גיאורגיה (גרוזיה)- ארץ גיזת הזהב ודרך המשי-חלק 9

שמורות הטבע בגיאורגיה

המידע על שמורות אלו נאסף ממקורות שונים, ובכללם כתבות מטיילים ומידע רשמי של גיאורגיה וגם מידע אישי לגבי חלק מהשמורות.
תיאור השמורות יבוצע בסדר הופעתם בפרקים הקודמים.
מצורפת מפת השמורות של גיאורגיה. 

רוצה לדעת עוד על מסלול זה, כנס ללינק הבא:-

http://www.seeking-the-world.com

שמורת טבע saguramos nokrdz
נמצאת מצדו המזרחי של נחל aragvi וצפונית מזרחית למצ'חאטה, והיא מתוחמת ממערב ע"י הדרך הצבאית המובילה לכיוון צפון, מצפון וממערב ע"י דרך המובילה ממצ'חאטה מזרחה לעיירה בשם zkhvaricamia, וע"י הדרך המובילה מעיירה זו לדרום מערב לכיוון טביליסי. מנזר ג'וארי jvari שכתבתי עליו בפרק ב' נמצא למעשה בצדה המערבי של השמורה, והנסיעה אליו מבוצעת בחלקה הדרומי של שמורה זו. בשמורה זו נמצא מנזר נוסף הנקרא sedaseni היושב צפונית למנזר הקודם ובחלקה הצפוני של השמורה, וממש בקצה גבולה הצפוני של השמורה נמצא מנזר נוסף הנקרא saguramo.
אין נתונים לגבי שטחה ו/או מהם הדברים המייחדים אותה, אז מ שיחליט לבקר בה, יותר לעומק, יוכל להוסיף עליה פרטים.
שמורת טבע kazbegis nokrdzali
נמצאת בצידו המערבי של נהר aragvi והיא מתוחמת בדרום ע"י קניון טרוסו והעיר קובי, ומצפון הקו שבין העיירה והר קזבאגי, ממזרח הדרך הצבאית וממערב גבול רוסיה ואוסטיה החבל הבדלני.
קניון טרוסו והטרק שניתן לבצע בו נמצא בתחומי שמורה זו, כמו כן קניון הנחשים ומנזר tsminda sameba שכולם מפורטים בחלק 3.
שמורת טבע liakhvis nokrdzali
שצורתה כעלה תאנה מחומש, וצרתה היא כזו כי היא פרוסה למעשה לאורך הוואדיות בין שרשרת הרים.
השמורה מתוחמת ממערב ע"י חבל אוסטיה הבדלני, בקצה הצפוני השמורה נוגעת כמעט באגם kelis tba, שעליו ניתן להגיע בטרק רגלי ממזרח ביציאה מהעיירה gudauri הנמצאת לאורך הדרך הצבאית תוך כדי הליכה לאורך אפיק נחל, ובקצה הדרומי השמורה נוגעת בעיירה atsriswkhevi, הנמצאת בתחומי חבל אוסטיה.
לאור כל אלו, גם אם המקום נראה מושך, עקב מיקומו וצורתו, צריך לחשוב פעמיים האם כדאי ללכת ולבקר בשמורה זו, בגלל סמיכותה לאוסטיה הבדלנית, בכל אופן אני ויתרתי.
  

שמורת הטבע בורדזומי  bordzomi

גיאורגיה (גרוזיה)- ארץ גיזת הזהב ודרך המשי-חלק 8

מסלול לאורך חופי הים השחור וצפונה עד לחבל סוונאטי והר אוסבה usba בקווקז הגבוהה

מסלול זה המתואר מדרום לצפון, יכול לעמוד בפני עצמו לאלה המגיעים לגיאורגיה בדרך היבשה דרך תורכיה, אך לאלה המגיעים בטיסה לטביליסי, רצוי לשלבו, כולו או חלקו, במסלול חלק ד', ע"י סטייה מהמסלול הרשום בו מיד אחרי העיר akhaltsikhe והמשך נסיעה מערבה לאורך כביש A305 עד לבאטומי batumi, ומשם צפונה לפי האתרים השונים, המתוארים בפרק זה.

כותב שורות אלו רצה לעשות מסלול זה, דרך כניסה מטורקיה, כחודש לאחר הטיול הראשון, אך מסיבות שונות הדבר לא יצא לפועל ולכן התיאורים כאן התבססו רק על מידע כללי שנאסף על ידו ממקורות שונים, וזאת גם הסיבה מדוע חלק זה לא ילווה בתמונות.

העיירה ומבצר גוניאו gonio

נמצא דרומית לעיר באטומי, מיד אחרי חציית הגבול דרך טורקיה, וליד שפך הנחל צ'ורוח choruh, בתחומי מחוז אג'ריאה ajaria, מחוז הנמשך מכאן וצפונה.
האגדה מספרת כי כאן נהרג אספריטוס אחיה של הנסיכה/מכשפה מדיאה בניסיונו לעצור הארגונאוטים, גיבורי יוון, שחיפשו את "גיזת הזהב".
המבצר שטחו כ- 50 דונם והוא השריד השלם ביותר של ארכיטקטורה צבאית רומית-ביזנטית, שנבנה במאה ה- 1, הכולל 17 מגדלי שמירה.

