש מלון. עוצרים ממש בכיכר העיירה ואני יורדת לשאול היכן יש מלון. כולם ממהרים להצביע לי על המקום בו אני עומדת ורצים לחפש את הבעלים. מלון חדש/משופץ. נקי מאד, חדרים גדולים ולא יקרים. הרבה אנשים למטה בבר של המלון שהוא בעצם רחבת המדרכה עם הרבה שמחת חיים ומוזיקה עליזה. הכל שם נעים ותוסס. וכל כך עייפתי שבא לי רק להישאר במקום החמוד הזה.
From בתיה מקדוניה 1

התיישבנו והזמנו בירה. אנחנו התכוונו לבקבוקים קטנים, מה שקבלנו בפועל היו שני ספלים ענקיים. עם קצת שקדים שהיו לנו, מחברת וכתיבת זיכרונות היום הארוך הזה, חשבתי שאסיים אותו. מיד מתקבצת לידנו חבורת צעירים סקרנים  מחליפים שאלות, עונים  ומשוחחים.
From בתיה מקדוניה 1

אחת מגיעה משום מקום ומספרת שהמיסה הוקדמה להערב. מה מיסה? מי מיסה? אין לנו מושג כמובן, עד שמישהי מתנדבת להסביר שזו המיסה של חג הפסחא שהוקדמה בכפר הזה משום מה, במקום להיערך ביום ראשון. כנראה לכומר יש עוד תוכניות….  כמובן שאי אפשר לדלג על הזדמנות כזו והעיניים של יוסי שוב נוצצות J.
From בתיה מקדוניה 1

From בתיה מקדוניה 1

הטיול הרגלי שעשינו קודם בכפר לא הספיק לו עם כל העליות. הדרך לכנסיה כמובן, איך לא? תלולה….. מאד!

כבר קשה לי לסחוב ואני מקללת שוב את הפדלאות שלי, את הזלזול שהפגנתי כשלא התאמנתי, כששכחתי עם מי יש לי עסק וגם קצת (בשקט) את הנוצרים המחורבנים שהחליטו לא לתת לי לשבת ולנוח בשקט. מה היה רע אם היו עושים את המיסה כמו כולם ביום א' למשל???? נהיו לי "זריזים מקדימים" פתאום?
From בתיה מקדוניה 1

המיסה נראית מעניינת, לא שהבנתי משהו ממנה.  שירה ובעיקר נרות רבים. הורים עם ילדים, זקנים. כווולם מגיעים לכאן

From בתיה מקדוניה 1

כוווולם מחזיקים נרות בוערים בידיהם. מפגן מרהיב של התרגשות דתית ומפגש חברתי. גם מקהלת ילדי הכפר מוסיפה קולות נעימים. באיזה שלב, כשהשתכנענו שככה זה הולך להמשיך שעות בלי עוד "אקשן", החלטנו לפרוש ולתת מקום לכל ההמון הזורם פנימה. בעצם רק מנסה להיכנס, אין מקום להכניס פרור. גם חצר הכנסייה גדוש כולו במשפחות עם נרות דולקים. אלו כנראה הפחות דתיים אבל האירוע מפגיש את כולם.
From בתיה מקדוניה 1

קשה היה לצאת משם, ההמון כולו בכיוון ההפוך, ממתין בסבלנות להדליק את הנרות ולתקוע אותם בכלי המיועד בחול החם. שמש הכנסייה, פשוט מסלק את החלק הארי של הנרות הדולקים, על מנת לפנות מקום לנרות הבאים. כדאי להיות יצרן נרות במקדוניה.

בקושי רב פילסנו את דרכנו חזרה במורד המדרגות העמוסות באנשים, בחצר, ובפנים. אני רק מתפלאת שלא נשרף שם אף אחד למרות שלל הנרות.
From בתיה מקדוניה 1

חזרנו לאיטנו, באמת שאין כח יותר, אני רעבה אבל , "כולם הלכו לג'מבו… מיסה" והבודדים הנותרים מוכרים רק שתיה אלכוהולית ובירה ואנה אנו באים? בפאתי בכפר נמצא הצדיק בסדום – מוכרים שם איזה המבורגר מוזר אבל כשרעבים הכל טעים.
על בטן מלאה אפשר להתקלח ולישון שנת ישרים עד הבוקר.
4.5.13
כבר אתמול הרחתי שהכפר הזה בא לי נפלא, איזו שלוה ברוכה. אולי אשקול להישאר לגור בו. אחרי הכל הם הכריזו על עצמם כרפובליקה…. J
סוף, סוף ארוחת בוקר כמו שדמיינתי! שני סוגי לחם אפוי טריים ומתפצפצים בפה, גבינות, נקניקים, ממרחי דבש, ריבות, חמאה, פטה כבד מכל הסוגים, פירות ומה לא?
From בתיה מקדוניה 1

From בתיה מקדוניה 1

הדרך למעיינות שוב מאלצת ללכת במעלה הכפר, ולמרות שאנחנו כופרים מובהקים, שוב צריך לעבור בכנסיה. לא שזה כל כך נורא בעצם. באור יום דברים נראים אחרת.
From בתיה מקדוניה 1

From בתיה מקדוניה 1

גם את מפת ארץ ישראל על קיר הכנסייה, עם אזכורי המקומות הקדושים לנצרות, משהו שאתמול לא הצלחנו לראות בגלל הדוחק.
הלאה במעלה הכפר אל המפלים. בדרך לומדים איך המכולת השכונתית מצננת את הבקבוקים תוך דקות ספורות.
From בתיה מקדוניה 1

געש רעש מהומה של מפלים מרהיבים. איזו עוצמה וכמות של מים שלא מפסיקים לרגע לזרום. כבר אמרתי שבכפר הזה אני מוכנה לגור? איך אפשר להתעצבן בכלל אם אפשר רק להקשיב למים הזורמים? רק לראות את האנשים השלווים הללו ולקנא. לכל אחד חלקת ירק קטנה, לכל אחד נוף נעים. ירוק וירוק בעיניים.

From בתיה מקדוניה 1

אין ברירה, חייבים להמשיך והלוואי שאוכל לחזור למקום המופלא הזה.
במלון מסתבר שהמחיר שנקבו היה עבור אורח אחד….. לרגע חושבים להתקומם, אבל מחיר של 100 ש"ח לאדם זה באמת לא סכום ששווה לריב עליו. בטח שלא לאור מה שקיבלנו, שהיה שווה ביותר ואל תגלו להם שלא ירימו את האף J
על בטן מלאה, עליזים ושמחים יצאנו לדרך כשזיכרון הכפר הזה מלווה אותי עוד הרבה אחריו.
הדרך מוליכה אותנו דרך העיירה סְטרו·גָה STRUGA. עיירונת קטנה, לא משהו ששווה להתעכב עליו אבל טיילים מכובדים חייבים לבדוק כל מילה שמצאו באינטרנט. ובכן…. שום כלום כמעט. שפת האגם מבטיחה טיילת אבל לא ממש מקיימת, הרחובות פשוטים מהמאה הקודמת. השוק דחוס אבל כחובבת שווקים, בהחלט נהניתי ממנו.
From בתיה מקדוניה 1

From בתיה מקדוניה 1

עוד כנסייה , (יש גם מסגד בסמוך למניעת אפליה).  העושר בפנים כמו בכולם כל כך מנקר עיניים ומנוגד לכל מה שרואים ברחובות. המחשבות לא מרפות על חוסר הצדק המשווע וחוסר ההוגנות של הכנסייה מול המאמינים שלה. התחושה היא של עם שלם עני מרוד שמנסה לשרוד בעוד הכנסייה טובלת במשמניה. רק שלא יצלבו אותי על הרהורי הכפירה הללו.
From בתיה מקדוניה 1

חיפשנו גם את האחים מיליאָדינוב, שמייצרים כלי אוכל מקרמיקה, והעלנו חרס בידינו… המקום סגור בגלל הפסחא הארור הזה. רק שלא ידעו כאן שאנחנו יהודים ששותים דם של ילדים נוצריים תמימים בימים כאלו.
בקיצור, אין טיילת, אין שום כלום בעיירה הזו ואנחנו "חוסכים" לעצמנו יום שלם וממשיכים הלאה.
כל שנותר זה להמשיך לאורך האגם וקצת להתברבר בחיפוש אחר איזה מנזר תלוי. זמננו בידינו הרי השארנו לעצמנו יום שלם פנוי להתברברויות אם יהיה צורך. אנחנו כבר מפנטזים על המנזר כי בראש יש לנו את המנזרים התלויים שבסין, אבל לא מנזר ואפילו לא צלב לרפואה. נוסעים הלוך וחזור בחיפושים אבל במקום מנזר תלוי הגענו לכפר דייגים מתוק בשם  RADUZADA. כשרוב בתיו על גדת האגם.
From בתיה מקדוניה 1

עצרנו, כי באמת יש גבול לשוטטות ליד גבול אלבניה J. מאחורינו גילינו חץ המורה על מנזר מערת מיכאל. אין , אין על ההכנה לטיול של יוסי. כשחזרנו משם, התברר שהכל כתוב בדפים אצלנו אבל מי קורא?
מערת מיכאל ברדוזדה בעיירה Radozda
לא רחוק מהמנזר של קלישטה, מתנשא מעל כפר הדייגים היפה רָדוזָדָה (radozda), ובו יש מערת התבודדות של נזירים, המוקדשת למלאך מיכאל. המערה צופה על אוכריד מהמזרח. צמוד לחוף העשיר בצמחיה ובעופות מים יש מספר מסעדות דגים ,עם כסאות קש ושמשיות צבעוניות, אך הכפר עצמו – שגם בו מספר לא מבוטל של כנסיות ומנזרים – מוזנח ולא מטופח.
הציורים הראשונים שבה הם מהמאה ה-13. הדבר המעניין במערה הוא הציורים והתמונות הרבות של המלאך מיכאל מחזיק ביד אחת מאזניים וביד שנייה חרב. התמונה מזכירה את קלף מספר אחת עשרה בטארות (מערכת של ידע עתיק שהועבר דרך קלפי משחק וניבוי), קלף הצדק, שגם בו יש מלאך המחזיק ביד אחת חרב וביד השנייה מאזניים.

משמעות הסמל אוניברסאלית: החרב מסמלת את היכולת להבדיל בין טוב לרע, לפלס את דרכנו בעולם. זהו מוטיב עתיק שמופיע בסיפורים של הגביע הקדוש, וגם בסיפור שלמה ובסיפור אלכסנדר מוקדון והקשר הגורדי. החרב נחשבה לבעלת כוחות מיסטיים, כשהופכים אותה יש לה צורת צלב. שני הצדדים של החרב מסמלים חובות לאדם וחובות לאלוהים והחוד שבקצה – משמעת. חרב קשורה ליכולת לקבל החלטות נכונות. יכולת זו נובעת מהשיקולים לכאן ולכאן שמייצגים המאזניים. המאזניים מייצגים את האיזונים הנכונים באדם, את היותו נקי משיקולים לא רלוונטיים, את מידת תשוקתו, רצונו. המאזניים הם המקום שממנו מתקבלות החלטות, והמקום שבו הם בסופו של דבר נמדדות. החרב היא היכולת להפריד בין טוב לרע, ולבצע דברים בצורה מדויקת ותכליתית.

כל עוד אדם עושה את הדברים הנכונים בחייו, מקבל את ההחלטות הנכונות, שוקל את הדברים בצורה נכונה ומגיע להחלטה בזמן הנכון, אזי לבו קל עליו והמאזניים נוטים לזכותו. בסוף החיים אדם עומד לפני מלאך המחזיק מאזניים וחרב. על המאזניים נשקל לבו, אם הוא קל מנוצה, אזי המלאך נותן לאדם לעבור לשלב הבא, לגן העדן. במידה והלב כבד, אזי החרב לא מאפשרת לאדם להמשיך הלאה. החרב היא להט החרב המתהפכת השומרת על הכניסה לגן העדן, המאזניים הם מאזני יום הדין. לכל אדם יש בחיים את הצדק שלו, את האמת שלו, את ההחלטות שעליו לקבל, את הדברים שעליו לעשות. המאזניים עוזרים לנו לגלות מה הם הדברים הללו, מספקים לנו את השיקולים לכאן ולכאן, שלא נפגע במישהו חלילה. החרב עוזרת לנו לעשות את המעשה הנכון. בסוף החיים אדם נמדד למול מה שהיה צריך לעשות, לעומת מה שעשה או לא עשה. בסופו של דבר כל אדם מקבל את המגיע לו. המלאך עומד מולנו עם מאזניים וחרב והוא בעל פנים כשלנו, קפדן או רחום כמונו, הוא שוקל את מעשינו ופועל בהתאם לכך. זוהי מידת הצדק והדין שעל כל אחד להתמודד איתה.

יש לבדוק במסעדת הדגים הסמוכה לשביל העולה למנזר, לגבי המפתח השמור אצלם. זה מבאס לעלות את כל הדרך ולגלות שסגור.

From בתיה מקדוניה 1

From בתיה מקדוניה 1

מצוק תלול מקדם את פנינו. מתנשפים (אני כמובן) ועולים. הצלחתי אפילו למעוד על המדרגות כואב ושורף ואני מקללת את המדרגות ואת השרירים שלא פותחו בגללי ולא עוזרים להרים רגליים.
כרגיל מפנטזים כל העלייה על מה שנמצא שם. זה למעשה ה"דלק" שדוחף אותי להמשיך למעלה.
From בתיה מקדוניה 1

From בתיה מקדוניה 1

הגילוי ממש מאכזב, מערה קטנטנה, חצובה בסלע. הפרסקו שם מתפורר כמעט. אין תאורה והכל מחניק. חבורת צעירים צחקנית וצוהלת נועלת אחרינו את דלת המערה במנעול. שוב היינו ברי מזל…. רק בשובנו גלינו את הכתוב, שצריך לקחת מפתח ממסעדת הדגים למטה בכפר. על זה נאמר חכמים לאחר מעשה???
שעת צהריים וממש מתחשק לי דגים. דגי אגם אוכריד נראים טריים. הדגים מעולים, התוספת? – מבחילה. (שיסלחו לי כל הנעלבים בשם המקדונים). כמה חתיכות של תפוחי מבושלים ועוד פחות חתיכות של גזר וזהו…. הם ממש לא בעניין של תוספות המקדונים האלו. והעקבות שהותירו הסובייטים כנראה לא יימחו דורות רבים. איפה??? איפה המאכלים הבלקנים?
בעצם כולם שם אוכלים כל מיני סלטים שנראים דומים האחד לשני ורק כמה זיתים מפרידים ביניהם. עם שבבי גבינה מפוזרים מלמעלה אבל איך אוכל לבד כל כך הרבה סלט כשיוסי הקרניבור האומלל, שנאלץ לאכול דג, ממש לא בקטע של ירקות טריים בשום צורה?
From בתיה מקדוניה 1

על פי הנחיות של בחור צעיר דובר אנגלית, אנחנו חוזרים לחפש את המנזר התלוי. הפתעת ההפתעות היא שהוא נמצא בתוך חצר של מלון! ההפתעה הפחות נעימה הנוספת היא ששוב לא קראנו היטב את המדריך שהכנו (יוסי הכין) לטיול…
הכפר קלישטה Kalista
על החוף המזרחי של האגם, נמצא מנזר קלישטה (kalista), ובו מנזר תלוי מרהיב ומרשים השווה ביקור. יחד עם אוכריד וסנט נחום נוצר מעין משולש קדוש של מנזרים מסביב לאגם.
המנזר של קלישטה משמש למושב הפטריארך המקדוני בחודשי הקיץ. זהו מתחם גדול ולידו מלון לאורחים ולצליינים. המתחם כולו שוכן בין הצוקים לבין המים ויש בו רחבה יפה שמגיעה עד המים. הכנסייה העתיקה והחשובה נמצאת בתוך מערה על צוק, ומטפסים אליה מתוך הבניינים החדשים, באזור היו מערות של מתבודדים, והכנסייה שקרויה על שם הבתולה הקדושה היא חלק ממערכת מערות זו. בהמשך הצוקים, במרחק חמש דקות הליכה, יש כנסייה נוספת במערה, המוקדשת לנזיר אנטוניוס – מייסד תנועת הנזירות.
במערה שבכנסייה במנזר קלישטה ניתן לראות תמונה של שמעון של העמוד. הסלבריטי של המאה ה-5, נזיר מסתגף מסוריה שבילה את כל חייו על עמוד גבוה שעליו משטח בגודל מטר על מטר. שמעון של העמוד נתן דוגמא למסורת של נזירים מתבודדים המסתגפים כדרך להתגבר על חולשת הגוף ופיתוח כוח הרצון.
ליד הבניינים הסוגרים על כנסיית המערה נמצאת כנסייה חדשה המוקדשת, גם היא, ללידת מרים. בתוכה יש אייקון של אם האלוהים שהועבר מהכנסייה העתיקה ומיוחסות לו תכונות פלאיות, כמה פעמים ניסו לזרוק אותו לאגם, וכל פעם הוא חזר בצורה פלאית. האייקון נמצא בתוך מסך האיקונות. הכנסייה החדשה נבנתה ב-1977 בסגנון ביזנטי קלאסי, על יסודות מהמאה ה-18, ממולה מצויה חנות המציעה ספרות על נצרות במקדוניה ותוצרת המנזר. ליד הכנסייה עץ אדר עתיק בן שש מאות וארבעים וחמש שנה המצל על המקום. המסורת אומרת שעץ זה ניטע על ידי הנזירים המתבודדים הראשונים, שחיו כאן לפני שבע מאות שנה. בצד הדרומי של הרחבה נמצא כנסייה עתיקה על שם סנט פטר, פאול השליחים. מתחתיה יש מעיין, מעבר לה נמצא בית הארכיבישוף. כיום יש במקום מנזר של נזירות וגם של נזירים. מעבר למתחם הפטריארך מוביל השביל במעלה הצוקים לכנסיה של אנטוניוס מהמאה ה-13. הכנסייה המקדונית הכריזה בשנות ה-60 על עצמאותה מהכנסייה הסרבית, והפטריארך שלה נמצא חלק מזמנו בסקופיה וחלק במנזר יפה זה.
האזור שימש בעבר מרכז לנזירים מתבודדים, ואת השרידים ניתן לראות במנזר של קלישטה, במערת מיכאל בכפר רודזדה הסמוך, ובמערת העלייה בכפר וישני.
מנזר ההתגלות למריה בכפר Kalista נמצא קרוב לגבול האלבני. כאן גרים 3 נזירים גברים. לידו יש כנסייה חדשה, שנבנתה לפני 30 שנים. העלייה למנזר היא מתוך המלון במדרגות תלולות. מנזר קטנטן.
From בתיה מקדוניה 1

From בתיה מקדוניה 1

תמורת 10 דינר לאדם אנחנו מטפסים ממעט בתוך ההר. 2-3 צילומים ונגמר…

מצאנו בקלות את הדרך למעבר הגבול לאלבניה. זה הרבה יותר הגיוני וקל לעבור להמשך הטיול מסביב לאגם דרך אלבניה מאשר לחזור את כל הדרך הארוכה במקדוניה עד לסטרוגה.
אנחנו ממתינים שעה קלה בלבד ועוברים בלי בעיה. כמובן שצריך להצטייד באישור תשלום לרכב מחברת ההשכרה.
באלבניה אנו אמורים ללון בכפר עם השם הכי מתאים לשינה… כפר לין LIN. מרחוק הוא נראה מבטיח. יושב על שפת אותו אגם אוכריד שרובו במקדוניה, אבל כשהגענו לשם התברר שאפילו עזה היא מקום סביר יותר.
From בתיה מקדוניה 1

פרצופי התושבים נראים עוינים. הכל מזוהם. המלון היחיד שראינו שם,  רוצה סכומים אסטרונומים על כלום. היום עוד ארוך ואנו ממשיכים הלאה לעוד מקום קטנטן TUSHEMISHT גם הוא על שפת האגם . מלון חמוד לצד הרבה מלונות אחרים עם אלבני זקן וחביב. 15יורו לחדר ענק ושרות נעים בלי אנגלית בכלל. לשמחתי מתברר שהוא נוצרי אדוק ומעריץ את ארץ הקודש. עכשיו כבר נרגעתי לגמרי כי קצת חששתי מהמוסלמים האלבנים בלי שום בסיס בעצם.
קצת רעבים אבל אין כסף מקומי. הכסף האירופאי (יורו), שברשותנו, היה בשטרות גדולים, לא רצינו להיתקע עם כסף  אלבני, והערב יורד. נאכל מה שנשאר לנו  אגוזים וחבילת קרקרים שמצילים את הקרקור בבטן.
5.5.13
עם בוקר צריך לחזור רק ק"מ אחד אחורה על מנת לבקר באגם דרילוני DRILONI אגם לא גדול וחביב, נאמר עליו שהוא אחיו התאום של האגם ממעין סנט נחום שבצד המקדוני.
From בתיה מקדוניה 1

From בתיה מקדוניה 1

מים צלולים, לאורך הנחל והאגם הרבה מאד מסעדות וברבורים. ארוחת בוקר טעימה ממש על המים והלאה למעבר הגבול הנוסף בחזרה למקדוניה.
המוכס הפעם קפדן יותר. מחטט לנו בחפצים ואני יושבת ברכב ושותקת כשיוסי שותק לצדו. מעניין מה הם בכלל מחפשים, כנראה שהרבה אנשים מבריחים מוצרים מאלבניה הזולה והענייה יותר.
עוברים ישר לסנט נחום בצד המקדוני. שם הכל גדול, נקי, מסודר וממוסחר יותר. בעיקר תכשיטים דמויי פנינים המיוצרים בטכניקה ייחודית למקום הזה בלבד. סוד כמוס של הפקת חומר דמוי פנינה מהעור והקשקשים של דג הגדל רק באגם אוכריד. יפים ובעיקר יקרים בגלל תהליך הייצור.
From בתיה מקדוניה 1


כנסייה יפה, טווסים בחצר ופרגנו לעצמנו שוב שיט על האגם. בחור צעיר חותר במרץ וגם מסביר באנגלית סבירה על מקור המים. מים מינרלים עם סידן קרבונט שלמעשה אלו מים מוגזים, ובנחל הנקי אפשר לראות את הנביעה בקרקעית.