העיר באטומי batumi

עיר נמל לחוף הים השחור (שנקרא לפני 2500 שנה גם "הים המסביר פנים") ולא רחוק מגבול טורקיה, שאליה ניתן להגיעה קרקעית דרך מעבר הגבול בתורכיה מדרום, או בדרך המובילה מקוטאיסי ממזרח או ברכבת.
זוהי עיר מסחר וטרמינל סחורות מאסיה בדרך לאירופה והיא נקודת הקצה לצינור הנפט של אזרבייג'אן וקזחסטן, לפני הטענתו למיכליות בדרך לאירופה, ובחלקה הצפוני נמצא הנמל הימי שהוא גם אחד השערים הימיים של גיאורגיה לאסיה ואירופה.
בעיר שוק מקורה גדול, המחולק לפי סוגי המוצרים הנמכרים, שוק שנראה צבעוני וריחני.
זוהי עיר תוססת, עם מקומות בילוי ובידור וגם דולפינריום, שהוא גאוות המקום, ולאורך החוף יש טיילת הכוללת מספר מזרקות. בעיר ישנו גן בוטני המכיל מעל 5000 צמחים שיובאו לכאן מכל העולם, וכמו כן מוזיאון ותיאטרון.

רוצה לדעת עוד על מסלול זה, כנס ללינק הבא:-

http://www.seeking-the-world.com

גיאורגיה (גרוזיה)- ארץ גיזת הזהב ודרך המשי-חלק 7

חבל קאחתי kakheti

עם נגיעות בחבלים סגאראג'ו sagarejo וקוואראלי kvareli

חבל קאחתי הוא החבל שמוכר כאזור גידול הגפנים וחבל ייצור היין של גיאורגיה, שיש בו שפלות גבעיות, עמקים מישוריים ורכסי הרים גבוהים. לדברי המקומיים ייצור היין החל כאן לפני 8000 שנים, וכיום מגדלים בחבל כ- 12 זנים של ענבים.
על אף שבד"כ באזור זה ישנם דרכים מרובות יותר המאפשרות תנועה מכיוונים שונים ובכלל תנועה מעגלית שאינה מחייבת לחזור על אותו מסלול, תיאור האתרים לאורך המסלול יהיה נגד כיוון השעון.
היות וכאמור זהו חבל היין של גיאורגיה, הרי שחלק מאמר זה יכלול תיאור ביקור בשני יקבים ותיאור של תעשיית יין ביתית.
למסלול זה נדרש לפחות יומיים, ולאלה שיבקשו לבחון את כל האתרים ביסודיות ובכלל זה את שמורות הטבע צריך להוסיף לפחות 2-4 ימים נוספים.

גלריית תמונות הקשורה לחלק זה ראה בקישורים הבאים:-

http://www.facebook.com/album.php?aid=2002708&id=1053638958

http://www.facebook.com/album.php?aid=2002710&id=1053638958

http://www.facebook.com/album.php?aid=2002710&id=1053638958

מערות david garedja

המערות נמצאות בתחומי חבל סגאראג'ו, אזור המערות הוא אזור חצי מדברי בדרומה של גיאורגיה, 84 ק"מ דרומית מזרחית לטביליסי, ו- 155 ק"מ דרומית לטלאבי telavi וגובל בגבול עם אזרביג'יאן.
המערות המוכרות הן המערות בסמיכות למנזר lavra שהם חלק מקומפלקס מערות הנקרא udabno complex, הכולל כ- 12 מתחמי מערות הפרוסים מצפון מערב למערה העיקרית ומעט דרום מזרחית אליה וארבע מהן אפילו בתחומי אזרביז'יאן.
בכדי להגיע למתחם זה נוסעים מטביליסי דרומה עד לעיר gardabani, כאשר מגיעים אליה חוצים אותה מזרחה עד לאזור התעשייה שלה, ממשיכים עד לגשר הנמצא מעל לפסי הרכבת, וממשיכים בנסיעה דרומה לכיוון נקודת הגבול ומשם צפונה דרך מבנה הנמצא על פסגת גבעה מקומית הנקרא בפי המקומיים "פנטגון" (ששימש מוצב שליטה של הכוחות הרוסים שהיו נוהגים לבצע באזור את אימון כוחותיהם המזוינים), מבנה שמשמאלו ישנם מבנים ששימשו הנגרים לטנקים, ומיד אחריו פונים שוב מזרחה לדרך המובילה עד למערות.
בנסיעה מהפנטגון ועד למתחם המערות שנהוג לבקר בהן, ניתן לראות חלק מ- 8 מתחמי המערות הנמצאים בתחומי גיאורגיה, אך היות ובהם לא נעשו חפירות, אזי הן אינן נגישות ולא ניתן בהכרח לראות דברים מעניינים. כמו כן ניתן לראות בדרך מספר מגדלי שמירה שהוצבו וניבנו לאורך הדרך.
לא לשכוח להסתכל על הנוף בדרך, הוא פשוט מהמם.
עקב כך שהאזור היה אזור אימונים של הצבא הרוסי, לא היה ניתן לבקר במקום, בעבר בתקופת השלטון הרוסי, ללא אישורים מיוחדים, וגם כאשר ניתנו האישורים היה אפשר להגיע למקום רק דרך העיר sarticala.

מנזר דוד לאוורה David's lavra

נמצא בכניסה למתחם דוד גארידג'ה, אך הוא נבנה בתקופה מאוחרת יותר מהמערות, ונבנה מעל מערות ישנות שנחצבו במקום. המנזר משתרע על פני 3 מפלסים, ומהמפלס השלישי והתחתון יש בו מערה שבה נובע מעיין, שהאגדה אומרת שאלו דמעותיו של דוד. חשוב לציין שמול הכניסה למתחם ומול חנות המזכרות ישנו עץ תותי יער מתוקים ועסיסיים.

מתחם דוד גארידג'ה

נבנה במאה ה- 6 ע"י הנזיר דוד (אחד מ- 13 הנזירים הסורים שהביאו את בשורת הנצרות לגיאורגיה). המתחם כולל 19 כנסיות ומנזרים תת-קרקעיים החצובים בסלע, בצד הדרומי של הרכס לכיוון גבול אזרביג'יאן, עליה ניתן להשקיף במבט דרומה מהאתר עצמו, ובכלל הנוף הנשקף מהאתר הוא עוצר נשימה.
המקום שימש כמרכז דתי במאה השישית ואילך, ואכלס כ- 10000 נזירים, והוא נקרא כך ע"ש הנזיר David garage שהפיץ את הנצרות בגיאורגיה. המקום התקיים עד המאה ה-14 מועד פלישת המונגולים לארץ, שעשו במקום הרס רב, אך ישנם במקום גם מנזרים שהוקמו במאה ה-17 ואילך.
כבר בכניסה למנזר לאברה, ניתן לראות על הרכס שממול למנזר, חלק מהמערות שנחצבו בסלע, מראה מעורר התפעלות, גם בהמשך, במהלך המסע הרגלי למתחם המערות שנחשף, המתחיל בשביל הנמצא מאחורי המבנה, בכניסה למתחם, מערות הנמצאות בעיקר בצד הרכס הפונה וגובל עם גבול אזרביז'יאן, מגיעים למערה הראשונה שנחפרה במקום, עפ"י המסורת, ולידה מבנה עם גג כיפתי וממנו ממשיכים בשביל הימני למעלה.
ממשיכים בעלייה בשביל לראש הרכס (דרך אגב עלייה לא קלה, כלל ועיקר) וכאשר מגיעים לראש הרכס, מתגלה ללא כל התראה מוקדמת נוף מרהיב של העמק הנמצא בתחומי אזרביז'יאן שלרגלי הרכס, אגם dzandaris tba החצוי בין גיאורגיה לאזרביז'יאן ואפילו חלק מארמניה ביום בהיר.
אחרי שגורמים להסניף את הנוף ומסדירים את הנשימה, פונים מערבה לאורך הרכס ומתחילים לסייר במערות שנתגלו, ובשביל שממשיך אח"כ מזרחה עוברים על פני מערות רבות, שחלק מקירות ותקרות המערות מקושטים בפרסקו מהמאות ה- 8-13. סיור שמעורר התפלאות כיצד ניתן היה לחצוב מערות אלו וכל שכן גם לחיות בהן, ובכלל זה לדאוג לבורות לאיסוף מי גשמים.
חשוב לציין כי מעקה השביל חוצה לעיתים את קו הגבול או במקרה הטוב נמצא ממש עליו, כך שמי שפוסע לאורכו, יכול להגיד שביקר גם באזרביז'יאן.

רוצה לדעת עוד על מסלול זה, כנס ללינק הבא:-

http://www.seeking-the-world.com

 

גיאורגיה (גרוזיה)- ארץ גיזת הזהב ודרך המשי-חלק 6

מטביליסי Tbilisi מערבה עד קוטאיסי kutaisi, ומאוני oni דרומה עד ורדזיאה vardzia
כתבה שנייה

בחלק 5 תארתי את המסלול מערבה מטביליסי, עד לקוטאיסי ואוני, ובכתבה זו נתאר את האתרים לכיוון ורדזיה. בכדי להמשיך לכיוון זה אחרי החזרה לכביש הראשי קוטאיסי-טביליסי, צריך לנסוע מזרחה עד לעיר חאסורי khasuri.

גלריית התמונות לפרק זה, היא גלריית התמונות שנרשמה בכתבה הראשונה.

העיר חאסורי khasuri
שוכנת על הדרך בין גורי לקוטאיסי, מערבה לגורי וכ- 20 ק"מ מכנסיית סמטאביסי.
היא ממוקמת בנקודת החלטה האם לנסוע ממנה דרומה לכיוון עיר המערות ווארדזיה, ושמורת הטבע בורדזומי, או מערבה לכיוון קוטאיסי. תיאור האתרים בהמשך יהיה בציר דרומה ורק אח"כ בציר מערבה.
מכאן ודרומה נכנסים למחוז מסחאטי וג'אוואחאטי meskheti& javakheti.

 