From בתיה מקדוניה 1

From בתיה מקדוניה 1

את המשך הדרך אנו עושים עדיין מסביב לאגם. נסיעה נינוחה בנוף יפה עד ש…….. אנחנו מפריעים לדבורה עמלנית בדרכה לשדות הצוף. לא בדיוק ברור אם זו אני שמושכת כל כך או החלון הפתוח ומשב הרוח שמסיטים אותה מדרכה היישר אלי, אפילו לא ראיתי שנכנסה, מניסיוני הרע של מפגש עם צרעה, אני נבהלת ומנפנפת בזרועותיי  בהיסטריה ראויה לאוסקר לפחות. אני נרגעת כשלא מוצאת אותה, ומאושרת שהיא כנראה הבינה שאני מזמן לא פרח צעיר ויצאה לה לדרכה. בשלוה אני נשענת אחורנית על גב המושב ואז חשה בדקירה צורבת ומכאיבה. עכשיו כמובן שההיסטריה חוזרת ואני צורחת ליוסי שיעצור כבר. הוא לא כל כך מבין על מה ההשתוללות המטורפת פתאום. הצרחות שלי מבהילות אותו מספיק על מנת לעצור. "האיטלקית הזהובה", כך קראתי באיזה מקום, השמנמנה והשעירה החליטה שהמקום הכי מתאים לה להתחבא מהיצור ההיסטרי שפגשה, הוא מתחת לגלימה האוורירית שלי נגד שמש. ברור שלא הפעילה חשיבה על איך יוצאים משם אחרי… וכל שנותר לה לעשות על מנת להתגונן מהלחץ, זה לתקוע בגבי החשוף את העוקץ שלה. לא יודעת מה הייתי יותר, כואבת או מבוהלת מהאפשרות שאני אלרגית לדבורים. רק כשנמצאה הפושעת יכולתי לנסות להחזיר את הנשימה. הצריבה המשיכה עוד הרבה זמן וכל דקה ביקשתי מיוסי שיתבונן בגבי אם התנפח. ניסיון העקיצה בטיול בעבר, לא בישר טובות. אבל נזכרתי שקראתי באיזה מקום, שבזמן האביב העקיצות פחות כואבות. אז כתבו. כאב ועוד איך.
From בתיה מקדוניה 1

בשולי הכבישים עוד ניתן לראות עמדות הגנה וירי ממלחמת העולם הראשונה כחלק מקו הגנה שהתחיל ממזרח, היום שמורת פליסטר, המשמשות כיום לציורי גרפיטי למקומיים.

From בתיה מקדוניה 1

מבלי להרגיש כמעט, אנו ממשיכים לטפס ברכב אל רכס גָלִיסִיקָה GALICICA שמתגלה אט, אט עם כל עיקול.  כל עוד זה ברכב, אני רק מחייכת בין כאב לכאב ונהנית שאני בחיים. הנוף שנשקף מהתצפית בה עצרנו עוצר נשימה.
From בתיה מקדוניה 1

From בתיה מקדוניה 1

באחד העיקולים יוסי מבשר לי בזהירות (בטח בזהירות שלא אחטוף שבץ) שאפשר לעלות ברגל למעלה לפסגה כי רק משם ניתן לצלם את שני האגמים ביחד. מאחר וזה נראה כפסגת האושר עבורו, למה שאפריע לו? אבל הוא התכוון שגם אני צריכה לטעום מהאושר הזה…
בהתחלה אני מטפסת בחדווה קלה כי אולי זה יעזור להקטין היקפים של אזורים מסוימים אצלי. על פניו נראה שאין בעיה להגיע למעלה אבל לאט, לאט אני קולטת שהפסגה רחוקה בהרבה ממה שחשבתי. מצאתי לי תרוץ נהדר לעצור כל כמה מטרים. חייבים לצלם את הפרחים שהנצו לקראת האביב ובגלל השלג הם נמוכים וקטנים.
From בתיה מקדוניה 1

From בתיה מקדוניה 1

לא נראה שמזג האוויר יאפשר לנו לצלם את התמונה משאת נפשו של יוסי. הראות לא טובה, בשביל בו אנחנו מטפסים יש סימני רכב 4X4. ואני שוב מזכירה לו שהיה עדיף לשכור רכב כזה. במעלה הרכס מגלים שרידי שלג שטרם נמס. בכל פעם שמגיעים למשהו שנדמה כפסגה, עוד ראש הר מציץ מאחוריה. הבנתי! אני עוד עלולה ללכת את כל הרכס ולא לחזות בחיבור בין האגמים. השביל המוליך מעלה זרוע אבנים עגולות מעצבנות שמתגלגלות מתחת לרגליים ומסוכנות בעיקר בירידה, בניגוד ללהקה הנהדרת עם אותו השם.
From בתיה מקדוניה 1

אני מתייאשת, מוכנה לאפשר ליוסי להמשיך למעלה ואני ארד לי לאיטי חזרה מההר. לרדת הרבה יותר קשה ומסוכן בגלל האבנים הללו. בקיצור, החלטתי לא למות ולא לכבוש את ההר. עליה בזווית 75 מעלות ולאורך יותר מקילומטר, הספיקו לי. הרי צריך גם לרדת אותם לבסוף. יוסי מתייאש בגללי עוכרת השמחות, ויורד איתי. נראה לי שירד רק כי חשש לתת לי  לרדת לבד. ה"חְליקות" לא מפסיקות ואני מתנצלת כל הדרך בפני הצמחים שאני רומסת על מנת לא ללכת על האבנים החשופות.
From בתיה מקדוניה 1


העיר הבאה היא אוכריד OHRID.

בדרך לשם מוצאים בהפתעה מוזיאון ימי שלא קראנו דבר עליו. אין בו הרבה, רק שחזור מדוייק של כפר עתיק שנמצא מתחת למי האגם באותו השם. המקדונים העלו את הממצאים והאוצרות ובנו כפר משוחזר לטובת הדורות הבאים. האמת? באנו, שילמנו, צילמנו, עשינו V והמשכנו הלאה.

From בתיה מקדוניה 1

כרגיל, כמו כל אחר הצהריים, השמיים מתקדרים למרות מזג האוויר החם. אנו עוברים בין עיירות וכפרים שמהווים בית מלון אחד ענק. חדרים להשכרה, דירות ובתי מלון בכל הגדלים. אין במקומות הללו דבר פרט לזה ולמסעדות. ככה זה כשעיירות יושבות מצד אחד על שפת אגם ענק ובגבן משתרעת לה שמורת גליסיקה המאפשרת טרקים רבים.
אני כבר רוצה להיות בחדר ולנוח, מפנטזת שנעצור כבר פה וזהו! אבל כמובן שנוסעים עד העיר אוכריד (OCRID) שיוסי תכנן והכין עבורה את המפות. הוא מנווט בלי שום בעיה. הציץ במפה אולי רגע. איך הוא עושה את זה? לאלוהי הגששים פתרונות.
הגענו לרחוב שכולו כמעט חדרים ודירות להשכרה. מחנים את הרכב, מרימים את הראש ו… תוך דקות ספורות יש לנו חדר חמוד ב- 20 יורו. המלונית הקטנה הזו נמצאת ממש ליד הטיילת של העיר. קרובה לכל מקום היסטורי ואתרים.
From בתיה מקדוניה 1

כמובן שהדבר הראשון שעושים זה ללכת לאכול. על הטיילת לא חסרות מסעדות. רק חלקן פתוח כי זו עדיין לא עונת התיירות. מצאנו מקום לא מפואר אבל הריח משגע אותנו. המבורגרים ענקיים וטעימים. עם בשר טלה וגבינה צהובה (יסלחו לי על חטאי..)  תוסיפו עוד צ'יפס ובירות (מה שהמטופלים שלי יעשו לי כשאשוב…) ואנחנו מלאים וטובי לב.
From בתיה מקדוניה 1

מטיילים לאט לאט, לאורך הטיילת כי אין כח לזוז מהר. הרוח מתגברת וגשם זרזיפי מתחיל לרדת. קצת "קר" עם הגופייה הדקה. חזרה למלון להצטייד בעוד חולצה ומעיל, לרגע לא חושבים להפסיק לטייל עד שהערב יורד על האגם והעיר.
From בתיה מקדוניה 1

From בתיה מקדוניה 1

לילה שקט ונעים עובר עלינו אבל הגשם לא מפסיק לרדת לכל אורכו.


6.5.13
From בתיה מקדוניה 1


אגם אוכריד


אגם אוכריד הוא בן ארבעה מיליוני שנים, והוא ממגנט את העין ביופיו. על גדותיו נבנתה טיילת רחבה שממנה ניתן לראות את הסירות הרבות השטות במים ואת התיירים המשתכשכים בהם או משתזפים על החוף. הוא זכה למעמד של אתר מורשת עולמית מטעם אונסקו, בשל העובדה שמימיו צלולים ונקיים. דבר המתאפשר גם בזכות הכלכלה הצולעת של המדינה – כאן אין שום תעשייה שתזהם אותו. האגם הינו בעל שטח של 360 קמ"ר (כפול מן הכינרת), והוא האגם העמוק ביותר בבלקן וחלקו נמצא באלבניה השכנה. יתכן שבגלל עומקו (למעלה מ 300 מטר) מימיו הם צלולים במידה מרשימה, בטמפרטורה של 24 מעלות ואפשר לשחות או לדוג או סתם לשבת על החוף ולהביט בנוף. מומלץ גם לנסוע לאורך האגם וליהנות משפע היערות שכמעט נוגעים במים. שימו לב שמרבית הנופשים סביב האגם הינם מקומיים (מקדונים או אלבנים). הסירות שמשייטות בין הערים שעל שפת האגם והשקיעות הארוכות והצבעוניות, הופכות את המקום לפנינה רומנטית. תוסיפו את העובדה שאין כאן הרבה תיירים שיציצו לכם מעבר לכתף, ותבינו שאם כבר להיות רומנטיים, זה המקום. באגם פועל בית ספר לצלילה.
From בתיה מקדוניה 1

From בתיה מקדוניה 1

מימיו הנקיים של האגם מושכים אוכלוסיות של ציפורים נודדות, ועוד מינים של בעלי חיים הניזונים ממנו. חיים בו 13 מיני דגים, אחד מהם הוא דג הפלשיצה הייחודי לו. זהו דג קטן ודק שאורכו כעשרה ס"מ. אמנים מקומיים פושטים את עורו וקשקשיו של הדג, ובתהליך עיבוד ייחודי, שנשמר בסוד, יוצרים מהם חומר דמוי פנינה. במדרחוב הראשי העמוס דוכנים וחנויות, ניתן לרכוש במחירים נאים שרשרות, מחרוזות, עגילים וטבעות העשויים מאותן "פניני אוכריד".
From בתיה מקדוניה 1

העיר אוכריד ראויה שיטיילו בה לפחות יום שלם. הגשם פסק ושמנו פעמנו לכנסיות. יש בה 365!! כאלו.. המקומיים מתלוצצים שניתן להתפלל שנה שלמה בלי לחזור לאותה כנסיה. לחוסר מזלנו, או אולי למזלנו, חוגגים היום את חג הפסחא כאן. רובן ככולן סגורות בכלל. ואני תוהה… אלוהים של הנוצרים יוצא לחופשה דווקא בחגים? אצלנו זה בדיוק ההיפך, זו העונה הכי חמה שלו והוא עסוק עד מעל הראש.
From בתיה מקדוניה 1

From בתיה מקדוניה 1

מה נותר לנו לעשות במצב כזה? כמובן… להמשיך לעלות ולטפס בהר עד למצודת סמואל. זהו אתר ארכאולוגי גדול, וכמה צפוי, מה שכבר משופץ זו כנסיית ענק הצופה על האגם.
From בתיה מקדוניה 1

בדרך למטה עוצרים באיזה בית קפה קטנטן, יש קפה. תה הוא מבקש מאשתו שתכין בבית הפרטי שזה כוך מאחורי בית הקפה. ביקשנו עוגה או עוגייה אז הוא רק מפשיל את הווילון שמאחוריו ישר לביתו ומביא עוגת חנק חסרת טעם. מעשה ידי אשתו להתפאר…. הייתי ממליצה לו לא להסתמך על בישוליה יותר מידי… האיש שומע שאנו מישראל, בודק אם ידוע לנו שהיום חג, ונותן מתנות כמנהג המקום…  שתי ביציי פסחא צבועות גם הן מעשה ידי אשתו. אולי עדיף שתתמיד בזה.
From בתיה מקדוניה 1

אני מודה לו בנימוס, מה אני אעשה עם הביצים הללו? לא נעים להשאיר, לא נעים לזרוק בדרך. בידיים המזיעות הצבע יורד.. מזל שהמכנסיים מכנסי טיולים. תקעתי אותן בכיס. עם כל החום אולי עוד יצוצו אפרוחים.
אנו הולכים לאורך החומה שעל ההר, עוברים אמפי-תאטרון יווני עתיק (כל ההר הזה נראה כאתר ארכאולוגי ענק.) העבר וההווה מתמזגים.
From בתיה מקדוניה 1

עוד כנסיה עתיקה שפותחת שעריה רק ב- 10:00 מתוך רשימת הכנסיות ש"חובה" לראות.

From בתיה מקדוניה 1

רק היום השישי לטיול וכבר שבעתי מהכנסיות. עדיף הנוף הנשקף מהן והלאה.

From בתיה מקדוניה 1

חוזרים למלון. במכולת ממול שולחנון וספסלון. יצאנו לטייל בלי להתחיל בכלל את הבוקר. הגזמנו לגמרי! יש לחמנייה, אין שוקו, אבל היוגורט טעים אפילו לסינית שכמותי.מוסיפים גם ממרח מהסוג שממש לא תיקני בארצנו, ואנו נפרדים בצער קל מהעיר החמודה ומפליגים הלאה.
אם מישהו תהה איך זה שהיה לי כל כך קל בהליכה, אז זהו שלא! או שמצלמים את הדרך בירידה או בעליה בכל זאת התמונה מייצגת רק את חלק מהדרך מעלה מטה.
From בתיה מקדוניה 1

יעדנו הבא הוא כפר קטן בשם רֶסיקָה (RECICA).  רק 44 ק"מ מהעיר אוכריד ונהיה במקום מעניין ומיוחד. כמובן שכמו במקומות רבים, אין שילוט ברור. אנחנו עולים מעלה בהר עד לכפר קטן על מנת להבין שזה לא שם.
אם הייתי קוראת כמו שצריך את "ספר הטיול" שיוסי הכין… אבל כבר כתבתי בתחילת הכתבה את כל התירוצים. כתוב בפרוש שמיד בפניה יש מחצבה. אז כתוב. ובאמת עברנו אותה בלי להתייחס אפילו. שם! בדיוק שם! צריך לפנות. פנימה לתוך המחצבה. לעבור מתחת לגשר מתכת מאובק ששייך למתקני החציבה ולהמשיך על כביש משובש. וכל זה למה?  כי הכפר הזה מיוחד במינו. מוכר בזכות "המכבסות הציבוריות" שבו.
From בתיה מקדוניה 1

כל נשות הכפר יורדות אל הנחל על מנת לכבס. מי הנחל מוטים באופן מלאכותי באמצעות תעלות בזווית חדה. חלק מהתעלות הללו עשוי מעץ וחלק "צעיר" יותר ממתכת. המים "נופלים" למטה בכח רב לתוך גומחות גדולות מדופנות בעצים שנראות למעשה כגיגיות גדולות מאד.
המים היורדים בכח עצום, מתערבלים בתוך הגיגית וכך למעשה משמשים כתוף של מכונת כביסה.
From בתיה מקדוניה 1

From בתיה מקדוניה 1


בצד נשענים מקלות ארוכים ומכופפים בקצה, איתם מושכים את הכביסה הכבדה. בעיקר מכבסים שם שמיכות גדולות ושטיחים.

את הכביסה הרטובה תולים על "חבלי כביסה" מעץ. כיום יש כבר גם "חבלים" יותר מתוחכמים. אותם מקלות אבל עטופים בניילון או מתחת לסככה.
From בתיה מקדוניה 1

כביסה היא אירוע משותף, נשות הכפר נאספות יחדו, מלהגות, אוכלות, מטפלות בילדים ולכן הקימו גם בקתות קש להסתתר מפני הגשם או החום בדיוק כמוני כשהגשם שצץ לו משבש לי את ההנאה וגם מתקני משחקים לילדים הקטנים.
From בתיה מקדוניה 1

הגשם ממשיך לרדת, לא כל כך חזק ולא כל כך מפריע. הגענו אל הכפר מלובִיסטֶה (MALOVISTE) אחר הצהריים.

מלובישטה


כפר יפהפה בתוך שמורת פליסטר, 4 קילומטר מהכביש הראשי אוכריד ביטולה. היה כפר גדול בסוף המאה ה- 19 של אוכלוסיה וולכית, ובמרכזו קתדראלה מפוארת, בכפר גרו 3000 איש שעסקו בגידול צאן ובקר, מסחר ומלאכות יד. ירד ממעמדו לאחר מלחמת העולם הראשונה וכיום גרים בו רק 100 איש, אך רוב הבתים המקוריים נשארו וזאת אחת הדוגמאות היפות של ארכיטקטורה של אותה תקופה, נעשים מאמצים רבים לשמר את הכפר על תרבות הבנייה המקורית שלו. הכנסייה היא יצירת אמנות של ממש עם איקונוסטסיס מגולף מדהים וציורי קיר מעניינים וכן אוסף איקונות חשוב.
זה מה שהיה כתוב עליו.
בפועל? כפר קטן, ישן ומאפאן. כרגיל יוסי לא מוותר על עוד כנסיה,
From בתיה מקדוניה 1

עולים ועולים בגשם מזרזף, לא רק אבני המדרך הלא אחידות וחלקלקות מצריכות התבוננות מעמיקה היכן שמים את הרגל, גם ה"מוקשים" שהשאירו פרות, עיזים, כבשים וסוסים  פזורים בין האבנים והראש מביט רק למטה.

From בתיה מקדוניה 1

הגעתי למעלה לכנסיה הרבה זמן אחרי יוסי שפשוט טס לשם. כמו ששערתי… הכנסייה סגורה ומסוגרה. אני כבר מוכנה להתחיל את הזחילה למטה אבל יוסי כמו תמיד מחפש אלטרנטיבה נוספת, פרצה, פתח או חלון.
מולי עולה באיטיות מפחידה זקנה בת 100 לפחות. אני כבר בכיוון מטה כשמתברר שהיא מחזיקה את צרור המפתחות לאושרו של יוסי הכנסייה. לכבודנו היא פותחת את השערים הנעולים ואפילו מרשה לנו לצלם בתוכה תמורת סכום סימלי כמובן.
From בתיה מקדוניה 1

From בתיה מקדוניה 1

הדרך חזרה למטה לוקחת לי זמן כפול. האבנים חלקלקות ואין לי חשק להחליק על תוצרי החיות.

From בתיה מקדוניה 1

חצי שעה של נסיעה משם ואנחנו בעיר בּיטוּלָה BITULA)) הקרובה ביותר לגבול היוני.
שמה היווני של העיר ביטולה הוא מונֶסטִיר, ומשמעותו "אנשי המנזר", מה שמעיד שבמקור הייתה העיר בעלת אופי נוצרי אדוק. עם זאת, היו כאן גם מרכזים יהודיים ומוסלמיים שוקקים. בימי הביניים נקראה ביטולה גם פָּלגוניה, ביטולה הוא השם הסלאבי של העיר. במאה ה11 בנה הצאר סמואל טירה בעיר. בזמן השלטון העותומאני ביטולה הייתה מרכז מסחרי ופוליטי חשוב, היא הייתה העיר השנייה בגודלה בחלק האירופאי של הממלכה אחרי סלוניקי
ביטולה הפכה עם המהפכה של מחמט השני למרכז לצבא העותומאני החדש בבלקן, צבא שהחליף את הגייסות היאניצארים, בשיאו היה בביטולה מחנה קבע של חיילים ובו 30.000 איש. דבר זה הביא לפריחה לא רגילה של העיר והבזאר שלה וכן של כל הכפרים בסביבה.
זוהי העיר השלישית בגודלה והעיר המרכזית בדרום מקדוניה. רחובות נקיים, מדרחוב יפהפה, בתי קפה והרבה צעירים.
מוסטפא כאמל (אתא טורק), מנהיג טורקיה המודרנית, שמוצא משפחתו ממקדוניה, סיים את לימודיו באקדמיה הצבאית בעיר ביטולה, ולמעשה כאן החלה להתגבש מפלגת "הטורקים הצעירים".
זו ההפתעה הכי גדולה בטיול. אתא טורק היה בכלל מקדוני? לך תבין.
הדבר הראשון רואים כשמגיעים לעיר, הם שני מסגדי ענק מרשימים. תוך זמן קצר מתברר שהם סגורים ושוממים.
From בתיה מקדוניה 1

זה כנראה הרובע המוסלמי/תורכי של העיר. ישנו עוד מסגד אחד גדול עם צריח קטום שסביבו נבנו חנויות שחנקו אותו ולא ניתן להיכנס אליו משום מקום.
מצאנו מלון נחמד ממש בצנטרום של הפיילה, צמודה לכנסיית דימיטרי הענקית, למגדל השעון, למדרחוב המודרני ולבקבוק היין שקנינו לשתות על המרפסת בחדר.
From בתיה מקדוניה 1

From בתיה מקדוניה 1



7.5.13

אי אפשר בלי הנקודה היהודית בטיול. אמנם לא הלכנו לראות אבל עוד אינפורמציה לעולם לא תזיק.