העיר ושמורת הטבע בורדזומי bordzomi

נסיעה מהעיר חאסורי דרומה כ- 20 ק"מ תביא אותנו לעיר בורדזומי.
העיר נחשבת כאתר נופש ומרפא בהרי הקווקז הנמוך, וידוע בעיקר בגלל פארק המים המינראליים הגדול שבו, ששימש גם למילוי ומכירה של בקבוקי מים בכל רחבי ברית המועצות לשעבר, ומעיינות גפרית המשמשים לתיירות מרפא.
תוך כדי חציית העיר מצפון לדרום, הכביש נמשך לאורך נהר mtkvari החוצה את העיר, ובגשר הברזל השני או השלישי פונים שמאלה, חוצים את הגשר ושוב פונים שמאלה ומגיעים לפארק בורדזומי.
בנסיעה בכביש המוביל לפארק, חשוב להסתכל על מרפסות הבתים הצבעוניות, וכאשר מגיעים לפארק עומדות בפני המטייל שתי ברירות:-
לפנות לרכבל הנמצא מימין לכניסה לפארק, ולעלות אתו בעלות של 1 לארי למסעדה הנמצאת על ראש הצוק מעל הפארק, ולערוך במקום אתנחתא קטנה, ולא לשכוח להסתכל בעליה, בירידה ותוך כדי השהייה למעלה על הנוף שמסביב.
או, להיכנס קודם לאתר, גם כאן בעלות של 1 לארי, ולהתחיל לטייל בו לכל אורכו, כאשר ממול לכניסה ישנו פסל אדם שמצלם וישנה שדרת עצים שחלקם אמיתיים וחלקם לא, מצד שמאל ישנו מבנה ששימש למרפא וספא, בסמוך לכניסה בתוך הפארק מצד ימין, ניתן לבקר בדגם תלת מימדי של גיאורגיה, גם זאת בעלות של 1 לארי, ובהמשך לתוך הפארק ישנה ברזייה של מים מינראליים, בטיול לאורך הפארק, תצפו בית קולנוע, מתקני משחקים המשמשים גם כמגרש משחקים של ילדי העיר, הטיול לאורך הפארק הוא מרגיע ביותר, היות והוא נעשה לאורך אחד מיובלי הנהר החוצה את העיר.
אחרי סיום הביקור בפארק ובהנחה שלא לנים בעיר, אזי ממשיכים לנסוע דרומה, וממש ביציאה מהעיר כאשר תראו בניין דירות גבוהה הצבוע בצבעי צהוב, כחול וכתום ולאחר שנוסעים בכביש/גשר שנראה ככביש תלוי על פי תהום, עוברים אותו מעט, מגיעים מימין לכניסה למבנה מנהלת שמורת הטבע.
כאן ניתן לקבל הסברים על הפארק, לקבל מפות של מסלולי הטיול הרגלי, והסברים על החניות לאורך המסלולים וכמובן נקודות ההתחלה של כל מסלול וכיצד להגיע אליו.
שמורת הטבע בורדזומי, היא אחת משמורות הטבע בגיאורגיה, אולם הגדולה מביניהן. השמורה המשתרעת מערבה לעיר, והכניסות אליה נמצאות מסביב לשמורה, ורק אחת מהן נמצאת בקרבת העיר. השמורה נוסדה בשנת 1995 בעזרת ממשלת גרמניה ואונסקו, שטחה כ-300 דונם ( 76000 אקר) והיא מכסה 8% משטח המדינה כולה, והיא הוקמה בכדי להגן על היער ששימש מקום מחיה של האייל הקווקזי, ובעלי חיים אחרים כגון:- הגב החום, עז הבר, יחמור ועוד .
פרטים נוספים יפורטו בהמשך בחלק שיעסוק בשמורות הטבע.
מסלול מאתגר של חצי יום הליכה, שלא שייך לשמורה, מתחיל בעיירה chobiskhevi הנמצאת 12 ק"מ דרומית מערבית לכניסה לשמורה, ומעט צפונה לכניסה למסלול מס' 6. מעיירה זו פונים מערבה, בדרך כבושה, המובילה מתחת לכבלי הרכבת ולאורך הנהר עד ל- dabatsveli plateau בגובה 1800 מ', אחרי 15 ק"מ מגיעים לאגמים ביער, לממשיכים בדרך זו עוד כ- 16 ק"מ מגיעים עד בקוריאני. מבט על מסלול זה ניתן לראות בנסיעה מבורג'ומי לבקוריאני כמפורט בהמשך.

מתחם מערות ורדזיאה vardzia

נסיעה דרומה של כ- 10 ק"מ מהמבצר, לאורך הנחל, יביא אתכם למתחם מערות אדיר זה.
שימו לב כי כ- 2 ק"מ לפני המתחם מצד שמאל, יש עוד קבוצת מערות vanis kvabebi, שמהדרך ניתן לראות רק את הקצה שלהם, וכמו כן קתדראלה kumurdo הנמצאת ממש על אם הדרך.
מתחם המערות נחצב על מצוק בצלע הר ארושלי erusheli ע"י המלך ג'ורג' השלישי במאה ה- 12 (1185-1189), ומעל אפיק נחל (קורה) מטצווארי, המתחם נמצא בתחומי אזור מסחאטי meskheti, ובסמיכות לגבול הטורקי, רק 12 ק"מ, ומשויך בחלק מהמקומות למלכה תמרה ושוטא רוסטאבילי המשורר של הפואמה האגדית .
האגדה מספרת כי שם המקום נובע מדברי תמרה הגדולה, שבהיותה ילדה הלכה לאיבוד במבוך המערות, וכאשר קראה למחפשים צעקה, "אק-ואר-דזיה" שפירושו "אני כאן דוד".
המקום שימש כאתר התבודדות לכ- 2000 נזירים, והמשך הרחבת המקום ע"י תמרה הביא לכך שמספר הנזירים גדל ל- 50000 שחיו בקרוב ל- 3000 מערות שנחצבו ב- 13 מפלסים, על פני שטח באורך 350 מ' ובגובה של 40 מ', כאשר מעל 300 חדרים, מתוך ה- 600, שימשו את תמרה כמקום מגורים ומסתור בעת צרה, והמערות כולן מחוברות בתעלות ארוכות.
גם כיום קטע מהמערות נמצא בשימושם של נזירים, ולכן קטע זה אסור לכניסת מטיילים.
כמו כן עד היום ממשיכות החפירות במקום, לגילוי מממצאים נוספים וחשיפת מערות נוספות.
המקום כלל 28 בתי-בד, 15 כנסיות, ספריה, חדר החסנה של תרופות, בארות, מקור הספקת מים ומתקני סניטציה, וחלק ממערכות המים עדיין פועלות ויכולות לספק מי שתייה.

כנסיית האיסוף- נמצאת במכלול הכנסיות ששופצו במקום, ושהאגדה מספרת כי ממנה נאספה תמרה השמיימה, ויש בה ציורי קיר משנת 1184,ובכלל זה דיוקנה של תמרה לפני היותה מלכה, לצד אביה. אחת המחילות מובילה לבריכה שנוצרה מנטף שקיים מהתקרה ובריכה זו מכונה בשם המקומיים "הדמעות של תמר".
הכניסה למתחם בתשלום של 5 לארי, אפשרית בחלקה ברכב, עד ממש לפני תחילת הדרך המובילה למערות, אך שימוש ברכב לא יאפשר למטייל לסיים את הסיור ולצאת ממתחם המערות באחת מהדרכים ששימשו בעבר העתיק, כניסה למתחם, וכמובן הדרך השנייה היא ברגל, מה שמחייב מאמץ מסוים, רק בכדי להגיע לתחילת הסיור במערות.
הסיור במערות עורך לפחות שעה וחצי, כך שביחד אם העלייה והירידה צריך לתכנן כ- 3 שעות לפחות.
למי שיחליט לנון במקום, אזי יפה לראות את המתחם באור ראשון. הלינה יכולה להתבצע כיום בצימר היחידי הנמצא מצד שמאל, ממש לפני מעבר הגשר למערות, ובעתיד הקרוב בעוד אחד הנמצא כרגע בבנייה.

ספא מינראלים (ללא שם)

נסיעה דרומה של כ- 3 ק"מ מורדזיאה לכיוון הגבול התורכי ולאורך הנהר, יביא אתכם לקבוצת מבנים מצד שמאל, שבאחד מהם ישנה בריכת מים מינראלים, שאפשר לטבול בה ואף להתרחץ.
אין חשש ממחלות, היות והמים נשאבים מבטן האדמה ומתחלפים כל הזמן, מקום ששווה לעצור בו לחצי שעה ולהתרענן במחיר 2 לארי לאדם.

מנזר הנזירות ורדזיאה העליון

נסיעה של עוד 3 ק"מ דרומה מהספא לכיוון הגבול הטורקי, יביא אתכם לפתחו של ערוץ קטן, שהכניסה אליו ימינה הוא ליד 2 בתי אבן, מימין לדרך, והליכה של כ- 2 ק"מ בתוך הערוץ תביא אתכם למנזר של נזירות, הממוקם במקום פסטורלי וייחודי. שווה מאוד לראות את המקום.
המנזר הוקם במאה ה- 19, ויש בו כ- 21 נזירות שמכלכלות את עצמן ע"י גידולי ירק שונים, מקנה בקר ועזים ובריכות דגים, במקום לתאר צפו בתמונות והחליטו בעצמכם.
המנזר עצמו שימש בימי השלטון הטורקי כאורווה או רפת ולכן כל הפרסקו שהיה בו נהרס.

רוצה לקרוא עוד על יעד זה כנס ל- www.seeking-the-world.com

חודש במטבחו של סנובורדיסט

מאת: ערן לוי

לידיעה:
המסמך מכיל בסופו נספח מושגים, אתרים ומילון עברי-גרמני.

גלריית התמונות של כתבה זו ניתן לראות בלינק הבא:-

http://picasaweb.google.co.uk/shark4162/zaHyDI

הקדמה:
הכל התחיל בינואר 2002, הטיול למזרח התבטל בשל סיבות מבצעיות ובתור פשרה נפלה החלטה לנסוע עם עוד חמישה חברים לשבוע סנובורד באיטליה, בסוף אותו שבוע ידעתי שפרק חדש נפתח בחיי.מאז הספקתי לבקר עוד פעמיים בחו"ל ומספר פעמים באתר היחיד המונופוליסט בארץ "החרמון", אבל לכל אותם שבועות מופלאים היה חסרון בולט, קוצר זמן !!! ולכן אחרי הפעם האחרונה בצרפת החלטתי שבסיום לימודי באוניברסיטה אסע לפחות לחודש לגלוש סנובורד.

הרעיון וההכנות:

התלבטתי רבות האם להכניס את הקטע הזה ליומן אבל הגעתי למסקנה, שטיול מתחיל לא ברגע שאתה נוחת בחו"ל אלה ברגע התכנון, שכן ההכנות מספקות חלומות ואדרנלין לא מועט.
הלימודים נסתיימו וידעתי שזה עכשיו או לעולם לא. אז התחלתי לארגן את הטיול וגיליתי שאין לי מושג איך אני הולך לגלוש חודש וכל זאת במסגרת תקציב סביר, במקום שיספק מרחב גלישה גדול ותנאי שלג מצוינים.

נפגשתי עם בחור שמקצועו זה ייעוץ בענייני סקי ותמורת 150 ₪ הוא עזר לי לעשות סדר עם כל הנתונים של היכן הכי כדאי לי לגלוש, אחרי מעבר על אינסוף ברושורים נפל הפור. איזור זלצבורג שבאוסטריה, יורד שם מלא שלג העונה, האזור מכיל 2,200 ק"מ של מסלולי גלישה (לא כולל ה-OffPiste) והמחיר של סקי פס עונתי סביר ביותר ( 500 יורו). מיד לאחר מכן סגרתי את הפינה של רכב ומקום לינה, החלטתי לישון במקום אחד כל החודש ומשם לנסוע כל יום לאן שאחליט. סגרתי עם איזה צימר בעיירה שנקראת בישופסהופן שזה 40 דקות נסיעה דרומית לעיר זלצבורג ותמורת 17 יורו אקבל חדר וארוחת בוקר.
טיסה סדירה עם אל על ע"מ שלא יהיו לי פדיחות עם צ'רטר וכל מה שנותר זה לארגן ציוד לחודש.
בזמן שארגנתי את הטיול הופתעתי שחברי ירדן רוצה ומסוגל להצטרך אלי ועכשיו התחושה היא שממש הולך להיות פיצוץ של כיף.