היהודים הגיעו אל העיר אחרי גירוש ספרד, במאה ה- 15. הרובע היהודי שהוקם בביטולה לא הופרד בגדר והיה לחלק מן העיר עצמה. מרבית היהודים עסקו במסחר, בעיבוד פרוות ובמכירתן, בחקלאות ובהלוואה בריבית. תושביה דיברו לאדינו ושמרו את המנהגים והתרבות היהודים ספרדיים, ובאו ממנה מלומדים כמו איציק מולכו מהמאה ה- 16 שראה עצמו כעין משיח. רעידות אדמה שהתרחשו בביטולה במאה ה-19 גרמו לרבים מן התושבים להפוך לחסרי דיור, ובעקבות כך נטשו יהודים רבים את המקום. הקהילה היהודית הוחרבה סופית בתקופת מלחמת העולם השנייה. שוטרים בולגרים שלחו את היהודים ב- 11 במרס 1943 מן העיר לכיוון סקופיה. בוריס השלישי, מלך בולגריה, כנראה מתוך רצון להגן על יהודי ארצו, הסגיר את יהודי ביטולה לידי הנאצים ונותרו רק מתי מעט שהצליחו להצטרף לפרטיזנים. בית העלמין היהודי, שהיה פעיל בשנים 1497 – 1929, שוקם בשנת 1998, אך כיום, 10 שנים אח"כ הוא נראה שומם, וקשה לראות אם בין עשבי הפרא הגבוהים נותרו בו בכלל מצבות. עשרה ימים לאחר מכן הם הועברו למחנה טרבלינקה, ושם הושמדו עם שאר קהילות יהדות מקדוניה. במדינה מתגוררים עדיין כ- 250 יהודים, מרביתם בעיר הבירה סקופיה. מה שנשאר מהקהילה המשגשגת שמנתה 7000 איש בשיאה הינם שרידי בית הקברות המפואר במקום, והמצבות המנופצות וההרוסות. מקהילה זו נותר כיום רק בית העלמין ההרוס והמנותץ. מאז נחרבה הקהילה היהודית הופלו כל המצבות, ורבות מהן נשדדו ושימשו לריצוף הרחובות והבתים. בשנים האחרונות החלו יהודים מרחבי העולם לתרום כספים לשיקום בית הקברות. בבית הקברות היהודי בביטולה הוקם מוזאון קטן ובו תצלומים, ציורים, ורשימת שמותיהם של תושבי המקום שנשלחו אל מחנות ההשמדה. בית הקברות הממוקם על צלע הר מוקף קירות אבן, והוא מוזנח מאוד. רק מצבות אחדות עדיין ניצבות בו, אחת מהן של רב הקהילה.
בוקר בא לבזאר הגדול והעתיק. ברור שכל אחד מאתנו מפנטז על מה שנראה בו. מתברר שכל מה שיש, זה שוק כמו ככל השווקים. פירות, ירקות ועוד קצת דברים שבני אדם קונים.
From בתיה מקדוניה 1

סיבוב קצר ויוצאים דרך ארוכה למוזיאון של העיר שהוקם לכבודו של אתא טורק. המוזיאון המנציח את דרכו, מילדות ועד שהפך למנהיגה הבלתי מעורער של טורקיה, שמורשתו חיה ותוססת גם בימינו, 70 שנה לאחר מותו.
From בתיה מקדוניה 1


המקום עלוב ומוזנח, הכיכר מול המוזיאון "מעוצבת" בגרפיטי, מלוכלכת ועזובה. למרות הדרך הארוכה שהלכנו, החלטנו שלא לטרוח ולהיכנס לשם.
את מילוי המצברים בדרך חזרה  למלון, עשינו בעוד כנסיה יפה ובשניים בורקס ויוגורט במסעדונת קטנה. לפחות האוכל היה טעים וסנט סופיה היא אחת המרשימות שבכנסיות שראינו עד כה וראינו המון, המון.

From בתיה מקדוניה 1

From בתיה מקדוניה 1

עוזבים במהירות את ביטולה. נאמר עליה שהיא העיר השלישית בגודלה במקדוניה, מוזר כמה היא לא גדולה בכלל. נסענו ממש מעט לכיוון הרקליה לינקסטיס (Heraclea) התחנה האחרונה לפני המעבר ליוון.
From בתיה מקדוניה 1

From בתיה מקדוניה 1

הרקליה הייתה העיר של הרקולס בארץ הלינקס. העיר נוסדה על ידי פיליפ השני ממקדוניה במאה ה- 4 לפני הספירה, והייתה חלק מההתפשטות המקדונית בימיו של אביו של אלכסנדר מוקדון.
בעיר רצפות פסיפס מרשימות, תיאטרון רומי ועדויות לנוכחותם של משפחת המלוכה המקדונית, אלכסנדר הגדול ואביו פיליפוס. היא הייתה עיר חשובה על הוויא אגנטייה, גם בתקופה הביזנטית. ומקום מושב בישוף נוצרי. בהרקליה יש דוגמאות יפות שלפסיפסים מהתקופה הביזנטית הקדומה. העיר סבלה רבות מהפלישות של האוסטרוגוטים, ולבסוף נחרבה בפלישות של הסלאבים ואיבדה מחשיבותה.
חבל שהמקום הזה לא מאורגן מספיק (לטעמי). שרידים עתיקים של מבנים ובזיליקות, והמון המון אבנים אבל מה שהכי מדהים בעיניי אלו הפסיפסים. למה?! למה לא שומרים עליהם יותר?

From בתיה מקדוניה 1

From בתיה מקדוניה 1

From בתיה מקדוניה 1

עוד נסיעה קצרה ואנחנו במעבר הגבול המקדוני. המעבר חלק מהיר וללא כל עיכובים.

נותר כמובן לעבור את הצד היווני, אבל……………….. הסיפור על זה בכתבה הבאה J

לכתבת ההמשך כנס ללינק הבא-

לכתבת ההמשך המקבילה כנס ללינק הבא-

כתבה וערכה

בתיה שפי (גוטליב)

הכותב יוסי לוי joseph levy הינו מומחה לאיסלנד iceland, המלווה קבוצות בנהיגה עצמית בלבד, והמתכנן מסלולי טיול לפי מידת המטייל,והמשמש כמומחה באתר http://www.gotravel.co.il/.
לפניות לכותב shark4162@gmail.com
© Copyright to seeking-the-world.com זכויות יוצרים לאתר

8 ביוני 2013 Posted by | Alexander III, Alexander the Great, greece, Macedon, Macedonia, Philip II of Macedon, Philippos, אלכסנדר הגדול, אלכסנדר מוקדון, מקדוניה, פיליפוס השני | כתיבת תגובה

The country of Alexander III of Macedon- part 1 ארצו של אלכסנדר מוקדון- חלק

בכתבה הקודמת נתתי הקדמה לטיול זה, עליו תוכלו לקרוא בלינק הבא-

הכנת טיול ליעד כזה, שכאמור כולל, את רפובליקת מקדוניה וגם חבל מקדוניה שבצפון יוון, באה בעקבות רצוננו לראות את הנופים והתרבות שנותרה מימיו של אלכסנדר מוקדון, ולחוות חלק מההיסטוריה האדירה שהשאיר מאחוריו.
הטיול כולו חולק ל- 3 מקטעים- החלק הראשון במערב מקדוניה עד למעבר ליוון, החלק השני –  בצפון יוון,  והחלק השלישי מזרח מקדוניה. בכל מקטע  ישולבו מסלולי הטיול והיעדים שבהם ביקרנו, כולל הזמן הדרוש לכל אחד מהם.
את המסלול שעשינו בתחומי רפובליקת מקדוניה בשני המקטעים השונים, ראו במפה-

בטבלה המצורפת יש את יעדי המקטע  הראשון שנמשך 7 ימים.

היום הראשון 1/5/2013
היום הראשון החל בטיסה בוקר מוקדמת מישראל לאיסטנבול שבטורקיה, ומשם בטיסת המשך עד לסקופיה בירת מקדוניה.
בשדה התעופה של סקופיה, על שם אלכסנדר הגדול, פנינו לקבל את הרכב השכור שהוזמן מבעוד מועד בשדה תעופה, כולל אישורים למעבר למדינות השכנות, ומיד יצאנו לדרך ליעד הראשון מחוץ לבירה סקופיה.
ככלל, אני מעדיף, במידת האפשר, תמיד לצאת קודם לפריפריה של המדינה ורק לאחר מספר ימים להתחיל לבקר בערים גדולות, וזאת בכדי ללמוד קודם כל על אורחות החיים של המדינה.
היעד הראשון היה קניון מטקה.

מטקה Matka או במקדונית Матка שפירושו המילולי "רחם אישה" "womb"

תרשים השמורה 

From מקדוניה חלק א

בכדי להגיע לקניון משדה התעופה עלינו לכביש M3 (ממש לפני הגשר פונים ימינה בעקומה) שבהמשכו רואים פנייה ימינה לכביש M4 ולטטובו ואוכריד, ממשיכים בכביש M4 ושמים לב לשילוט מצד ימין המפנה לקניון ולאגם פרסקה freska, יוצאים לפי השילוט ימינה וממשיכים לפי השילוט שבהמשך עד לאגם ואח"כ לקניון.

תרשים הגעה ממחלף הירידה מכביש M4-
From מקדוניה חלק א

למגיעים מכיוון טטובו, ההסבר שנמצא גם ברשת הוא- שאחרי תחנת תשלום האגרה האחרונה לפני סקופיה, יש לפנות בפניה הראשונה ימינה ואז מגיעים לשלט שמראה שמאלה לקניון ולשמורה. במקרה שפספסתם, סעו עד סקופיה ואז בפניה הראשונה סעו ימינה לגשר ברזל שיוביל ישירות לשמורת מאטקה.

מפת השמורה 
From מקדוניה חלק א

בדרך לאגם עוברים בכפר קטן, וממש על ציר התנועה מימין ישנו מסגד גדול ומרשים.

From מקדוניה חלק א

כאשר מגיעים לכניסה לקניון, ממש בתחילת האתר ישנן מסעדות מצד ימין ויש גם מקומות חניה,מומלץ להשאיר את הרכב, ומכאן ואילך לנוע רגלית. 
השמורה כוללת את קניון מטקה המפואר, שניתן להתפעל ממנו גם תוך כדי שייט באגם השליו שהוא חלק ממנו. זהו קניון על נהר Treska, בו נמצא פרויקט הידרואלקטרי מהתקופה הסובייטית שבגללו נוצר האגם. 
עוד על השמורה בלינק הבא- http://en.wikipedia.org/wiki/Matka_Canyon
אחרי הירידה מהרכב, דבר ראשון מומלץ לחצות בגשר שמעל הנהר ממש בתחילת השמורה, ואז להמשיך קצת ימינה בשביל ההולך מעל אפיק הנחל, ולראות משם את הנוף.

From מקדוניה חלק א

From מקדוניה חלק א

חוזרים חזרה לגשר, וממשיכים שמאלה בכביש המוביל לאזור הסכר, מעגן השייט והמסעדה, מרחק הליכה של כשעה, כאשר לאורך הדרך אפשר לצפות במקומיים הנופשים במקום וללמוד קצת על התרבות המקומית, מוסיקה, אוכל ולבוש. כמו גם על איך חיים בשלום מוסלמים ונוצרים יחדיו, ואיך מוסיקה וריחות מאכלים שונים מתערבבים זה בזה.

From מקדוניה חלק א

בסיום הדרך הסלולה, תגיעו לסכר עצמו, עולים אליו ועוברים אותו להמשך הנהר, שבקטע זה הפך לאגם.

From מקדוניה חלק א

מיד אחרי הסכר ישנו מפעיל סירות ושייט, ובעלות של 380 דינר מקדוני ניתן לערוך שייט של שעה על האגם כולל ביקור במערת נטיפים עילית, ובהמשך הנהר יש גם נביעה של הנהר מתוך מערה תת קרקעית, כפי שהסביר המשיט.

From מקדוניה חלק א

תוך כדי השייט תראו את יופיו של הקניון וגם את השביל הממשיך לאורך אחת מצלעי הקניון, בכדי ללכת עליו צריך להמשיך ממעגן השייט עד למסעדה שבהמשך, ואז לעבור דרך המסעדה לשביל הנ"ל.

From מקדוניה חלק א

From מקדוניה חלק א

כמובן שאפשר גם לאכול במסעדה, אך מניסיונינו שווה לבדוק ולאכול במסעדות שבתחילת השמורה, כי אנו לא היינו שבעי רצון מהאוכל במסעדה שליד הסכר.

From מקדוניה חלק א

בסיום חוזרים באותה דרך עד לכניסה לשמורה ומשם לכביש הראשי M4 ופונים מערבה לכיוון טטובו. אחרי נסיעה של עד חצי שעה תגיעו לעיר.

טטובו Tetovo
מפת האתרים בעיר

בכניסה לטטובו נוסעים בכביש הראשי עד סופו ומגיעים לכיכר גדולה המתפצלת ל- 3 כיוונים, פונים שמאלה ונוסעים עד לרמזור השני, ומיד לאחריו מצד ימין ישנו המסגד המצוייר הנקרא giamia e pashes ששווה לדעתי ביקור. במסגד מומלץ לראות גם את פנים המסגד. עפ"י הציורים בתוך המסגד נראה כי בעבר הרחוק המקום שימש ככנסייה.

From מקדוניה חלק א

From מקדוניה חלק א

From מקדוניה חלק א

את כל האתרים מומלץ לעשות רגלית ואת הרכב להחנות מעט לפני הכיכר הגדולה.
קצת לפני המסגד הזה, כאשר עוברים נחל קטן, יש על גדותיו מבנה קטן ויפה, עשוי אבן, שככל הנראה היה בעבר חמאם, אולם כיום הוא לא פעיל ולמעשה המבנה סגור.

From מקדוניה חלק א

מהמסגד ממשיכים באותו כיוון עד לכיכר הבאה הבנויה בצורה אובלית, ושם פונים בכביש השני מימין, מתוך ארבע פניות שיש במזלג זה, וממשיכים בו עד הסוף, וממש ממול לסוף הכביש תגיעו למסדר הבקטאשי הנקרא "חראבתי באבא טקה" "arabati baba tekke", שכניסתו נראית כך,

From מקדוניה חלק א

עליו תוכלו לקרוא בלינקים הבאים-

בביקורנו במקום התמזל מזלנו לפגוש אחד ממנהיגי המסדר שאירח אותנו בחדר הארוח של המסדר. כאשר הבין שאנחנו מישראל קישר אותי טלפונית עם סגן ראש המסדר בבה מונדי או בשמו המלא באבא אדמונד ברהימג' שהוא מנהל את המסדר בעיר, שהוא השני לראש המסדר שמקום מושבו בסלובניה. זה האחרון, התנצל בפני שהוא בנסיעה ואינו יכול לארח אותנו כראוי.
המיוחד במסדר זה הוא הפשטות והצניעות שבו המתבטאים במבנים, בצריח קטן (לא גבוה כמקובל במסגדים) והכי חשוב במנהג לכבד כל אדם כאדם ובכלל זה גם את העם היהודי.

From יוסי כתבה 1 מקודון


בחרנו ללון במלון הנמצא ממש בכניסה לעיר, אך יש מקומות לינה נוספים.


היום השני 2/5/2013
היעד בבוקר יום זה היה אתר הסקי,

אתר הסקי והנופש פופובה שפקא Popova Shapka

האתר ממוקם כ- 18 ק"מ במעלה ההר מעל העיר טטובו. כדי להגיע לשם צריך לנסוע כמו ביום הקודם עד למסגד המצויר, ולהמשיך בכביש זה לכיכר האובלית ואז לפנות ימינה בכביש הראשון מבין הארבעה ומשם לנסוע לפי השילוט. ראה סימון במפת האתר הקודם.
מחוץ לעונה המקום די מוזנח, למרות שיש לו פוטנציאל עצום. לכן מה שיש לעשות הוא קצת ללכת ברגל או לשבת בבית הקפה עם המרפסת לכיוון הרכבלים, שמאלה מהחנייה הגדולה להנות מהנוף ולנוח קצת.

From יוסי כתבה 1 מקודון

חשוב להדגיש כי הנוף על העיר מהדרך העולה להר הוא נוף מדהים שחבל לפספס.


כמובן שיש גם שבילי הליכה באתר הסקי למי שמעוניין ולהלן תרשים האתר עם השבילים המסומנים בו.

על מנת להמשיך הלאה במסלול הטיול, צריך לחזור לטטובו, עד הכיכר האובלית, ואז לפנות ימינה בכביש השלישי מימין, ולנסוע ישר עד שעולים שוב לכביש הממשיך דרומה לכיוון האגם שבשמורת מאברובו.

אגם מאברובו Mavrovo lake
האגם נמצא בתוך שמורת מאברובו Mavrovo National Park שהיא שמורת טבע גדולה ויפהפייה במערב מקדוניה. השמורה הוכרזה ככזו ב- 1949 וחשיבותה בזנים הנדירים של הצומח המצוי שם. הפארק משתרע על שטח של 120,000 דונם בתוך רכס הרים שגובהו למעלה מ –2764 מטרים, שכולו ירוק, ויש בה כאלף סוגים של עצים וצמחים, עשרים וחמישה מהם אנדמים. בשמורה יש מערכות צמחייה ייחודיות, עולם חי עשיר (כולל דובים), ומשובצים בה כפרים אתניים של אוכלוסיות שונות: אלבנים, מקדונים, רומנים.

לפני הכניסה לכיוון העיירה מאברובו החדשה, ממש כאשר האגם כבר נגלה לכם, יש מצד שמאל כנסייה קטנה, יפה וחמודה שבמועד הביקור במקרה פגשנו בה את הצייר שמצייר את הציורים בתוכה ולכן הוא גם הסביר לנו את פשר הציורים והלוגיקה שמאחוריהם, וכמובן איפשר לנו לצלם בתוכה.

מהכנסייה ממשיכים לעיירה שכבר מתחילתה ניתן לראות מסעדות וחנויות, ורק לקראת היציאה ממנה, אחרי שורת מסעדות וחנויות, תמצאו מצד ימין את מרכז המידע לתיירים שבו ניתן לרכוש מפה לטיולים ומסלולים באזור. התחנה נמצאת ממש על הדרך, שימו לב לשלט "I" המצביע information.

מפת האתרים לחופי האגם  והכפר גליצ'ניק Galichnik

במרכזו של הפארק נכרה אגם מלאכותי, המהווה מקור אנרגיה לתעשיית החשמל במקדוניה, אך עקב הקמת האגם, הכנסייה הישנה שהייתה בכפר מאברובו הישן הוטבעה בתוך האגם וכיום רק הצריח שלו בולט מעל המים.

בכדי להגיע לכפר הישן מהחדש, ממשיכים לאורך האגם עד שרואים מצד שמאל סכר ועליו כביש. פנו שמאלה לפני הסכר ועברו את הסכר לצדו השני, אח"כ יש להמשיך לאורך האגם עד הגעה למאברובו הישנה. בשלב מסוים רואים משמאל כנסייה גדולה וחדשה מאוד, הנמצאת בחלק הדרום מזרחי של האגם,

רק אם יורדים רגלית לכיוון הכנסייה החדשה ניתן לראות בתוך האגם את הצריח המבצבץ של הכנסייה הישנה.

מכאן ואילך, אין משהו מיוחד בכפר למעט לנסוע לאורך חופי האגם, אך בכדי להמשיך ליעד הבא הכפר גליצ'ניק צריך לנסוע מהכנסייה מעט חזרה לאורך האגם ולחפש דרך העולה שמאלה בתוך מאברובו הישנה. ישנו שילוט אך קשה להבחין בו, ולכן אם לא תמצאו, פשוט תשאלו.
במידע שגיליתי במהלך הטיול מתברר כי ישנה מערה הנקראת "שרקובה דופקה" sharkova dupka שיש בה גם עטלפים והנמצאת כ- 15 דקות נסיעה מהסכר.

טרקים רגליים בשמורת מאברובו

מהאגם עצמו ובסביבתו ישנם טרקים רגליים אותם תוכלו לראות במפת השמורה-

From יוסי כתבה 1 מקודון

הכפר גליצ'ניק Galichnik
כפר "שכוח אל" זה מפורסם בטקס הנישואין ההמוני שנערך בו מדי שנה בחודש יולי, בשאר ימות השנה תוכלו להסתפק בנוף המרהיב הנשקף ממנו.

From יוסי כתבה 1 מקודון

הכפר במקורו היה כפר רועים שנעזב במהלך השנים והחל להיות מאוכלס בשנים האחרונות מחדש. כפר נחמד שכיף להסתובב בו רגלית בין הבתים והרחובות (שבילי עפר) ולקטוף שזיפים מהעצים.
הכפר נמצא במרחק של כ- 15 ק"מ מהעיירה מאברובו הישנה, והכפר יפיפה ועתיר מים. הדרך אליו היא דרך הררית, ובתאריך הטיול עדיין השלג כיסה את הכבישים. בכביש העולה לכפר, ישנה התפצלות של הכביש ליד חווה לגידול צאן, האחת ממשיכה ישר למעלה והשנייה פונה ימינה. בכביש הישר נתקלתי בשלג כבד שכיסה את הדרך ולכן לא יכולתי להמשיך ואפילו סייעתי בחילוץ רכב מקומי שניסה לעקוף אותי ליד החסימה של השלג ונתקע כאשר ניסה לעבור אותה למרות הכל,

From יוסי כתבה 1 מקודון

ולכן מומלץ לבחור בפניה ימינה, דרך שמתוחזקת גם בתקופת השלגים.

From יוסי כתבה 1 מקודון

דרך זו מגיע עד לכפר. בכניסה אליו מצד ימין ישנה מסעדה הידועה כ- "המסעדה של פבלה pavle" שאלה הם פרטיו-
pavle lukanovski +38975671483
ופרטי בנו- marko bekric +38970370843 והאימייל אליו הוא markob_mkd@yahoo.com


ואם תזמינו אצלו מראש ארוחה תוכלו לקבל אצלו פשטידת (פאי) רועים, אך בלי קשר יש לו אוכל טוב וטעים.

אמנם הדרך המפורטת לעיל היא הדרך הסלולה היחידה לכפר, אך בחודשי הקיץ ישנן דרכי עפר נוספות המאפשרות לנסוע למקום  וממנו, אך אלו שבילי הרים, ומהם ניתן לרדת לכיוון דבאר dabar, מבלי לנסוע את כל הדרך חזרה עד למאברובו. אנחנו ניסינו לנסוע באחת מהדרכים הללו, אך היות ובשלב מסוים הדרך הייתה בוצית במיוחד ולא היה ברשותנו רכב בעל עבירות גבוהה, נאלצנו לחזור על עקבותינו.

למי שמעוניין ניתן לעשות מסלול רגלי קצר (שעתיים-שלוש לכיוון אחד) עד הישוב Yanke שגם הוא ישוב נחמד, ומשם יש לחזור לגליצ'קי, כי אין דרך המשך. יש שילוט ממרכז הכפר.
כמובן מומלץ לבלות בעיירה זו לילה לפני שממשיכים דרומה, ולמי שיחליט לעשות את הטרק הרגלי, מומלץ להישאר לילה נוסף.