לקראת הטיסה התחלתי כבר לאגור אוכל ע"מ שאקח איתי אוכל ישראלי ולא אתקע עם אוכל אירופי (לא רוצה לומר אשכנזי) למשך חודש (מה גם שצריך לחסוך בהוצאות).
ירדן טס שבוע לפני עם המשפחה שלו לצרפת ושלחתי איתו מעט מהמצרכים, אבל ב-9.2.08 יום שבת, אני אורז את המזוודה והתיק סנובורד ומגלה שכנראה לא שלחתי איתו מספיק.
פרידה כואבת מאישתי, הכאב הוא גם געגוע וגם הידיעה שהיא בערך היחידה שפירגנה לי בכל הקשור לטיול הזה ולא אמרה, "מה חודש?"

נתב"ג, הנה זה מתחיל!

הגעתי לשדה התעופה עם מוצ'ילה ותיק סנובורד מפוצצים וזאת יחד עם תיק גב וטרולי שעולים איתי למטוס. שקילה של 2 התיקים הראשונים מגלה שאני עם 33 קילו ולמרות זאת עליתי למטוס חלק J. (רואים שהיה שווה לא לקחת צ'רטר ? )

שכחתי לציין שלשבוע הראשון הצטרף אלי עוד חבר סלבה שרק התחתן פחות מחודש קודם.
את הטיסה אנחנו מעבירים בקריאה במושבים נפרדים כי האפס שישב לידי לא היה מוכן להחליף כסא, אבל זה לא כ"כ נורא שכן טסנו למינכן ומדובר רק על 4 שעות טיסה. איסוף מהיר של המזוודות ואנחנו בדרך להשכרת הרכב (יורופקאר), לוקחים את האופל קורסה ומגלים בהפתעה מרובה שכל הציוד נכנס ואין צורך להרכיב את הגגון שהבאנו מהארץ.

הנסיעה ממינכן לאוסטריה הייתה מדהימה, כ"כ מהנה לנהוג בארץ שבה גם מי שנוסע 130 קמ"ש ויותר, אחרי עקיפה חוזר לימני, הכבישים ברמה גבוהה, נקי ושמש בחוץ.
אנחנו מגיעים לחדר, מתארגנים אחרי קפה של בעלת הבית, מרכיבים את הגגון ונוסעים לזלצבורג לאסוף את ירדן שמגיע עם הרכבת מז'נבה.
חיבוקים, נישוקים ואנחנו יוצאים לכיוון הבית כמובן לא לפני שעוצרים לאכול איזה ג'אנק פוד בבורגר קינג. בבית מפנקים את ירדן עם נרגילה שהובאה ביבוא אישי מהארץ ויאללה למיטה, מחר מתחיל החלום!

הצימר של משפחת רורמוסר והאופל המדהימה בחניה

יום 2- בורד חדש:

7:00, הבוקר מתחיל בשעון המעורר של ירדן , ארוחת בוקר אצל גברת מה שמה (לא הצלחנו להבין איך קוראים לה, ועכשיו כבר מאוחר מדי כדי לשאול) – ביצה רכה, ריבה, חמאה, גבינה, נקניק, לחמניות טריות והרבה צחוקים – עושה רושם שהיום הולך להיות מוצלח ביותר.

בחדר אחרי ארוחת הבוקר אני פונה אל ירדן ואומר לו: "תסתכל טוב ותגיד לי מה לא בסדר פה" (זה היה בחדר השירותים) ירדן מסתכל, פתאום נופל לו האסימון ושנינו צוחקים. מסתבר שבאוסטריה השירותים הפוכים, כלומר יש חור מים שנמצא בקדמת השירותים, כלומר, כשקמים להוריד את המים, אפשר לעשות בדיקה רפואית של כל מה שאכלתם וכמה. אחרי שהשוק עובר, סלבה מגיע וכולו מזועזע, "ראיתם מזה?" אנחנו מהנהנים שכן, ומכן והלאה הרבה צחוקים אנחנו חבים לשירותים הללו (אתם לא מאמינים איזה רעיונות עלו בראשי, הייתם קונים אסלה ששוקלת את היציאה שלכם?).

טוב אחרי השוק אנחנו יוצאים לדרך ומגלים שכל הציוד נכנס ברכב ללא צורך בגגון, פשוט מדהים, אופל קורסה קטנה,שלושה בחורים עם תיק גב כל אחד ותיק בורד, כולנו בהלם אבל מאד מרוצים.

קדימה לגלוש, אבל… לא לפני שעוברים לפני זה באינפורמשיין של בישופסהופן. הוצאנו את כל המידע האפשרי וקילו וחצי מפות, חזרנו לאוטו ואופס! היום הראשון בעיירה וכבר דו"ח! שיט!
חזרתי לאינפורמשיין. give me please all the info about parking in Austria”", אני אומר לבחורה שכבר שיגענו חצי שעה לפני. היא עונה שהיא משתתפת בצערי, וממליצה לי ללכת לתחנת משטרה ואולי יוותרו לי על הדו"ח. חחח, רק אצל הנאצים האלה יוותרו לי, "הבחור שלפניך שילם אז גם אתה צריך לשלם" אומר לי השוטר. בן זונה. “Ok, I’ll go get my money first”, אני אומר ומסתלק.