היום השלישי 3/5/2013
בכדי להמשיך דרומה, לא בקיץ, צריך לחזור למאברובו הישנה, משם להגיע לסכר, ואז מיד אחרי הסכר לפנות שמאלה לכיוון דאבר בכביש 409.
בדרך דרומה אחרי הסכר, תגיעו בשלב מסוים לחיבור בין שני נחלים, שיש שם גם פנייה ימינה, מומלץ לעצור לכמה דקות לאתנחתא קטנה.

מנזר יוחנן המטביל (ביגורסקי) St. john bigorski
ממשיכים בכביש 409 דרומה לכיוון דאבר ולפי השילוט תראו מצד שמאל כניסה לכיוון המנזר.  בחדשי התיירות או החגים כגון חג הפסחא, מומלץ לא לעלות למנזר עם הרכב. עדיף לחנות למטה ולעלות אליו ברגל, אחרת סביר להניח שלא תמצאו חנייה או תבזבזו זמן רב לשם כך, וגם אז יהיו לכם קשיים ביציאה בגלל הרכבים החונים לאורך הכביש הצר המוביל לכנסייה.

הכניסה למנזר היא בתשלום של 100 דינר מקדוני לאדם. המראה מתוך חצר המנזר על הסביבה יפה מאוד וכמובן שגם בחצר המנזר ובתוכו יש הרבה מה לראות.

למקום אפשר להקדיש עד שעתיים.
מהמידע שהשגתי ברשת רשום- שלפי האגדה המנזר נוסד  במאה ה-11, כאשר תמונת אייקון פלאית של יוחנן המטביל התגלתה במקום על ידי אדם שלימים הפך לארכיבישוף של אוכריד וייסד מנזר במקום, עד היום ניתן לראות את האייקון המופלא בתוך הכנסייה, ובתחתיתה יש נביעה של מים שנוצרה עם הופעת האייקון במקום.
במאה ה – 16 הוא נהרס כולו בידי העות`מנים, למעט מבנה הכנסייה העתיקה. המבנה הנוכחי, מהמאה ה- 18, בנוי מקורות עץ ואבני טרברטין, ועיקר יופיו בציורי הקיר המרשימים שבחזיתו, ובקירותיו הפנימיים המחופים באייקונות עץ נדירות באיכותן. ה"איקונוסטאזיס" מגולף ומעוטר וכולל כ- 200 דמויות וכ- 500 בעלי חיים. בכנסייה נמצא אחד האייקונות העתיקים ביותר בבלקן, אם לא העתיק ביותר, והמקומיים מייחסים לו כוח מיסטי על אנושי.
בנוסף להיותו מקום קדוש היה מנזר יוהן ביגורסקי גם מרכז ציירי אייקונות, אמני גילוף בעץ, ובנאים. זהו אחד המנזרים החשובים במקדוניה, מקום של השכלה ותרבות, קהילה נזירית פעילה שלקחה תחת חסותה גם מנזרי בת באזור. המנזר שוקם עם קבלת עצמאותה של מקדוניה.
חלק מהנזירים הגיעו מהרפובליקה הנזירית של הר אתוס בצפון יוון. המנזר עצמו בנוי בצורת המנזרים בהר אתוס דבר מצביע על הקשר האמיץ בין המנזר להר הקדוש. ניתן לראות מוטיבים אדריכליים כבר בכניסה, מתומן שנמצא על הרצפה של השער ושוקת המים. מוטיב המתומן חוזר בבניין עצמו.

From יוסי כתבה 1 מקודון

מעל כנסיית המנזר, למשל, בולטות שתי כיפות מתומנות גדולות. המתומן הוא מהמאפיינים של הבנייה בהר אתוס, ומסמל את המיסטיקה הנוצרית. שבע קשור לסדר הטבעי של הדברים, לשבעת הסקרמנטים, ואילו שמונה קשור להתגלות האלוהית, לשמונה ברכות אשרי, לאור הנסתר ולתחיית ישוע ביום השמיני. הכיפה המתומנת המרכזית של הכנסייה נראית מבפנים שטוחה ובה שלושה מעגלים, כשישוע במרכז. אלו הם שלושה מעגלים של ידע: חיצוני, אמצעי ופנימי.
צריך לזכור שיוחנן המטביל קשור למים ושבנצרות האורתודוקסית יש מעיינות מקודשים הקשורים אליו. מים זורמים גם בקניון שלרגלי המנזר, היערות העבותים מסביב וההרים המתרוממים לגבהים מופלאים יוצרים במקום אווירה מיוחדת. על צלעי ההרים כפרים אלבנים ברובם, אך מעל המנזר יש כפר מקדוני בשם גליצ'ניק, שהיה מאחז מקדוני חשוב מול השבטים האלבנים ותרם רבות למנזר ולהגנתו.

From יוסי כתבה 1 מקודון

מפלי דאף Duf falls
מהמנזר ממשיכים עוד מעט דרומה בכביש 409, עד שרואים שלט פנייה ימינה לעיירה בשם רוסטוסה Rostusa. פונים ימינה לכיוון הכפר ואחרי שעוברים באחד הפיתולים, בית מרשים אך מט לנפול, אז מיד אחריו בעיקול רואים משמאל שביל ושלט המובילים למפל. אם תגיעו לכפר עצמו ולמסגד בכניסה אליו, משמע שטעיתם וצריך לחזור אחורה מעט.

From יוסי כתבה 1 מקודון

בכניסה לדרך המובילה למפל אין מבנה של שומר, אך יש אדם שעשוי להופיע ולבקש מכם 50 דינר מקדוני לאדם עבור הכניסה, כמובן כנגד קבלה של רשות הפארקים של מקדוניה, אז א זה יקרה שלא תחשבו שעובדים אליכם.
ההליכה מהכביש למפל נמשכת עד כשעה, תלוי בקצב ההליכה, אך בסוף הדרך מגיעים למפל מרשים ששאון המים צורם אוזניים. ההליכה נעימה ולא קשה עד למפל. מפל של 28 מטר. מסלול של כ – 1.02 ק"מ לכל כיוון.

From יוסי כתבה 1 מקודון

לסיום חוזרים לכביש הראשי 409 המוביל דרומה וממשיכים דרומה, עד ליעד הבא.

הכפר לאזארופול Lazaropole
מהכביש הראשי פונים שמאלה לפי השילוט לכפר הזה ולכפר נוסף בשם אוסוג' Osoj.
בכפר אוסוג' אין מה לראות לדעתי, זהו כפר ישנוני שלא מצאנו בו משהו מעניין, אך לעומת זאת בכפר לאזארופול הנמצא מזרחה וצפונה לכפר הקודם כדאי להגיע בגלל שהוא ממוקם על רכס   galachnik, המתנשא לרום של 2000 מ' , וממנו יוצאים שבילי אופניים ודרכי עפר גם לכפר גליצ'ניק, וכמו כן מגיעים אליו הרבה תיירים מקומיים ואחרים.

From יוסי כתבה 1 מקודון

From יוסי כתבה 1 מקודון

בכפר יש כנסייה אחת שהייתה סגורה ביום שהגענו, אך יש מסעדות שאפשר לאכול בהן.

From יוסי כתבה 1 מקודון

לסיור בכפר לא דרוש יותר משעה ואם גם אוכלים שם – לא יותר משעתיים.
בכל מקרה, בכדי להמשיך דרומה צרך לחזור שוב לכביש 409.

מנזר הנשים סנט ג'ורג' בעיירה ראג'יסקה Rajcica
בהמשך הדרך דרומה ולפני הכניסה לעיר דאבר Debar, ממש כאשר מתגלה לכם האגם לראשונה, המנזר נמצא מצד שמאל שלכם . זכרו שאפשר ללון במקום למי שרוצה, אך מומלץ לפחות בעונת התיירות ובחגים להזמין מקום מראש.

From יוסי כתבה 1 מקודון

הכניסה למנזר היא ללא תשלום. ממש בכניסה נמצאת כנסייה קטנה שניתן לצלם אותה רק מבחוץ. לא ניתן לבקר ביתר המבנים למעט מי שמתגורר או לן שם. לעניות דעתי המראה בתוך הכנסייה הוא יפה אך לא יותר מכך. לביקור במקום לא דרוש יותר משעה.
המקום מאד מטופח והמבנה הארכיטקטוני מעניין. הוא הוקם רק בשנים האחרונות סביב הכנסייה עתיקה של סנט ג'ורג' שהייתה במקום. המנזר הוא שלוחה של מנזר יוהן ביגורסקי ואב המנזר של ביגורסקי הוא גם האב הרוחני של הנזירות, מפקח עליהן, עורך את טקסי המיסה, ומלמדן.
בכניסה לכנסייה מצד ימין יש תמונה של ג'ורג' הקדוש. לאף של ג'ורג' מודבק קצה אצבע נוטף דם. זהו העתק תמונה דומה שנמצאת במנזר ג'ורג' הקדוש בהר אתוס.
לפי המסופר לאחר שהנזירים גמרו לבנות את המנזר, הם לא ידעו למי להקדישו, הם השאירו במקום לוח עץ ריק למשך הלילה וכאשר באו עם בוקר, הם ראו על הלוח את תמונתו של ג'ורג' הקדוש. אב המנזר לא האמין בנס ובספקנותו הושיט אצבעו לתמונה כדי לבדוק אם הצבע טרי. כעונש על ספקנותו נשארה אצבעו דבוקה לתמונה, ולבסוף נאלצו לקטוע אותה והיא מחוברת לאפו של ג'ורג' הקדוש עד היום.

לא נכנסנו לעיר דאבר, כי לא מצאנו שיש בה משהו מעניין, ולכן המשכנו דרומה לאורך כביש 418 לכיוון סטרוגה. לאורך חופי האגם שגם הוא אגם מלאכותי ענק שנוצר בעקבות בניית סכר ליצור חשמל בשנות ה-80. היעד לפני סטרוגה היה הכפר ווצ'אני.

הכפר ווצ'אני Vevcani
אחרי נסיעה של כשעה מדאבר דרומה, ולפני העיר סטרוגה, שימו לב לשלט מצד ימין המפנה לכיוון הכפר ווצ'אני.
עיקר פרסומו של הכפר הוא מימי הממשלה היוגוסלבית, שהחליטה בזמנו לבנות צנרת שתעביר את מי המעיינות לעיר סטרוגה. התושבים כמובן התנגדו והממשלה חזרה בה. זה קרה לאחר שאנשי הכפר הציבו את זקנות הכפר כמגן אנושי.
לאחר שיוגוסלביה התפרקה, הכפר החליט להכריז על עצמאותו וכינה את עצמו "הרפובליקה של ווצ'אני". הם יצרו לעצמם דגל, הנפיקו דרכונים ומטבע משלהם. אך בסופו של דבר לא מימשו את התבדלותם ממקדוניה.

בקצה הכפר יש שמורת טבע של מעיינות עיליים הנשפכים במפלונים, והמים המינרליים שנובעים בו נהדרים למנוחה ורגיעה תוך כדי מעבר גשרונים חמודים. הכניסה היא בתשלום, אך היות והגענו בחגיגות הפסחא לא נדרשנו לשלם דבר.

From יוסי כתבה 1 מקודון

למי שרוצה להאזין לרעש המים הזורמים מוזמן לראות את הסרטון הבא של המפלים-

בכפר "תערוכה פתוחה" הכוללת בתים של בעלי מקצועות שונים. זהו כפר ציורי וייחודי שאנשיו מסבירי פנים, מקום מופלא לחובבי צילום. בכפר שוק קטן, ובין בתיו תעלות מים צרות הזורמות לנהר שוצף הזורם אל חלקו התחתון של הכפר, לכן כדאי ומומלץ לעשות סיבוב בכפר מעבר להליכה ליעדים השונים.
היות והגענו לכפר בחג הפסחא, בערב התקיים בכנסיית הכפר, טקס תפילה מרשים. יפה לראות מאות בני אדם, ילדים, מבוגרים וזקנים מחזיקים נרות ועוטפים את הכנסייה מבחוץ ומבפנים, תוך כדי תפילה ושירה.

From יוסי כתבה 1 מקודון

עוד דבר מעניין גילינו כשביקרנו בכנסייה גם באור יום, ביום שלמחרת, ומצאנו בה מפה קדומה של ארץ ישראל.

From יוסי כתבה 1 מקודון

למגיעים אל הכפר בין התאריכים 13-14 בינואר, בכל שנה, צפוי שיראה חגיגת מסכות ייחודית לכפר זה המתקיימת בו כבר מאות שנים. בחגיגה מציינים את השנה החדשה על פי לוח השנה היוליאני הישן.

מפת האתרים שיש בכפר, ובכיכר המרכזית של הכפר ישנה מפה נוספת-

בכפר יש חיי לילה נחמדים, האנשים בו נחמדים ומכניסי אורחים. מי שרוצה לאכול טוב, בדרך לכנסייה, מצד שמאל, יש מסעדה המכינה אוכל מסורתי מבשר עזים וכבשים ויש לא מעט  מקומות לינה בכפר.
מומלץ להיות במקום לפחות יום שלם, ועדיף שהוא יכלול בתוכו גם לילה אחד. למי שמחליט לעשות גם את הטרקים יידרש לכך לפחות עוד יום או יומיים.

לחובבי ההליכה
ניתן לצאת למס' טרקים באיזור, המסלולים יוצאים משמורת המעיינות עצמה והשילוט ברור.

From יוסי כתבה 1 מקודון

המסלול הראשון של כחמש שעות עד הכפר גורנה בליצה ( Gorna Belica), שימו לב, המסלול אינו היקפי.
ישנם שני מסלולים היקפיים נוספים של כ-24 ק"מ כל אחד, שניהם עוברים על פסגת אחד ההרים באיזור ובלגונות יפות.
בכפר יש מקומות לינה למכביר, ולכן רצוי ומומלץ לישון במקום לפחות לילה אחד.


היום הרביעי 4/5/2013
יום זה החל בסיום הביקור בכפר ווצ'אני, והמשכו בנסיעה לסטרוגה.

העיר סטרוגה Struga
העיר יושבת על הגדה הצפונית מערבית של אגם אוכריד. את העיר חוצה הנהר דרין Drin שאינו נשפך לאגם אלא יוצא ממנו, וממשיך צפונה לעיר דאבר.
העיר נחשבת לעיירת המשוררים ושם מתקיים מדי שנה בקיץ פסטיבל יוקרתי ובינלאומי לשירה, אליו מגיעים משוררים מכל רחבי תבל. קראתי ברשת האינטרנט שיהודה עמיחי קיבל במסגרתו את פרס "עלה הדפנה", על מפעל חייו בתחום השירה וגם רוני סומק זכה בו בפרס ראשון.

על האתרים שיש לראות בה ראו את המפה המצורפת.

בכדי להגיע לאתרים אלו, כאשר מגיעים לעיר מצפון, מהכניסה הצפונית, נוסעים ישר כל הזמן עד שתראו בשלב מסוים את האגם, בנקודה זו תמצאו חנייה ותמורת 50 דינר מקדוני תוכלו להחנות את הרכב לזמן בלתי מוגבל ומכאן לצאת רגלית לכל האתרים.
את כל היעדים אפשר לעשות בתוך 2-3 שעות, וזה כולל את השוק שהוא לא גדול במיוחד, הכנסייה הצמודה אליו, המדרחוב שמוביל לבית החרסים, ולסיום הטיילת הקטנה לאורך האגם ובתי הקפה שבה.

From יוסי כתבה 1 מקודון

From יוסי כתבה 1 מקודון

מסטרוגה יוצאים דרומה לאורך האגם בכביש 420, לאתרים שלאורך גדת האגם המערבית. זה המקום לספר מעט על האגם עצמו.

אגם אוכריד Ohrid lake

אגם אוכריד הוא אגם טבעי והוא בן ארבעה מיליוני שנים. 
הוא זכה למעמד של אתר מורשת עולמית מטעם אונסקו, בשל העובדה שמימיו צלולים ונקיים. דבר המתאפשר גם בזכות הכלכלה הצולעת של המדינה, כי אין כאן  שום תעשייה שתזהם אותו.
האגם הינו בעל שטח של 360 קמ"ר (כפול מן הכינרת), והוא האגם העמוק ביותר בבלקן וחלקו נמצא באלבניה השכנה. יתכן שגם בגלל עומקו (למעלה מ- 300 מטר) מימיו צלולים במידה מרשימה, בטמפרטורה של 24 מעלות אפשר לשחות או לדוג או סתם לשבת על החוף ולהביט בנוף.

מומלץ גם לנסוע לאורך האגם ולהנות משפע היערות שכמעט נוגעים במים. שימו לב שמרבית הנופשים סביב האגם הינם מקומיים (מקדונים או אלבנים). הסירות שמשייטות בין הערים שעל שפת האגם והשקיעות הארוכות והצבעוניות, הופכות את המקום לפנינה רומנטית.

From יוסי כתבה 1 מקודון

מימיו הנקיים של האגם מושכים אוכלוסיות של ציפורים נודדות, ועוד מינים של בעלי חיים הניזונים ממנו. חיים בו 13 מיני דגים, אחד מהם הוא דג הפלשיצה הייחודי לאגם זה בלבד. זהו דג קטן ודק שאורכו כעשרה ס"מ. אמנים מקומיים פושטים את עורו וקשקשיו של הדג, ובתהליך עיבוד ייחודי, שנשמר בסוד, יוצרים מהם חומר דמוי פנינה. מהם מיצרים שרשרות, מחרוזות, עגילים וטבעות העשויים מאותן "פניני אוכריד", שאותם ניתן לרכוש בעיקר במקדוניה, בעיר זו או בכנסיית סנט נאום (נחום) St. naum.

האגם ניזון ממעיינות הנמצאים בדרום האגם, אליהם אספר בהמשך.

המנזר בכפר קלישטה Kalista
בנסיעה לאורך הגדה המערבית של האגם מגיעים בשלב מסוים לכפר קלישטה, שביציאה ממנו ישנו מנזר, שבכדי להגיע אליו צריך לפנות לתוך מתחם בית המלון ביסאר Bisar.
מפת ההגעה לקלישטה ולראדוזדה –

המנזר של קלישטה משמש כמושב הפטריארך המקדוני בחודשי הקיץ. זהו מתחם גדול ולידו מלון לאורחים ולצליינים. המתחם כולו שוכן בין הצוקים לבין המים ויש בו רחבה יפה שמגיעה עד המים.
הכנסייה העתיקה והחשובה נמצאת בתוך מערה על צוק, ומטפסים אליה מתוך הבניינים החדשים של בית המלון. הכניסה כמובן בתשלום.

From יוסי כתבה 1 מקודון
From יוסי כתבה 1 מקודון

בתוכה יש ציורי קיר מרשימים שנשמרו בחלקם. שימו לב שאסור לצלם במקום, אך בכל זאת 2 תמונות שנלקחו בגניבה.

באזור היו מערות של מתבודדים, והכנסייה שקרויה על שם הבתולה הקדושה היא חלק ממערכת מערות זו. בהמשך הצוקים, במרחק חמש דקות הליכה, יש כנסייה נוספת במערה, המוקדשת לנזיר אנטוניוס – מייסד תנועת הנזירות.

From יוסי כתבה 1 מקודון

במערה שבכנסייה במנזר קלישטה ניתן לראות תמונה של שמעון של העמוד. הסלבריטי של המאה ה-5, נזיר מסתגף מסוריה שבילה את כל חייו על עמוד גבוה שעליו משטח בגודל מטר על מטר. שמעון של העמוד נתן דוגמא למסורת של נזירים מתבודדים המסתגפים כדרך להתגבר על חולשת הגוף ופיתוח כוח הרצון.

From יוסי כתבה 1 מקודון

ליד הבניינים הסוגרים על כנסיית המערה נמצאת כנסייה חדשה המוקדשת, גם היא, ללידת מרים.
מתוך המידע שמצאתי ברשת נאמר – שבתוך כנסייה זו יש אייקון של אם האלוהים שהועבר מהכנסייה העתיקה ומיוחסות לו תכונות פלאיות, כמה פעמים ניסו לזרוק אותו לאגם, וכל פעם הוא חזר בצורה פלאית. האייקון נמצא בתוך מסך האיקונות.

From יוסי כתבה 1 מקודון

הכנסייה החדשה נבנתה ב-1977 בסגנון ביזנטי קלאסי, על יסודות מהמאה ה-18, ממולה מצויה חנות המציעה ספרות על נצרות במקדוניה ותוצרת המנזר.

ליד הכנסייה עץ אדר עתיק בן שש מאות וארבעים וחמש שנה המצל על המקום. המסורת אומרת שעץ זה ניטע על ידי הנזירים המתבודדים הראשונים, שחיו כאן לפני שבע מאות שנה.
בצד הדרומי של הרחבה נמצא כנסייה עתיקה על שם סנט פטר, פאול השליחים. מתחתיה יש מעיין, ומעבר לה נמצא בית הארכיבישוף. כיום יש במקום מנזר של נזירות וגם של נזירים. מעבר למתחם הפטריארך מוביל השביל במעלה הצוקים לכנסיה של אנטוניוס מהמאה ה-13. הכנסייה המקדונית הכריזה בשנות ה-60 על עצמאותה מהכנסייה הסרבית, והפטריארך שלה נמצא חלק מזמנו בסקופיה וחלק במנזר יפה זה.
כפי שכבר ציינתי קודם, האזור שימש בעבר מרכז לנזירים מתבודדים, ואת השרידים ניתן לראות במנזר של קלישטה, במערת מיכאל בכפר רודזדה הסמוך, ובמערת העלייה בכפר וישני. הזמן הדרוש לכל המתחם הנ"ל הוא בין שעה לשעתיים לערך.

בחלק מהאתרים שבדקתי לפני הנסיעה, נרשם שכאילו מדובר במנזרים תלויים, אך צר לי לאכזב את הכותבים הללו, כי מנזרים אלו אינם תלויים כלל, ואפילו לא דומים להם, ומי שרוצה להבין מה זה מנזר תלוי שייכנס לכתבה בלינק הבא-
יעלה לאוויר בקרוב ………………………..

ויסתכל בתמונות הבאות –

From יוסי כתבה 1 מקודון

From יוסי כתבה 1 מקודון
מערת מיכאל בכפר ראדוזדה Radozda
דרומה מקלישטה לאורך הגדה המערבית של אגם אורכיד נמצא כפר בשם זה. זהו כפר דייגים שפרט לביקור במערה ואכילת ארוחת דגים במקום, אין יותר מה לעשות.

ממש בכניסה לכפר, יש שילוט המצביע בין הבתים על שביל העלייה למערה, אך שימו לב כי המערה סגורה בדרך כלל ולכן אם אין אנשים למעלה, עליכם לפנות למסעדה הראשונה שמימין ולקבל מהם את המפתח.

המנזר חצוב בסלע. העלייה למערה לא קשה, ומטפסים אליה במדרגות. המנזר עצמו קטנטן ושוב המראה מלמעלה על האגם יפיפה.

From יוסי כתבה 1 מקודון

זוהי מערת התבודדות של נזירים, המוקדשת למלאך מיכאל, היא צמודה לחוף העשיר בצמחיה ובעופות מים יש מספר מסעדות דגים , ואם תשבו שם לאכול סביר להניח שאם תקשיבו תשמעו קולות של עופות הים למרות שלא בהכרח תראו אותם.

From יוסי כתבה 1 מקודון

מתוך המידע ברשת האינטרנט עולה כי הציורים הראשונים שבה הם מהמאה ה-13. הדבר המעניין במערה הוא הציורים והתמונות הרבות של המלאך מיכאל מחזיק ביד אחת מאזניים וביד שנייה חרב. התמונה מזכירה את קלף מספר אחת עשרה בטארות (מערכת של ידע עתיק שהועבר דרך קלפי משחק וניבוי), קלף הצדק, שגם בו יש מלאך המחזיק ביד אחת חרב וביד השנייה מאזניים.

From יוסי כתבה 1 מקודון

משמעות הסמל אוניברסאלית: החרב מסמלת את היכולת להבדיל בין טוב לרע, לפלס את דרכנו בעולם. זהו מוטיב עתיק שמופיע בסיפורים של הגביע הקדוש, וגם בסיפור שלמה ובסיפור אלכסנדר מוקדון והקשר הגורדי. החרב נחשבה לבעלת כוחות מיסטיים, כשהופכים אותה יש לה צורת צלב. שני הצדדים של החרב מסמלים חובות לאדם וחובות לאלוהים והחוד שבקצה – משמעת. חרב קשורה ליכולת לקבל החלטות נכונות. יכולת זו נובעת מהשיקולים לכאן ולכאן שמייצגים המאזניים. המאזניים מייצגים את האיזונים הנכונים באדם, את היותו נקי משיקולים לא רלוונטיים, את מידת תשוקתו, רצונו. המאזניים הם המקום שממנו מתקבלות החלטות, והמקום שבו הם בסופו של דבר נמדדות. החרב היא היכולת להפריד בין טוב לרע, ולבצע דברים בצורה מדויקת ותכליתית.

From יוסי כתבה 1 מקודון

כל עוד אדם עושה את הדברים הנכונים בחייו, מקבל את ההחלטות הנכונות, שוקל את הדברים בצורה נכונה ומגיע להחלטה בזמן הנכון, אזי לבו קל עליו והמאזניים נוטים לזכותו. בסוף החיים אדם עומד לפני מלאך המחזיק מאזניים וחרב. על המאזניים נשקל לבו, אם הוא קל מנוצה, אזי המלאך נותן לאדם לעבור לשלב הבא, לגן העדן. במידה והלב כבד, אזי החרב לא מאפשרת לאדם להמשיך הלאה. החרב היא להט החרב המתהפכת השומרת על הכניסה לגן העדן, המאזניים הם מאזני יום הדין.

From יוסי כתבה 1 מקודון

לכל אדם יש בחיים את הצדק שלו, את האמת שלו, את ההחלטות שעליו לקבל, את הדברים שעליו לעשות. המאזניים עוזרים לנו לגלות מה הם הדברים הללו, מספקים לנו את השיקולים לכאן ולכאן, שלא נפגע במישהו חלילה. החרב עוזרת לנו לעשות את המעשה הנכון. בסוף החיים אדם נמדד למול מה שהיה צריך לעשות, לעומת מה שעשה או לא עשה. בסופו של דבר כל אדם מקבל את המגיע לו. המלאך עומד מולנו עם מאזניים וחרב והוא בעל פנים כשלנו, קפדן או רחום כמונו, הוא שוקל את מעשינו ופועל בהתאם לכך. זוהי מידת הצדק והדין שעל כל אחד להתמודד אתה.

המעבר לאלבניה

ניתן להמשיך דרומה לאורך האגם ולהגיע לחלקו המערבי מכיוון דרום, לשם כך צריך לעבור לאלבניה ומשם להמשיך לחלק הדרום מערבי של האגם, ולא לחזור את כל הדרך צפונה עד לסטרוגה. לצורך כך צריך להסדיר, כפי שכבר ציינתי, את ניירת הרכב ואישורי מעבר למדינות השכנות, וכך אפשר להמשיך דרך לאלבניה.
אז איך עוברים לאלבניה?, מהכפר ראדוזדה יש לחזור אחורה, צפונה לכיוון קלישטה, ובשלב מסוים תראו כביש משמאל ללא שילוט. כביש זה מחבר בין כביש 420 לכביש M4 הממשיך לאלבניה. בכביש M4 פונים שמאלה וממשיכים עד לגבול עם אלבניה, שם עוברים את הגבול.
מעבר הגבול הוא בד"כ קצר ומהיר, ותוך 20 דקות היינו בצד האלבני להמשך טיולנו.

הכפר לין Lin

הכביש מהגבול מגיע לצומת ראשית, שם פונים שמאלה ונוסעים בפיתולי הכביש. בנקודה מסוימת מתגלה הכפר בכל הדרו, כפר היושב על חצי אי קטן. מנקודה זו הכפר נראה מאוד ציורי ואפילו מזמין, אך בהמשך כאשר מגיעים אליו, רואים שאין בו כלום, למעט רחובות צרים מאוד ולכלוך.
באחד האתרים היה כתוב כי במקום נתגלה פסיפס  של 200 מ"ר, שמכוסה בקרשים, לא מצאנו לנכון אפילו לחפש אותו ובטח שלא להישאר בכפר ומיד חזרנו לכביש הראשי ופנינו שמאלה ליעד הבא.

העיירה טושמישט Tushemisht
בכדי להגיע אליה צריך לעבור קודם בעיר פוגראדץ' Pogradec, עיר השוכנת בדרום אגם אוכריד.
מעט אחרי שחוצים את העיר מגיעים לעיירה טושמישט, עיירה הנמצאת בסמוך מאוד לגבול עם רפובליקת מקדוניה.
למי שרוצה להגיע בבוקר מוקדם לסנט נחום, הנמצאת מעבר לגבול, מומלץ לישון בעיירה נחמדה זו שלחופי אגם אוכריד, סיבה נוספת ללינה במקום היא המעיינות המזינים את אגם אוכריד מדרום, שחלקם נמצאים ליד עיירה זו וחלקם ליד מנזר סנט נחום.

המפה מפרטת את מיקום המעיינות המזינים את אגם אוכריד, בשני האתרים-

רציף האגם בכפר טושמישט-

From יוסי כתבה 1 מקודון

היום החמישי 5/5/2013
אתר דרילוני Drilloni
אתר זה נמצא כק"מ מערבית לעיירה טושמישט, פשוט חוזרים אחורה לכיוון פוגראדץ'.
האתר הוא למעשה מספר מעיינות המזינים את אגם אוכריד מדרום, מעיינות המגיעים מאגם פרספה Prespa הנמצא מזרחית לאגם אוכריד. האתר מלא במסעדות הממוקמות על קו המים ולכן בד"כ המחירים בהן יקרים יותר.
במי המעיינות תראו ברבורים וברווזים רבים, וגם אפשר לשוט כאן. בחרנו לשבת ולאכול את ארוחת הבוקר במסעדה קטנה מול הכניסה לאתר, על קו המים של האגם עצמו, קיבלנו שירות טוב ואוכל טעים.
כל הסיור במקום לוקח כחצי עד שעה, ועם הארוחה לא דרוש יותר משעתיים. הכניסה ללא תשלום.

From יוסי כתבה 1 מקודון

From יוסי כתבה 1 מקודון

אחרי ארוחת הבוקר יצאנו לסנט נחום, אך על מנת להגיע אליו צריך לעבור שוב את הגבול לרפובליקת מקדוניה. את זה עושים בנסיעה של כ- 1/4 שעה בלבד, ומעבר הגבול שוב קצר וחלק.

כנסיית סנט נאום (נחום) St. naum
כ- 2 ק"מ אחרי מעבר הגבול ישנו שילוט המפנה שמאלה לכיוון הכנסייה, נוסעים לפי השילוט ומגיעים לחנייה לא גדולה ושתמורת 50 דינר מקדוני אפשר להחנות בה. זאת אחת הסיבות שבשבילה חשוב להגיע מוקדם בבוקר למקום, למצוא חנייה מסודרת ומוצלת בקרבת היציאה וגם להימנע מההמונים שבאים למקום בהמשך היום.
מהחנייה הליכה קצרה מביאה אתכם לכנסייה הקרויה על שם אבי הנצרות של מקדוניה, שבה נקבר הקדוש נאום (נחום) במאה ה- 10 והיא נמצאת בחלקו הדרום מזרחי של אגם אוכריד (40 דקות נסיעה מהעיר אוכריד). האטרקציות המרכזיות במקום הם הכנסייה ועשרות המעיינות העיליים והתת קרקעיים המזינים את מימי אגם אוכריד מדרום, מעיינות המגיעים גם הם מאגם פרספה Prespa הנמצא מזרחית לאגם אוכריד שנמצא בגובה 200 מ' מעל אגם אוכריד. בין שני האגמים מחברות תעלות תת-קרקעיות מלאות חול, המסנן את המים המגיעים לאגם סינון טבעי.

רחבת הכניסה לכנסייה ורחבת הכניסה למעיינות מלאים בדוכני מזכרות, ויש לכך סיבה, המקום הזה הוא אבן שואבת למבקרים, וללא ספק אחד מאתרי התיירות המשגשגים בכל מקדוניה. את קבלת הפנים הראשונה בחצר הכנסייה עורכים טווסים המסתובבים בין המבקרים.

From יוסי כתבה 1 מקודון

כאמור, הכנסייה קרויה על שמו של הקדוש נחום, שחי בתקופתו של קלמנט. מהמידע שמצאתי ברשת האינטרנט עולה כי המבנה הנוכחי נבנה במאה ה- 14 ועל קירותיו פרסקאות יפות וייחודיות בנושאיהן. הן מתעדות את מעברם של העמים הסלאביים לנצרות ומנציחות סצנות שונות מחיי הקהילה (כולל סצנת הוצאת דיבוק…). האגדה מספרת שנחום היה מיסיונר נוצרי שרצה להפיץ את הנצרות בין כל שכבות העם. הוא היה ידוע בתקופתו כמי שביכולתו לרפא מחלות קשות. בשלהי ימיו פגש באלבני עשיר, שפנה אליו בבקשה שירפא את בתו החולה, וכך עשה. בתמורה, וכהוקרת תודה, העניק לו האלבני את האזור הקסום שעליו ניצבת הכנסייה. ציורים מעל קברו של נחום הקדוש מראים כיצד הוצא בכנסייה הדיבוק מחולים שהובאו לכאן להירפא. התיאורים מצביעים על אמצעים סדיסטיים שכללו שרפה, כוויות ועינויים. יש המאמינים שמי שמניח את הראש על הקבר יכול עדיין לשמוע את פעימות לבו של נחום ולהביע משאלה.

From יוסי כתבה 1 מקודון

From יוסי כתבה 1 מקודון

האמונה היא שמי שיישן במנזר סנט נחום זוכה לתשובה בחלומו לבעיותיו ולרפואה שלמה (סנט נחום היה רופא). במרכז המנזר כנסייה עתיקה שבה קבור סנט נחום. עולי הרגל באים אל הקבר ומניחים עליו את ידם הימנית, סופגים את האנרגיה ושמים את ידם על ליבם. ישנם סיפורים פלאיים רבים על המקום. האחרון שבהם הוא על בחור בשם אלכס, שיום בהיר אחד רוח הקודש נחה עליו ובעזרת מסור שרשרת, במשך 15 שעות, פיסל את דמותו של סנט נחום מגזע עץ יבש שהיה במקום. ניתן לראות את היצירה לפני העלייה למנזר ואת תמונות תהליך הפיסול הפלאי לידה.

הכניסה למקום עולה 100 דינר לאדם.

כמובן רצוי ואפילו מומלץ לסיים את הביקור במקום בשייט במעיינות בעלות של 150 דינר לאדם.
במהלך השייט תגלו כי המים צלולים ושומרים על טמפרטורה קבועה של 12 מעלות צלזיוס כל השנה. אם יש גן עדן עלי אדמות זה המקום. מקום פסטורלי .
לכל המתחם הזה דרוש 2-4 שעות, תלוי בעומק הסיור וכולל גם שייט שאורך כחצי שעה.

From יוסי כתבה 1 מקודון

יש כאן כ-80 מעיינות קטנים המבעבעים מתוך קרקעית האגם, שאת חלקם ניתן לראות במהלך השייט. המקום מוקף בצמחייה סבוכה שנשפכת לתוך המים. רומנטי, כבר אמרנו? על הדרך מצלים עצים, צבי מים רובצים על גזעים או על עלים רחבים, ואלפי דגים נראים היטב במים הצלולים.
המדריך שהוא גם המשיט יסביר לכם במהלך השייט על האגם ועל הנביעות שלו.

בדוכנים שליד המעיינות תוכלו גם לראות את הפנינים המיוצרים כאן מעצמות וקשקשי הדגים, הנראים שפנינים אמתיות מאוד.

לסיום חוזרים לחנייה וממשיכים צפונה לאורך החוף המזרחי של אגם אוכריד וכביש 501, ומשם לשמורת גליציה.

פארק לאומי גליציה Galitchica National Park
הפארק נמצא בין אגם אוכריד לאגם פרספה. הוא משתרע על שטח של למעלה מ 200,000 דונם. הפארק הוכרז כפארק לאומי בשנת 1958 בגלל זנים ייחודיים של צומח המתקיימים בו. יער ג'וסן, הינו הפארק הלאומי הצעיר ביותר (החל מ- 1958) והינו הפחות מתוייר מכולם. הפארק הוגדר ע"י אונסק"ו כאחד מאתרי הטבע החשובים בעולם.
ממנזר סנט נחום ממשיכים צפונה לכיוון העיר אוכריד ואחרי כ- 8 ק"מ תראו מימינכם את כביש 504, שהוא כביש הררי צר ומפותל עם מעבר הרים גבוה ויפה המוביל לתוך הפארק המשתרע בין אגמי פרספה ואוכריד.
אם תחליטו גם ללכת רגלית, אז בנקודה מסוימת בסוף העליות, וממש לפני תחילת הירידות ישנו שביל מצד שמאל, שניתן לעלות בו ברכב 4X4 או רגלית, וטיפוס לראש הרכס תאפשר לכם מראשו תצפיות מרהיבות אל 2 האגמים. הטיפוס לא קשה, אבל גם לא קל. לטיפוס נדרש לפחות 3-4 שעות.

From יוסי כתבה 1 מקודון

המבט על האגם מהרכס למעלה-

From יוסי כתבה 1 מקודון

מנקודה זו אפשר להמשיך מזרחה לכיוון אגם פרספה, או לחזור לכביש הראשי 501 ולפנות ימינה, צפונה, לעיר אוכריד.
חשוב לציין כי ממש לפני העיר אוכריד, הוקם לאחרונה אתר שחזור של כפר דייגים עתיק שנמצא בקרקעית אגם אוכריד, ליד המקום שבו הוא נמצא כיום, אליו ניתן להיכנס בעלות של 100 דינר לאדם.
המקום מעבר לכך שהוא מסביר את ההתיישבות המוקדמת, כולל שחזור של הבקתות, יכול לשמש גם כאתנחתא לפני הכניסה לעיר עצמה.

היום החמישי והשישי 5-6/5/2013

העיר אוכריד Ohrid

פירוש שם העיר "על הסלע". העיר יושבת בחלקה על גבעה ומשקיפה על האגם הקרוי באותו שם. מאז ומעולם נודעה העיר ביופייה ובאופייה ונקראה בעבר גם "ירושלים של הבלקן". בזכות ייחודה הוכרזה העיר ע"י אונסק"ו כ"עיר מורשת עולמית" והיא בתהליך מעניין של שיחזור ושיקום.
מומלץ להיות במקום לפחות 1.5 ימים, ואם אתם בענייני כנסיות – 2-3 ימים.

ההיסטוריה של העיר
העיר נוסדה על ידי קדמוס, נסיך פניקי, אחיה של אירופה, שייסד גם את תבי בזמן מיקני, ולפי הרודטוס זה קרה בשנת 2000 לפני הספירה. קדמוס נחשב לזה אשר הביא את הכתב הפניקי ליוון, וממנו מגיע הכתב היווני. האגדה אומרת שבשלב כלשהו הוא גורש מתבי והגיע לאגם אוכריד, שם יסד את העיר ליכניס, שלימים נקראה אוכריד. מעניין שגם אוכריד קשורה להמצאת הכתב, 2000 שנה מאוחר יותר, הלא הוא הכתב הקירילי.
במהלך ההיסטוריה האזור היה שטח מריבה. רבים שלטו כאן, לחמו והשאירו אחריהם עדויות.
אחד המצביאים הראשונים ששלטו באזור הוא אלכסנדר מוקדון. הוא מלך על מוקדון, שהשתרעה על השטח שנמצא היום בצפון יוון וברוב רפובליקת מקדוניה. אלכסנדר הגדול היה אחד המצביאים המשפיעים של העת העתיקה. הוא כבש שטחים נרחבים באסיה, באימפריה הפרסית ובערי מדינה ביוון, והשתלט עליהם. בתום מסע כיבושיו במאה הרביעית לפסה"נ החלה התקופה ההלניסטית, ומוקדון הייתה לממלכה הלניסטית חשובה ביותר. פיליפוס, אביו של אלכסנדר מוקדון, בנה מצודה על ראש ההר מעל האגם, ושרידיה נחשפים עד היום בחפירות ארכיאולוגיות.
העיר נמצאת על הדרך הוויא אגנטיה, אולי הדרך החשוב ביותר באימפריה הרומית, שקישרה את רומא עם ביזנטיון, דרך נמל דורס.

From יוסי כתבה 1 מקודון


מאות שנים אחרי תקופת אלכסנדר מוקדון, באמצע המאה העשירית, הפכה אוכריד לבירת מדינתו של הצאר סמואל שבנה את אחת הממלכות הגדולות בבלקן, ולמקום מושבו של הפטריארך. העיר המשיכה להתפתח כעיר נוצרית והוקמו בה 365 כנסיות, אחת לכל יום. בימי הביניים כונתה העיר "ירושלים של הבלקן". המקדונים רואים בצאר סמואל שליט מקדוני ובממלכה הבולגרית שלו ממלכה מקדונית.

מאבקו האחרון של צבא הצאר היה נגד הקיסר הביזנטי בסיליוס השני, שנודע באכזריותו ורשעותו. בסיליוס הורה לאנשיו, בתום הקרב האחרון שבו ניצח, לעקור את עיניהם של 15,000 מלוחמיו של סמואל. על כל 100 לוחמים עיוורים הוא הותיר לוחם עם עין אחת, כדי שיוביל את חבריו המובסים חזרה משדה הקרב. בעקבות מעשיו כונה בסיליוס השני בשם המפוקפק בולגרוקטנוס, שמשמעותו "קוטל הבולגרים".
הבולגרים כבשו את העיר במאה ה- 9 וקראו לה אוכריד. היא הייתה המושב של הפטריארכיה הבולגרית משנת 990 לשנת 1018, והיא נקראה ירושלים של הסלאבים.
העות'מאנים כבשו את העיר ושלטו בה החל מן המאה ה – 14 ועד לתחילת המאה ה – 18. בתקופתם הוסבו כנסיות רבות למסגדים ואף הוחרבו. גם רעידות אדמה סייעו להעלים ולהשמיד רבים ממבני העיר הנוצריים, ונראה כי בכל מקום שיחפרו ייחשפו כנסיות ואוצרות רבים. בגלל הסיבה הזאת ובשל יפי המקום, הכריז אונסק"ו על העיר והאגם כאתר מורשת עולם.
לאחר הכיבוש המחודש הביזנטי אוכריד נהיית ארכיבישופות, במאה ה- 16 הארכיבישופות מגיעה לשיאה ושמתקיימת עד המאה ה- 18. רוב הכנסיות נבנו על ידי הביזנטיים ועל ידי הבולגרים, חלק קטן קשור לשלטון עצמאי סרבי.

From יוסי כתבה 1 מקודון

אוכריד קשורה ל- 2 קדושים: סנט קלמנט של אוכריד ונחום של פרסלב המופיעים בתמונה.

קלמנט הקים על הגבעה של אוכריד שנקראת "פלסוניק", בית ספר שנחשב לאוניברסיטה הראשונה באירופה, בו לימדו את האלף בית הקירלי, והגולגותי (גלגול מוקדם של הקירילי), הרעיון היה שאת ספרי הקודש יוכלו לקרוא בסלאבית וכך ימנעו מההשפעה הביזנטית היוונית, האוניברסיטה הוקמה על הגבעה ותוכננה כנראה על ידי קיריליוס עצמו, על בסיס כנסייה קדומה יותר ובזיליקה רומאית. הוא קבור בקריפטה בתוככי הכנסייה, שהיא המקום הקדוש ביותר במקדוניה ואליו עולים לרגל בחגים ובאירועים דתיים.
את קלמנט מאוכריד כמנהל האוניברסיטה החליף חברו סנט נחום מפרסלב, שבא להחליף אותו מבית הספר בפרסלב. בזמנו היו 2 בתי ספר לשפה באימפריה הבולגרית אחד בפרסלב והשני באוכריד. בזמנם של נחום וקלמנט סימון ה- 1, הקיסר הבולגרי הגדול, מנסה ליצור מזיגה תרבותית חדשה של בולגרים וסלאבים, ומעביר את בירתו מפליסקה לפרסלב.
כאמור ההיסטוריה מספרת במאה העשירית על 365 כנסיות שהיו בה, אך אתרי התיירות מספרים על 40 כנסיות שנותרו בה.
את כל האתרים שבעיר ששווה לראות, ראו במפה המצורפת כאן.