הלכתי מבואס. אז אחרי פתיחה לא כ"כ טובה בלשון המעטה של היום, המשכנו לעיירת הסקי הראשונה שלנו שנקראת Schladming. התחלנו בביקור ב-info (ואצלכם בעיר איפה מותר לחנות?) ושמנו פעמינו לכיוון החנות blue tomato. ושם, בום! קיבינימט, כ"כ הרבה ציוד גלישה, ברמה! אחרי תדרוך אצל אחד העובדים (phil), נמצא הבורד הנבחר – בורד של חברת F2 שגם נראה טוב, וגם מספק את דרישותיי לגבי הגלישה. על הדרך גם מעמיסים איזה נעליים ככה שלא יהיו תירוצים לגלישה הגרועה ויוצאים לכיוון המעלית שתעלה אותנו לתחילת הגלישה באוסטריה.

אוי אני אומר לכם, יום כזה לגלישה פשוט מוזמן מהשמיים – השמש קורנת, השלג במיטבו, ואנחנו שלושה מאותגרים חורפית, פשוט חוגגים על השלג – קופצים, מבצעים סללומים וכמובן (איך לא?) יורדים אחד על השני. גם המצאנו משחק חדש שנקרא "אבא שלך כל כך עני ש…"

בסוף היום, עייפים אך מאד מרוצים, עשינו קניות וחזרנו לחדרים לביצוע מקלחת מהירה ואוכל! על השולחן תוך כדי אכילה (בישלתי פתיתים וקורדון בלו) והנאה מרובה, יין שרץ חופשי (1.5 יורו לליטר) העניינים מתחילים להתחמם, הצחוקים נערמים בהמוניהם ואנחנו מקבלים מעמיתנו האורחים האוסטרים הזמנה לערב שתייה. אחרי שטיפה קלילה של הכלים והרבה יין כפי שהוזכר (ושנפס באדיבות בעלת הבית), מיותר לציין שאנחנו לא מסרבים לערב שתייה (המתחיל במלאכה …). עולים לקומת האוסטרים ומתחילים בערב מהנה ביותר שבו ידובר על מגוון נושאים כגון: אופנועים, ערבים (כאילו בני דודים, לא מה שבא אחרי הצהריים…), אומנות, צבא, ההבדלים בין אוסטרים לגרמנים, לימודים, עישון, לימוד שפות וכו'. בסופו של הערב אנחנו מוצאים את עצמנו שתויים לגמרי, עם חוסר של בקבוק מרטיני ויין במלאי, אבל מרוצים מאד ובלי שמץ של מושג מה הולך להיות למחרת. התארגנות זריזה ובום אנחנו במיטה. לילה טוב. (gotten nacht).

הבורד החדש שלי

יום 3-בירה ללא אלכוהול:

אחרי לילה קשה של אלכוהול כמובן שאי אפשר לקום בשעה הקבועה 7:00 והתפנקנו חצי שעה נוספת במיטה. התארגנות זריזה ארוחת בוקר ואיך אפשר גם בלי מילה על השירותים, סלבה כבר מספר לנו על תגליותיו החדשות, לשבת ולהוריד את המים עם כל יציאה. אחרי שאני וירדן צוחקים עליו אנחנו יוצאים לדרך ל-Flachau. מגיעים למעליות ו- שאלוהים ישמור! איזה תור, אמא הצילו! ממעלית 1 למעלית 2 ושוב, תור! שיט! כבר מספידים את האתר וקובעים כי זו הפעם האחרונה, אבל המשך היום מגלה לנו שהאתר דווקא מעולה וכנראה יש הצדקה לתורים, מה גם שלמעלה התורים היו סבירים ביותר. זה כבר היום השני עם הבורד החדש, ההסתגלות מהירה ביותר ואני מוצא את עצמי מרביץ ביצועי מהירות וקפיצות לא רעים בכלל.

15:30 ואני מכריז בקול "די חברה אני גמור והשרירים מאותתים הפסקת אש" כמובן שאיני נתקל בהתנגדות מצד כלשהו ואנחנו מחפשים את דרכנו חזרה לאוטו. קיפול מהיר, מתיחות, נסיעה קצרה ואנחנו בבית אחרי ביקור בסופר המקומי לשם השלמת מסדר המצרכים. בבית אני מגלה כי חברי נדבקו בחיידק היעילות וחיש מהר אנחנו מוצאים עצמנו על שולחן ארוחת הערב אחרי סידור המצרכים, ניגוב הבורדים, מקלחת ובישול של ארוחה ישראלית אוטנטית המכילה קוסקוס ומרק, שניצל וסלט. (תודה לך אלוהים על האוכל שהבאת לשולחננו ביום קשה זה J ).

שיחה קצרה עם הארץ, בדיקת מיילים והנה אנחנו שוב בחדר בקומה 3 עם העמיתים האוסטרים שותים ונהנים, אבל היום ספגנו מכה קשה, בקניות החלטנו להתפנק על בירה וחיפשנו בירה כהה (בסגנון גולדסטאר), רק שאלוהים רצה וכשאנחנו יושבים מרוצים על השולחן ולוגמים מהבירה, בא הבחור האוסטרי מקס ושואל בנימוס אם אנחנו מודעים לכך שזו בירה ללא אלכוהול. שיט!!!! מיותר לציין שבאותו רגע הבירה נזרקה לפח. בסופו של דבר הסתפקנו ביין השני להערב וגרעינים שחורים שהובאו ביבוא אישי מהארץ. ירדן סיפק לבנות שיעור בסידור שרוכים לנעליים שלהם, סלבה סיפק את השטויות והדיבורים חסרי ההגיון ואני הסתקרנתי בכל מיני סוגיות הקשורות לאוסטרים כגון הברות בשפה ומה המילה הכי ארוכה שלהם ( 50 אותיות לעזאזל!!).

כמו כן החלטנו שמחר נוסעים ל-Zell Am See שזה קצת רחוק וכבר 23:30 אז לילה טוב.