וזו תמונת השילוט שתמצאו בעיר ושתכוון אתכם ליעדים השונים-

From יוסי כתבה 1 מקודון

האתר הראשון הוא  הטיילת לאורך האגם, ומומלץ לעשות סיבוב כאן באור יום וכמובן בשקיעה והלילה.

From יוסי כתבה 1 מקודון

לאורך הטיילת ישנן מסעדות רבות. אנו נתקלנו במסעדונת קטנה להמבורגרים אותם מכינים מבשר כבש בתוספת גבינה המעורבבת בתוך הבשר עצמו,  מעדן! המיקום מופיע במפה, והפרטים של המקום-
leskovavachka grill
רחוב kei marshal toto
טלפון- 389-75-202888+ או 389-76-202888+
אימייל bato.ilic@hotmail.com

בסוף הטיילת לכיוון העיר העתיקה יש גם את הטיילת הראשית, מקום נחמד, אך לא יותר מזה, שיפה להסתובב בה בשעות הערב, כאשר כל המקומיים יוצאים לטייל עם המשפחות שלהם.
במהלך הסיור אולי תתקלו בחבורת זמרים השרים באחד מבתי הקפה/מסעדות הללו,  שווה לשבת שם בבית הקפה או בחוץ ולהאזין למוזיקה.
אפשר כמובן גם לבחור בשייט לאורך חופי העיר ולראותה מכיוון האגם, באמצעות המונית הימית שבתמונה-

From יוסי כתבה 1 מקודון


האתרים בעיר העתיקה הם, ראשית המצודה  החולשת על העיר, שבנה הצאר סמואל במאה ה-10. אליה מומלץ לעלות דבר ראשון בבוקר וממנה להשקיף על העיר והאגם. כמו כן להתרשם מהכנסייה עצומת הממדים שבנויה במקום.

המצודה חרבה ושוחזרה מספר פעמים במהלך ההיסטוריה וגם כיום מבוצעות בה עבודות שיחזור. הנוף הפנורמי הנשקף ממנה מצדיק כל מדרגה ומדרגה, מכיוון שהעיר והאגם ממש פרושים על כף היד.
הכניסה למקום היא בעלות של 50 דינר לאדם.

From יוסי כתבה 1 מקודון


בהמשך ובמהלך הירידה מההר, מומלץ לעבור בכנסיות השונות ובאמפי תיאטרון הרומי.

From יוסי כתבה 1 מקודון

From יוסי כתבה 1 מקודון


להלן המידע על חלק מהכנסיות השונות שאתם עשויים לראות לפי סדר ההליכה שלכם, והרשומים במפה שצורפה קודם, מידע שנלקח מהרשת.

סנטה סופיה St. Sophia
בתוך העיר אוכריד עצמה, בין הרחובות העתיקים, נמצאת קתדרלה הגדולה הקרויה על שם אלת החוכמה – סופיה, הבניין הוא מתקופתו של הצאר סמואל במאה ה-11. הצאר סמואל היה אחרון המלכים הבולגרים הגדולים והיה קרוב ברוחו מאד למיסטיקה הנוצרית ולתנועת הבוגומילים. בכנסייה מצויים הציורים היחידים השמורים במקדוניה מהמאה ה- 11.
ניתן לראות את ההבעה הרגשית העזה והיכולת האמנותית הגבוהה של התמונות המרמזות על תפישה נוצרית השונה מהקיפאון של ביזנטיון. השם סופיה קשור בתפישה הנוצרית המיסטית שיש בינינו לבין אלוהים עולם ביניים של אנרגיות – ספירות שהתחתונה שביניהם ובעלת ההשפעה הגדולה ביותר על העולם היא החוכמה. סופיה, שהיא התגלמות של המילה – הלוגוס והאור האלוהי. כנסיות על שם סופיה נבנו בכל העולם הנוצרי ובמיוחד בבולגריה. הבירה הבולגרית קרויה עד היום על שם כנסיית סופיה שבתוכה.
עלות הכניסה לכנסייה הוא 100 דינר לאדם.

From יוסי כתבה 1 מקודון

From יוסי כתבה 1 מקודון


סנט. קלמנט וסנט. פאנתלימון St.Clement & St. Pantheleimon

ממוקמת במבנה ביזנטי, משוחזר להפליא, בפרבר פלאושניק (Plaoshnik). ליד הכנסייה תמצאו אתר מסודר ומרשים של חפירות ארכיאולוגיות ובו שרידי רצפת פסיפס עשירה, של בסיליקה קדומה, המתוארכת למאה ה- 5 .
אחד מן האתרים הנוצריים היפים שבו נקבר הקדוש והפטרון קלמנט (המכונה "קלמנט של אוכריד"). במאה ה-14 הוסב המנזר למסגד על ידי הכובשים העות'מאנים, עד שנהרס 300 שנים לאחר מכן ברעידת אדמה.
לפני שנים אחדות שוחזר המבנה כמעט מן היסוד לצורתו הנוצרית המקורית. עצמותיו של קלמנט הובאו לכאן והוטמנו במנזר. כדי להדגיש את חשיבותו של האיש, הוצב בכיכר המרכזית של העיר אוכריד פסל ברונזה רב ממדים בדמותו של הפטרון, כאילו אוחז בידיו את העיר, מחבק אותה ומגן עליה.


From יוסי כתבה 1 מקודון

From יוסי כתבה 1 מקודון

כנסיית "אם האלוהים" Mother of the God Peribleptos – שלידה גלריה בה מוצגות עשרות איקונות.

כנסיית קנאו

כשיורדים מהגבעה של אוכריד, מכיוון כנסיית סנט פנטלימון לכיוון האגם, מגיעים לכנסייה שנחשבת ליפה ביותר והמצולמת ביותר במקדוניה, המקום נבנה במאה ה-13 ויש בו השפעות ארמניות וסרביות. בדרך כלל בכנסיות אורתודוקסיות יש מבנה של צלב ועליו כיפה. באדריכלות הארמנית והסרבית החלו להרים את הכיפה אל על, יוצרים אפקט של משיכה כלפי מעלה למי שנמצא בתוך הכנסייה. הסגנון האדריכלי המופיע בכנסיית קנאו נקרא סגנון מוראבה והוא הגיע לשיאו בקוסובו במאה ה-14. ניתן לראות כנסיות דומות בסכר מטקה ליד סקופיה ובמנזר אוסטרוג במזרח המדינה. הכנסייה ממוקמת על צוקים שמתנשאים מעל האגם, במקום מפגש הצוקים עם המים יש קפלה ומערה קטנה וזהו המקום העתיק ביותר באוכריד שהיה קדוש כנראה כבר מתקופה פאגאנית. לפי האגדה הנוצרית הגיע למקום סנט ארסימוס שהיה מלומד ומרטיר במאה השלישית בביזנטיון. לפי האגדה המוסלמית הגיע למקום סארי סלטיק במאה ה-14 ונלחם כאן בדרקון.

תמונה מהאינטרנט-

From יוסי כתבה 1 מקודון

מהעיר אוכריד יוצאים צפונה ומזרחה לכיוון רזן Resen והכפר רסיקה בכביש M5.

המשך היום השישי 6/5/2013

הכפר רסיקה Recica
ייחודו של כפר זה הוא בדרך שבה תושבי הכפר מכבסים את הכביסה שלהם ושל הכפרים הסמוכים. 
בכדי להגיע לכפר, נוסעים מאוכריד מזרחה כ- 20 ק"מ שם יש פנייה לפי שילוט שמאלה לכפר. מיד אחרי הפנייה רואים מימין מחצבה ובה השלט שבתמונה. במחצבה פונים ימינה מתחת למתקן מתכת מעל השביל/כביש ונוסעים בו עד הכפר.

כבר לפני הכניסה לכפר תראו מימין ביתן עץ קטן שלידו ישנן שתי גיגיות רחיצה/כביסה, תרדו ימינה מהכביש לשביל גישה, תחנו ותרדו רגלית.
שיטת הכביסה לא פשוטה, אך יעילה מאוד. הגיגית הבנויה מעץ, בצורה קונוסית, שנמצאת במפלס הנמוך מהנחל הזורם לידו, לגיגית מזרימים מים באמצעות תעלת עץ או מתכת, המים היורדים בגרביטציה ובעוצמה לתוך הגיגית, מתערבלים בה בדיוק כמו בתוף של מכונת כביסה מודרנית. אפשר כמובן לעזור לערבול על ידי שימוש במוטות עץ ארוכים המעוקמים בקצותיהם.
הגיגיות תמיד ממוקמות בסמיכות לנחל. בקיצור זוהי מכונת כביסה אקולוגית ב- 100%.

From יוסי כתבה 1 מקודון

בסיום הכביסה, יש תמיד בסביבת הגיגית עמודי עץ לתליית הכביסה וכמובן גם פינת ישיבה עבור הנשים והילדים.

From יוסי כתבה 1 מקודון

From יוסי כתבה 1 מקודון

בהמשך הנסיעה לתוך הכפר, לוקחים תמיד את הכביש הימני לכם, וכבר אחרי המזלג הראשון, תראו שוב מימין עוד מתקן של מכבסה ציבורית כזו.

את מיקום כל המכבסות בכפר תוכלו לראות במפה המצורפת-

תמונת אחת המכבסות-

From יוסי כתבה 1 מקודון

אם תמשיכו עוד ימינה בדרך עפר, שעבירה גם לכלי רכב רגיל, תגיעו לעוד מכבסה. אם נפשכם חפצה להמשיך רגלית לאורך הנחל לתוך היער המקיף את הכפר, תראו מכבסות נוספות ואולי תתקלו בבעל אחד המכבסות, שבמקרה שלנו יצא לדוג דגים בהמשך הנחל ולשמוע ממנו על המתקן ועל הדרך החברתית של השימוש במכבסה הציבורית.
לכל הסיור בכפר דרוש עד שלוש שעות, תלוי לאיזה מרחק בתוך הכפר ולאורך הנחל תלכו.

בלינק הבא תוכלו לראות את ההסבר כולו ואת כל שלבי הכביסה בסרט חי – לחצו כאן
בסיום חוזרים לכביש הראשי וממשיכים לכיוון רזן.

העיר רזן Resen
העיר רזן (Resen) הייתה עיר מחוז בין המאות ה- 14 וה- 20 . בעיר יש את המושבה לקרמיקה וגלריה לאומנות הממוקמים במבצר Saraj castle. מעבר לכך אין כאן משהו מיוחד. מעיר זו ניתן לרדת דרומה לכיוון הגדות המערביות והמזרחיות של אגם פרספה. 

אגם פרספה Prespa
האגם הוא אגם טקטוני גבוה וגדול. השני בגודלו במדינה ומחולק בין 3 מדינות מקדוניה, אלבניה ויוון. הוא נמצא בגובה 850 מטר מעל פני הים וחופי האגם יכולים להיות אטרקציה אמתית למי שמחפש פינה שקטה, לא מתוירת ורחוקה מחברת אנשים.
לחובבי הטריוויה, האגם שימש אגם נופש לוותיקי המפלגה הקומוניסטית אי שם בשנות ה- 60 ביוגוסלביה. לאורך חופי האגם ניתן למצוא אתרי נופש נטושים וזנוחים, המעידים על עברו מפואר של האזור מחד ועל הפוטנציאל התיירותי הלא מנוצל מאידך.
באגם פרספה יש 5 איים עם כנסיות ומפרצים יפים. יש כנסייה בשם סווטי בוגורודיקה זהומסקה על אי באגם פרספה, כנסייה מהמאה ה- 14 עם פרסקאות מדהימים.
באגם זה יש אתרים גם מצדו היווני, היות וכאמור חלקו נמצא בצפון יוון, ועליהם אכתוב בכתבה הבאה.

From יוסי כתבה 1 מקודון

מזרחה מרזן נכנסים למעשה לתחומי שמורת פליסטר Pelister ויעדינו הוא העיירה מלובישטה, אך קודם הסבר קצר על השמורה. 

שמורת פליסטר Pelister 

שמורת פליסטר, הינה עתיקה (קיימת משנת 1948), האורנים בשמורה זו הינם ייחודים ושטח הפארק הינו 16,000 דונם.
במרכז השמורה נמצא הר בבה, המתנשא גם מעל העיר ביטולה, אליה נגיעה בהמשך. יש בו יער עשיר וחיי בר עשירים, כולל דובים וזאבים. הוא מפורסם בזכות 2 האגמים הנמצאים בראשו הנקראים העיניים של פליסטר. 
בשמורת פליסטר Pelister יש שורת ביצורים מימי מלחמת העולם הראשונה. כאן היו קרבות קשים לאורך הקו שכונה 'קו מאז'ינו של הבלקן', בין הצבא הטורקי לבין הצבא הסרבי ובעלי בריתו. חלקם תוכלו לראות גם על הגדה המזרחית של אגם אוכריד.

From יוסי כתבה 1 מקודון

הכפר מלובישטה Maloviste
כפר יפהפה בתוך שמורת פליסטר, 4 קילומטר מהכביש הראשי אוכריד ביטולה. בכדי להגיע אליו מרזן צריך להמשיך מזרחה בכביש M5 כ- 15 ק"מ ואז לפנות ימינה לכביש לא ממוספר לפי השילוט. השילוט מפנה לכפר זנסי, אז לפנות ימינה, ממשיכים כמה מאות מטרים וצומת ה- T פונים שמאלה ומיד שוב שמאלה ואז רואים את השילוט המפנה לכפר זה.
בסוף במאה ה-  19 זה היה כפר גדול  של אוכלוסייה וולכית, ובמרכזו קתדראלה מפוארת, בכפר גרו 3000 איש שעסקו בגידול צאן ובקר, מסחר ומלאכות יד. ממעמדו ירד  לאחר מלחמת העולם הראשונה וכיום גרים בו רק 100 איש, אך רוב הבתים המקוריים נשארו וזאת אחת הדוגמאות היפות של ארכיטקטורה של אותה תקופה, כיום נעשים מאמצים רבים לשמר את הכפר על תרבות הבנייה המקורית שלו. הכנסייה היא יצירת אמנות של ממש עם איקונוסטסיס מגולף מדהים וציורי קיר מעניינים וכן אוסף איקונות חשוב.

From יוסי כתבה 1 מקודון


בדרך כלל, הכנסייה סגורה, ולכן בכדי לראותה, ממש ליד החניה במרכז הכפר, יש מבנה מגורים שבו מתגוררת זקנה ולה יש את המפתח לכנסייה, סביר להניח כי ברגע שהיא תזהה כי הגיעו מבקרים היא תבוא בעצמה, כמו שקרה לנו. היא תפתח  לכם את השער לחצר הכנסייה ואת הכנסייה עצמה, עם מפתח שהוא עתיק ממנה.

From יוסי כתבה 1 מקודון


מה שתראו בתוך הכנסייה יפתיע אתכם, מה שעוד יפתיע זו העובדה שהקדמה לא הגיעה לכפר הזה בכלל.

From יוסי כתבה 1 מקודון

From יוסי כתבה 1 מקודון

העיר ביטולה Bitola
בכדי להמשיך לביטולה, יש לחזור לכביש M5 ולנסוע מזרחה כ- 25 ק"מ.

למרכז העיר מגיעים בנסיעה ישירה מההתפצלות לתוך העיר מכביש M5, ישר עד שתראו מימינכם את המגדל במרכז הגן הציבורי ולידו אזור חנייה. כאן עוצרים ובמידה ולנים בעיר זו, וזה מומלץ,  דבר ראשון הולכים לחפש מקום לינה ורק לאחר מכן יוצאים לסיור בעיר.

על האתרים שיש בעיר ואזור המלונות, ראה את המפה המצורפת-

ההיסטוריה של העיר
שמה היווני של העיר ביטולה הוא מונסטיר, ומשמעותו "אנשי המנזר", מה שמעיד שבמקור הייתה העיר בעלת אופי נוצרי אדוק. עם זאת, היו כאן גם מרכזים יהודיים ומוסלמיים שוקקים.
בימי הביניים נקראה ביטולה גם פלגוניה. ביטולה הוא השם הסלאבי של העיר.
במאה ה- 11 בנה הצאר סמואל טירה בעיר. בזמן השלטון העותמאני ביטולה הייתה מרכז מסחרי ופוליטי חשוב, היא הייתה העיר השנייה בגודלה בחלק האירופאי של הממלכה אחרי סלוניקי.
ביטולה הפכה עם המהפכה של מחמט השני למרכז לצבא העותמאני החדש בבלקן, צבא שהחליף את הגייסות היאניצארים, בשיא התקופה היה בביטולה מחנה קבע של חיילים ובו 30.000 איש. דבר זה הביא לפריחה לא רגילה של העיר והבזאר שלה וכן של כל הכפרים בסביבה.

זוהי העיר השלישית בגודלה והעיר המרכזית בדרום מקדוניה. רחובות נקיים, מדרחוב יפהפה, בתי קפה והרבה צעירים.

מוסטפא כאמל (אתא טורק), מנהיג טורקיה המודרנית, שמוצא משפחתו ממקדוניה, סיים את לימודיו באקדמיה הצבאית בעיר ביטולה, ולמעשה כאן החלה להתגבש מפלגת "הטורקים הצעירים". לכבודו הוקם בעיר מוזיאון המנציח את דרכו, מילדות ועד שהפך למנהיגה הבלתי מעורער של טורקיה, שמורשתו חיה ותוססת גם בימינו, 70 שנה לאחר מותו. מכאן הוא המשיך לסלוניקי שם התגורר עם משפחתו וגם למד שם, ועל זה אכתוב הכתבה הבאה.
המוזיאון נמצא בקצה המדרחוב וסביבתו מוזנחת ואף האנדרטה שלידו מרוחה בגרפיטי.

הפן היהודי

היהודים הגיעו אל העיר ביטולה אחרי גירוש ספרד, במאה ה- 15.
הרובע היהודי שהוקם בביטולה לא הופרד בגדר והיה לחלק מן העיר עצמה. מרבית היהודים עסקו במסחר, בעיבוד פרוות ובמכירתן, בחקלאות ובהלוואה בריבית. תושביה דיברו לאדינו ושמרו את המנהגים והתרבות היהודים ספרדיים, ובאו ממנה מלומדים כמו איציק מולכו מהמאה ה- 16 שראה עצמו כעין משיח.
רעידות אדמה שהתרחשו בביטולה במאה ה- 19 גרמו לרבים מן התושבים להפוך לחסרי דיור, ובעקבות כך נטשו יהודים רבים את המקום. הקהילה היהודית הוחרבה סופית בתקופת מלחמת העולם השנייה. שוטרים בולגרים שלחו את היהודים ב- 11 במרס 1943 מן העיר לכיוון סקופיה. בוריס השלישי, מלך בולגריה, כנראה מתוך רצון להגן על יהודי ארצו, הסגיר את יהודי ביטולה לידי הנאצים ונותרו רק מתי מעט שהצליחו להצטרף לפרטיזנים.עשרה ימים לאחר מכן הם הועברו למחנה טרבלינקה, ושם הושמדו עם שאר קהילות יהדות מקדוניה.
את ההנצחה לכך תוכלו לראות המוזיאון השואה בסקופיה, בעיר העתיקה, עליו אכתוב בכתבות הבאות.
בית העלמין היהודי בביטולה, שהיה פעיל בשנים 1497 – 1929, שוקם בשנת 1998, אך כיום, 10 שנים אח"כ הוא נראה שומם, וקשה לראות אם בין עשבי הפרא הגבוהים נותרו בו בכלל מצבות.  במדינה מתגוררים עדיין כ- 250 יהודים, מרביתם בעיר הבירה סקופיה. מה שנשאר מהקהילה המשגשגת שמנתה 7000 איש בשיאה הינם שרידי בית הקברות המפואר במקום, והמצבות המנופצות וההרוסות. מאז נחרבה הקהילה היהודית הופלו כל המצבות, ורבות מהן נשדדו ושימשו לריצוף הרחובות והבתים. בשנים האחרונות החלו יהודים מרחבי העולם לתרום כספים לשיקום בית הקברות. בבית הקברות היהודי בביטולה הוקם מוזיאון קטן ובו תצלומים, ציורים, ורשימת שמותיהם של תושבי המקום שנשלחו אל מחנות ההשמדה.
בית הקברות ממוקם על צלע הר מוקף קירות אבן, והוא מוזנח מאוד. רק מצבות אחדות עדיין ניצבות בו, אחת מהן של רב הקהילה.
אנחנו לא ביקרנו במקום.


ציר הנחל-

From יוסי כתבה 1 מקודון

בעיר 2 צירים עיקריים שמבקרים יכולים לנוע בהם ולטייל, אך מומלץ גם ללכת לאיבוד בסמטאות המקום. הצירים הם:- נהר הדרגור (Dragor) (בתמונה) ומדרחוב המרשל טיטו.

לאורך המדרחוב תוכלו ליהנות ממראם של בתים משוחזרים רבים, המנציחים את תקופת זוהרה של העיר כעיר מחוז גדולה בעבר. בערך באמצע המדרחוב תוכלו לראות את הבית של אמא טרזה, זהו בית חדש שנחנך במקום הישן שהיה ברחוב, והוא נחנך ביום שביקרנו שם.

ציר המדרחוב-

בסוף המדרחוב מימין תוכלו לראות  את מוזיאון אטא-טורק וממש בהמשך בסוף המדרחוב תראו גם את שרידי תחנת הרכבת הישנה ואת הקיר ששרד את רעידת האדמה. בערב כשהגענו נערכה באולם הרכבת הישנה פתיחה של תערוכת ציורים.

בכיכר המרכזית של העיר משתרע פארק. הפארק מוזנח למדי, אך תוכלו לראות בו את המסגד ואת מגדל השעון (המכונה "קונאק")-

From יוסי כתבה 1 מקודון

From יוסי כתבה 1 מקודון

וגם את הספל של פיליפ השני, אביו של אלכסנדר מוקדון.

From יוסי כתבה 1 מקודון

המסגדים- אגדר קאדי נבנה על ידי סינאן ואחרים, אך הוא נעול ולא ניתן לבקר בו, והכנסיות כוללות את סנט דימיטרי סנט בוגורודיצה, וכולם כלולים במפה שצורפה קודם לכן.

From יוסי כתבה 1 מקודון


בעיר מתקיים דרך קבע בזאר מקורה ואוטנטי, בו מציגים הסוחרים את מרכולתם לכל דורש במחירים עממים להפליא. 

הבזאר והשוק הפתוח נמצאים משמאל לציר הנחל החוצה את העיר וליד הפארק. באחת מסמטאות השוק מצויה רחבה סגורה ובה רוכלים מוכרים גבינות מתוצרת עצמית, בטעמים ובמרקמים שונים. השוק הפתוח של העיר, במקביל לנהר, הוא חוויה תיירותית. תמהיל סימפטי וצבעוני של מראות, ריחות וצלילים.

From יוסי כתבה 1 מקודון


בסיום הסיור בשוק, במידה ותמשיכו לתוך העיר ולרחובות הקטנים תגיעו לכנסייה בסגנון רוסי, הממוקמת ליד בית ספר ותוכלו להתפעל מהיופי של המקום. מודגש שהם שומרים בקנאות שלא יצלמו במקום, ובטח שלא בתוך הכנסייה, ומעט התמונות הם אלו שהצלחנו לצלם לפני בהעמידו מישהו שישגיח עלינו.


From יוסי כתבה 1 מקודון

From יוסי כתבה 1 מקודון


בפאתי העיר מתגלים פחונים רעועים, שבהם מתגוררת אוכלוסייה צוענית. את הצוענים פוגשים ברחובות המרכזיים של הערים, כשהם מקבצים נדבות. ילדים שבגדיהם קרועים ומלוכלכים מתרוצצים ברחובות בין העוברים ושבים, ופושטים יד כדי לקבל מעט דינרים מקומיים. מראה עצוב. הרשויות המקדוניות רוצות למגר את התופעה, אך נראה שבעניין זה הן נוחלות כישלון חרוץ.

היום השביעי 7/5/2013
בתחילת יום זה סיימנו את הטיול באתרי העיר ביטולה, במיוחד בשוק הפתוח. בהמשך ביקור בכנסייה הרוסית, אכילת דברי מאפה מקומיים, הליכה למוזיאון שלבסוף לא נכנסנו אליו, ורק אז יצאנו להמשך דרכנו.
המשכנו ליעד האחרון, לפני המעבר ליוון.
הראקליאה Heraclea
ניתן להגיע ליעד זה מתוך העיר ביטולה, ולקחת סיכון להסתבך ברחובות הצרים ולעתים החד סטריים או לצאת לכניסה הראשית לעיר, להמשיך בכביש M5 צפונה לכיוון העיר פרילפ prilep, ואחרי מספר ק"מ לפנות ימינה בכביש E65 ולפי שלטי ההכוונה לכיוון יוון. אחרי שתעברו שוב את העיר ביטולה בכביש העוקף, כשהיא מימינכם הפעם, תראו שילוט לכיוון המקום הזה. עלות הכניסה היא 100 דינר לאדם ועוד 300 דינר עבור הזכות לצלם לשני בני הזוג.

From יוסי כתבה 1 מקודון

אתר העתיקות היוונית–רומית הראקליאה (Heraclea) לינקסטיס, זוהי עירו של הרקולס בארץ הלינקס.

העיר נוסדה על ידי פיליפ השני ממקדוניה במאה ה- 4 לפני הספירה, והייתה חלק מההתפשטות המקדונית בימיו של אביו של אלכסנדר מוקדון. 
בשרידי העיר תמצאו רצפות פסיפס מרשימות, תיאטרון רומי ועדויות לנוכחותם של משפחת המלוכה המקדונית, אלכסנדר הגדול ואביו פיליפוס השני. היא הייתה עיר חשובה על דרך הוויא אגנטייה, גם בתקופה הביזנטית. בהראקליה יש דוגמאות יפות לפסיפסים מהתקופה הביזנטית הקדומה.
היא שימשה גם מקום מושב בישוף נוצרי. העיר סבלה רבות מהפלישות של האוסטרוגוטים, ולבסוף נחרבה בפלישות של הסלאבים ואיבדה מחשיבותה.

From יוסי כתבה 1 מקודון

הביקור כלל כמובן את העתיקות, המוזיאון, האמפי-תיאטרון והמוזיקות שיש במקום.

From יוסי כתבה 1 מקודון

From יוסי כתבה 1 מקודון

אחרי ביקור של כשעה באתר, יצאנו לדרך דרומה לגבול היווני. אליו הגענו כעבור כרבע שעה, אך למרבה חוסר המזל, אחרי שעברנו את ביקורת הדרכונים של המקדונים, והגענו לביקורת בצד היווני של הגבול, התברר כי המחשבים שלהם נפלו ונאלצנו להמתין במקום למעלה משעה עד שמערכת המחשבים חזרה לעבוד ויכולנו לעבור ולהיכנס ליוון.

על המשך הקורות אותנו בצפון יוון מרגע זה ואילך תוכלו לקרוא בכתבה הבאה, בלינק הבא-

……………………………………………


את הכתבה המקבילה והחווייתית של חלק זה בטיול, שכתבה בתיה תוכלו לקרוא בלינק הבא-
http://www.seeking-the-world.com/2013/06/1.html


הכותב יוסי לוי joseph levy הינו מומחה לאיסלנד iceland, המלווה קבוצות בנהיגה עצמית בלבד, והמתכנן מסלולי טיול לפי מידת המטייל,והמשמש כמומחה באתר http://www.gotravel.co.il/.
לפניות לכותב shark4162@gmail.com
© Copyright to seeking-the-world.com זכויות יוצרים לאתר

6 ביוני 2013 Posted by | Alexander the Great, joseph levy, Macedonia, matka, mavrovo, tetovo, אלכסנדר הגדול, אלכסנדר מוקדון, טטובו, יוסי לוי, מאברובו, מקדוניה, קניון מטקה | כתיבת תגובה

ארצו של אלכסנדר מוקדון- כללי The country of Alexander III of Macedon- over view

כתבה זו פותחת סדרת כתבות על טיול במקדוניה העתיקה  Old Macedonia, ארצם של אלכסנדר מוקדון Alexander III of Macedon ואביו פיליפוס השני Philip II of Macedon, שהשתרעה על שטחים הנמצאים כיום בעיקר בתחומן של שתי מדינות, בחלק הדרומי של "הרפובליקה של מקדוניה" ובחבל מקדוניה שבצפון יוון, ושתי מדינות אלו רבות ביניהן על השימוש בשם, בסמלים ובדמות של אלכסנדר מוקדון.
 
כך נראה של שטחה של מוקדון העתיקה בתקופת מותו של פיליפוס 336 לפנה"ס ועלייתו לשלטון של אלכסנדר מוקדון-
 
 
וכאן תוכלו לראות את מפת מקדוניה העתיקה לפני עלייתו של פיליפוס השני לשלטון- מפה
 
לפני שניכנס למחלוקות שהצבעתי עליה קודם בין המדינות יוון ומקדוניה, כדאי שנכיר מעט את מקדוניה העתיקה.
 
מקדוניה העתיקה, הייתה מדינה ששכנה בחבל הבלקן של ימינו, בין טרקיה מצפון, בין תסליה וממלכת המלוסים מדרום, והייתה נדבך מרכזי בהתפתחות ממלכת יוון בתקופה ההלניסטית. קיומה החל מהמאה ה- 9 לפנה"ס, השפעתה באזור החלה בימי פיליפוס השני שכבש את יוון כולה, והמדינה או ליתר דיוק הממלכה הגיעה לשיאה בתקופתו של אלכסנדר מוקדון.
עוד על מוקדון העתיקה מיתן ללמוד בלינק הבא- מוקדון העתיקה.
 
הערים המרכזיות שהיו בה וידועות לנו כיום הן :-
העיר פלה pela שבה נולד אלכסנדר מוקדון, שבתקופתו שכנה לחופי הים האגאי, בדיוק כמו סלוניקי כיום, העיר ורג'ינה vergina שבה נקבר פיליפוס השני, אביו של אלכסנדר מוקדון, ומספר אנשים ממשפחת המלוכה. גם היא ישבה בזמנו לחופי הים האגאי, העיר דיון dion שישבה אף היא לחופי הים האגאי, כל אלו בחבל מקדוניה שביוון, והעיר הרקליה ליד ביטולה ברפובליקת מקדוניה.
 
מפה זו מראה כיצד התרחקו ערים אלו מקו החוף עקב שינויים טופוגרפיים שנגרמו כתוצאה מרעשי אדמה או סחף-
 
From מקדוניה כללי

התמונה הראשונה למעלה משמאל מצביעה על המצב הראשוני, למעלה מימין – תחילת סתימת המפרץ, למטה משמאל – מצב שבו יש רק נהר המוביל למפרץ,  למטה מימין – המצב כפי שקיים כיום.

 
מיד אם עלייתו של אלכסנדר מוקדון Alexander III of Macedon או בשמו האחר אלכסנדר הגדול Alexander the Great לשלטון, הוא החל במסע כיבושים, שבסיומה ממלכתו הייתה גדולה מכל ממלכה אחרת בעולם, למעט הממלכה הבריטית. על המנהיג והכיבושים תוכלו לקרוא בלינק הבא- אלכסנדר מוקדון.
 
 מפה של מסעות הכיבוש שלו-

 מקור כאו

 מפה נוספת שצולמה במוזיאון שבעיר פלה-

From מקדוניה כללי

 

כאמור הוויכוח והמחלוקת בין רפובליקת מקדוניה לבין חבל מקדוניה ביוון היא בתחומים רבים.

סמלים ודגלים
 
"שמש ורגינה" או בשמותיה האחרים "כוכב ורגינה" או "כוכב ארגיד" היא למעשה כוכב בעל 16 קרניים או 12 קרניים שנתגלה על ארונות הקבורה של מלכי מוקדון העתיקה בורגינה.
סמל זה מופיע היום בשילוט המוביל לעיר ורגינה, כפי שמופיע בתמונה.

From מקדוניה כללי

סמל זה, בשינויים קלים, שימש ומשמש אף כיום את שתי המדינות המשייכות את עצמן לשושלת ולתרבות מקדוניה העתיקה.
חבל מקדוניה ביוון משתמש בסמל זה ע"ג הדגלים שלו מאז 1993, וכך נראה הדגל-

וגם רפובליקת מקדוניה אימצה לעצמה את הסמל הנ"ל על דגלה בין השנים 1991-1995, אפילו לפני חבל מקדוניה ביוון, וכך הוא נראה –

בשנת 1993 העביר הפרלמנט היווני הצעת חוק שהפכה את שמש ורגינה לסמל לאומי ביוון, וב-1995 הגישה תביעה לרישום הסמל כסימן מסחרי תחת פסקה 6 של אמנת פריז, יוזמה שרפובליקת מקדוניה התנגדה לה.
אך בעקבות לחצים בין לאומיים ותביעה של יוון על גניבת סימן מסחרי, הוחלף הסמל הנ"ל בדגלה של רפובליקת מקדוניה בשמש של 8 קרניים, סמל שנתגלה בחפירה ארכאולוגית בעיר טרנובק ברפובליקת מקדוניה, והיה בשימוש כסמל של קהילת הארומנים וכך נראה דגל רפובליקת מקדוניה כיום-  

למרות הפשרה שהושגה, מחוז מקדונקה קמניקה שברפובליקת מקדוניה השתמש ועדיין משתמש בסמל 16 הקרניים על דגלו, וכך הוא נראה –

שדות תעופה

שדה התעופה של רפובליקת מקדוניה נמצא בעיר הבירה סקופיה ונקרא "שדה התעופה אלכסנדר הגדול Alexander the Great" שסימונו (skp), ואילו שדה התעופה שבסלוניקי שביוון נקרא " שדה התעופה מקדוניה Makedonia " שסימונו (skg) וגם שדה התעופה ליד העיר קוזאני kozani שביוון, הנמצאת מדרום מערב לעיר ורגינה, נקרא  "שדה התעופה פיליפוס Philippos " שסימונו (kzi).

שילוט בין מדינות וכינוי המדינות

בנסיעה מכיוון רפובליקת מקדוניה לכיוון יוון השילוט מצביע על Greece, אולם על השילוט מיוון לכיוון רפובליקת מקדוניה לא תמצאו את המילה Macedonia או הרפובליקה של מקדוניה או כל הקשר דומה, וכל מה שתמצאו הוא שילוט ל- סקופיה Skopia.
גם אם תגידו ביוון שבאתם או אתם נוסעים למקדוניה או רפובליקת מקדוניה, אזי במקרה הטוב לא יבינו להיכן התכוונתם או במקרה הגרוע יתעלמו או יתקנו אתכם כאשר כבר יבינו ויגידו לכם שבאתם מסקופיה.

פסלים

בשתי המדינות, בכל מקום היסטורי או בערים ובכפרים תמצאו פסלים רבים של אלכסנדר מוקדון או אביו פיליפוס השני, וכאמור כל מדינה מנכסת לעצמה את הגיבורים הללו כגיבורי המדינה שלהם.

להלן תמונות שצולמו ברפובליקת מקדוניה –

From מקדוניה כללי

 בביטולה bitola

From מקדוניה כללי

 בכיכר המרכזית בעיר העתיקה של סקופיה

ולהלן תמונה שצולמה בחבל מקדוניה שביוון –

From מקדוניה כללי

 בסלוניקי thessaloniki הכוללת את שמש וירגינה

מטבעות ועוד

משנת 1990 ועד החלפת הדרכמה היוונית באירו בשנת 2001 הוטבעה שמש ורגינה בחזית מטבעות 100 דרכמה, כמו כן הופיעה שמש ורגינה על טלאי הידיים של כוחות המשטרה בבירה אתונה.
גם תחנת הטלוויזיה מקדונה TV שבסלוניקי (בירת חבל מקדוניה ביוון והעיר הגדולה ביותר בה) החליפה את סמלה לשמש ורגינה מאומיקרון,  גם בנק מקדוניה אימץ את הסמל לחיקו וכך גם מספר יחידות צבאיות.

כפי שנראה לי הוויכוח רחוק מסיום והוא יימשך עוד שנים רבות.

לאחר המידע הכללי על ממלכת מוקדון העתיקה, בהשלכה לחלוקתה היום בין המדינות, כל מה שנותר הוא לתת לכם קצת מידע כללי על רפובליקת מקדוניה שלגביה אין מידע מספיק או מידע עדכני.  בכתבה זו לא יימסר מידע על יוון או על חבל מקדוניה שביוון, כי על מדינה זו יש מידע רב ומסודר, והמידע היחידי שיינתן הוא המידע בכתבות ההמשך לגבי כל אתר ואתר.
 

רפובליקת מקדוניה macedonia -במקדונית  Република Македонија
היא הרפובליקה היוגוסלבית לשעבר המוקפת מכל עבר במדינות סרביה, בולגריה, אלבניה ויוון. המדינה גובלת ביוון בדרום, באלבניה במערב, בסרביה בצפון ובבולגריה במזרח.

הרפובליקה קיבלה עצמאות ב-1991 בעקבות פירוק הפדרציה של יוגוסלביה. מקדוניה היא כיום דמוקרטיה פרלמנטרית.
מקדוניה הייתה ממוקמת ועדיין ממוקמת על דרך סחר ראשית וחשובה מיוון לכיוון פנים יבשת אירופה.
המקדונים הם צאצאיהם של הסלאבים אשר פלשו לכאן במאה השישית ויצרו את האימפריה הבולגרית המפוארת.
המקדונים הצליחו להגן על חבל הארץ שלהם, לשמר את עצמאותם התרבותית ולשמור את נופיה הייחודיים ואוצרות חבלי ארצם. על ההיסטוריה שלהם תוכלו ללמוד בלינק הבא-
http://www.eco-tarbut.co.il/content.asp?cat=39 נתונים גיאוגרפים

המדינה שוכנת בדרום-מזרח אירופה, ללא מוצא לים. שטחה של מקדוניה 25,333 קמ"ר מחורץ, והיא גדולה בקרוב לרבע משטחה של מדינת ישראל. כך שטיול במדינה זו יחשוף בפניכם נופים שונים ומגוונים: נהרות ואגמים, הרים ועמקים.
זוהי ארץ האגמים הגדולים, שהם מן העתיקים ביותר בעולם הגיאולוגי. המקדונים מכנים את ארצם "ארץ האגמים וההרים" "Macedonia is a country of lakes and mountains".

מקדוניה היא ארץ של רמות, וגובה פני השטח במרבית חלקיה הוא יותר מ-600 מטר מעל פני הים. הפסגה הגבוהה ביותר במקדוניה, הר טיטו (2,748 מטר מעל פני הים), נמצאת בצפון-מערב המדינה, על הגבול עם חבל קוסובו שבתחומי סרביה. נהר וַרְדַר, הזורם מצפון לדרום-מזרח ונשפך למפרץ תרמייקוס שבים האגאי, חוצה אותה במרכזה. בדרום-מערב מקדוניה, במפגש הגבולות עם אלבניה ויוון, נמצאות שתי הימות הגדולות אוֹכריד ופְּרֶסְפָּה.

ההרים משתייכים לשני רכסים שונים: דינארסקה ורודופסקה. רכס דינארסקה הוא העתיק יותר ורכס רודופסקה הוא הצעיר יותר מבניהם ופני השטח שלו הם הרריים ומחוספסים, וגובה ההרים נע בין 1800-2800 מטר.

 
From מקדוניה כללי

 בעיר ביטולה שמדינת מקדוניה


שמורות הטבע
שמורות הטבע העיקריות במקדוניה הן:-

גליציה (Galicica (Galicica mountain, מרובו (Mavrovo (Bistra, Korab, Desat mountains  ופליסטר (Pelister (Baba mountain .

אקלים

מזג האוויר במקדוניה,  לרוב מסביר פנים לתייר. הקיץ חם (מעט פחות מאשר בישראל) החורף קר (מעט יותר מאשר בישראל, עם שלגים ברמה ההררית) והעונות המוצלחות ביותר לטיול הינן כמובן האביב והסתיו.

מבחינת אזורי אקלים – מקדוניה שוכנת בין קווי רוחב 40 ל 42 והאקלים במקדוניה משלב אקלים ים תיכוני עם האקלים של פנים יבשת אירופה. מכיוון שהמדינה שוכנת בדרומה של היבשת, היא כוללת בתוכה מספר רב של תת אזורי אקלים ובתוכם :
בדרומה של המדינה קיימים אקלים ים תיכוני הרלוונטי לאזור הים התיכון (מ -50 מטר עד 500 מטר מעל פני הים), ואקלים יבשתי מתון (באזורים עד 600 מטר),
מעט יותר צפונה שורר אקלים יבשתי חמים (מ -600 עד 900 מטר מעל הים), שוב אם נעלה מעט צפונה (באזור קו רוחב 41) שורר אקלים יבשתי קר (מ 900 מטר ל 1100 מטר),
אקלים יבשתי קר שורר גם באזור ההר (1100 – 1300 מטר) באזורי הרמה של מקדוניה ואזורי ההרים במקדוניה שוררים אקלים תת-אלפיני (1,650 ל 2,250 מטר) ואלפיני (מעל 2250 מטר מעל פני הים).
לפרטי מזג האוויר העדכני בערים השונות של מקדוניה, כולל פרוט מלא בעברית, בזמן אמת, לחץ כאן או בלינק הבא

 http://www.wunderground.com/global/MK.html 

אוכלוסייה
אוכלוסיית מקדוניה: כ-2.1 מליון נפש נכון לשנת 2002, ובירתה של מקדוניה היא סקופיה (Skopje) כ-440,000 איש והיא גם המרכז התרבותי, הכלכלי והחברתי של המדינה. דבר המגדיר אותה כאחת מן המדינות המרווחות באירופה בכל הקשור ליחס שבין השטח למספר התושבים.

עיר חשובה לא פחות מבחינה תיירותית הינה אוכריד, שם מצויה העיר העתיקה והעיר העותמנית של אוכריד. הערים הנוספות החשובות במקדוניה הינן : Bitola, Kumanovo, Ohrid, Tetovo, Veles, Gostivar, Stip ו- Strumica.
 

From מקדוניה כללי

 בסקופיה שבמדינת מקדוניה

 

הרכב אתני: 66% מקדונים, 23% אלבנים, 4% טורקים, 4% צוענים, 2% סרבים. דת: 67% נוצרים אורתודוכסים, 30% מוסלמים. חלק גדול מהפוליטיקה נסוב סביב השאלה האלבנית. רבע עד שליש מאוכלוסיית מקדוניה הנמצאים בעיקר במערב, הם אלבנים שמזהים עצמם עם אלבניה. דבר זה הביא לכמעט מלחמת אזרחים ב- 2001, והוא הנושא העיקרי בפוליטיקה. מקדוניה הושפעה מאד מהמלחמה בקוסובו בפרט, ומלחמות הבלקן בכלל.
 
תרבות ודתות מקדוניה
במקדוניה קרוב ל-160 מנזרים פעילים, כמו בבולגריה, אבל בשטח שהוא חמישית בגודלו. בחלק מהמנזרים אפשר ללון ורובם ישמחו לקבל אורחים, וזאת בנוסף למאות כנסיות בכל כפר ועיר. מקדוניה היא ארץ טובה לטייל בה בעקבות הנצרות הסלאבית, מכיוון ששם תחילתה.

עוד על התרבות בלינק הבאhttp://www.eco-tarbut.co.il/content.asp?cat=41

במסגרת התרבות המקדונית, בכל חתונה הם נוהגים להניף כל הזמן את הגדל המקדוני ואף לקשור לו בקצה אריג עם סמלים שלא הבנתי את פשרם.

From מקדוניה כללי
From מקדוניה כללי

 

מטבע
דינר מקדוני  MKD ערכו ל- 2013 הוא 1 ארו= 61 דינר.
 
חשמל
220 וולט
הפרשי שעות
מקדוניה מאחרת את שעון ישראל בשעה אחת
.
תקשורת
קידומת חיוג בינלאומית :+389

משטרה: Police: 192
סיוע רפואי:Medical Emergency: 194
סיוע בדרכים:Road Assistance: 15555
מידע על דרכים:Road Info Center: 196
הכוונה: Infomartion desk / Directory Assistance: 188
 

אשרות ושגרירויות

ישראלים המבקרים במקדוניה אינם זקוקים לאשרה. למגיעים למקדוניה חייב שיהיה דרכון בתוקף, והשהייה הינה חופשית למשך 90 יום. בכניסה לגבולות המדינה, מוטבע הדרכון עם התאריך הנוכחי על מנת לוודא את תקופת ה 90 יום המותרת.
 