 

כתב ,ערך וצילם

© ערן לוי

רוצה לדעת עוד כנס ל- www.seeking-the-world.com

 

עוד פריחה ברחבי הארץ

את הסיור לסוך השבוע האחרון נתחיל באתר היותר מעניין והיותר פורח הנמצא לא רחוק מצומת עמק האלה, שם פונים מזרחה לכיוון גוש עציון, כ- 1-2 ק"מ, ותראו שביל היורד ימינה, ושם מתחילה שמורת התורמוסים.אלה שהם נמצאים על ראש הגבעה, ובדרך למעלה תראו פריחת כלניות, רקפות ועוד מיני צמחים, וכאשר תגיעו למעלה תראו מרבדי תורמוסים וגם נוף עוצר נשימה. לכן מומלץ למי שיכול ללכת לאתר זה בשבת הקרובה, הנאה מובטחת.
משם אפשר להמשיך לשמורת גבעת חומרה הנמצאת בכביש המוביל מראשון לציון לפלמ"חים ומצד ימין תגיעו לגבעה שיש עליה מבנה ישן והרוס, ומסביבו פריחת אירוסים בדבוקות גדולות מאוד ובכיסוי שטח נרחב. באותו מקום תמצאו פריחת קקטוסים ומיני צמחים אחרים.מקום זה עדיף על שמורת אילנות בכביש הישן מנתניה לחדרה, ששם כיסוי האירוסים הוא דליל ביותר.כמובן שגם לאורך כל הדרך בין המקומות תמצאו מרחבי פריחות, רק צריך לפקוח עיניים.

בלינק זה תוכלו לראות גלריית תמונות.

http://www.klikot.co.il/Album.aspx?album_id=26570&entity_type=1&entity_id=215727

…

פריחת הכלניות במנחת מגידו

לפני שבוע ביקרתי במנחת מגידו, בדרך הכניסה למנחת, מצד ימין ושמאל לדרך, מתחת לעצים שנמצאים במקום מסתתר שדה מרהיב של כלניות מכל הצבעים, וכפי שאתם רואים הייחוד של מקום זה הוא במגוון הצבעים של הכלניות אדומות כמו שכולם מכירים, אך גם לבנות, סגולות, ורודות ועוד כמה גווני ביניים. אז אני מציע לכולם ללכת ולבקר במקום.

בהמשך נסעתי לנצרת ועל הביקור הזה ברשימה הבאה.

…

>מונולוג

>

התחלתי לטייל בעולם בתחילת שנות הארבעים לחיי, ואז ככל הנראה נדבקתי בחיידק הטיולים, זאת אחרי שראיתי מה העולם יכול להציע.
עד אז טיילתי אך ורק ברחבי ארץ ישראל, ולא יצאתי מגבולות המדינה למעט ביקורים בסיני, כאשר עוד הייתה בשליטת ישראל.
גם כאשר התחלתי לטייל בעולם, לא ידעתי איך לעשות זאת בצורה נכונה, ולמדתי בדרך הקשה מה לעשות וממה להימנע, אך ככל שעבר הזמן וטיילתי יותר התמקצעתי יותר.
התפנית העיקרית בדרך ביצוע הטיול, אופיו ובחירת האתרים, הייתה כאשר הכנתי וערכתי טיול להודו india ושנה לאחר מכן לאיסלנד iceland, שם נוכחתי כיצד הכנה מוקדמת של הטיול, הכולל איסוף מידע על המדינה ועל אתריה וכמובן תרבותה יכולים לסייע ולהפוך טיול רגיל למשהו יוצא דופן.
פריצת דרך אחרת חלה כאשר התחלתי לכתוב את חוויותיי לגבי איסלנד, באתר למטייל, והתגובות שקיבלתי בעקבות כך, דבר שדרבן אותי להמשיך ולכתוב על רשמי וחוויותיי בנסיעות השונות ברחבי העולם, ומרגע זה ואילך לא הפסקתי לכתוב.
עקב אופי הטיולים שאני מבצע, ובכלל זה טיולים מוטסים במטוסים קלים, בארץ ובעולם, והצורך שלי להעביר לקוראים חוויות ומידע רב ככל שניתן, שלא תמיד ניתן להעלותו לאתרי הטיולים השונים, כגון אתר למטייל, ובכלל זה תמונות רבות ו/או כתבות בשפות שונות, כגון אנגלית או ספרדית, הגעתי למסקנה כי יהיה זה נכון לפתוח בלוג משלי שבו אוכל לכתוב מידע נוסף ותרגומים לכתבות שכבר פורסמו או יפורסמו.
אז החלתי להוציא מן הכוח אל הפועל את החלטתי, ועשיתי את הצעד הנדרש והקמתי בלוג זה.
לאחרונה חזרתי מטיול בגיאורגיה Georgia (גרוזיה), ולכן אך טבעי הוא כי הכתבות הראשונות שהתפרסמו בבלוג זה יהיו לגבי יעד זה, ורק לאחר מכן אט אט אני אטפל בכתבות שכבר פורסמו בעבר באתרים ייעודיים אחרים או לכתבות על יעדים שלא פורסמו כלל.
בד בבד, לפרסומים אלו, אני כמובן אשתף אתכם בחוויותיי לגבי טיולים בארץ מ נקודת מבטי לגבי המראות, נופים וניחוחות שאני נתקל בהם.
אז, את ואתה מוזמנים לקרוא וליהנות ואולי אף להיעזר במידע שבבלוג זה, ואם תרצו אף להצטרף לרשימת הנמענים הקבועה שיקבלו הודעה על כל מידע חדש שיפורסם בבלוג.

…