המידע המודגש בהמשך ושמסתובב באתרים שונים, מוטעה, ואף אחד מהדברים הללו לא נדרש להצגה, לפחות לא בשנת 2013, מקדוניה אינה דורשת מכל תייר הוכחה לביטוח בריאות תקף בשדה התעופה, בביקורת הגבולות. אין צורך להירשם בתחנת המשטרה הקרובה תוך 24 שעות מהגיעכם. המדינה מודרנית ונוהגת ככל מדינה באירופה.

נציגות מקדוניה בישראל
כתובת: שוהם 5-7, קומה 9, רמת גן
טלפון: 073-7154900

לישראל שגריר לא תושב במקדוניה
טלפון: 02-5303817
טלפון נייד:  050-6203256

העונה המומלצת לביקור
העונה הטובה ביותר לבקר במקדוניה היא בין מאי לספטמבר. שיא עונת התיירות במדינה היא מאמצע יולי לאמצע אוגוסט, כאשר המקומיים יוצאים לחופשה השנתית שלהם, ואז גם רוב האתרים עמוסים בתיירות מקומית ובינלאומית.

 
כיצד להגיע למקדוניה
בדרך האוויר- האפשרויות הן מישראל לאירופה (טורקיה, בולגריה או יוון) ומשם לבירת מקדוניה סקופיה.
 
בדרך היבשה- מכל אחת מהמדינות הגובלות עמה: אלבניה, יוון, בולגריה קוסובו וסרביה, וישנן שלוש אפשרויות :-
ברכבת

מזגרב שבקרואטיה, מליובליאנה שבסלובניה, מקוסובו וסלוניקי שביוון, וכולם מגיעות לסקופיה.

באוטובוס
מהתחנה המרכזית בסופיה שבבולגריה יוצאים אוטובוסים ישירים בכל בוקר ובכל אחרי צהריים לסקופיה ולאגם אוכריד.

ניתן להגיע גם בתחבורה ציבורית גם מזגרב שבקרואטיה, מליובליאנה שבסלובניה, מסרביה, מקוסובו, גרמניה וטורקיה.

From מקדוניה כללי

 בכיכר המרכזית בסקופיה שבמדינת מקדוניה

ברכב מושכר
אפשר להגיע למקדוניה ברכב מושכר, אך רוב המדינות שרשומות בהמשך לא מאפשרות לרכביהם להיכנס למקדוניה, ואם כן מאפשרות יש להצטייד בניירת המתאימה מחברת הביטוח שתאפשר את המעבר.
לעומת זאת, השכרת רכב במקדוניה מאפשרת לכם לנוע לכל אחת מהמדינות הסובבת אותה, בלי בעיות, ורק צריך להודיע מראש כי אתם מעוניינים לעבור למדינות שכנות בכדי להסדיר לכם את הניירת המתאימה ולשלם 20 ארו לצורך כך. מומלץ להזמין רכב מראש כבר מהארץ ולעשות גם ביטוח מורחב כולל ביטול השתתפות עצמית.
הכניסה והיציאה ממקדוניה היא דרך כל אחד ממעברי הגבול עם המדינות הגובלות לפי הפירוט הבא:-
3 עם בולגריה לפי הפירוט הבא- Deve Bair near Kriva Palanka, Novo Selo near Strumica, and Delcevo.
3 עם סרביה לפי הפירוט הבא:- Tabanovce, Sopot and Pelince near Kumanovo.
2 עם קוסובו לפי הפירוט הבא:- Jazince near Tetovo; and Blace near Skopje.
3 עם יוון לפי הפירוט הבא:- Bogorodica near Gevgelija, Medzitlija near Bitola, and Star Dojran near Dojran.
4 עם אלבניה לפי הפירוט הבא:- Stenje near Resen, Sveti Naum near Ohrid, Kjafasan near Struga, and Blato near Debar
התניידות בתוך מקדוניה
אוטובוס
במקדוניה ישנה רשת אוטובוסים מפותחת. אוטובוסים רבים יוצאים מסקופיה אל רוב הערים המרכזיות והם נוחים ובטוחים. כדאי לקנות כרטיס בתחנת האוטובוס יום או יומיים לפני הנסיעה אם אתם נוסעים לאוכריד בשיא עונת התיירות.

 מונית
מוניות מהוות פתרון נוח להגעה למנזרים ואתרים מרוחקים אליהם האוטובוס לא מגיע. המוניות במקדוניה זולות מאוד ביחס לסטנדרט האירופאי וכדאי לנצל אותן.

רכבות במקדוניה
למקדוניה, מערכת מפותחת של תחבורה ציבורית (ירושת השלטון הקומוניסטי של יוגוסלביה). כל הקווים המקומיים מתופעלים ע"י חברת רכבת מרכזית אחת, "רכבות מקדוניה" (Makedonski Zheleznici). סך אורך קווי הרכבת במקדוניה הינם 900 ק"מ. מסקופיה יוצאות רכבות לכל מקדוניה ובכלל זה לצפון (לקומנובו – Kumanovo) למערב (טאטבו – Tetovo), למזרח (שטיפ – Shtip), למרכז מקדוניה (ואלס – Veles) לדרום-מזרח גאבג'ליצ'ה (Gevgelija) ולדרום-מערב (פרילאפ – Prilep) וביטולה (Bitola).
 

From מקדוניה כללי

 בסקופיה בירת רפובליקת מקדוניה

מסמכים, כבישים ודרישות תנועה לנהיגה ברכב מושכר

לישראלים הרוצים לנהוג במקדוניה, נדרש רק רישיון נהיגה ישראלי בר תוקף ולא חייב  רישיון נהיגה בינלאומי.
הכבישים הבינעירוניים מתוחזקים היטב, אבל כבישי המשנה משובשים, מאוכלסים לעיתים בעגלות רתומות לסוס או חמור ולא מוארים. בהרים – הדרכים מפותלות, צרות, לא מסומנות כראוי, חסרות גדרות בטיחות ומסוכנות. כל זה נכון כפל כפליים כשמזג האוויר מתחיל להיות חורפי (גשם, כביש רטוב, ערפל ורוחות). 
חובה לנהוג עם אורות דולקים בכל ימות השנה, בעיר ומחוץ לעיר, וכמובן חייבים לחגור חגורות בטיחות.
המהירות היא בהתאם לשילוט בדרכים, אך דרישות הבסיס הם:- באזור עירוני 60 קמ"ש, בכבישים בין עירוניים 80-100 קמ"ש, בדרך מהירה 120 קמ"ש.
נסיעה בכבישים המהירים מחייבת תשלום אגרה לאורך הכביש, לכן חשוב להכין כסף מקומי כבר ליום הראשון, כי מיד אחרי היציאה משדה התעופה עולים לכביש כזה בכדי להגיע לסקופיה או להמשיך לכל יעד אחר. אם אין לכם כסף מקומי אפשר לשלם גם ביורו, אך רק בשטרות ולא במטבעות ולקבל עודף בכסף מקומי, כאשר שער ההמרה לא ברור, אז תכינו לפחות כמה שטרות קטנים ביורו.
 
החגים במקדוניה

January 1 –   New Year
January 7 –   Christmas Eve
April –          Easter
May 1 –        Labor Days
May 24 –      Day of the Slavic educators, Sts. Cyril and Methodius
August 2 –    Day of the Republic
September 8 – Day of the independence
October 11 – Day of the National Rebellion
October –      Ramazan-Bajram – (first day)
October 23 – Day of the Macedonian revolutionary struggle
December 8 – Saint Clement of Ohrid
 אוכל ומאכלים
המטבח המקדוני הוא מטבח בלקני שמשולב בו השפעות טורקיות, יווניות וסלביות. להלן המאכלים העיקריים:-
Shopska saladסלט מעגבניות, מלפפונים, בצל וגבינה לבנה.
 

Tavche Gravche– שעועית במחבת, השעועית מורתחת תחילה ואח"כ מעורבבת בבצל, פלפל, עגבניות, שמן, קמח ומספר צמחי תבלין.
Ajvar (ayvar– ממרח פלפלים אדומים שעשוי מפלפלים אדומים, חצילים, שום ופלפל חריף.

Tarator/Taratur – זהו למעשה ז'זיקי, והוא עשוי מיוגורט, מלפפונים, שום, אגוזים ושמן ירקות.

Kacamak – תבשיל מקומי העשוי מקמח תירס, תפוחי אדמה וגבינה פטה.

 

Moussaka (Musaka– הגירסה המקדונית היא שכבות של בשר כבש או בקר בתוך שכבות של חציל ותפוחי אדמה.

Burek- מאפה פופולארי שהוא שריד מהתקופה העותומנית העשוי משכבות של בצק, ושכבות של מילוי (בד"כ גבינה- אך אפשרי גם בשר, תרד) האפוי בתנור.

Sarma- עלי גפן ממולאים בבשר בקר או חזיר או עז כולל אורז, בצל ותבלינים.

skara- בשר בגריל הידוע בכל הבלקן ובמיוחד “kjebapchinja” העשוי משכבות של בשר עם בצל.

 
לכתבה הבאה כנס ללינק הבא – ……………………..
לכתבה הבאה המקבילה והחווייתית כנס ללינק הבא – http://www.seeking-the-world.com/2013/06/1.html

 
הכותב יוסי לוי joseph levy הינו מומחה לאיסלנד iceland, המלווה קבוצות בנהיגה עצמית בלבד, והמתכנן מסלולי טיול לפי מידת המטייל,והמשמש כמומחה באתר http://www.gotravel.co.il/.
לפניות לכותב shark4162@gmail.com
© Copyright to seeking-the-world.com זכויות יוצרים לאתר

1 ביוני 2013 Posted by | Alexander III, Alexander the Great, Macedon, Macedonia, Philip II of Macedon, Philippos, אלכסנדר הגדול, אלכסנדר מוקדון, מקדוניה, פיליפוס השני | כתיבת תגובה

איסלנד החליטה להילחם בפורנו

הארץ
הממשלה ברייקיאוויק מנסחת הצעת חוק שנועד לאסור על פורנוגרפיה בעיתונים ובאינטרנט. מתנגדי החוק טוענים כי הוא פוגע בחופש הביטוי
אי-פי 25.02.2013  15:22
ממשלת איסלנד מנסחת הצעת חוק האוסרת על פרסום של תכנים פורנוגרפיים בעיתונות המודפסת ובאינטרנט, זאת בניסיון להגן על ילדים מחשיפה לאלימות מינית.
הצעת החוק של שר הפנים אוגמונדור יוהאנסון גרמה לדיון ציבורי סוער, שעה שמתנגדי ההצעה האשימו את הממשלה כי היא מעוניינת להטיל צנזורה על הרשת בדומה למשטרים רודניים ובכך לפגוע בחופש הביטוי במדינה.
תומכי ההצעה טוענים לעומת זאת כי הצעת החוק היא צעד מידתי וסביר שיגן על הילדים. "כשילד בן 12 מחפש 'פורנו' בגוגל הוא לא ימצא תמונות של נשים ערומות בשדה, אלא אלימות מינית קשה", אומרת האלה גונארדוטיר, יועצת פוליטית של שר הפנים. "יש חוקים נגד אלימות בחברה. מדוע שלא נשתמש בהם גם באינטרנט", היא שאלה.
לדבריה, הצעת החוק שנידונה עתה בידי מומחים, לא כוללת הגבלות חדשות, אלא תיקונים בחוק הקיים של סעיפים והגדרות שלא היו מנוסחים בצורה ברורה דיו.
הפורנוגרפיה אסורה באיסלנד במשך שנים רבות, ואולם המושג עצמו לא מוגדר ולכן אין אכיפה של החוק. מגזינים כמו פלייבוי ופנטהאוז נמכרים בחנויות הספרים, ומגזינים אחרים נמכרים בחנויות לאביזרי מין. ערוצים למבוגרים ניתנים לרכישה בחבילות הערוצים של חברות התקשורת.
לפי הצעת החוק, חומר פורנוגרפי יוגדר ככזה המכיל תוכן אלים ומשפיל. לדברי גונארדוטיר, ועדת המומחים בוחנת עתה כיצד ניתן לאכוף את החוק. אחת האפשרויות היא להוציא מחוץ לחוק תשלום באתרים פורנוגרפיים שנעשה באמצעות כרטיסי אשראי מקומיים.
מתנגדי ההצעה אומרים כי לא ניתן לאכוף חוק שכזה וכי הוא פוגע בזכויות יסוד. לדברי סמארי מקארתי מהמרכז למען חופש הביטוי באיסלנד, "הצעת החוק פוגעת בחופש הביטוי ובזכות הציבור למידע".

הכותב יוסי לוי joseph levy הינו מומחה לאיסלנד iceland, המלווה קבוצות בנהיגה עצמית בלבד, והמתכנן מסלולי טיול לפי מידת המטייל,והמשמש כמומחה באתר http://www.gotravel.co.il/.
לפניות לכותב shark4162@gmail.com
© Copyright to seeking-the-world.com זכויות יוצרים לאתר

28 בפברואר 2013 Posted by | forno, iceland, joseph levy, איסלנד, יוסי לוי, פורנו | כתיבת תגובה

נשיא איסלנד מלמד את אירופה וארה"ב איך לנהל כלכלה

מתוך עיתון הארץ

נשיא איסלנד מלמד את אירופה וארה"ב איך לנהל כלכלה
לדבריו, לא חייבים להציל את הבנקים – זה מיטיב עם בנקאים על חשבון הציבור, ופוגע גם במגזר הטכנולוגיה
08:50  The Marker 28.01.2013
מאת: סוכנויות הידיעות
עם פרוץ המשבר הפיננסי, כלכלת איסלנד רשמה את אחת הקריסות המהירות ביותר. הכלכלה, שחלק נכבד ממנה הסתמך על המגזר הפיננסי, התמוטטה כאשר המגזר הפיננסי התמוטט – ובכל זאת, איסלנד בחרה שלא להציל את הבנקים. איסלנד ספגה ביקורות בינלאומיות רבות על התנהלותה, בין היתר על סירובה לערוב לפקדונות של אזרחי בריטניה והולנד בבנקים האיסלנדיים שקרסו. אך כעבור 4 שנים, כלכלת איסלנד חזרה לשגשג, ואילו כלכלות כמו בריטניה וארה"ב, שסייעו לבנקים, ממשיכות לדשדש.
נשיא איסלנד, אולאפור רגנאר גרימסון, שנבחר לאחר כמה שנים סוערות, בהן גם הועמדו כמה מקודמיו בתפקיד לדין על אחריותם למשבר שגרם לקריסה הכלכלית, הסביר מדוע לדעתו איסלנד נהנתה מהתאוששות מהירה. "הסיבה העיקרית לכך היא שהיינו נבונים מספיק כדי להבין שזהו גם משבר חברתי-פוליטי, כמו גם העובדה שלא הלכנו בעקבות האמונות הרווחות של העולם המערבי ב-30 השנים האחרונות. הטלנו הגבלות על המטבע. נתנו לבנקים לקרוס. סיפקנו תמיכה לעניים, לא חוקקנו צעדי צנע בהיקף הנראה היום באירופה. והתוצאה כעבור 4 שנים היא שאיסלנד נהנית מהתקדמות והתאוששות שונות מאוד ממה שנראה ביתר מדינות אירופה שסבלו מהמשבר הפיננסי", הסביר  גרימסון בראיון לערוץ אל-ג'זירה בדאבוס.
"מדוע אנשים חושבים שהבנקים הם הכנסיות הקדושות של הכלכלה המודרנית? למה בנקים אינם כמו חברות תעופה או תקשורת? מדוע לא נותנים להם לקרוס אם הם נוהלו בחוסר אחריות? התפיסה שאסור לתת לבנקים ליפול ולכן צריך להציל אותם, היא תיאוריה לפיה בנקאים נהנים מפירות הצלחתם, והאנשים הפשוטים סופגים את ההפסדים שלהם – למשל באמצעות מיסוי וצנע. אנשים בדמוקרטיות נאורות לא יסכימו להמשיך בכך בטווח הארוך".
גרימסון אף הסביר כיצד הבנקים גם פגעו בכלכלה האיסלנדית, עוד בתקופת הצלחתם: "הבנקים באיסלנד, כמו בבריטניה ובארה"ב, הפכו למעין חברות הייטק – הם גייסו מתמטיקאים, מהנדסים, מדעני מחשב. כאשר הבנקים קרסו, תחומים חדשניים בכלכלה שלנו, כמו טכנולוגיית המידע והיי-טק נהנו משיפור. הלקח הוא שכדי שכלכלה תהיה תחרותית בתחום הטכנולוגיה, מגזר פיננסי חזק שמתחרה עם חברות ההיי-טק על הכשרונות בתחום, אינו מבשר טובות לטכנולוגיה, החשובה כל כך בכלכלה מודרנית.

הכותב יוסי לוי joseph levy הינו מומחה לאיסלנד iceland, המלווה קבוצות בנהיגה עצמית בלבד, והמתכנן מסלולי טיול לפי מידת המטייל,והמשמש כמומחה באתר http://www.gotravel.co.il/.

לפניות לכותב shark4162@gmail.com
© Copyright to seeking-the-world.com זכויות יוצרים לאתר

29 בינואר 2013 Posted by | banks, economist crisis, iceland, joseph levy, איסלנד, בנקים, יוסי לוי, כלכלה | כתיבת תגובה

Earthquake in Southwest Iceland

30.08.2012 | 12:30
 
מתוך אתר 
 
Earthquake in Southwest Iceland, No Damage Reported
 
An earthquake measuring 4.6 hit near Bláfjöll, Southwest Iceland, around midday today. There have been no reports of damage.

earthquakemap

The red star indicates the location of the earthquake.
From the website of the Meteorological Office of Iceland.

Bláfjöll is located a half hour drive from the capital and is a popular destination for skiing during the winter (being autumn, the ski resorts are currently closed). The earthquake could be felt in the capital area.
According to Einar Kjartansson from the Meteorological Office of Iceland, the epicenter lay at a depth of 5.8 kilometers. Einar says that aftershocks can be expected, ruv.is reports.

Seismic activity in the nearby Reykjanes peninsula is common but no unusual activity had been detected prior to the latest earthquake.

הכותב יוסי לוי joseph levy הינו מומחה לאיסלנד iceland, המלווה קבוצות בנהיגה עצמית בלבד, והמתכנן מסלולי טיול לפי מידת המטייל,והמשמש כמומחה באתר http://www.gotravel.co.il/.

לפניות לכותב shark4162@gmail.com

© Copyright to seeking-the-world.com זכויות יוצרים לאתר

31 באוגוסט 2012 Posted by | earthquake, iceland, joseph levy, איסלנד, יוסי לוי, רעידת אדמה | , , , | כתיבת תגובה

Snæfellsness Glacier Peak Ice-free

29.08.2012 | 11:58
 
מתוך אתר
 
Snæfellsness Glacier Peak Ice-free
 
Rapid melting of Snæfellsjökull glacier has left its highest peak bare for the first time.


snaefellsjokull-from-air_ps
Snæfellsness glacier. Photo by Páll Stefánsson.

Volcanologist Haraldur Sigurðsson flew over the glacier on August 26 and says he believes this is the first time that the peak, which lies at 1,446 meters, is completely ice-free, mbl.is reports.

According to Haraldur, the new development will allow scientists to explore the peak’s sedimentary strata and learn more about the glacier’s volcanic history.

31.08.2012 | 16:15
Iceland’s Glaciers to Disappear in 150-200 Years
 
Iceland’s glaciers will vanish within 150-200 years according to glaciologist Helgi Björnsson at the University of Iceland.


snaefellsjokull_ps
Snæfellsjökull. Photo by Páll Stefánsson.

Helgi says that models show that if the melting rate of the last two decades continues, Snæfellsjökull, which has an average thickness of just 30 meters, will disappear in as many years.

Earlier this week, it was reported that Snæfellsness’ highest peak is ice-free for the first time after rapid melt this summer.

According to Helgi, Iceland’s glaciers are melting at an accelerated rate, at 1.3 to 1.8 meters per year, ruv.is reports.
Helgi points out that climate change forecasts predict a warming of two degrees by the end of the century.

Similar predictions on the melting of Iceland's glaciers have been made in the past.

הכותב יוסי לוי joseph levy הינו מומחה לאיסלנד iceland, המלווה קבוצות בנהיגה עצמית בלבד, והמתכנן מסלולי טיול לפי מידת המטייל,והמשמש כמומחה באתר http://www.gotravel.co.il/.

לפניות לכותב shark4162@gmail.com

© Copyright to seeking-the-world.com זכויות יוצרים לאתר

31 באוגוסט 2012 Posted by | glacier, iceland, joseph levy, איסלנד, יוסי לוי, קרחון | , , , | כתיבת תגובה

Northern Lights Start Dancing

28.08.2012 | 00:30
 
מתוך אתר
 
Northern Lights Start Dancing Across Iceland’s Sky
 
Even though the summer hasn’t come to an end in Iceland yet, the evenings are growing dark and northern lights have been spotted dancing across the sky.

northernlights-breiddalsvik_ps
Archive photo by Páll Stefánsson.

Photographer Olgeir Andrésson caught a picture of the aurora borealis in Borgarfjörður, West Iceland, on Friday, which can be seen on visir.is.
Solar flares, which cause northern lights, are expected to peak this coming winter, which are likely to result in many sightings of the phenomenon, “and more tourists,” added Olgeir.
Click here to visit Olgeir’s website and here to read more about the sun flares.

הכותב יוסי לוי joseph levy הינו מומחה לאיסלנד iceland, המלווה קבוצות בנהיגה עצמית בלבד, והמתכנן מסלולי טיול לפי מידת המטייל,והמשמש כמומחה באתר http://www.gotravel.co.il/.

לפניות לכותב shark4162@gmail.com

© Copyright to seeking-the-world.com זכויות יוצרים לאתר

31 באוגוסט 2012 Posted by | iceland, joseph levy, north ligth, איסלנד, זוהר צפוני, יוסי לוי | , , , | כתיבת תגובה